בית פורומים עצור כאן חושבים

חומר חדש על הרב זילברמן זצ"ל וגישתו

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-29/3/2016 23:48 לינק ישיר 
חומר חדש על הרב זילברמן זצ"ל וגישתו

ככל הנראה היה אשכול ישן על האיש המופלא, תלמיד חכם אוהב אמת, הרב שלמה יצחק זילברמן ע"ה. ספרן שלנו, שתמיד יודע למצוא כל דבר, מצא פירסום מעניין אודותיו אלא שלא היה אפשר לצרף לקובץ הישן. אולי מוטב כך. אשכולות ארוכים מדי מפחידים. אותי לפחות.

אז הנה.

ספרן כתב:





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:49 לינק ישיר 

יעקב גולדשטיין, פ"ב   

זה היה בערך כסלו-טבת תש"ס. אני הייתי ילד בן 16 בשיעור א'. הוא היה הרב-יצחק-שליימה, איש זקן ונערץ, אף פעם לא העזתי לדבר איתו. הוא היה מוסר שיחות בישיבה מדי פעם, תמיד היו כמה אנשים מתגודדים מסביבו לשמוע מה הוא אומר.

בישיבה למדו אז שבת, הגיעו לסוגיית כל האומר ראובן-דוד-שלמה-בני עלי חטאו אינו אלא טועה. אני התקוממתי, לא רציתי לקבל שום הסברים. ניהלתי ויכוחים עם כל מי שזז בסביבה, מה המסר שהגמרא מבקשת להעביר. באיזשהו שלב, אחד האברכים אמר לי: לך תדבר עם רב-יצחק-שליימה, הוא כבר יסביר לך... ניגשתי אליו אחרי תפילת שחרית, התחלתי להציג את הענין והוא אמר: לא על רגל אחת, בוא אלי הביתה.

זו היתה הפעם הראשונה שעליתי איתו במדרגות הצרות האלו ברחוב ברקאי, שכל פעם פחדתי להתגלגל בהן (מה שקרה לא פעם בפורים סמל ההבעה ‏‎smile‎‏ ). נכנסנו לחדר שעד היום אני יכול לדמיין את הריח שלו, הוא פתח את הגמרא ובמבם לעצמו את כל הסוגיה מההתחלה עד הסוף, כאילו לא ראה ולא הכיר ולא ראה אותה מעולם. זה היה חלק מהקסם של האיש הזה, שתמיד היה לו את כל הזמן שבעולם בשבילך, כאילו רק הוא ואתה כאן, ואין לו עוד אלף ואחד עיסוקים ושיעורים להיום....

אחרי כמה דקות של שתיקה, הוא המהם לעצמו: לא מובן.... בוא נפתח מהר"ל, חידושי אגדות. ישב והקריא את כל המהר"ל, מעביר על השורות את עפרון העץ הענק. סגר את הספר ושוב שתיקה קצת מביכה ומהמהמת.

בסוף הוא אמר: אתה צודק, באמת לא מובן מה הגמרא רוצה.

(ליום הזכרון י"ח אדר).




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:52 לינק ישיר 

לידיעה כללית. כדי להדביק קטע שלא עובר באופן הרגיל, נכנסים לתפריט הצדדי "שלח הודעה" ולוחצים עם העכבר בתוך החלון (צד ימין) ובוחרים ב"הדבק". נפתח עוד חלון אחד ועכשו, לפי ההוראה שם, צריך ללחוץ על קונטרול V ממה שהעתקנו קודם. וראה זה פלא, זה נדבק ואפשר ללחוץ על שלח.

זה מה שעשיתי לעיל. וזה מה שצריך לעשות עד שאותו אויב שעובד בחשאי בפלטפורמה המארחת יגלה שגילינו ויהרוס את זה. (סתאאם פראנויה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:52 לינק ישיר 

מיימוני כתב

ספרן

זה סיפור נפלא!

ויש לשים לב: האמת של ההודאה הפשוטה: לימוד הזכות הבלתי אפשרי לא ניתן להבנה במובן הרגיל של המילה - ההודאה הזו יפה יותר מאשר הנסיון המופרז ללמד זכות!

להודות שאבות האומה נכשלו - אינו מרחיק מתקרבים. או אלו שכבר "בפנים". אדרבה, זה שהתורה מעדיפה את האמת זה לזכותנו.

ולהודות שאין עלינו חובה להאמין במה שהוא לא נכון או בלתי אפשרי - והנכונות של רב גדול לומר זאת לצעיר נבוך - זה בדיוק מה שישאיר אותו "בפנים".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:53 לינק ישיר 

רק כתבתי שמישהו יקלקל וזה התקלקל...

ואחרי זה אני כותב שאין עין הרע.

