| נשלח ב-19/9/2017 03:05 |
 |
| |
כלל היסוד
הסתעפות לאשכול " ה"אמת החילונית" של הררי – מניפסט של בורות".
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3138632&whichpage=8&forum_id=1364#R_14
מם80: ***אדרבא המדרש מבקר את יעקב על-פי הכלל מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך.***
אז יעקב הפר את הכלל הזה?
או שהכלל הזה לא ראוי בתור "יסוד התורה"?
שלישישי: ***הניסוח של הלל " דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור."
הניסוח בבהח' "לכן כל אשר תרצו שיעשו לכם בני האדם עשו להם גם-אתם כי-זאת התורה והנביאים:"
ההבדל הוא שאצל הלל זה - אל תעשה
ובנוסח השני זה – עשה***
הכלל הזה מאת הלל לא יכול להיות יסוד התורה, כי לא אומר מה כן לעשות לחברך. ויתר על כן, מה לעשות ולא לעשות במקום שאין אנשים, הוא לא מנחה.
לא ענית, כאשר יעקב רימה את יצחק, לא היה שונא שמרמים אותו?
הניסוח "לכן כל אשר תרצו שיעשו לכם בני האדם עשו להם גם-אתם כי-זאת התורה והנביאים",
הסברתי כבר, הניסוח הזה מתאים לחבורת מסולפים, "תרצו שיעשו לכם שוחד, עשו להם גם אתם שוחד".
חס וחלילה, אינו זה התורה והנביאים. אגב, גם בסידור אין זכר לכלל הזה, וזה ראוי שלא נתפסים על הכלל הזה.
אולי בתור מליצה, זה יכול להיות, אבל לא בתור היסוד.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 10:23 |
|
| |
| ינוח כתב: |  |
שלישישי: ***הניסוח של הלל " דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור."
הניסוח בבהח' "לכן כל אשר תרצו שיעשו לכם בני האדם עשו להם גם-אתם כי-זאת התורה והנביאים:"
ההבדל הוא שאצל הלל זה - אל תעשה
ובנוסח השני זה – עשה***
1. הכלל הזה מאת הלל לא יכול להיות יסוד התורה, כי לא אומר מה כן לעשות לחברך. ויתר על כן, מה לעשות ולא לעשות במקום שאין אנשים, הוא לא מנחה.
2. לא ענית, כאשר יעקב רימה את יצחק, לא היה שונא שמרמים אותו?
הניסוח "לכן כל אשר תרצו שיעשו לכם בני האדם עשו להם גם-אתם כי-זאת התורה והנביאים",
3. הסברתי כבר, הניסוח הזה מתאים לחבורת מסולפים, "תרצו שיעשו לכם שוחד, עשו להם גם אתם שוחד".
חס וחלילה, אינו זה התורה והנביאים. אגב, גם בסידור אין זכר לכלל הזה, וזה ראוי שלא נתפסים על הכלל הזה.
אולי בתור מליצה, זה יכול להיות, אבל לא בתור היסוד.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
1. הכלל של הלל היינו בהחלט עיקר יסודי של התורה. חכמים הכירו אותו.
אם החכמים לא היו מסכימים עם הכלל הזה הם היו שוללים אותו.
אני לא חושב שתצליח למצוא מי מחכמי ישראל ששלל את הכלל הזה.
לכן שתיקת חכמי ישראל כהודאה.
2. כאשר קוראים את התנ"ך ולא מבינים, אכן אתה צודק. יעקב רימה את יצחק.
אבל זה לא כפי שנראה מבחוץ.
שים לב,
לפני שעשו ויעקב נולדו כבר נקבע שיעקב - הקטן, יהיה זה שישלוט.
כאשר יעקב מברך את בניו של יוסף, הוא מברך דווקא את הקטן.
בשני הסיפורים "מכירת הבכורה", "ברכת יעקב למנשה ואפרים", מופיעה דמות של אדם עיוור.
(אברהם מגרש את הגדול - ישמעאל, ומשאיר את הקטן - יצחק.)
בקצור, צריך להבין מה התנ"ך בא ללמד.
3. "היופי בעיניי המתבונן"
אם אתה רואה בית שנשרף ואנשים זועקים לעזרה, אתה הולך לעזור כפי יכולתך?
