| נשלח ב-8/9/2016 08:12 |
 |
| |
תפילה על חבר גוי
בפורום הסמוך, זה שמותר להזכיר את שמו, עלתה שאלה מעניינת, הפותחת נושאים רבים לעיון. בעקבות פניה בתיבה האישית, אני מבקש להביא את הנושא גם לכאן.
השאלה:
תפילה או ברכה מרב עבור חברה לעבודה - לא יהודיהשוב פעם שאלה שחברתי בקשה לברר עבורה
היא עובדת עם לא יהודייה במשרד - חברתה לעבודה הגויה ביקשה ממנה שתתפלל לרפואתה ותבקש עבורה ברכה מרב לנושא מסויים.
היא לקחה ממנה את שמה ושם אמה ואמרה שתשתדל בעניין.
1. האם מותר להתפלל ? או שזה בזבוז ?
2. האם יש רב שאפשר לפנות אליו לברכה ?
האשכול
של
מסך_מגע
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 08:30 |
|
| |
הנה כמה מן הנושאים שיש לדון בהם:
א. האם זה "בסדר" שליהודי יהיה חבר לא יהודי, גוי?
ב. האם מותר/אפשר להתפלל על גוי?
ג. האם יש מקום לפנות לרב בבקשה לברכה? האם זה מועיל?
ד. האם זה מועיל לפנות בבקשה לברכה על לא יהודי?
ה. האם צריך את שם האדם לתפילה, כולל את שם האם?
תשובות אפשריות על סמך המקורות:
א. אם הגוי אינו עובד עבודה זרה, זה בסדר גמור להיות איתו בקשרים של חברות. הרי מצאנו שלכמה מגדולי ישראל היו חברים גויים, כמו שמואל האמורא שחברו היה אבלט. וידע שמואל שאין חברו עובד לעבודה זרה.
אמנם כאן מדובר, לפי השאלה, בקשר עבודה ולא בחברות ממש.
ב. השאלה אם להתפלל על גוי ואם לברך את הגוי נראית כעומדת על מספר סעיפי משנה.
1. האם ראוי לסייע לגוי, שאינו יהודי.
יש לשאול: ומדוע לא? ומסתבר שהתשובה כאן תלויה בתפיסה של מעמד הגויים בעולם. לפי מי שיסבור שהגוי הוא אדם בדיוק כמו היהודי, אלא שהוא לא זכה לחינוך יהודי ולכן יש לו אמונות ומנהגים רעים, אז גוי שאינו כזה ודאי ראוי לתפילה. (והמאירי ידוע בעמדתו של יש הבדל מהותי בין גויים של ימי חז"ל לגויים של ימיו, שהם בני האומות המתוקנות, ושמא זה שייך גם היום).
2. לאידך גיסא, לפי התפיסה שגויים הם משרתי הרע בעולם, תפיסה שאפשר לשייך לקבלה מהזוהר ואילך, אזי כל מה שעוזר לגוי נלקח מן היהודים וזה גם נגד רצון השם.
דעתי שלי היא כמובן שאין שום פסול בתפילה על גוי, ולכאורה אפשר להתפלל על גוי שאינו נוהג כשורה שיתקן את דרכיו. וכל שכן אם הוא נוהג כשורה כלומר אינו עובד עבודה זרה, ויש איתו קשר ידידות.
ג. לבקש ברכה על לא יהודי
מקובל בעם ישראל לפנות לחכם ולבקש ממנו ברכה בעת צרה. וכן אמרו בגמרא.
האם זה ראוי ומועיל לגבי גוי? ובכן, יש לנו דוגמא מעניינת בתנ"ך. יעקב אבינו מברך את פרעה. ולפי המדרש כמדומה שזה הועיל מאד לפרעה. גם אם לא נפרש את המדרש ההוא כאמירה היסטורית אלא כסיפור דברים שבא להנחיל מסר, עדיין לפנינו שאדם גדול עשוי לברך את הגוי, ואפילו, לפי מדרשים אחרים, גוי שעשה את עצמו כעבודה זרה.
ד. האם זה מועיל?
ובכן, האם ברכות ותפילות מועילות? ידוע לי על כמה מחברי הפורום שאינם מאמינים שתפילה משנה או יכולה לשנות משהו בעולם. וכבר היו על זה אשכולות, אז לא אפתח את הנושא מחדש. מי שסבור, כמוני, שתפילה יכולה להשפיע על המציאות, בזכות אלוקים שמקשיב לתפילותינו, אזי התשובה ברורה.
