חוק הגיוס ותולדותיו מאת הרב דוד בלוך
הרב דוד בלוך, ממייסדי ה"נחל החרדי" השני (פרטים בהמשך), פירסם מאמר חשוב מאד, לדעתי, על תולדות חוק הגיוס, נפילתו הצפויה והשלכותיה.
הדברים הם כה חשובים בעיני עד שהעתקתי אותם לכאן בלי לבקש רשות. אבל מן הסתם נוח לו לאותו צדיק שיתבדרו דבריו בבית המדרש של עצור כאן חושבים.
מנסה להדביק.
ביטול חוק הגיוס. ]חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב- 2002 להלן 'חוק הגיוס'[
נבצרה מבינתי השלווה האופפת את הציבור החרדי גם כיום לאחר שבג"ץ ביטל את חוק הגיוס ונתן
לכנסת ארכה של חודשים ספורים בלבד לנסח חוק חדש.
כל מי שאינו חי ביקום מקביל ודמיוני, יודע שבהעדר 'חוק גיוס' מוסכם, כל 'בן תורה' שלא יתגייס
בגיל 18 ייחשב בעיני הרשויות ל'עריק', על כל ההשלכות הכרוכות בכך: יוטלו עליו אישית סנקציות
כלכליות קשות מנשוא, עם השלכות סמויות גם לשלבי חיים המאוחרים הרבה על גיל הגיוס, שלא
לדבר על הפסקת תקציבים טוטאלית לכל הישיבות שתלמידיהם ייחשבו כעריקים. מצב שכזה עלול
בסבירות גבוהה לגרום חלילה לאלפי בני תורה הראויים לעמלה וכתרה של תורה לעזוב את עולם
התורה במצוקת העוני המייסר.
ביטול החוק ע"י בג"ץ הגיע באשמתם הישירה של הנציגים החרדים בכנסת! אשר
בשכרון כח מתמשך ומחריף כאילו היו הם אדוני הארץ, סברו שיש בכוחם לצפצף על דעת הקהל
בישראל ועל בג"ץ ובזחיחות פושעת פעלו בקדנציה זו בכפיה קואליציונית על מנת למחוק את אותם
הסעיפים שנתנו לחוק הגיוס הקודם ]ועדת שקד – לא פלסנר ולא פרי![ סיכויים טובים להחזיק מעמד
לשנים רבות.
נדגיש! מחיקת הסעיפים לא באה כדי להגן על 'בני התורה' ולאפשר להם להתמיד בעמל תורתם, אלא
בכדי לאפשר גם למי שאינו 'בן תורה' להמשיך ולהשתמט! זוהי בקשתם האחת של פחותי לבלרי
ועסקני התקופה בהקשר של הגיוס, ואת ליטרת הבשר הזו בדיוק הם קיבלו!
עולם התורה זקוק לנס!
כדי להבין מדוע רק נס יוכל להציל את עולם התורה אתכבד ברשותכם לסקור בקצרה את תולדות חוק
הגיוס וקריסתו.
-5 -
תולדות חוק הגיוס וקריסתו.
בשנים הראשונות לקום המדינה החרדים התגייסו לצבא ככל אזרחי המדינה למעט מספר מועט של
בני ישיבות ש'תורתם אומנותם'. 2 כל בני גילי בוודאי זוכרים את ההורים שלנו משרתים ב'מילואים'.
]בדרך כלל בהג"א - מה שנקרא היום 'פיקוד העורף'[ חמושים במצחיית החאקי לראשם, או ב'כובע
טמבל' צבאי, ובידם מקל ארוך המכונה 'רובה קרבין' או רובה צ'כי שרק לאחר ז"פ ויהי נ עם היה
מסוגל לירייה בודדת אחת . הם לא ראו בהיחלצותם האזרחית 'גזירת גיוס', הם חשו ככל אזרח
שהמדינה והצבא הם גם שלהם, והם אלה שממלאים את חובת ההשתדלות שלהם באשר לחיי נשיהם
וילדיהם הרכים שבבית.
עם הגידול המבורך של הקהילה החרדית והעובדה שרובם המוחלט של בני הדור השני ]הדור שלי[
לא התגייסו וגם לא היו חלק מכלכלת המדינה, 3 התפתח היחס לחילונים כאילו הם עם אחר שיש לו
מדינה וצבא 4 כמו כן התקבעו השקפות מעוותות שהפכו את כל מי שמתגייס ויוצא להתפרנס ל'דמון'
ולאדם במעמד חברתי נחות.
זאת ועוד, שלא כפי שהיה בזמני, כיום גם בטלנים גמורים שבינם לבין התואר 'תורתו אומנותו' אין
ולא כלום, לא נוקף בהם גרם של ייסורי מצפון על שאחרים מסתכנים ונהרגים עבורם שעה שהם
עצמם אינם תורמים בזמן הזה ולא כלום לעם ישראל. 5
מחמת כל הנ"ל ועוד סיבות פסקו החרדים להתגייס בצורה גורפת. ראשי ישיבות מופקרים העניקו
מעמד 'תורתו אומנותו' לכל מי שנולד לאם חרדיה אם אך רצה בזה, והאחרים ]חסידים בעיקר[ טרחו
להשיג 'פטור' על רקע נפשי.
2 כזכור, בשנות החמישים והשישים פעל גדוד 'נח"ל חרדי' מיסודה של תנועת 'צעירי אגודת ישראל' אמהּ הורתהּ של תנועת
'דגל התורה', ובתמיכה פומבית של אדמור"ים שונים. אגב, באותן שנים יצא לאור מידי חודשיים עיתון 'דגלנו לחייל החרדי'
העיתון היה שייך לתנועת 'צעירי אגודת ישראל' הזרם הקיצוני שב'אגודת ישראל' דאז.
3 מן הראוי להזכיר ולציין: רובם המכריע של ההורים בשולחם את בניהם להתחנך בישיבות לא התכוונו שבניהם יישארו
כוללניקים ולא יעבדו, רובם המכריע כנאמנים לדרך אבותיהם בהונגריה או בפולניה שלא לדבר על יוצאי גרמניה שלחו את
הבנים כדי שיהיו יודעי ספר ויראי שמיים באמת, וירכשו פרופורציות לגבי עיקר וטפל בזה העולם, כהכנה לחיי המעשה
בעתיד, הם מצדם, כמובן ייעדו להם בהמשך דרכם שירות צבאי כחוק. אלא שבישיבות כפעולת חרום רוחנית ]'עת לעשות
לה' הפרו תורתך' - כפי שקבע והגדיר זאת מרן החזו"א זי"ע[ שכנעו את התלמידים לבחור במסלול חיים אחר ושונה במובהק
מזה שבקשו עבורם הוריהם - להיות בני תורה לכל החיים על מנת לבנות עולם תורה כזה שיהא 'חי נושא את עצמו' מחדש
לאחר השואה. יש לזכור ולשנן שוב ושוב ושוב: הורים אלה חברי תנועות צא"י ופא"י היו ברובם המכריע אנשי אמת
ועמל , י געי כפים וּ ב ר י ל ב ב, ישרים ו יראי שמים בתכ לית.
4 המדינה 'שלנו' רק לגבי קבלת תקציבים.
5 הטענה המנמקת את אי גיוסם של אלה בכך שההוואי הצבאי היה מסכן את רוחניותם איננה תופסת, שהלא לו ציבורית
היו המנהיגים רואים בגיוסם חשיבות ערכית כלשהי, יכולים היו בקלות רבה לבוא בדברים עם הגורמים הצבאיים הרלוונטיים
ולדאוג להקמתם של מחנות צבא מתאימים, והיו ממשיכים את מסלול ה'נח"ל החרדי' הראשון שהסכימו עליו גדולי ישראל.
-6 -
]למען האמת ההיסטורית אכן נכון שאלפי בחורים לא התגייסו כי חשקה נפשם בתורה, אך גם נכון
לומר שאלפי בחורים נשארו בישיבה כי לא רצו להתגייס לצבא ואכמ"ל 6 ]
הם לא שעו לאזהרות החמורות של ראשי הישיבות הזקנים שהבינו ששחרור בני ישיבה מגיוס מותנה
בגיוס כל האחרים שאינם תורתם אומנותם. ודחיית גיוס שאיננה צבועה בצבעים עזים וברורים כי היא
מיועדת אך ורק עבור מי 'שנדבה רוחו אותו להבדל ולעמוד לפני ה'... ופרק מעל צווארו עול החשבונות
הרבים אשר ביקשו בני האדם' תסכן את הסדר 'תורתו אומנותו'.
ואכן כך קרה, וכצפוי הזעם בציבור הרקיע שחקים ובשנת תשס"א חייב בג"ץ לעגן את פטור 'תורתו
אומנותו' בחוק. 7
❖
בעקבות פסק הדין הוקמה 'ועדת טל' על מנת לגבש הצעת חוק מוסכמת לדחיית גיוסם של 'בני תורה'.
היה ברור לחברי הוועדה החרדים )שנשלחו ע"י הרב אליישיב והרב שטיינמן זצ"ל( שהחוק חייב
להיות כזה שירגיע את הזעם הציבורי ותסכול הרחוב, אחרת, אין לו סיכוי לעבור בכנסת ובבג"ץ.
בשנת תשנ"ט נוסד ה'נחל החרדי' השני, הוא זכה לפרסום חיובי וסיקור אוהד בציבור הכללי. כמו כן
נוסדו באותה העת כמה מסגרות ללימודי פרנסה לחרדים.
בחכמתם של חברי הוועדה החרדים כי רבה, הערימו על חברי הוועדה ושופטי בג"ץ והצביעו על ייסוד
הנח"ל החרדי ומסגרות לימודי הפרנסה כהוכחה לכך שהנה הנה כבר החל תהליך מואץ של גיוס רוב
החרדים ושילובם במעגל העבודה, ובסופו של יום מוסכם גם על החרדים שרק בני תורה הראויים
לתואר זה יישארו בישיבות, ואל לו לבג"ץ לקטוע תהליכים אלו בכפיית גיוס גורפת כאשר התהליכים
מתפתחים כבר מרצון.
חברי ועדת טל ושופטי בג"ץ בלעו את ה'לוקש' לתאבון וקבעו: דחיית הגיוס ל'תורתם אומנותם' תהיה
חוקית לחמש שנים לאחר חמש שנים יבדוק הבג"ץ האם אכן תהליך הגיוס והשילוב בעבודה מרצון
מתפתח בקצב מהיר, והיה ולא, יבוטל החוק וחובת הגיוס תושת על כולם ]חוץ ממספר עילויים
כלשונם[. 8
6 וכבר אמר אחד מראשי הישיבות בדור הקודם ]שמעתי באוזני[ גידול הישיבות ייזקף גם לזכותם של שלטונות הצבא
שהרתיעו אלפי בחורים מלעזוב את עולם התורה – סיפר לי האלוף במי"ל אלעזר שטרן שכאשר ניסה לקדם חוק שאומר
שכל מי שבמעמד תורתו אומנותו שירצה להצטרף למעגל העבודה יהיה פטור מגיוס, בשיחות סגורות מחו בו שני חברי
כנסת חרדים שטענו שזה יגרום לאלפים לעזוב את הכוללים[
7 עד אז ההסדר תלוי היה בהחלטת שר הביטחון בהסכמה עם הנציגות החרדית. ללא חוק.
8 ביקשתי בזמנו מחבר חרדי בוועדה לקרוא את טיוטת החוק, כשסיימתי לקרוא אמרתי לו: אתם עובדים על הוועדה
ושופטי בג"ץ! הלא אין תהליך אמיתי, הלה ענה לי בחיוך: נכון, אך ייקח להם עשר שנים לתפוס את זה, וכך היה.
-7 -
אחד מחברי ועדת טל אמר לי אז: דע לך שלולא ייסודו של גדוד ה נ ח ל ה ח ר ד י שנ ת י י ם ק ו ד ם
ל כ ן ל א ה י ה נ ח ק ק ח ו ק ה ג י ו ס , ב נ י ה ת ו ר ה ח י י ב י ם ה כ ר ת ה ט ו ב מ ר ו ב ה
ל ח י י ל י ג ד ו ד ' נ צ ח י ה ו ד ה ' 9
ה'קנאים' עתירי הממון וזחוחי הדעת שמצוקות הציבור מעניינות אותם כשלג שכיסה את סמטאות צפת
בשנת תרפפ"ו שלטו אז ]וחלקם גם כיום[ בציבור החרדי שליטה בלי מצרים, הם נחרדו מהאפשרות
לאבד את השליטה בציבור, הרעישו עולמות והצליחו בשיטות בזויות ואלימות להשאיר בכוללים לא
רק את יראי השמים שברשעותם מאסו בחיי עוני ורצו לצאת ולקיים את חובתם ההלכתית ואת
התחייבותם לפרנס את ביתם רח"ל כפי שנוסחה ע"י חז"ל בכתובה. אלא מנעו גם מהבטלנים יפי
התואר והבלורית, הנושרים, הפרחחים, השבאבניקים וכל שום וחניכה דאית להם להתגייס לצבא, גם
ליחידות צבאיות כאלה המותאמות לאורח חיים חרדי הרבה יותר ממה שמותאמות אליו המסבאות ובתי
התענוגות לנושרים על שלל סוגיהם. ]הם יצרו מציאות לפיה מעמדם החברתי של הפרחחים החוסים
בישיבות לנושרים שגם התואר אדם לא תמיד הולם אותם, גבוה הרבה בשוק השידוכים מחבריהם
שתפסו את עצמם, התגייסו לנח"ל החרדי ומסרו את נפשם כפשוטו של ביטוי להצלת נפשות
מישראל.[
התהליך נקטע. וכצפוי לאחר חמש שנים שוב התכנסו שופטי בג"ץ וקבעו שהתהליך לא מתקדם בקצב
הראוי ויש לבטל את 'חוק הגיוס' מהיסוד.
לאחר הפצרות ושתדלנות מאומצת הסכימו השופטים לתת לחברה החרדית חמש שנים נוספות להוכיח
שאכן התהליך מתקדם ומתעצם. לאחר חמש שנים נוספות ]עשר שנים מחקיקת החוק[ נמנו וגמרו:
לא תהליך ולא כלום וביטלו את החוק.
❖
שוד ושבר, בשנת תשע"ב לאחר שפג תוקפו של 'חוק טל' סערו הרוחות בדרישה חוצת דעות ומגזרים
ל'שיוויון בנטל' הביטחון והכלכלה. בלחץ דעת הקהל קמה 'ועדת פלסנר' )מאי 2012 ( ועוד לפני
שהספיקו להציע חוק חדש נפלה הממשלה.
בתקופת הבחירות לכנסת ה- 19 סערה המדינה, נערכו הפגנות רועשות, עשרות אלפים חתמו על עצומה
שבין היתר קראה לחיילי המילואים להחזיר את פנקסי המילואים שלהם ולסרב לשרת בצבא עד
9 חברי 'ועדת טל' ביקרו באותו זמן ב'נחל החרדי' כולם הגיעו - חוץ מחברי הועדה החרדיים! מאז ייסודו של הנחל החרדי
ועד היום, לא ביקר שם חבר כנסת חרדי. ]חוץ מאלי ישי פעם אחת[ חרפה.
לי אין ספק שהסיבה העיקרית שהגראי"ל והרב אליישיב כפו את העיתונות החרדית שלא לכתוב שום מילה בגנות ה'נחל
החרדי' למרות הלחצים העצומים שהפעילו עליהם נ. גרוסמן וחבר מרעיו כי גם הם הבינו ש'בנחל החרדי' תלוי המשך פטור
הגיוס לבחורי ישיבה.
-8 -
שהממשלה תגייס את כל החרדים. תנועות מחאה שונות שצפו בכל הארץ בקצף גדול. להבות השנאה
בערו שבועות רבים. לא הייתה אז מפלגה שלא הבטיחה במסע הבחירות שלה לטפל בהשתמטות
החרדים. הזעם העניק למפלגת 'יש עתיד' ו'יאיר לפיד' תשעה עשר מנדטים, קמה ממשלה חדשה
בהשתתפות יאיר לפיד ומפלגתו בעוד החרדים באופוזיציה, הוקמה ועדה חדשה לדון בחוק הגיוס,
'ועדת פרי' )מרץ 2013 ( 'שהמליצה על חוק גיוס דרקוני וקשה שלו היה מתקבל עולם התורה היה
בסכנה כלכלית של ממש.
ואז קרה נס! 'לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה,
קמה 'הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בראשות חברת
הכנסת איילת שקד מהבית היהודי' ]'ועדת שקד'[ ייאמר לשבחה ולשבחם של חברי הכנסת מ'הבית
היהודי' שלא נקמו בחרדים על שלל הכינויים, הגידופים, הנאצות, המכוערות שספגו מאז אותן בחירות
ולאורך כל תקופת הדיונים מחברי הכנסת והתקשורת החרדית ]'בית של גויים' היה הגידוף הקל
שבארסנל הקללות[ ובחכמה ובאחריות בוגרת, איפוק והתחשבות, הובילה איילת שקד ]אוי סליחה,
הגב' א. שקד[ חוק חדש שתכליתו להשאיר בישיבות את מי שאכן 'תורתו אומנותו' מחד אך יאלץ את
החברה החרדית לגרום לכך שבתהליך מתון יכריחו את מי שאינו זכאי לתואר זה, להתגייס לצבא
]ליחידות המותאמות לאורח חיים חרדי[ או לשרות לאומי, בדיוק כפי שכך היה ראוי לכתחילה
שיהיה. יש לציין שחוק זה נחקק למרות שלא ריחף מעל ראשי הקואליציה שום איום קואליציוני,
מאחר וכזכור החרדים היו אז באופוזיציה. כיצד עשו זאת? הקורא מוזמן לקרוא את 'נטפי שפיות'
מספר 63 ]לא לבעלי לב חלש![ 10 ולהשתכנע שבחוק זה הלכו חברי הכנסת החילונים והדתיים
לאומיים רחוק רחוק לטובת עולם התורה עד קצה גבול האפשרי מבחינם.
החוק התקבל בכנסת, הוא נוסח בתחכום ובערפול כך שלמרות שלא היה ביכולתו לפגוע בציפורנו של
שום 'בן תורה' ]אמיתי[ בכל זאת יוכל 'יאיר לפיד' להציג חוק זה כקיום הבטחת הבחירות שלו לגייס
בני ישיבות לצבא.
מן הראוי להדגיש! באותן שנים הוקמו לחרדים מסגרות צבאיות נוספות ]מסלולי שח"ר
ו'בינה בירוק'[ כמו כן נוסדו עוד ועוד מסגרות לימודי פרנסה חרדיות, זרם המתגייסים גבר במעט
ורבים השתלבו במעגל העבודה. ואכן הודגש בדברי הפתיחה לחוק שרק מגמה זו אפשרה ל'וועדת
שקד' לחוקק חוק שימשיך ויפטור 'בני תורה' מגיוס.
החוק התקבל, ודעת הקהל נרגעה.
10 הקובץ מופיע באתר בכתובת המופיעה בתחתית המייל.
-9 -
❖
כאמור החוק לא היה אמור לגייס ולו 'בן תורה' אחד ש'תורתו אומנותו', מאידך החוק היה אמור לגייס
במשך השנים ]ע"י מכסות ויעדים[ את החרדים שאין תורתם אומנותם אותם חרדים שעזבו את
הישיבות ועובדים או סתם מתבטלים ועד לנושרים שכמעט שכחו כיצד נראה בית כנסת מבפנים ואיך
לובשים ציצית. לאחר הבחירות האחרונות חזרו המפלגות החרדיות להיות לשון מאזניים בקואליציה.
מפחד 'הקנאים' שלדידם הצבא הוא 'שמד' גם במסלולים מותאמים, כפו בשיכרון כח בהסכם
הקואליציוני לבטל את כל הסעיפים שאמורים לגרום לגיוס מי שאין תורתו אומנותו 11 . היה זה צעד
אחד יותר מידי. הם היו בטוחים ששופטי בג"ץ מטומטמים ולא יבינו את המשמעות של ביטול הסעיפים
הנ"ל, הם גם היו משוכנעים שקהל האזרחים לא ישים לב שלאחר שינוי החוק, החוק רוקן מתוכנו
ונעשה עקר. לא זכינו, והציבור הכללי אינו 'גוש טמטומת נייד', לא זכינו, ושופטי בג"ץ אינם טיפשים
ובזעמם ביטלו את החוק כולו.
הם לא למדו כלום!!
קריסת ה'סטטוס קוו' בנושא שמירת שבת והמרד האזרחי שקם בעקבות 'חוק המרכולים' לא לימד את
חברי הכנסת החרדים ש'לא לעולם חוסן' הם לא הפנימו שכשדעת הקהל מאבדת סבלנות שום כפיה
קואליציונית לא תצלח.
במקום להבין שלאסוננו הגיע הרגע שמפניו יראו וחרדו כל ראשי הישיבות בדור שעבר שהזהירו
וחזרו והזהירו שאם לא יקפידו בקפדנות יתרה שרק 'בני תורה' הראויים לתואר זה יקבלו דחיית גיוס,
גם שחרורם של בני הישיבות הראויים לא יתאפשר יותר.
אבל הם בשלהם! בהתנשאות של 'אני ואפסי עוד', גם בימים אלה הם שוקדים לנסות ולנסח חוק חדש
שיעקוף את בג"ץ או לחילופין לנסח חוק ששוב ינסה לרמות את דעת הקהל שאכן רק בני תורה לא
מתגייסים וכל החרדים האחרים מתגייסים.
האם קצרה בינתם מהבין שגם אם זמנית יצליחו להעביר את החוקים האלה, רק יאריכו את גסיסת
החוק בעוד כמה חודשים? הרי אין ספק שגם אם יאלצו את חברי הקואליציה להצביע בעד החוק דעת
הקהל לא תשתוק, וכפי שקרה בשנים תשע"ג-ד אזרחי המדינה יסערו ושוב יצאו לרחובות כפי שקרה
11 בין היתר החזירו לשר הביטחון את הסמכות לקבוע את 'היעדים' מתוך הנחה שאת שר הביטחון יוכלו תמיד לכופף בלחץ
קואליציוני, מעשה פזיז שאינו אלא שגיאה משפטית והתנהלותית קשה שהלא כל עצמו של החוק חוקק כי בג"ץ טען שאי
אפשר להשאיר לשר הביטחון לקבוע את מספר דחויי הגיוס. כמו כן ביטלו כל סנקציה למי שחייב גיוס ולא מתגייס, דהיינו:
הגיוס תלוי ברצונם הטוב של המשתמטים מגיוס.
-10 -
בשנת תשס"ד-ה וכדלעיל, שום ממשלה לא תעמוד בלחץ שלא לדבר על חזרה לתמונות של הכנסת
ה- 19 , זחיחות לפידית חורכת מסכים, ומפלגת 'יש עתיד' שתגביר את כוחה באופן ששום קואליציה
לא תוכל להתקיים בלעדיה.
לו חכמו ]חברי הכנסת החרדים[היו מבינים שרק חוק שיאלץ את כל מי שאינם ראויים לתואר
'בן תורה' לעזוב את הישיבות ולבנות לעצמם מסלול חיים של יראי שמיים העוסקים לפרנסתם
ומשרתים בצבא. ]ביחידות נפרדות המתאימות לאורח החיים החרדי[ יציל את עולם התורה
מקריסה.
כל מי שעיניו בראשו ואינו שבוי בהשקפות שאין בינן לאמת ולמציאות ולא כלום, מבין שנפל דבר!!
פסילת החוק האחרונה ע"י בג"ץ היא לא עוד פסילה בשרשרת הפסילות שקדמו לה, בג"ץ כשליח
'דעת הקהל' קבע נחרצות והציב תמרור 'עצור' באדום בוהק! הסתיימה התקופה שאזרחי המדינה קיבלו
בהשלמה ]זועמת אמנם[ את העובדה שלא רק 'בני תורה' ספוגי קדושה וטוהר פטורים מגיוס, אלא
פריווילגיה זאת נתונה לכל מי שירצה ובלבד שנולד לאם חרדית.
היהדות החרדית נמצאת בשנים האחרונות על פרשת דרכים כלכלית ורוחנית, אנו זקוקים להנהגה
שתדע לנתח ולקרוא נכון את המציאות כיום, הנהגה שתפנים את מאמר חז"ל ]ברכות לה:[ 'הרבה עשו
כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידן' הנהגה שתבין שמה שהיה נכון
וראוי ל'שנות החרום' בהן היהדות החרדית הקטנה במספר ועולם התורה עמדו בפני סכנת קיום, אינו
נכון כיום כאשר הציבור החרדי גדל והתבסס ועולם התורה הפך יציב וחזק.
כי אם לא תערך רביזיה מהפכנית וחישוב מסלול מחדש בכל התחומים הגשמיים והרוחניים נעמוד
חלילה בעתיד הלא רחוק בפני סכנת קיום רוחנית וגשמית.
אנו זקוקים לנס!
נאום דוד בלאאמו"ר מיכאל אברהם אלכסנדעער בלאאך החופק"ק בני ברק ת"ו.
המשך יבוא.
 |
|
|
