אדם שזורם בעורקיו דם עמלקי

בשבת העיר לי ידידי ורעי ב ש 
שמתוך דברי הרמבם בספר המצות עולה שמצוות איבוד שבעת העממין אינה ניתנת יותר לקיום כיוון שהם אינם קיימים יותר בעולם וכלשונו במצוה קפז' 
ולעומת זאת מצות מחיית עמלק עדיין ניתנת לקיום וזאת על אף שגם הם לכאורה לא קיימים יותר שהרי גם הנשארים מהם התערבבו בין האומות  והשאלה מה ההבדל בין זה לזה 
ולכאורה מוכח מדברי הרמבם שבמצוות מחיית עמלק יש מצווה למחות את כל זכר של עמלק וזה כולל גם אדם שאחד מתוך מאות הסבים שלו היה עמלקי הרי הוא בכלל מי שצווינו להרגו 

המצווה הקפ"ז
הציווי שנצטווינו להרוג שבעה עממין ולהשמידם, כיון שהם היו עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון. והוא אמרו יתעלה: "כי החרם תחרימם" (שם כ, יז) וביאר לנו בכתובים רבים, שטעם הדבר: כדי שלא נלמד מכפירתם. ורבים הכתובים המזרזים ומחזקים להרגם, ומלחמתם מלחמת מצווה. 

ואולי יחשוב מישהו שזו מצווה שאינה נוהגת לדורות, כיון ששבעה עממין כבר כלו; אך זאת לא יחשוב אלא מי שלא הבין עניין 'נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות', והוא: שעניין שנסתיים עם השגת מטרתו, בלי שיהא אותו הדבר קשור בזמן מסוים - אין אומרים עליו "אינו נוהג לדורות", לפי שהוא נוהג בכל דור שבו נמצאת אפשרות לאותו הדבר. 

הלא תראה, אם יאבד ה' את זרע עמלק בכללותו וישמידנו עד סופו - כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיח יתעלה: "כי מחה אמחה את זכר עמלק וגו'" (שמות יז, יד) - האם נאמר אז שזה שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה, יט) אינו נוהג לדורות  כך אין לומר, אלא הוא נוהג בכל דור ודור, וכל עוד ימצא זרע עמלק יושמד. וכך הריגת שבעה עממין והשמדתם הוא ציווי שנצטווינו בו - והיא מלחמת מצווה. 

ואנחנו מצווים לשרשם ולרדפם בכל דור ודור עד שישמדו, עד האחרון. וכך עשינו, עד שנשלמה השמדתם על ידי דוד, ונתפזרה השארית ונטמעה בין האומות עד שאינה ידועה [עוד]. אולם על ידי זה שכבר כולו, לא תהיה המצווה שנצטווינו להרגם מצווה שאינה נוהגת לדורות, כשם שלא נאמר במלחמת עמלק שאינה נוהגת לדורות, אפילו אחר השמדתם והכרתתם, 

כי מצווה זו אינה קשורה בזמן ולא במקום מיוחד כמו המצוות המיוחדות למדבר או למצרים, אלא היא קשורה במי שמצווים עליו, וכל עוד יהיה בנמצא מקימים בו אותו הציווי. 

ובכלל ראוי לך להבין ולהתבונן בהבדל בין המצווה ובין הדבר שנצטווה עליו. כי יש שהמצווה נוהגת לדורות, אלא שהדבר שנצטווה עליו כבר נעדר בדור מן הדורות; אך לא בהעדר הדבר שנצטווה עליו תיהפך המצווה ל'אינה נוהגת לדורות'. אלא תהיה 'אינה נוהגת לדורות'. 

אם העניין להיפך והוא: שיהא דבר מסוים מצוי במצב מסוים, ובאיזה זמן חובה היה [לעשות] בו פעולה מסוימת, או דין; אך היום אינו חובה, אף על פי שאותו הדבר מצוי באותו המצב. 
כגון: לוי זקן שהיה פסול במדבר והוא כשר אצלנו היום, כמו שנתבאר במקומו. 
והבן כלל זה ודעהו. 

מצוות מחיית עמלק אינו מצווה המוטלת על  גברא. זו מצווה למלך למלכות. 

מיימוני

לו יצוייר שיהיה קיים חתול עם שלושה זנבות - בהכרח שהוא יהיה בן אלמוות?

עומד בפרץ

אינני יודע מה פירוש "מדור דור", אבל לא נראה לי שהתורה "רוצה" שיהיה עמלק. ייתכן שהכוונה שכל עוד יש עמלק, אין שום דור שיכול "לדלג" על המצווה. כמובן שבפועל אין אפשרות, אבל זה בדיוק כמו שאם אין בית מקדש אין אפשרות להקריב קרבנות, אבל המצווה כשלעצמה עדיין קימת.