שאלה אחרת היא איך יגיב הרב לבקשה כזו. דומה שיש כאלו שמחלקים ברכות אבל אולי לא כולם יסכימו לברך גוי... אבל זה פחות חשוב שהרב יברך את הגוי. מה שחשוב הוא שהשם יברך אותו.
ובכלל, לפי השאלה הגוי ביקש שהיהודי ילך לבקש עבורו ברכה מרב. נראה לי לפיכך שזו לא רק שאלה אם הברכה תועיל אלא איך מעניקים לגוי את מבוקשו. אם הגוי מאמין ביכולת של רב וצדיק יהודי לברך, האם יהיה בכך קידוש השם אם הרב יברך אותו ואם הברכה תועיל? מסתבר שכן.
ה. האם צריך את השם המלא של המתברך ושם אמו?
לפי המקובל, תפילה מצריכה להזכיר את שם האדם שעבורו מתפללים ואת שם אמו. יש כמה סיפורים הנפוצים בינותינו על גדולי ישראל שהתקשו לברך או להתפלל משום שלא ניתן להם השם המדוייק.
אני תמה על זה. וכי יד ה' תקצר. ואם אני (או כל אדם) מתפלל על פלוני שאיני יודע את שמו או את שם אמו אבל אני יודע למי אני מבקש שיינתן טוב, האם ה' אינו יודע על מי אני מתפלל?
אפשר לקשר זאת לדיונים בפילוסופיה אנליטית על שמות ועל תיאורים שמובילים לזיהוי חד משמעי של המתואר. אם אני מתפלל, נניח, על "המועמד של הימין באמריקה" שינצח (בתקוה שזו לא טעות), האם עלי להזכיר את שמו המפורש של דונלד? הרי נכון להיום יש רק מועמד אחד כזה? וגם אם תפילה צריכה להיות מדוייקת מצידו של המתפלל, כדי שידע מה הוא מבקש ועל מי הוא מבקש, הלא ידיעה כזו קיימת גם אם לא מזכירים במפורש את השם המלא ושם האם?
כתבתי סברה. אבל זו סברה חזקה בעיני.
שורה אחרונה:
מותר להתפלל על גוי ואפשר שאם הגוי מבקש שיתפללו עליו או יברכו אותו יש במילוי בקשה זו משום קידוש השם.
מצאנו בתנ"ך, במדרש ובתלמוד שמותר או שמא מצוה להתפלל על גוי ולברך אותו (אם כי על גוי רשע אפשר שזה אחרת, וזאת מסברה).
לפי הנוהג המקובל היום, לחפש רב או "צדיק" כדי לבקש ברכה, עצה טובה היא לדעת למי לפנות כדי לבקש על הגוי. מסתבר שמי שמאמין בקבלה ורואה בכל גוי מיייצג של כוחות הרשע והטומאה, לא ישוש על בקשה כזו.
אין צורך לדעת את שמו המפורש של מי שמתפללים עליו, ודי שהמתפלל ידע על מי הוא מתפלל.
והנראה לפי עניות הסברה שלי כתבתי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 08:35 |
|
| |
שכחתי דבר חשוב, אבל הסתכלתי באשכול בפורום הסמוך וגיליתי שמישהו השלים את שכחתי.
יוחנןש כתב שם:
מסתמא מותר, וכך מצינו אצל גדולי הצדיקים בסיפורי הצדיקים שבאו אצלם ערלים וגויים לקבל ברכותיהם. ומעולם לא שמענו מי שדחה אותם.
אם כי ראוי להסביר לה כי הברכה אינה הבטחה, והיא רק איזה סיוע מלעילא.
כלומר חשוב להסביר שתפילה או ברכה אינם הצלחה אוטומטית. וראוי שאדם ינסה להשתפר ולא רק לבקש ברכה או תפילה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 08:39 |
|
| |
ועתה השב אשת האיש ויתפלל בעדך
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 09:17 |
|
| |
רק אעיר לגבי שאלה ב' - יש לשאול לא רק אם מותר או אפשר, אלא גם את ראוי או צריך (ואם יש חובה להתפלל על יהודי, אפשר לשאול גם על חובה, אבל לא נראה לי שמצאנו חובה כזו).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 12:20 |
|
| |
הרב מימוני האם גם אתה נסחפת? אתה גר ברמת אהרון?
אחימן ששי ותלמי ואביהם יתרו -דואג האדומי- איוב וכו וכו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 16:55 |
|
| |
בעל
יפה כתבת ואיקון ירוק. איך שכחתי.
