בית פורומים עצור כאן חושבים

מפלפול למעשה: האם מוות קליני מחייב קידושין מחדש?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/4/2016 00:42 לינק ישיר 
מפלפול למעשה: האם מוות קליני מחייב קידושין מחדש?

לפי המסורת, הרב אלחנן וסרמן חיבר חקירה: האם אשת אליהו הנביא היתה מותרת לאחר שעלה השמימה, או שנשארת אשתו?

בדומה לכך, ואולי גם זוהי חקירתו, מה היה דין נשות ישראל במעמד הר סיני? לפי המדרש פרחה נשמתם של בני ישראל וחזרה. ואם לפני כן היו נשואים, ומתו וחזרו לחיים, האם הנישואין פקעו - ויש לברר למה, שמא זו אלמנות? - ואז יש לחדשם?

שאלות כאלו מהוות שעשוע אינטלקטואלי כפי שהן יכולות להרתיע למדנים מסוג מסויים ולמשוך מסוג אחר. אך הנה, לפי הדיווחים בפורום שמותר להזכיר את שמו, היה להן ביטוי מעשי!


_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2016 09:18 לינק ישיר 

עוד חקירע: האם מי שמת מוות קליני וחזר לחיים, חייב בהטפת דם ברית?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2016 09:36 לינק ישיר 

נישטאיך

אם אתה כאן, האם ידוע לך על מקור ב"תרומת הדשן" למה שמובא כאן? האם זו לא חקירה שחידש ר' אלחנן וסרמן?

לגבי השאלה מה דינו של אדם שמת ושב לחיים, יכולות להיות נפקויות נוספות.

זה תלוי כמובן בכך שאדם יכול למות ולחזור לחיות. ניתן לחשוב על דוגמאות נוספות. מה עם הילד שהחיה אלישע? ולפניו אליהו? זה תלוי כמובן בשאלה אם היתה זו החיאה מן המוות כדעת חלק מן המפרשים או שהילד רק כמעט מת כדעת אחרים, הרציונליסטים שבחבורה בימי הבינים?

ראוי לציין שזה מחייב אותנו לדון בשאלה מתי יש מוות ומתי לא. התשובה הפשוטה היא שברגע שהנשמה עזבה את הגוף אז האדם מת. אבל זה לא מספיק לנו. מתי הנשמה עוזבת? מה הקריטריון הגופני לכך? והאם היא יכולה לחזור?

זכורני שראיתי באיזה אתר חדשות שיש חברה שטוענת שתוכל להחיות מתים, במובן שתחדש פעילות מוחית במוח שמת לכאורה. זו טענה מרחיקת לכת והיא שייכת לכאן, ולו רק אם נניח זאת כמדע בדיוני. האם חידוש פעילות מוחית של אותו מוח היא חיים חדשים? אם כן, מה יהיה הדין של המת החי לגבי כל ההלכות בתורה? הוא כבר מהול בגופו. אבל האם יצטרך הקזת דם ברית כדבריך (או כהבאת הדברים לידי אבסורד כפי מה שבוודאי כיוונת)? יותר מכך, האם האדם הזה הוא יהודי? האם זה משנה שנולד פעם מאמא יהודיה? ואם הוא גר, האם הוא חייב גירות שוב? ומה עם הממון שלו, האם הוא הוריש אותו ואז איך יקבלנו בחזרה? (זו ודאי שאלה מעשית...).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2016 11:27 לינק ישיר 

ואחרי מאה ועשרים נדון האם אלמנתו חייבת בייבום בהנחהשלא יוולדו להם ילדים נוספים והאם היא תיחשב אשת שני מתים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2016 11:57 לינק ישיר 

תסלחו לי כולכם אבל כל השאלות [מלבד שאלת הירושה] כאן יש להם שחר רק במ"ל 
נורא מרגש וחמוד הסיפור התמים של האב"ד רב יחזקאל אחרי הרגשה עילאית שחזר ממות לחיים  ,

בודאי דאין הטפת דם ברית בת"ה כי אין חשש לערלה כבושה ,
גירות ?
יבום כשיש לו בנים?