אני חושב שאתה תעזור.
אם ביתך נשרף, תרצה שיעזרו לך?
אני חושב שתרצה שיעזרו לך.
אז מה הבעיה שלך עם הניסוח הזה? למה צורת החשיבה העקומה הזאתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 11:39 |
|
| |
| שלישישי כתב: | |
לכן שתיקת חכמי ישראל כהודאה.
|
|
אז מסתבר, הכלל לגבי השתיקה הוא לא "יסודי", ששתיקה היא לא תמיד הסכמה.
וזה שבסידור לא נזכר הכלל "דעלך סני לחברך לא תעביד" גם מוכיח את זה בשתיקה רועמת.
***אכן אתה צודק. יעקב רימה את יצחק.
אבל זה לא כפי שנראה מבחוץ.
... צריך להבין מה התנ"ך בא ללמד. ***
תודה על הודאה.
אתה צודק בהחלט, צריך להבין מה התנ"ך בא ללמד.
וחשוב בהחלט, להבין למה הכלל הזה אינו יסודי מתוך התנ"ך.
הסיפור עם יעקב הוא כן בא להודיע, כי הכלל הזה לא יכול להיות יסודי,
כי יש משהו יותר יסודי.
הסברתי, אם לא מובן משהו, יכול אתה לשאול.
***אם ביתך נשרף, תרצה שיעזרו לך?
אני חושב שתרצה שיעזרו לך.
אז מה הבעיה שלך עם הניסוח הזה?***
הסברתי לך כבר כמה פעמים שיש כלל יותר יסודי מ"יד רוחצת יד".
וכלל היסוד אמור להיות תקף גם במקום שאין אנשים.
.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 12:53 |
|
| |
| ינוח כתב: | |
אז מסתבר, הכלל לגבי השתיקה הוא לא "יסודי", ששתיקה היא לא תמיד הסכמה.
1. וזה שבסידור לא נזכר הכלל "דעלך סני לחברך לא תעביד" גם מוכיח את זה בשתיקה רועמת.
***אכן אתה צודק. יעקב רימה את יצחק.
אבל זה לא כפי שנראה מבחוץ.
... צריך להבין מה התנ"ך בא ללמד. ***
תודה על הודאה.
2. אתה צודק בהחלט, צריך להבין מה התנ"ך בא ללמד.
וחשוב בהחלט, להבין למה הכלל הזה אינו יסודי מתוך התנ"ך.
הסיפור עם יעקב הוא כן בא להודיע, כי הכלל הזה לא יכול להיות יסודי,
כי יש משהו יותר יסודי.
הסברתי, אם לא מובן משהו, יכול אתה לשאול.
***אם ביתך נשרף, תרצה שיעזרו לך?
אני חושב שתרצה שיעזרו לך.
אז מה הבעיה שלך עם הניסוח הזה?***
3. הסברתי לך כבר כמה פעמים שיש כלל יותר יסודי מ"יד רוחצת יד".
וכלל היסוד אמור להיות תקף גם במקום שאין אנשים.
.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה |
|
1. גם השטויות של בלייק לא מופיעות בסידור.
2. הסיפור של "מכירת הבכורה" הוא אחד הסיפורים החשובים שבתנ"ך.
בשביל להבין אותו צריך להבין את בלייק. לא חושב שאתה מבין.
3. "היופי בעייני המתבונן"
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 14:29 |
|
| |
כי כל אח עקוב יעקב (ירמיהו ט, יג). פירש המלבי"ם: מענין מרמה, וענינו שמסבב אותו במעגלים סבוכים לרמאות (ולקח מליצתו מן האח שאמר עליו הכי קרא שמו יעקב ויעקבני). ופירוש רש"י לבראשית לב, כט: לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעוקבה וברמיה כי אם בשררה ובגילוי פנים וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית א-ל ומחליף שמך ושם הוא מברכך. האם יעקב רימה או לא רימה, זו מחלוקת מפרשים.