יש
יפה כתבת. ואכן יש לשאול אם יש חובה או מקום להתפלל על אחרים שאינם קשורים אלי. מצד שני, איך אפשר לא להתפלל על אחרים אם הם בצער? או בסכנה? אם איני יכול לעזור לאחרים, לפחות אתפלל עליהם?
ירוחם
נסחפתי - לאן? לדון בשאלות כאלו? להתיר? לעשות מעשה אהרן ולקרב?
לא הבנתי את פשר הרשימה שבסוף. יתרו התגייר לפחות לפי המדרש והצטרף לעם ישראל. אבל שלושת הענקים, מי התפלל עליהם?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 21:52 |
|
| |
הרב מימוני
להתיר? איזה הו"א יש לך שאסור. כאן נסחפת.
יתרו לא התגייר- הוא אמר בפרוש שהוא שב אל עמו וארצו.
הענקים- חבריו של אברהם. שאיתם הוא התיעץ על מהלכות מילה כביכול.
מטבע הדברים כין חברים יש יחסי קרבה. ומאחלים ומתפללים איש לשלום חברו.
לא כל דבר צריך להיות כתוב בתורה. יש דברים מובנים מאיליהם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:16 |
|
| |
אם אומרים לקב"ה "לא כל דבר צריך להיות כתוב בתורה" לא כל דבר צריך אישור של הקב"ה.
גם הקב"ה יכול להגיד לאדם: לא כל דבר אני צריך אישור שלך. לא שואל אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:17 |
|
| |
מטבע הדברים, כששני אנשים חיים יחד - צריכים להתייעץ זה עם זה על כל דבר. כך גם האדם והקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:24 |
|
| |
ירוחמ
תודה על ההבהרה. אני מוסיף את הדוגמאות שלך לשל בעל בעמיו.
הוספת וציינת כי יש שאלות שאין צורך לשאול. גם אני סברתי כמוך לגבי שאלות רבות מאד (שלא אפרט.... איקון מחייך) אבל זו אינה ביניהן.
עיניך הרואות שיש שמתקשים בדבר. ובאמת יש מקום לדון. גוי שהינו עובד עבודה זרה או שיכול לסחוף את היהודי למחוזות אפלים, האם לא ראוי לשמור ממנו מרחק? לא דנתי לגבי תפילה אלא לגבי חברות.
ואמנם יש לדון גם על יהודים מהסוג הזה, שמשפיע לרעה. לא כל חברות היא טובה.
בכל אופן, אתה ודאי צודק שיש דברים שלא אמורים להיות "שאלה" ולא צריך להיות לגביהם שולחן ערוך. לא צריך שולחן ערוך כדי לדעת לבחור חבר, אם כי נראה שרבים זקוקים לעצה טובה בתחום הזה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 11:54 |
|
| |
כמוסיף לבעל
משנה מסכת אבות פרק ג
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו [
מלכות רומי שהחריבה את ביתנו והרגה את בחורינו וגזרה גזירת שמד על עמנו.
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לז
כיוצא בו באברהם אבינו כשהיה מתפלל על אנשי סדום אמר לו הקדוש ברוך הוא אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 12:37 |
|
| |
הרב מימוני
עם השלמת קריאת פרשת השבוע- ראיתי וחשבתי על החלל שנמצא בשדה.- אדם- לא בטוח שהוא יהודי כלל- אבל התורה מכנה אותו חלל- הוא השאיר אחריו חלל. יוצאים כל זקני העיר ומצהירים הצהרות בגינו,ונענשים. על האדם הנרצח הזה. שאולי הוא גוי עובד ע"ז אולי מחלל שבת בפרסיה. פושע וכד. אבל התורה למרות הכל מתיחסת אליו כאל אדם שמשאיר חלל בעולם עם מותו.
ולא כפוסק ההלכות ברמת אהרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2016 16:19 |
|
| |
הבהרה:
סוף סוף פוענח הרמז של ירוחמ. כוונתו לרב של שכונת רמת אלחנן, שמייחסים לו חומרות ואני עצמי עסקתי בפסקים שלו באשכול מיוחד, "מאה שערי הרב זילברשטיין". (ואף נאלצתי להצדיק את הדיון בפסקים כאלו מחשש של פגיעה בכבוד תורתו, ואולי בצדק).
כמדומה שהרב דן פעם בשאלה כואבת: אשה שהתגיירה ובנה טרם השלים את הגיור שלו, ונפל ונפצע בשבת קודש, ויש להזעיק עבורו אמבולנס, האם מותר לה לחלל שבת לשם כך? וכמדומה שפסק לאסור. אבל ממש רק כמדומה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 12:35 |
|
| |
אחד מסיפורי הרב. שהרב מימוני שומר על כבודו.