(אבל באמת אין).


תוקן על ידי מיימוני ב- 29/03/2016 23:53:47



תוקן על ידי מיימוני ב- 29/03/2016 23:54:17




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:55 לינק ישיר 





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:56 לינק ישיר 

מיימוני כתב:




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:56 לינק ישיר 

[ המשך להנ"ל ]

 יעקב גולדשטיין, פ"ב

בעקבות התגובות והענין שעורר הפוסט הקודם, אספר גם על השיחה האחרונה שהיתה לי עם רב-יצחק-שליימה, שנתיים ומשהו אחרי הראשונה, ובאופן לא מפתיע היתה כמעט פראפרזה לשיחה הראשונה...

זה היה שבועיים לפני הסוף. יום שלישי או רביעי שלפני שבת זכור. אני כבר קצת פחות ילד והרבה יותר מבוהל למראה האיש הצמוק החיוור והחלש שבמיטת בית החולים, שכבר היה ברור לו שזה הסוף שלו, אבל היה שלו ורגוע ומחויך, עסקים כרגיל. בסך הכל, מה לו הכא ומה לו התם.

לשוני דבקה לחיכי, הייתי לבדי ולא ידעתי מה לומר. הוא מלמל בקושי קצת, מה שלומך, מה אתם מדברים בישיבה על שבת זכור. ואני שאלתי את השאלה הכי מטומטמת ונודניקית שיכולתי לפלוט בכזה מעמד: אז מה הרב אומר על שבת זכור ומחיית עמלק...

הוא שקע לרגע במחשבה מחויכת, ואז אמר קצת כממתיק סוד: כל החיים חשבתי על השאלה הזאת. לא נראה לי שהגעתי למסקנה ברורה...

אחרי רגע הוא מלמל קצת בקושי שוב, בסגנון הדיאלוגים הקבועים: אולי אפשר לחשוב לומר... לא היה לו כוח להמשיך. אחד הבנים נכנס וסימן לי שהוא מותש. לא העזתי לחזור שוב לשם.

*********

אנסה לומר כמה מילים על האיש הזה שהכרתי בסך הכל שנתיים ומשהו:

1. הוא היה תמיד משוחח. כל רבבות שעות השיחות והשיעורים שלו היו בעצם דיאלוג בלתי פוסק עם עצמו ועם כל הסובב אותו. לא הכרתי אצלו מושג שמישהו שואל שאלה והוא משיב, הכל התנהל בצורה של שיחה ארוכה המובילה אל מסקנה משותפת. כל זה היה בצורה מאד מאד דידקטית, ותמיד השיחה התנהלה ברמה של בן השיח ובקצב שלו.

2. היה לו את כל הזמן שבעולם, בשביל כל אחד, ברמה של נס גלוי כמעט. הוא היה איש מאד מאד עסוק, שעבד בפרך למחייתו, מסר שיעורים ושיחות בלי סוף בכל נושא שהתבקש, והיה לו זמן לדון בשיא הנחת בפעם האלף עם ילד נודניק בישיבה קטנה שאלה ביזארית שכבר עסק בה בלי סוף פעמים בחמישים השנים האחרונות, ולהיות מרוכז רק בבן השיחה שלו. אילו ינסו לסכם את כל השיחות שהוא ניהל עם אנשים, מן הסתם יגיעו למסקנה שהוא חי אלף שנים פעמיים.

3. כל זה הונע מתוך בערה פנימית של חוסר מנוחה ובקשת אמת. הוא היה מאד מאד כן וחף ממניפולציות (שמישהו רמז עליהן בצורה לא הוגנת בתגובות לפוסט הקודם), לא היתה לו שום בעיה לעשות באמצע שיחה סיבוב של 180 מעלות כמה פעמים, ולסכם אותה בהצעה של נער צעיר המנוגדת לכל המהלך שהוא הוביל אליו, עם קרדיוט מלא. הכנות שלו גם לא איפשרה לו לשבת בגיל שבעים בשקט ובנחת, להביט במפעלי חייו ולומר עשיתי את המוטל עלי, אלא הציקה לו כל הזמן בשאלה האם עשיתי נכון, האם חשבתי על כל צדדי הענין.

4. הכנות שלו גם איפשרה לו לחיות עם שאלות לא פתורות. כולנו הכרנו היטב את "המגרה של הקושיות" שאם פעם יהיה זמן נגיע אליהן... הוא היה יכול לומר בסוף השיחה בשיא הכנות שהענין לא נסגר ולא ברור, למרות שהיו משתתפים שלא הבינו מה כבר יכול להיות לא ברור אחרי כזו שיחה ארוכה...




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/3/2016 23:57 לינק ישיר 

כמדומני כתב

מדהים.