תוקן על ידי ביליצר ב- 26/04/2016 11:59:02




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/4/2016 12:59 לינק ישיר 

http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=874&cat=1&haoro=0

"... וראה גם כיו"ב בס' כנסת הגדולה אבה"ע (הגהות הטור סי' יז אות ב) שהביא שם את דברי מהרא"י בתרומת הדשן (פסקים סי' קב), שכתב לדון גבי אשת אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי שעלו חיים לשמים האם הם מותרות להנשא, ונפק"מ לדורות אם יזכה אחד כמוהם, וכתב ע"ז הכנה"ג: "ואני אומר עוד נפקותא אחריתא דנ"מ כשיחיו המתים ותחיה אשת אליהו או ריב"ל, אם מותרת להנשא עיי"ש".



תוקן על ידי נישטאיך ב- 26/04/2016 13:26:35




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/4/2016 19:39 לינק ישיר 

זו כמובן לא דוגמה יחידה.
כך למשל הדיון בטומאת בן הצרפית משמש לדיון בשאלת טומאה של אבר מן החי שהוחזר ושעומדים להחזירו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2016 05:52 לינק ישיר 

ביליצר

<תסלחו לי כולכם אבל כל השאלות [מלבד שאלת הירושה] כאן יש להם שחר רק במ"ל>

כשם שישנה שאלת הירושה הממונית, כך ישנה שאלת ירושת האדמורו"ת:

מאבק ירושה: האח התקין גדר נגד האח הקטן - בחצרות חסידים ...

_______________________

<בודאי דאין הטפת דם ברית בת"ה, כי אין חשש לערלה כבושה>

ידעתי מהמחלוקת בין בית ובית הלל בגמ' בשבת (קלה, א) לגבי מילת תינוק שנולד מהול, ואעפ"כ כתבתי את אשר כתבתי.

כוונתי היתה אם מי שמת מוות קליני דינו כדין תינוק שנימול לפני היום השמיני, ששוב אין לחשוש לעורלה כבושה. ראה אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, ערך "הטפת דם ברית", טור כה.

ד. בנימול שלא כהלכה.

"אף במל את הקטן בתוך שמונה ימים מחלוקת: יש מן הראשונים סוברים שאין צריך להטיף ממנו דם ברית122, אם מפני שאף זה נתמעט מהכתוב ערלתו, כדרך שנתמעט נולד מהו123, או לפי שאפילו אם נולד מהול צריך להטיף משום ספק ערלה כבושה, הרי זה שנימול בתוך שמונה אין בו ספק, שכבר נחתכה ערלתו בודאי124, ואף על פי שלא קיים מצות מילה, אין מה למול עוד, והרי זה מעוות לא יוכל לתקון125, או לפי שלדעתם בדיעבד אם מלו בתוך שמונה יצא ידי חובתו, וממילא אין צריך שוב להטפה126, ויש מסבירים דבריהם שיצא ידי חובת הטפה, ולא ידי חובת מילה, לפי שמצות הטפת דם ברית לא נאמר בה זמן של יום השמיני כמו במילה עצמה127. ויש חולקים וסוברים שהנימול בתוך שמונה צריך להטיף ממנו דם ברית128".
_____________________
 
