| נשלח ב-3/10/2017 02:09 |
 |
| |
סליחות ותפילות ימים נוראים - תצוגת תכלית של אוצר מילים
כל מי שהתפלל סליחות ותפילות הימים הנוראים בוודאי חש כיצד כותבי התפילות התעלו על עצמם במציאת מילים נדירות בעברית, בניבים המוכרים רק ליודעים לאורך ולרוחב את התנ"ך ובמשפטים הדורשים גם ידע מעמיק במדרשים, אגדות חז"ל וש"ס.המתפלל הממוצע מאבד את ההקשר בין המשפט שהוא אומר לבין הכוונה של מחבר התפילה/הסליחה/הפיוט, אבל לא יכול להפסיק ולהתפעם מעומק הידע של המחבר.ואולי לזה התכוונו המחברים? אולי כותבי התפילה התחרו על יכולת להציג את הנדירות שתראה את אורך, רוחב ועומק ידיעותיהם? והתפילה, היא "הכלי" בלבד לכך.מחקר דומה מדבר על היקף החצנת אוצר מילים בכדי להראות אינטליגנציה:"הנושא של אבולוציה של השפה הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר במחקר האבולוציוני המודרני. ישנן תיאוריות רבות שמנסות להסביר למה דווקא בני אדם פיתחו שפה בצורה שבה היא התפתחה, מה היו הלחצים האבולוציוניים ליצירת שפה ואיך היא התפתחה בפועל. הנושא מורכב מאוד ואין באפשרותי כרגע להיכנס אליו אבל הייתי רוצה להתייחס להיבט אחד מסוים שקשור בו וזה אוצר המילים שאנחנו מחזיקים. אדם מחזיק באוצר מילים ממוצע של 20,000 מילים (על הטיותיהן השונות), ולא נדיר למצוא אנשים שיש להם אוצר מילים של 100,000 מילים. אבל בשימוש יומיומי רוב האנשים משתמשים רק בחלק קטן מתוך אותו אוצר מילים. רוב האנשים משתמשים ב-6000-7000 מילים 98% מהזמן, משהו שמספיק לרוב התקשורת היומיומית בין בני אדם. מבחינה אבולוציונית הדבר נשמע מוזר, מכיוון ששימור אוצר מילים גדול שלא נעשה בו שימוש דורש משאבים קוגנטיביים רבים שיכלו לשמש לדברים אחרים. אי ניצול אוצר המילים הזה נראה כביזבוז מוחלט ומשהו שהברירה הטבעית תפעל כנגדו. מחקר חדש שפורסם בכתב העת פסיכולוגיה אבולוציונית על ידי החוקרים Jeremy Rosenberg ו-Rid Tunney מנסה להסביר למה יש לנו אוצר מילים כל כך גדול. התיאוריה שהם מתבססים עליה היא תיאוריית הברירה המינית, והרעיון הבסיסי הוא שאוצר מילים הוא אינדיקטור חשוב של אינטליגנציה, וככזה הוא נברר מינית. במילים אחרות, אנשים אינטליגנטיים מחזיקים באוצר מילים גדול. שימוש במילים נדירות עושה רושם על בני זוג פוטנציאליים שרואים בהן סימן לאינטליגנציה גבוהה של הדובר, דבר המושך מבחינה מינית. בעבר הזכרתי איך יכולות קוגנטיביות מסוימות כמוחוש הומור ויצירתיות משמשות את האנשים ככלי להערכת בני זוג והרעיון כאן דומה למדי."
תוקן על ידי שרפ ב- 03/10/2017 02:12:47
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 02:12 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 06:42 |
|
| |
אני חושב שזה קצת מצחיק לשאול למה צריך אוצר מילים גדול מהרבה ממה שישמושי ליום יום, ואז לתרץ שזה מראה על אינטלגנציה.
ולמה זה מצחיק? זה הגיוני ונכון, אבל העניין הוא שבאינטלגנציה המצב הוא בדיוק אותו מצב.
אדם לומד נניח 11 או 12 שנות לימוד מכיתה א' בשביל השכלה בסיסית. אחר כך הוא לומד עוד כמה שנים כדי להיות "אינטליגנט". ואולי עוד כמה שנים. וככל שהוא יוסיף ללמוד וללמד, כך הוא יהיה "יותר חכם" - באמת בלי ציניות, אבל כמו שיובן זה מקביל לענייננו. אז בקיצור, בכמה מהאינטליגציה הזאת הוא משתמש? אפילו במשך העבודה שלו באותו מקצוע שאותו הוא למד וכל כך עמל עליו? אינני יודע אחוזים, אבל המצב לדעתי הוא בערך כמו בעניין אוצר המילים.
מה שחשוב בעיקר הוא ההבנה שלא כל דבר אתה משתמש בו ישירות, אבל ההיכרות עם הנושא נותנת לך באמת אינדיקציה - לא דווק א לאינטלגיציה שלך, אלא פשוט מרגילה אותך "לשחק" עם הנושאים שאתה עובד איתם לכל מיני כיוונים, ואז אתה באמת יותר מומחה. ואותו דבר באוצר מילים...
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 07:58 |
|
| |
אני מקווה שאינך מתכוין לרמז שהמניע לסגנון המורכב הוא כפי שבקישור. לפני כן תצטרך להראות שהנשים אמרו סליחות :)
לעצם המחקר - כל משהו הכרוך באינטליגנציה יתפרש ישר כברירה מינית כך שלו לא היינו מבוססים על רביה דו זוויגית האינטליגנציה לא היתה מתפתחת. זה די מגוחך.
ולעצם הנושא - האם לא ברור כי הפייטנים רצו לחבר פיוטים מתוחכמים (לא חסרות סיבות החל מאתגר וכלה בעשיית רושם) ואלו זלגו לסידור? אני מניח שרק מיעוט חוברו לשם הסידור. האם יש מידע אחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 09:37 |
|
| |
לא רמזתי שהתפילות נועדו להרשים בעיני נשים (לפחות לא ישירות ובדרך כלל אני מניח שהמחברים היו כבר נשואים, אולי זה עזר בשידוך של הילדים).
זה נועד להראות תחכום לפני החברים (=מעמד דומה, קבוצת התייחסות) שלהם.
ולמעשה זה בא על חשבון התפילה גופה (שהרי פעמים רבות שהמתפלל אינו מבין את ביאור המילים וכוונת המשפטים שהוא מוציא מפיו).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 10:07 |
|
| |
נכון
אבל אם אבן שזרק טיפש 100 חכמים לא יוכלו להוציא ק"ו אבן שזרק חכם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 10:53 |
|
| |
ת"ט
הסליחות (ושאר פיוטי הקודש) לא התחברו בשביל "הסידור", מהסיבה הפשוטה שלא היה סידור. הן כן התחברו לצורך אמירה בבית כנסת, חד פעמית או רב פעמית.
שפ
ברור שהתחכום שלהן (העניין הוא לא כל כך אוצר המילים, כמו הכינויים ושאר רמזים) הוא מכוון, אבל ככה תפסו אז שצריך לחבר פיוטים, וממילא פלוני היה יכול להשתדל לשם שמיים ואלמוני לשם כבוד, והקוצקר היה שורף את כולם, אבל זה נכון גם אם הסטנדרטים שלך שונים (נגיד שהפיוט צריך להיות מרגש) ובכל נושא (למשל, חיבור ספרי חידושים, הלכה וקבלה).
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 11:32 |
|
| |
יש
הבטוי בשביל בסידור כוונתו היתה לאמירה מסודרת בקהל
בכלל מסתבר שעד שפיוט נקלט ונחשב כמקובל ארך זמן
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 11:34 |
|
| |
על זה נאמר שכל אחד רואה מה שהוא (רוצה לראות).
ההסבר הפשוט הוא שהתוכן והצורה הנדירים והמשוגבים, הייתי אומר אפילו הזרים והאחרים, מהשפה השימושית בחיינו - בא לבטא את תחושת המחבר ובאותה מידה ליצור בנפש הקורא/אומר את החוויה והתחושה שחש המחבר ושלשמה התכנסנו: נשגבות האל שאנו באים כעת לפניו כדלים ורשים, מעוטי פעוטי יכולת ודעת.
הדברים פשוטים, ולא באתי אלא מפני שכעת נתחדש לי שיש טועים בזה כל כך, ועוד בפרהסיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 12:23 |
|
| |
רצוי לעיין בדברי הראב"עאבן עזרא קהלת פרק ה פסוק א
ל כן אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם ולא יסמוך על המחבר ברצונו הראשון כי אין אדם אשר לא יחטא או המעתיקים חטאו, וכלל אומר יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים ואזכיר מפיוטיו אחד והוא, ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך, יש מפרשים כי ליראי הוא ביו"ד וענינו הוא המשיח יקפיל הארץ לפניו וחדשים יכפיל שיכפול חדשי השנים וימהר ביאתו, ויש אומרים כי הוא בלא יו"ד וענינו יעביר כמלת ראי דרכך בגי וחדשים יכפיל יסתיר והם העצבים החדשים מקרוב באו, וחכמי הדור יפרשו ליראי יקפיל שיעביר אלה השמים הנמשלים לראי מוצק וחדשים יכפיל הם השמים החדשים גם זה איננו נכון כי אין משמע לשונו כי אם יעביר ראי ויכפיל חדשים אולי עבותים הם ויכפילם כדי שתהיה המכה בהם קשה, היתכן שיאמר אדם אין בכל החיים חכם כעיר ויאמר כי ענינו אדם שנאמר ועיר פרא אדם יולד או יאמר אשרי העם עובדי אש ומשתחוים לשמש ויאמר כי אש הוא השם הנכבד והנורא שנאמר כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא, גם הוא שמש שנאמר כי שמש ומגן יי' אף כי אלה בלי כ"ף דמות כראי חזקים ולא דמה הכתוב השחקים לראי כי אם בחוזק היתפלל אדם ברוך אתה אריה בעבור שנמצא על המקום כאריה ישאג הייטיב בעיני יי' ולמה לא נלמד משלמה שלא היה חכם אחריו כמוהו והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודע לשון הקדש יבין אותה ואיננה חידות ומשלים וכן תפלתו של דניאל שהיה משרא קטרין והנה אלה לא התפללו כי אם בדברים מבוארים שהיו חכמים אף כי המתפלל על אנשים רבים וכלם אינמו חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים אין בה חידות ומשלים ומה ענין יש שיכפיל השמים החדשים היהיו שנים ויכפילם ולאמר על המקום ליום זה פור הפיל איננו נכון כי המשליך גורל לא ידע מה יהיה והיה ראוי שיברח ממלת פור הפיל כי לא תמצא כי אם במקום הצורר, ועוד אחר שיעביר אלה השמים והארץ איך ימלוך מציון והיא חלק מהארץ, ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז יקפיל הצריכו שיאמר פור הפיל השיבותיו כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז ועוד כי היה לו לעשות על חרוז אחר ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו יהיה אומר, לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך, והדבר השני שפיוטיו מעורביים בל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2017 13:23 |
|
| |
רמ"ח
לתומי חשבתי שבזמנו הציבור היה בקי יותר והפיוטים דבר איליו יותר מאשר היום
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2017 09:22 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | | רצוי לעיין בדברי הראב"עאבן עזרא קהלת פרק ה פסוק א
ל כן אסור שיתפלל אדם ויכניס בתוך תפלתו פיוטין לא ידע עיקר פירושם ולא יסמוך על המחבר ברצונו הראשון כי אין אדם אשר לא יחטא או המעתיקים חטאו, וכלל אומר יש בפיוטי רבי אליעזר הקליר מ"כ, ארבעה דברים קשים, הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים ואזכיר מפיוטיו אחד והוא, ליראי יקפיל, וחדשים יכפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלוך, יש מפרשים כי ליראי הוא ביו"ד וענינו הוא המשיח יקפיל הארץ לפניו וחדשים יכפיל שיכפול חדשי השנים וימהר ביאתו, ויש אומרים כי הוא בלא יו"ד וענינו יעביר כמלת ראי דרכך בגי וחדשים יכפיל יסתיר והם העצבים החדשים מקרוב באו, וחכמי הדור יפרשו ליראי יקפיל שיעביר אלה השמים הנמשלים לראי מוצק וחדשים יכפיל הם השמים החדשים גם זה איננו נכון כי אין משמע לשונו כי אם יעביר ראי ויכפיל חדשים אולי עבותים הם ויכפילם כדי שתהיה המכה בהם קשה, היתכן שיאמר אדם אין בכל החיים חכם כעיר ויאמר כי ענינו אדם שנאמר ועיר פרא אדם יולד או יאמר אשרי העם עובדי אש ומשתחוים לשמש ויאמר כי אש הוא השם הנכבד והנורא שנאמר כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא, גם הוא שמש שנאמר כי שמש ומגן יי' אף כי אלה בלי כ"ף דמות כראי חזקים ולא דמה הכתוב השחקים לראי כי אם בחוזק היתפלל אדם ברוך אתה אריה בעבור שנמצא על המקום כאריה ישאג הייטיב בעיני יי' ולמה לא נלמד משלמה שלא היה חכם אחריו כמוהו והנה תפלתו שהתפלל מודעת וכל יודע לשון הקדש יבין אותה ואיננה חידות ומשלים וכן תפלתו של דניאל שהיה משרא קטרין והנה אלה לא התפללו כי אם בדברים מבוארים שהיו חכמים אף כי המתפלל על אנשים רבים וכלם אינמו חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים אין בה חידות ומשלים ומה ענין יש שיכפיל השמים החדשים היהיו שנים ויכפילם ולאמר על המקום ליום זה פור הפיל איננו נכון כי המשליך גורל לא ידע מה יהיה והיה ראוי שיברח ממלת פור הפיל כי לא תמצא כי אם במקום הצורר, ועוד אחר שיעביר אלה השמים והארץ איך ימלוך מציון והיא חלק מהארץ, ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז יקפיל הצריכו שיאמר פור הפיל השיבותיו כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו בחרוז ועוד כי היה לו לעשות על חרוז אחר ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו יהיה אומר, לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך, והדבר השני שפיוטיו מעורביים בל |
|
ראב"ע היה כאן, בסך הכל, צד אחד במחלוקת עתיקה ממנו.
הרי במצרים התנהל בכל עוז המאבק בין הבבליים לשאמיים - בין ממשיכי מסורת בבל לממשיכי מסורת ארץ ישראל, בנושא אמירת הפיוטים בתפילות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2017 15:52 |
|
| |
שרפ
איקון ירוק על הניתוח והרעיון. מקוה שאוכל להתייחס לדברים ולדברי הכותבים האחרים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2017 16:16 |
|
| |
בראש השנה אמר לי חבר שכל מה שמנה ראב"ע בפיוטים, ניתן למצוא בשירה המקראית.
וטעון בדיקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2017 22:25 |
|
| |
ת"ט
ואמרתי שהפיוטים התחברו כדי לאומרים בקהל.
מואדיב
ראב"ע כלל לא היה צד בוויכוח על אמירת פיוטים בתפילה, וויכוח שכבר הוכרע. הוא טען טענה שונה לגמרי. האם קראת את דבריו?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2017 08:05 |
|
| |
מואדיב
הפסוק בקהלת שאליו התיחס הראב"ע אומר דברים ברורים. הראב"ע רק ניגח את הקליר ואת האסכולה של יבי ינאי.
בעל.
טענה משונה שאין לה יד ורגל
|
|
|
|
|