פסוק אחד אומר שמחיית עמלק היא ביד א'.
פסוק שני אומר שמחיית עמלק היא רק לאחר "והיה בהניח..."
ומכאן שמחיית עמלק איננה מוטלת על עם ישראל...

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם
וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח

מה יהיה דינו של יהודי חרדי אם יתברר לו לאחר חקירה ודרישה, שהוא לא עלינו חצי עמלקי.
האם מצווה עליו להתאבד? מדאוריתא. או שמא הוא פטור מזה, כי אסור להתאבד מדרבנן?

תלוי במחלוקת רמב"ם ותוספות. לדעת הרמב"ם אסור למסור את הנפש במצווה שלא נאמר בה חיוב מסירות נפש ואילו לדעת תוספות קדוש ייאמר לו. אם כן בנידון דידן, לדעת הרמב"ם עד שלא יתברר בברור שחציו עמלקי גם הוא חייב במחייה אסור לו להתאבד, כי יש לומר, עמלקי שלם אמר רחמנא ולא חצי עמלקי, ואילו לדעת תוספות שרי ליה ומצווה קעביד.

אליקים, אני גם לא חושב שבהכרח שהתורה רוצה שיהיה עמלק, זה יותר בכיוון של נבואה או של מציאות, יהיה עמלק, ולכן בכל דור יש עליך למחות אותו.  

אם נסתכל על עמלק בתור מושג ולאו בדווקא בתור צאצא ישיר לזרע עמלק, אז בהחלט שיש פרשנות פסוק גם אם אין לי תחת ידי עמלקי ודאי לקיים בו את המצווה, כי אני יכול למחות את מה שעמלק מייצג, את תורתו, את הגותו, ואת דרך חייו. וזה יכול להימצא בכל דור ודור, ובכל אדם ואדם, וגם לנכד לאברהם אבינו. 

ירוחמשם

אינני חושב שיש במציאות אפשרות לחצי עמלק חצי ישראל, מכיון שהוא מתייחס לפי האמא, וגם אמו מזרע עמלק, אם היא התגיירה היא יהודייה לכל דבר (עמלק יכול להתגייר והוא אף מותר בקהל) 

מה שכן היה אפשר לשאול אם עמלק היה חסיד אומות העולם, מקפיד על קלה כבחמורה (ב7 מצוות בני נח כמובן) האם מוטל עליו לאבד עצמו?  מצד אחד הוא מחוייב ב7 מצוות ותו לא.  מצד שני, הרי רצון הבורא שהוא לא יהיה חי.

גם אם נפשוט כצד שהוא לא מחוייב לאבד את עצמו, האם עדיף לו שלא להתחתן ולא להביא צאצאים לעולם? כי בעצם זה רצון הבורא, או שמה שמחייב אותו זה ה7 מצוות ותו לא. 

עומד
אני שמח מאד שאתה יודע בדיוק מה ה' רוצה. חבל מאד ששאול לא ידעה. והיה פשוט יכול לגייר את העמלקים, ולא מסתבך עם שמואל. ומאבד את  המלכות.
הרי עמוני ומואבי שאינן  בין אלה שחייבים לאבדם. אסורים לבא בקהל. עמלקים מותר? אין אפשרות כזו כי חייבים לאבדם.
אבל אתה הרי יודע מה רצון ה'. למרות  שהוא כתב בתורה שונה.

מה אומר ה' אשה יהודיה שנאנסה על ידי עמלקי. הולד הולך אחר האם? או להפך מה הדין?

קצת מ"מ.

נתחיל מזה שאין שום ציווי מפורש בתורה שלא לקבל מעמלק גרים. אמנם יש ציווי לאבדם, אבל מה קורה אם בא גוי נחמד להתגייר, ופתאום אחרי שהוא יהודי כמה שנים והקים משפחה חשובה מתברר לך שבעצם הוא עמלק? לכאורה הגירות חלה. אין שום סיבה שלא. זה נכון שאם לפני שהוא יתגייר יוודע לך שהוא עמלקי יש לך מצווה להרוג אותו, אבל לא כתוב שהגירות לא חלה. מה שאי אפשר לומר במקרה של עמוני ומואבי שפשוט הגירות לא חלה בכלל.

על לומדס כזה נאמר

 בבא בתרא דף כא עמוד ב 

תוכל אולי להסביר (עיניינית) למה זה מלאכת ה' רמיה? 

אני מסכים שזה חידוש, אולי יהיו גם שיחלקו עליו, אבל מאיפה יש לך ראייה להיפך?