122. רא"ש שבת שם בשם הר"ש. ע"פ שבת קלז א בקדם ומל של שבת בע"ש שלא ניתנה שבת לדחות; ב"י ר"ס רסב לדעת הרשב"א בתשובה שהביא בסי' רסד, והביאו הרמ"א רסד א, וכ"כ בבאור הגר"א סי' רסד ס"ק י בד' הרשב"א; מאירי שבת שם.
123. רא"ש שם בשם הר"ש.
124. מאירי שם; באור הגר"א שם לד' הרשב"א ומדמה למל עכו"ם לד' הרמב"ם לעיל.
125. שאג"א סי' נב - נד בפי' שיטה זו וכמש"כ הרשב"א בתשו' שבב"י רסד שאין זו מילה אלא חתיכת בשר בעלמא, וספק כן.
126. ר"י רסב לד' הרשב"א, וצ"ע שברשב"א הרי מפורש שאין זו מילה אלא כחתיכת בשר בעלמא; רמ"א בשו"ע רסב א, ועי"ש בט"ז ס"ק ב וש"ך ס"ק ב בד' הרמ"א, ועי' בד' הרמ"א רסד א בט"ז שם ס"ק ה וש"ך ס"ק ו.
127. חזון יחזקאל לתוספתא שבת פט"ז בשם הגר"ח הלוי סולובייציק, ע"פ שבת קלה ב שכל שאינו דוחה שבת אינו נימול לשמונה. ואינו ענין לנולד מהול שהחשש הוא משום ערלה כבושה ושמא הוא ערל גמור, ועי' לעיל מהגר"א סי' רסד ס"ק י.
128. ט"ז וש"ך רסב שם ורסד שם, שלא עדיף ממל בלילה, עי' להלן, ועי' ש"ך שם שדחה ראיית הר"ש לעיל מקדם ומל של שבת בע"ש, והביא ראיה ממנחות עב א שאם יצא בדיעבד קודם זמנו היה דוחה את השבת, ועי' שאג"א סי' נג שדחה.

______________

יש

ראה שו"ת רדב"ז חלק ו סימן ב אלפים רג: "שאלת ממני למ"ד פנחס זה אליהו היאך נטמא להחיות בן הצרפית".



תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/04/2016 06:35:55




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2016 13:02 לינק ישיר 

קטן בן יומו שקידש קידושיו קידושין?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2016 13:58 לינק ישיר 

רבינו נישטאיך
לא ראיתי צד לדונו כנימול לפני שמונה ,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2016 14:13 לינק ישיר 

[כאשר יש קטגוריה יחידה באמצעותה בוחנים את כל התופעות בעולם, התוצאות הן בהכרח מצומצמות ולעתים גם יכולות להיות אבסורדיות.
גם למי שמחוייבים לחלוטין להלכה, ולשיטתם להלכה יש מה לומר על כל פרט ופרט מחייהם, אין הכרח שהטעם ההלכתי הוא היחיד (וגם בדיון ההלכתי עצמו יש מקום מובנה לכתחילה לטעמים שהם "פארא-הלכתיים", חברתיים, מוסריים וכו'). יש הבדל בין מתן "פרשנות" הלכתית למקרה כלשהו, או לבחינתו באמות מידה הלכתיות בדיעבד (שזה כלי חשוב ביותר בהבנת ההליכים האינטלקטואליים של ההלכה ואפילו ב"תרגול" של דיון הלכתי ופסיקה), ובין ייחוס טעם הלכתי לכתחילה לכל מעשה ומקרה (שזה צמצום המורכבות האנושית לכדי סעיף בשו"ע). כלומר: בהחלט ניתן, ואולי גם צריך, להבין את המשמעות ההלכתית של מעשהו של הרב במקרה הנדון; אולם תהיה זו שטות גמורה ושטחיות אינטלקטואלית ואנושית לתלות אותו בשיקול הלכתי בלבד - אולי עשה את שעשה כניסיון להדגיש את חוסר האינרציה בחייו ואת העובדה שאינו לוקח את נישואיו ואת אשתו כ"מובנים מאליהם", לאור החוויה הקשה שעבר? אולי ביקש לחזק את תחושת החיים שלן, לאחר שחווה מוות בזעיר אנפין? אולי רצה להוכיח לאשתו (וילדיו) שהוא עדיין חי, ושהוא רוצה בכל ליבו להישאר חי ושלא יעזוב אותם, כל עוד הוא יכול לשלוט בכך? ואולי יש לכך סיבות אחרות. איני יודעת מה הסיבה הנכונה, אבל העובדה שהאופציה היחידה להסביר היא תמיד אותה האופציה, מלמדת אותי על צרות מחשבה וחוסר הבנה של האדם והעולם, שלצערי הופכות להיות יותר ויותר מאפיינות של עולם הדיון ההלכתי והפסיקה.]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/4/2016 15:31 לינק ישיר 

אמשלום נראה שאין לך גנים הונגרים.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/4/2016 16:13 לינק ישיר 

במחילה מכבוד תורתו של מיימוני, החקירה של ר' אלחנן היא לא לפילפולא בעלמא, אלא הוא מוציא את זה מגמ' בקידושין דף יג.

