מפלפול למעשה: האם מוות קליני מחייב קידושין מחדש?

לפי המסורת, הרב אלחנן וסרמן חיבר חקירה: האם אשת אליהו הנביא היתה מותרת לאחר שעלה השמימה, או שנשארת אשתו?

בדומה לכך, ואולי גם זוהי חקירתו, מה היה דין נשות ישראל במעמד הר סיני? לפי המדרש פרחה נשמתם של בני ישראל וחזרה. ואם לפני כן היו נשואים, ומתו וחזרו לחיים, האם הנישואין פקעו - ויש לברר למה, שמא זו אלמנות? - ואז יש לחדשם?

שאלות כאלו מהוות שעשוע אינטלקטואלי כפי שהן יכולות להרתיע למדנים מסוג מסויים ולמשוך מסוג אחר. אך הנה, לפי הדיווחים בפורום שמותר להזכיר את שמו, היה להן ביטוי מעשי!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ביליצר

קטן בן יומו שקידש קידושיו קידושין?

רבינו נישטאיך
לא ראיתי צד לדונו כנימול לפני שמונה ,

[כאשר יש קטגוריה יחידה באמצעותה בוחנים את כל התופעות בעולם, התוצאות הן בהכרח מצומצמות ולעתים גם יכולות להיות אבסורדיות.
גם למי שמחוייבים לחלוטין להלכה, ולשיטתם להלכה יש מה לומר על כל פרט ופרט מחייהם, אין הכרח שהטעם ההלכתי הוא היחיד (וגם בדיון ההלכתי עצמו יש מקום מובנה לכתחילה לטעמים שהם "פארא-הלכתיים", חברתיים, מוסריים וכו'). יש הבדל בין מתן "פרשנות" הלכתית למקרה כלשהו, או לבחינתו באמות מידה הלכתיות בדיעבד (שזה כלי חשוב ביותר בהבנת ההליכים האינטלקטואליים של ההלכה ואפילו ב"תרגול" של דיון הלכתי ופסיקה), ובין ייחוס טעם הלכתי לכתחילה לכל מעשה ומקרה (שזה צמצום המורכבות האנושית לכדי סעיף בשו"ע). כלומר: בהחלט ניתן, ואולי גם צריך, להבין את המשמעות ההלכתית של מעשהו של הרב במקרה הנדון; אולם תהיה זו שטות גמורה ושטחיות אינטלקטואלית ואנושית לתלות אותו בשיקול הלכתי בלבד - אולי עשה את שעשה כניסיון להדגיש את חוסר האינרציה בחייו ואת העובדה שאינו לוקח את נישואיו ואת אשתו כ"מובנים מאליהם", לאור החוויה הקשה שעבר? אולי ביקש לחזק את תחושת החיים שלן, לאחר שחווה מוות בזעיר אנפין? אולי רצה להוכיח לאשתו (וילדיו) שהוא עדיין חי, ושהוא רוצה בכל ליבו להישאר חי ושלא יעזוב אותם, כל עוד הוא יכול לשלוט בכך? ואולי יש לכך סיבות אחרות. איני יודעת מה הסיבה הנכונה, אבל העובדה שהאופציה היחידה להסביר היא תמיד אותה האופציה, מלמדת אותי על צרות מחשבה וחוסר הבנה של האדם והעולם, שלצערי הופכות להיות יותר ויותר מאפיינות של עולם הדיון ההלכתי והפסיקה.]

אמשלום נראה שאין לך גנים הונגרים.

במחילה מכבוד תורתו של מיימוני, החקירה של ר' אלחנן היא לא לפילפולא בעלמא, אלא הוא מוציא את זה מגמ' בקידושין דף יג.

וראשית אעתיק את דברי ר' אלחנן:

ביליצר

הצד השווה שבהם, שבשניהם אין חשש לערלה כבושה.

[בע"ב,

"אכן נודע הדבר" ;-) ]

האם מותר לקחת איברים ממי שמת מוות קליני? דומני שהפוסקים החרדים אוסרים זאת (ברובם) במצבים גרועים ממוות קליני (נראה לי שאז לא נהוג לקחת איברים להשתלה).