לא קל לעשות את זה כשמדובר על איך לומדים את התורה.
קשה שבעתיים לעשות את זה אם הנושא שלך הוא התורה עצמה...


אפרים בן הקשה:

סיפור נפלא?.
למה חוסר התשובה של הרב הנערץ  אמור להשאיר אותו בפנים?

אם אין לרב תשובה לשאלות קריטיות שקשורות  במסורת העוברת מדור לדור אז אצל התלמיד משהו חייב להישבר..אם לא עכשיו אז במשך הזמן.
ואם זה לא יקרה אצלו בפועל (כי הסוציולוגיה עובדת יותר מהאמונה) הסדק כבר קיים.


שלישישי ענה:

אפרים
יש לך חבילת שטרות כסף עם כמה שטרות שיש לך ספק אם אינם מזויפים.
אתה זורק את כל החבילה?


לאמר העיר:

שלישי
זה מתחלק לשני סוגי אנשים, אלה שכמה שטרות מזוייפים בחבילה יגרמו להם ללכת לבדוק אם שאר השטרות הן כן אמיתיים, ואלה שיעלימו עין ויעבירו הלאה גם את השטרות המזוייפים בלי לספר לאף אחד..



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2016 00:02 לינק ישיר 

אני סבור שמשל השטרות הוא יפה מאד והוא מתווסף למשל או המטאפורה של "לפרק חבילה". כלומר, אם יש לנו מערכת שלמה שאותה אנו רוכשים בתהליך חינוכי, בדרך כלל לא מודע, אז עצתי בפורום לנוכח אתגרי המדע, הפילוסופיה והמודרנה, היתה לפתוח את החבילה, לא לזרוק הכל כי זה מיותר ושגוי, ולא לשמור הכל כי יש שם קלקולים, אלא לפתוח ולברור.

משל השטר חוזר על אותו רעיון עם כמה פרטים שניתנים גם הם להידרש. זה שיש שטרות מזוייפים. זה שצריך לסלקם. זה שאם יש שטרות מזוייפים זה לא אומר שהכל מזוייף. אולי זה תלוי במי שמסר את החבילה. אם הוא רמאי אז הכל חשוד. אם הוא אדם ישר, אבל לא הכי מבין, יתכן שלארנק שלו נקלעו כמה שטרות לא טובים. ולמרות שהוא אדם ישר וראוי לאמון, עדיין צריך בדיקה בכל שטר ושטר שלו.

ונראה שכך נקט הרב זילברמן. למשל ביחסו לחסידות, שלה התנגד (איני יודע אם באופן גורף) אבל ראה בה טעות שהסתפחה למסורת. הרי לפנינו שטר שהרב זילברמן בדק ומצא לקוי (איני כותב שהוא צודק אלא כדוגמא לאופן ההתייחסות למסורת. לא הכל קדוש אוטומטית).

והנה מצאנו שכך גם ביחס למפרשי הגמרא ולמסורת הפירוש ולגמרא עצמה. אם כי נזהר לומר "איני יודע מה רוצים כאן" ולא דחה את הדברים כ"קשקוש" או אפילו כאפולוגטיקה (נסיון לימוד זכות בכל מחיר, גם שקר).

כדאי היה לברר אצל אותו תלמיד או כל מי שיודע אם היה משתף הרב זילברמן את ביקורתו עד הסוף עם התלמיד או היה מסתפק בלאשר לו שהוא מסכים איתו אך בלי להוסיף עוד. ולכן, במקרה של הסיפור, די היה לו לעודד את התלמיד על ידי הסכמה שהוא צודק ואינו חוטא במחשבתו אך לא הוסיף לבקר את המקור. או שמא באמת סבר שיש כאן איזה הסבר נעלם. (וכיון שהאמין בקבלה, אולי סבר כמו הגר"א שאפשר לבאר זאת על דרך רמז וסוד).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2016 00:07 לינק ישיר 

האשכול הראשון נקרא

חומר על הרב זילברמן זצ"ל

(בזכות ספרן נשמר השם)


פשוט מקלידים את השם בשורת החיפוש בדף הראשון של הפורום.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/3/2016 11:38 לינק ישיר 

משל השטרות הוא משל גרוע .
שטרות מזויפים מתגלים בקלות על ידי סימנים ברורים. ברגע שאדם מקבל חבילת שטרות הוא יכול לבדוק אותם אחד אחד ואז לזרוק את המזויפים ולקחת את האמיתיים. במקרה שלנו אם מתגלה משהו מזויף ואחרי זה עוד משהו מזויף ואחרי זה עוד משהו מזויף זה מעורר חשד כבד שאולי הכל מקורו בזיוף. אי אפשר להוכיח ולברור את זה באותה פשטות של בדיקת שטרות מזויפים.