אור החיים פירש: "הגם שיש בדברים אלו כגניבת הדעת, עם כל זה יש לך לשמוע בקולי פי' מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהיא מצות עשה גם היא נביאה וכתיב בדברי נביא אמת אליו תשמעון לזה אמרה שמע בקולי, וכבר כתבנו שיצטדק נביא באומרו לעבור על מצוה ממצות התורה לפי שעה". כלומר, לפי דבריו זו היתה הוראת שעה של רבקה לעבור על מצוה ממצוות התורה, ולפיכך אי-אפשר ללמוד ממנה על הכלל.
רש"י מפרש את הכלל של הלל: ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) זה הקב"ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך ל"א חבירך ממש כגון גזלה גנבה ניאוף ורוב המצות. ויפה פירש הרב עמיאל: מאי דעלך סני לחברך לא תעביד - זה הוא הכלל ואידך, גם "העשה טוב" בכלל הוא רק פירושא ו"זיל גמור"...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 15:00 |
|
| |
ינוח
איקון ירוק על הנושא.
אנסח אותו כפי שאני מבין אותו, וזו כמובן רק הזמנה להתפתחויות אפשריות.
האם הכלל של הלל, "כל ששנוא עליך לא תעשה לחברך" הוא כלל יסוד בתורה?
אך לפני שאבוא לדון בו, מתבקש לשאול: מה זה "כלל יסוד"?
אני מבין בכך כמה מאפיינים:
א. כלל חשוב, להבדיל מנושאים פחות חשובים. (נניח שהם לא מעכבים, או שהם אינם מייצגים, ובאמת צריך לחשוב איך מבדילים ולפי מה בין חשוב ללא חשוב).
ב.כלל שנלמדים ממנו כללים אחרים.
ג. כלל שיכול לשמש תחליף להרבה כללים אחרים.
כמדומה שהלל הציע את הכלל שלו במובן של מובן ג.
אתה טענת נגד הכלל הזה שאי אפשר להוציא ממנו מסקנות של "קום עשה". למשל, האם אפשר להסיק ממנו שעלי לעזור לחברי (או לשונאי, ולהתעלם מהרגש בינינו?) שחבילתו נפלה מעל החמור שלו בצד הדרך? או לעזור בכיבוי שריפה אצל השכן?
שתי תשובות בדבר.
ראשית, האם אתה עצמך לא הצעת ש"גם אני הייתי רוצה שיעזרו לי בשעת צרה" ולכן לא היה שנוא עלי שיתעלמו ממני.
שנית, לדעתי הלל לא בא להציע כלל שממנו יילמד כל מה שבתורה. למשל, אין בו מאומה על מצוות שבין אדם לחברו. לכן ניתחתי בראשית דברי מהו כלל יסוד והדגשתי שלומדים ממנו דברים רבים אבל לא כל מה שהיה אפשר לרצות ללמוד.
***
לגבי יעקב ועשו, ברור שיעקב רימה את עשו, והמעיין בפרשיות, בלי המסך של פרשנות חז"ל ורש"י, יראה שזה ברור בכתוב, גם מצד היושר הטבוע בנו, וגם מצד האופן שבו התורה מתייחסת לכך. ולמרות שאיני מחבב להסתפק בהפניה, אציין לניתוח של נחמה לייבוביץ המשתמשת בעקרון "המילה המנחה" כדי להראות את הקשר ההדדי בין הרמאות שעשה יעקב לאביו לבין זו שעשה לו לבן בתורו.
***
שלישישי
מי זה בלייק ומה אמר והיכן? (האם כוונתך למשורר האנגלי? או למשהו מהאינטרנט? בור אני ולא אדע).
***
מ
ככל שאני מתפעל מבקיאותך וחכמתך, הפעם הרשה לי לחלוק עליך. זו לא רק "מחלוקת מפרשים" אם יעקב רימה. הוא רימה. נקודה.
יש מפרשים שמנסים לגונן עליו ולטהר את מעשהו. אין זה ראוי לדעתי. זו לא אמת וזה גם מראה שאנו, עם ישראל, פוחדים להודות על אמת מביכה. התורה לא הסתירה אז אנו נבוא ונכחש?
לגבי הפרשנות של רש"י, המנסה לדלות מן הכלל של הלל גם מצוות עשה שבין אדם למקום, זה רעיון מבריק, אבל קשה מאד להניח שזו כוונתו המקורית של הלל.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 17:01 |
|
| |
מיימוני,
נאמר במדרש תנחומא: כל הלילה הייתה עושה עצמה כרחל, כיון שעמד בבקר "והנה היא לאה". אמר לה: בת הרמאי, למה רמית אותי? אמרה לו: ואתה למה רמית את אביך, שכשאמר לך "האתה זה בני עשו", ואמרת לו "אנכי עשו בכרך", ואתה אומר למה רמיתני, ואביך לא אמר "בא אחיך במרמה"?
השאלה איננה אם יעקב רימה או לא רימה, אלא למה רבקה הורתה ליעקב להערים על יצחק, ומדוע עשיו הצליח להונות את יצחק.
אמר לו דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור (שבת לא.).
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 19:49 |
|
| |
מ
אם כוונתך לומר שגם חז"ל ידעו שיעקב רימה ורבקה רימתה אז אנו מסכימים. אבל דומה שיש קולות אחרים ומהם ציטטת או שמא טעיתי?
למה רבקה רימתה ולמה למשל לא ניסתה לדבר עם יצחק, זו שאלה מצויינת. ודומה שרבו בה הפירושים במשך הדורות. על כל פנים אומר אני שלא יפה נהגה אמנו רבקה בזה.
האם השאלה האחרונה היא מדוע הצליח עשו לרמות את אביו, וכוונתך להראות לו כאילו הוא טוב? ובכן, כבר ראיתי מי שבא להוכיח בדרך העיון בפשט שגם דעת בעל הסיפור היא שעשו היה "צד את אביו" אבל אם נבחן היטב, מה בדיוק פסול אצל עשו? חז"ל ייחסו לו עבירות רבות, שאף אחת מהן אינה כתובה במפורש. רק לאחר זמן נשא כנעניות לאשה שהיו עובדות עבודה זרה. שמא תאמר שהוכיח סופו על תחילתו?
לגבי הציטוט שציטטת מדברי הלל, אפשר לומר בדיוק להפך. מזה שהלל עונה לגוי שכל התורה ניתנת לתימצות בכלל המוסרי של לא לפגוע בזולת (וסימנך מה שאיני רוצה שייעשה לי), הוא אולי מגלה שהחלק שבין אדם למקום שבתורה פחות חשוב?
צא וראה כי כאשר ביקשו חז"ל לתמצת את התורה, אמרו שבאו הנביאים והמעיטו כל פעם והעמידו על מספר קטן של מצוות. וחלק מן הדברים הם כמעט "פשט" של הפסוקים. ראו מכות כד.
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה
(תלמוד בבלי מסכת מכות דף כג עמוד ב)
בא דוד והעמידן על אחת עשרה,
דכתיב: מזמור לדוד [ה'] מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו, נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר, כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם.
(תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד א)
הנה לפנינו: כאשר דוד מונה את שבחי הצדיק, מה נכלל ביניהם? היכן שבת ותפילין?
בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב: הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע.
(תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד א)
בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם (ה') אלהיך.
ויפה פירשו רבותינו כאן על דרך הפשט:
עשות משפט - זה הדין. אהבת חסד - זה גמילות חסדים
והוסיפו על זה:
חזר ישעיהו והעמידן על שתים, שנאמר: כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה.
(תלמוד בבלי מסכת מכות דף כד עמוד א)
את הדוגמא האחרונה איני מביא בינתים כי איני יודע לפרש אותה בהקשר שלנו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 20:37 |
|
| |
מיימוני,
כתבת דברים נבונים.
לענ"ד אי-אפשר לומר שמצוות בין אדם לחברו עדיפות על מצוות בין אדם למקום או להיפך, אולם מאחר שתורה ניתנה לברי דעת, ויסוד השכל הישר מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך, אזי זה עיקר של התורה כולה.
אם הבנתי נכון, ינוח טוען שהעיקר שאדם יהיה ישר-לב בינו לבין עצמו וישנם מצבים בהם אין לו ברירה אלא לדבר אמת בלבבו ולרמות כלפי חוץ, ואתה טוען שיושר פירושו לשאוף שתמיד יהיו פיך ולבך שווים.
מעשה בהלל הזקן שהביא עולתו לעזרה וסמך עליה וחברו עליו תלמידי שמאי התחיל מכשכש בזנבה אמר לון ראו נקיבה היא ושלמים הבאתיה והפליגן בדברים והלכו להן. לאחר ימים גברה ידן של ב"ש ובקשו לקבוע הלכה כדבריהן והיה שם בבא בן בוטי מתלמידי בית שמאי יודע שהלכה כבית הלל פעם אחת נכנס לעזרה ומצא אותה שוממת אמר ישמו בתיהן של אלו שהשימו בית אלהינו מה עשה שלח והביא שלשת אלפים צאן מצאן קדר וביקרו ממומין והעמידן בהר הבית אמר להן שמעוני אחיי בית ישראל כל מי שהוא רוצה יביא עולות יביא ויסמוך יביא שלמים יביא ויסמוך באותה שעה נקבעה הלכה כבית הלל ולא אמר אדם דבר (ירושלמי ביצה ב, ד).
האם הלל ובבא בן-בוטא איש איש בדרכו-הוא לא קיימו וצדיק באמונתו יחיה?
תוקן על ידי מם80 ב- 19/09/2017 20:37:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2017 22:16 |
|
| |
מ
תודה. גם על המילים הטובות ויותר מזה על ההסבר ועל המקור.
לא הבנתי שינוח טוען שיושר לב פנימי אינו סותר לצורך לרמות אחרים לפעמים. אבל אם זה מה שהוא טוען, אזי הוא צודק.
האם לא כך עשה אברהם אבינו כמה וכמה פעמים? ולא באו בטענות אליו על שאמר "אחותי היא" שהרי לא היתה לו ברירה אחרת.
והדוגמא שלך מהלל עצמו שהפליג את בית שמאי בדברים, כלומר משך אותם בלשון משתמעת לשני צדדים - מוכיחה כדברי כולכם.
וכי היכן חלקתי על זה? כנראה לא הסברתי עצמי יפה. גם אני סבור שלפעמים אי אפשר ואסור לומר את האמת.
אולי הפורום הזה קם גם כדי שיהיה לנו מקום לומר את האמת, לפחות בתחום המדע והפילוסופיה והדת וההלכה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2017 16:12 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | האם הכלל של הלל, "כל ששנוא עליך לא תעשה לחברך" הוא כלל יסוד בתורה?
אך לפני שאבוא לדון בו, מתבקש לשאול: מה זה "כלל יסוד"?
|
|
כלל היסוד הוא סיבה לכללים אחרים, כלומר, הכללים האחרים הם תולדה לכלל היסוד.
נגיד, אם האדם מונחה על ידי כלל היסוד הוא יגיע למצוות התורה הרבות.
זוהי הכוונה ב"הכלל של הלל".
ומכאן שתי שאלות,
האם באמת קיים כלל היסוד, ואז יש לחפש אותו?
ואם כן, אז מה הוא?
לדעתי, התשובה לשאלה הראשונה היא כן.
ולדעתי, השאלה הזאת הכי חשובה ורלוונטית להשקפה היהודית, ולגורל היהדות.
למה מאמינים כי הא-ל הוא אחד? קיום כלל היסוד נראה לי קשור לתשובה.
(רק אל תספרו כאן ש"כתוב", אלא תוכיחו פילוסופית מי שמוכן).
חיובי הוא כי בכלל הופיעה השאלה על קיום כלל היסוד על ידי הלל.
הסברתי למה "הכלל של הלל" הוא לא כלל היסוד, "לא רוצה שיפריעו לך לקחת שוחד, אל תפריע לקחתו לאחרים". לא מוביל זה למצוות. וגם לא לרלוונטי זה במקום שאין אנשים..
יותר בכיוון הוא,
"צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם. ... רבי אלעזר אומר: לב טוב. ...
איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. ... רבי אלעזר אומר: לב רע"
אבל נשאר לברר משהו עקרוני, מה הוא טוב ומה הוא רע?
(ושוב, אל תספרו ש"כתוב", אלא תוכיחו בבקשה פילוסופית).
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2017 11:14 |
|
| |
| ינוח כתב: | | הסברתי למה "הכלל של הלל" הוא לא כלל היסוד, "לא רוצה שיפריעו לך לקחת שוחד, אל תפריע לקחתו לאחרים". לא מוביל זה למצוות. וגם לא לרלוונטי זה במקום שאין אנשים..
|
|
אני יודע איך אפשר לישר בננה עקומה. אבל איך לישר מחשבה עקומה אינני יודע.
במקום שאין אנשים יש לב טוב?
ובשפתו של בלייק: "היכן שאין אדם, הטבע (העולם) צחיח."
תוקן על ידי שלישישי ב- 05/11/2017 11:19:58
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2017 16:43 |
|
| |
| שלישישי כתב: | | במקום שאין אנשים יש לב טוב? |
|
הלל הָיָה אוֹמֵר:
"ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ"
נא השתדל, ואחרי זה נדון אתך, אבל רק אחרי זה.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2017 09:49 |
|
| |
ינוח
הרשה לי להיות אפיקורס כלפי משהו שכתבת.
"האם באמת קיים כלל היסוד, ואז יש לחפש אותו?"
ראשית, מה העדיפות, הלוגית למשל, של כלל יסוד? מדוע הוא יסוד ולא משהו אחר?
למשל, בגיאומטריה האוקלידית, שהיא היא הדגם של הידיעה המושלמת גם לפילוסופים (שפינוזה ניסה לחקותה, דקארט ניסה לבנות את התשתית שלה), יש אמנם אקסיומות=הנחות יסוד, אבל נדמה לי שניתן להחליף את חלקן באחרות.
האם "כלל יסוד" הוא כזה מפני ש:
1. ממנו נובעים כל האחרים?
2. הוא ניתן לתפיסה ברורה יותר
3. בדרך כלל מבינים אותו ראשון. אבל האם הכוונה לילד או לאדם בוגר שמסבירים לו?
גישה אחרת, למשל, מוצעת בידי תפיסת מוסר ששכחתי את הכינוי המדוייק הטכני שלה, אבל היא אומרת שיש טוב ויש רע אלא שהיא מתגלה ונתפסת בידי כל צופה אובייקטיבי. בגישה כזו, יתכן שאין צורך בכללי יסוד.
לפי הגישה האחרת, מדוע ביקש הגוי כלל יסוד ומדוע נתן לו הלל כלל יסוד?
לדעתי, זאת מפני שהגוי בא לתורה ולעם ישראל מבחוץ. אין לו זמן ואין לו רצון להשקיע בחיים יהודיים כמו אלו שזכינו אליהם. הוא רוצה שיכנוע, נוסח תמציתי שאיש מכירות טוב יגיש לו.
כל זה לא אומר שדברי הלל אינם נכונים חלילה. גם את התורה צריך לפעמים למכור לא פחות מאשר נעלים או חופשה בחו"ל. אבל זה כן אומר שכלל היסוד באמת יספק הכל בכל מכל. אולי זה מספיק לרוב הדברים. אולי זה מספיק לחלק מן התחומים ולא לכולם. (בין אדם לחברו אבל לא בין אדם למקום למשל, כפי שבולט מייד מן הכלל עצמו). אולי זה חומר לימודים לגוי או לתינוק שנשבה שמגיע ליהדות בגיל מאוחר? כולנו יכולים להרויח מזה, אבל זה גיבוש מאוחר של רעיונות תורניים ולא הבסיס של התורה כפי שנוהגים לומר? אפיקורסות, הזהרתי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2017 10:20 |
|
| |
| ינוח כתב: | | הלל הָיָה אוֹמֵר: "ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ"
נא השתדל, ואחרי זה נדון אתך, אבל רק אחרי זה.
|
|
"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש " זה רק חצי הלל.
כדי שזה יהיה הלל שלם צריך גם " דעלך סני לחברך לא תעביד "
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2017 16:00 |
|
| |
שלישישי
איקון ירוק על ההברקה.
שכחתי כי רציתי להציע לך משהו. אולי תפתח אשכול על משנתך. על בלייק ועל אותו מחבר ספר על מיסטיקה פנימית שהפנית אליו, כמדומה, לפחות פעמיים.
אבל אל תסתפק בלינקים אלא סדר את הדברים בשיטה ולפי מספרים. אני מבטיחך שזה יותר יועיל להפיץ את מחשבותיך מאשר לפזר לינקים פה ושם.
אני מחכה לאשכול: משנתו של שלישישי, מבלייק ועד... (השלם את החסר).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