וראשית אעתיק את דברי ר' אלחנן:


ספר קובץ שעורים ח"ב - סימן כח 
כתב בפסקי מהרא"י סי' ק"ב דאשת אליהו ואשת ריב"ל מותרות דאשת רעהו כתיב ולא אשת מלאך והן כולן רוחני ולא גופני עכ"ל וקשה דבגמ' פריך מיתת הבעל מנ"ל ואף דאשת מת ודאי לא מיקרי אשת רעהו וצ"ל דאף דעתה אינה אשת רעהו מ"מ כיון שנאסרה שעה אחת אסורה עולמית עד שיתחדש בה דבר המתירה אלא דילפינן מקרא דאיתקש מיתה לגט וא"כ ה"נ אף דעתה אינה אשת רעהו מ"מ איסור שהיה בה להיכן הלך ותניא בסדר עולם שבעה בני אדם קפלו את העולם כולו ואלו הן אדם מתושלח שם יעקב עמרם אחיה השילוני אליהו ועדיין הוא קיים עכ"ל ומבואר מלשון הברייתא דאינו חשוב כמת ובב"מ קי"ד לאו כהן הוא מר עיי"ש ואי נימא דחשוב כמת הא כתיב במתים חפשי ועוד דאי חשוב כמת אין צריך לקרא דאשת רעהו:
ובטור יו"ד סי' רס"ז בשם הרמ"ה דגר שמת והניח עבדים קטנים והגדילו אח"כ אין להן תקנה דכיון שלא הותרו בשעת מיתת האדון אינן ניתרין אח"כ ובב"י שם חולק ע"ז עיי"ש והא דמיתת הגר מתרת עבדיו הוא מג"ש דלה לה דעבדו דגר כאשתו דמיתת האדון מתרת כמיתת הבעל וסובר הרמ"ה דמעשה המיתה היא המתרת ואינה מתרת אלא בשעתה כמו גט דאינו מתיר אלא בשעתו ודעת הב"י דההיתר הוא במה שהבעל הוא מת והרי גם אח"כ הוא מת ושמא י"ל עוד לשיטת הב"י דההיתר הוא ע"י שאין לה בעל דגלי קרא גבי מיתה דאינה אסורה אלא בשעה שיש לה בעל וא"כ אפשר לומר כן גם הכא כיון דעכשיו אינה אשת רעהו מותרת וצ"ע.  עכ"ל ר' אלחנן.

לגבי ההיתר של מהרא"י שהיא מותרת מדין אשת רעהו, זוהי הגדרה קצת בעייתית, כי לפי זה גם אדם שמת מוות מוחי לכאורה גם לא נקרא רעהו, או אחד שנשתטה, הוא פטור מכל המצוות, כמו כן אדם שהוציא עצמו בכלל יהודי, שגם לא נכלל ברעהו.

מצד שני, אם ההיתר הוא מהקש לגט, אז אדם שיקום בתחיית המתים יצטרך לקדש את אשתו מחדש.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/4/2016 05:50 לינק ישיר 

ביליצר

הצד השווה שבהם, שבשניהם אין חשש לערלה כבושה.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/4/2016 15:51 לינק ישיר 

[בע"ב,

"אכן נודע הדבר" ;-) ]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/5/2016 18:41 לינק ישיר 

האם מותר לקחת איברים ממי שמת מוות קליני? דומני שהפוסקים החרדים אוסרים זאת (ברובם) במצבים גרועים ממוות קליני (נראה לי שאז לא נהוג לקחת איברים להשתלה).



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מפלפול למעשה: האם מוות קליני מחייב קידושין מחדש?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext