שרף או דרקון?
ההלכה פוסקת שאסור לעשות דמות מלאכים ושרפים וכל שאר משמשי מרום.(יו"ד קמ"א)
לעומת זאת, צורת דרקון מותר לעשות מכיון שאין כמוה במרום. (שם, ע"ז מ"ג).
אממה, מדובר באותו יצור בדיוק!
נתחיל עם השרף.
שרף בכל מקום בתנ"ך הוא נחש.
"נחש שרף ועקרב"
בנחש הנחושת "עשה לך שרף"
"כי משורש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף"
"וישלח ה' בעם את הנחשים השרפים".
ישעיהו מתאר שרפים =נחשים, שיש להם שש כנפיים. כלומר: נחשים מכונפים.
ניתן להרחיב מסקנה זו במקורות הבאים:
ופסלי שרפים, כאמור, אסור לעשות.
ואילו דרקון מותר.
מהו הדרקון?
רש"י (ע"ז מ"ב) כבר מפרש שמדובר בנחש.
וכך הסכמת כל המפרשים.
ואכן בכל מקום בחז"ל, דרקון הוא נחש.
"חבית של דבש ודרקון כרוך עליה" (גיטין נ"ו)
"אילה רחמה צר, בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון שמכיש אותה" (ב"ב ט"ז)
האם לדרקון יש כנפיים? אם כן הוא שרף. ושרף אסור לעשות.
אין לו כנפיים? אם כן הוא נחש.
הגמרא (ע"ז שם) אומרת: איזהו דרקון כל שיש לו סנפירין בין פרקי צוארו.
זה עשוי להיות הבדל. שדרקון הוא נחש עם סנפירים, וכזה מותר לעשות
ואילו נחש מכונף הוא שרף, ואסור לעשות.
הבעיה נוצרת בפירוש הנימוקי יוסף.
הוא מפרש כך:
"צורת דרקון. צורת נחש שרף מעופף, שיש לו סנפירין בין פרקי צוארו" = מותר לעשות ואסור להשהות אם מצאת ברחוב
"אבל אם אין לו ציצין בין פרקיו מותר" = גם להשהות.
לפי הנימוקי יוסף נוצרת התנגשות בין ההלכה שמותר להשהות דרקון בלא כנפיים,
ובין ההלכה שאסור לעשות דמות שרף.
כי הרי מדובר באותו יצור עצמו.
 |
|
|
