מקור להדליק נר נשמה לאב ואם בשבת לפני יום הזכרון

ספר העיקרים מאמר ד פרק לה

ירוחם ישר"כ אבל הוא מוסב על יום הזכרון בו ביום ולא על שבת שקודם הי"צ

מצאתי בפורום חשוב זה דיון בעינין זה ... (שנת 2009) וזה מה שמצאתי משם:: בחמדת הימים שבת כותב : גם יהא נזהר להדליק נר לכבוד נפש אביו ואמו בתור שנתו והמת יהיה לו נחת רוח. בלילי שבת באים לבקר את ביתם כי על כל אלה ראו כת הקודמים להנהיג להיות כל איש דולק בביתו נד מיוחד לנפש המת והן עוד היום בני אשכנז מחזיקין במנהג הזה וגוהרים בו מאוד והתיר רש"ל לומר לגוי בין השמשות להדליק נר לנפש אב ואם ועיין על הנרות בספר זכר דוד לר' דוד זכות ליוורנו תקצ"ז מאמר א פרק בג ובהערה שם וכבר הבאנו דברי הרב הראשי ראשון לציון בז ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א בילקוט דת ודין עמ' צח שמנהג הספרדים הוא לספק כל השמן הדרוש להארת בית הכנסת בשבת שלפני יום פקידה השנה וכשעלה לתורה קראו לו מדליק הנרות" על אשר מכל זה מוכיח ההתעוררות רב שיש לנשמות בלילי שבת עד שמצטיירים בצורת הגוף ממש והענין הוא כמו שביארנו. כי על כל אלה ראו כת הקודמין להנהיג להיות כל איש דולק בביתו נר מיוחד לנפש המת והן עוד היום בני אשכנז מחזיקים במנהג הזה ונזהרים בו מאד והתיר רש"ל לומר לגוי בין השמשות להדליק נר לנפש האב והאם שכל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות והוא שיהא שום דבר מצוה או דוחק כגון אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות ואם לא יעשה כן יהיה לו צער בדבר התירו לו שבות בין השמשות ומטעם זה מותר לומר לגוי בין השמשות להדליק לו נר שבת והוא הדין גם כן שמותר לומר לגוי להדליק נר לנפש מתו דהמנהג שנזהרים באותו נר והוה ליה כצורך גדול.

<בחמדת הימים שבת כותב : גם יהא נזהר להדליק נר לכבוד נפש אביו ואמו בתור שנתו והמת יהיה לו נחת רוח. בלילי שבת באים לבקר את ביתם כי על כל אלה ראו כת הקודמים להנהיג להיות כל איש דולק בביתו נד מיוחד לנפש המת והן עוד היום בני אשכנז מחזיקין במנהג הזה וגוהרים בו מאוד והתיר רש"ל לומר לגוי בין השמשות להדליק נר לנפש אב> 

החמדת הימים (וד"ל) כותב שיהא נזהר להדליק נר לכבוד נפש אביו בתוך שנתו, ולא בערב שבת לפני יא"צ.

<בלילי שבת באים לבקר את ביתם>

האם הם גם עושים קידוש?

האם ייתכן לומר שהמהרש"ל התיר לומר להגיד לגוי בין השמשות להדליק נר לנפש אב כשהיא"צ בשבת?

דווקא את המנהג להדליק נר בשבת שלפני היארצייט אני מבין, כי מדליקים נר לכבוד שבת, כדי שזכות זו תיזקף להורה. וה"ה להדליק נר בביכנ"ס גם ביום חול.

אבל להדליק נר סתם ביום חול (בשנה או ביום השנה) בבית? זה אני לא יכול לתפוס. מה אכפת לי אם נר דומה לנשמה ומשול לה וכו' וכו'. מה הזכות בזה? מה החשיבות של זה?

כמדומני

<דווקא את המנהג להדליק נר בשבת שלפני היארצייט אני מבין, כי מדליקים נר לכבוד שבת, כדי שזכות זו תיזקף להורה. וה"ה להדליק נר בביכנ"ס גם ביום חול>

כמדומני שלא הבנתי את שאתה הבנת. נר יאהרצייט אינו נר לכבוד שבת;  גם איני מבין כיצד ההדלקה תיזקף לזכות הנפטר. 

ספר כף החיים: מתחילים לומר קדיש מערבית של שבת שהוא זמן עליית הנשמות לגן עדן העליון אחד כדי שיהיה לו סיוע לעלות והב' כדי שישאר במדרגה היותר עליונה הראויה לו לעלות ביום פטירתו ולא ירד בשביל הג' או ד' ימים. וכבר הבאנו דברי הרב הראשי ראשון לציון בז ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א בילקוט דת ודין עמ' צח שמנהג הספרדים הוא לספק כל השמן הדרוש להארת בית הכנסת בשבת שלפני יום פקידה השנה וכשעלה לתורה קראו לו מדליק הנרות" ......................... עפ"י זה"ק שעיקר העלייה של הנשמות העולות מדריגה אחר מדריגה היא בשבת שלפניהן. מכאן אולי קצת רמז ..... בכול אופן המנהג להדליק שבת לפני ראיתי אצל כמה וכמה אדמורים .