הרב יצחק זילברשטיין כותב בספרו [ברכי נפשי, חומש ויקרא, עמ' שעז.] ש"היהודי סיפר שכאשר הלך ברחוב בשבת קודש, מעד ונפל והנפילה גרמה לו לחבלה קשה. דם רב זב מפניו ומידיו, והוא היה זקוק לעזרה מיידית. והנה הוא מספר, נעצרה לידי מכונית שהיתה נהוגה בידי מחלל שבת רח"ל, ומתוכה יצא הנהג ורץ לעברי, הוא הבחין בפציעתי, ובא לסייע לי. ואכן, פעולותיו המהירות, והמקצועיות, הטיבו עמדי, ותוך כמה דקות הייתי מסוגל כבר לקום על רגליי, ולהתהלך כאחד האדם. יהודי זה בא בשאלה, כיצד היה צריך לנהוג עם האיש שהיטיב איתו. האם הייתי צריך להודות לו במאור-פנים, ולהגיב במלוא הנחמדות על כל מה שעשה עמדי, או שמא בשל היותו מחלל שבת, היה אסור לי לעשות זאת?"
מה היתה תשובתו של הרב יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני-ברק? "כך עניתי גם ליהודי שנפצע בנפילתו. גם אם לא כדאי ולא ראוי לומר תודה ליהודי מחלל שבל, אבל על פניך היה צריך לראות שאתה רוצה לומר לו תודה, אלא שאסור!"
משמע מדבריו שאסור להכיר טובה לחילוניים ואפילו לא באמירת 'תודה', אלא צריך להראות לחילוניים כאילו הוא מודה להם אך אסור לו לבטא זאת במילים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 13:27 |
|
| |
ירוחמ
אני לומד את דברי הרב זילברשטיין אחרת.
היה צריך לראות שהניצול מכיר תודה למציל.
כלומר, לשקף למציל את הדילמה שמצד אחד עשה חסד רב ומצד שני הוא מחלל שבת וזה כואב לו.
אמנם יש שתי נקודות להעיר עליהן, והן כבר שייכות לאשכול על "מאה שערי הרב זילברשטיין" ואם אמצא זמן אעתיק לשם.
האחת היא שלא ברור לי מהיכן לקח הרב שאסור להכיר או לבטא תודה למחלל שבת. ובמיוחד באשר מסתבר שהינו תינוק שנשבה (ויש מרחיבים את המונח "תינוק שנשבה" כמעט לכל אדם).
השניה היא מקומית לנושא. אני מבין שהרב זילברשטיין מבקש למנוע ביטוי של הכרת הטוב שבו לא יוזכר שהלה חילל שבת. והאם אין עוד דרכים לבטא זאת? למשל לומר, "אין לי מילים להודות לך. ממש הצלת אותי. אני חייב לך לעולמים. אני שמח שיצא לנו להיפגש. חבל שהיה עליך להגיע לכאן במכונית שהרי זה אסור בשבת, ואם תרצה פעם שנשב לדבר בנושא, אשמח" או משהו כזה.
אבל לדעתי ראוי היה יותר לשבח ולהודות לו ללא קשר לחילול השבת שלו בכלל, מהסיבות לעיל, שהרי הוא תינוק שנשבה ולכן פטור (אולם חייב קרבן חטאת אחד כאשר יכיר בעוונו). והאם אין סיפורים על גדולי ישראל שבמצבים כאלו האירו פנים לאדם שלידם והתעלמו לגמרי מהצד השלילי שבו?
השערתי היא שהרב זילברשטיין לא חרד לרושם שיקבל המציל אלא לרושם שיקבל השואל. אם לא יבהיר לו שהמציל בכל זאת פסול בגלל חילול השבת שלו, מי יודע, אולי ייחלש אצלו משהו ביחסו למצוות, לשבת? כך אני משער. אבל גם אם זה נכון וזו התכלית של ההסתייגות, היה ראוי לחלק את התשובה לשנים. כיצד להודות לחילוני מחלל השבת, כלומר ללא שום סייג, וכיצד הניצול צריך להתייחס להצלה, להסביר לו שבעוונותינו יש יהודים שאינם יודעים על השבת, ולכן אנו עם רגשות מעורבים: אוהבים אותם כאחים, וכל שכן שהצילו נפש - נפש השואל - אבל גם עם צער על כשלונם. והאם זה לא עדיף?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