לגבי נותן השטרות יש טעם חלקי במשל.    פלוני נתן שטרות לפלמוני . התברר שחלק מהשטרות היו מזויפים ברור שפלמוני יאבד את האמון  בפלוני ולא ימשיך לעשות איתו עסקים .יש להניח שהוא יבחר לעשות עסקים עם מישהו אחר.,אמין יותר. בנמשל -זו צריכה להיות רעידת אדמה מבחינת האמונה ולא רק השלכה לפח של השטרות המזויפים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/5/2018 08:55 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2018 10:53 לינק ישיר 

אני מרשה לעצמי לצטט כאן שוב את הדברים שציטט הרב מימוני בתחילת האשכול, רק כי לגולשים מנייד צורת העתקת הדברים שם אינה קריאה כלל


מיימונינשלח ב-29/3/2016 23:49



יעקב גולדשטיין, פ"ב   

זה היה בערך כסלו-טבת תש"ס. אני הייתי ילד בן 16 בשיעור א'. הוא היה הרב-יצחק-שליימה, איש זקן ונערץ, אף פעם לא העזתי לדבר איתו. הוא היה מוסר שיחות בישיבה מדי פעם, תמיד היו כמה אנשים מתגודדים מסביבו לשמוע מה הוא אומר.

בישיבה למדו אז שבת, הגיעו לסוגיית כל האומר ראובן-דוד-שלמה-בני עלי חטאו אינו אלא טועה. אני התקוממתי, לא רציתי לקבל שום הסברים. ניהלתי ויכוחים עם כל מי שזז בסביבה, מה המסר שהגמרא מבקשת להעביר. באיזשהו שלב, אחד האברכים אמר לי: לך תדבר עם רב-יצחק-שליימה, הוא כבר יסביר לך... ניגשתי אליו אחרי תפילת שחרית, התחלתי להציג את הענין והוא אמר: לא על רגל אחת, בוא אלי הביתה.

זו היתה הפעם הראשונה שעליתי איתו במדרגות הצרות האלו ברחוב ברקאי, שכל פעם פחדתי להתגלגל בהן (מה שקרה לא פעם בפורים סמל ההבעה smile ). נכנסנו לחדר שעד היום אני יכול לדמיין את הריח שלו, הוא פתח את הגמרא ובמבם לעצמו את כל הסוגיה מההתחלה עד הסוף, כאילו לא ראה ולא הכיר ולא ראה אותה מעולם. זה היה חלק מהקסם של האיש הזה, שתמיד היה לו את כל הזמן שבעולם בשבילך, כאילו רק הוא ואתה כאן, ואין לו עוד אלף ואחד עיסוקים ושיעורים להיום....

אחרי כמה דקות של שתיקה, הוא המהם לעצמו: לא מובן.... בוא נפתח מהר"ל, חידושי אגדות. ישב והקריא את כל המהר"ל, מעביר על השורות את עפרון העץ הענק. סגר את הספר ושוב שתיקה קצת מביכה ומהמהמת.

בסוף הוא אמר: אתה צודק, באמת לא מובן מה הגמרא רוצה.

(ליום הזכרון י"ח אדר).




נשלח מהאנדרואיד שלי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/5/2018 11:07 לינק ישיר 
ספרן

ספרן כתב:



   
    ר' בביאור הגר'א למשלי, פרק טז פסוקים א - ד ובפרט בפסוק ד בקטע הארוך באמצעו 'וסוד של ארבע הפסוקים הוא' וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/5/2018 16:42 לינק ישיר 

מה יש שם ? הגר"א אומר שכל אחד צריך לעבוד את ה' בדרכו. לא סותר טענות על מי שלדעתו אינו הולך לפי התורה.
על הרב זילברמן עצמו,  צריך להבין איך הוא הגיע בדיוק לגר"א, כידוע הוא היה חסיד ברסלב שנים רבות. לפתע הפך לאחד ממוסרי תורת הגר"א? אומרים שחיבר ספר מסודר בנושא ובהוראת הרב אלישיב לא פרסמו.עכשיו לטענותיו, ברובם מדובר על סטיגמות . איפה מצאבתורה שבכתב החסידית הוראות והנהגות נגד התורה. אז יש חסיד כזה או רב'ה אחר שלא דקדק כל כך בזמן קריאת שמע . זה הופך אותו ליין נסך? האמנם החסידות מזמן הגר"א נותרה אותו דבר עד היום ? 
אבל בטענות המהותיות יותר, ענייני הצמצום והשגחה פרטית עליהם גם נסב הוויכוח לאורך לאורך הדורות, הוא לא נגע, רק בנקודות איזוטריות. 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > חומר חדש על הרב זילברמן זצ"ל וגישתו
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext