צמחונות לא מרפאת סרטן: על סכנתם של טיפולים לא קונוונציונליים

אין ערך על מרי לופז בויקי אז אני מביא מה שהבנתי מן הסיפור אודותיה בלינק הראשון (הניוזוויק).

מרי לופז חלתה בסרטן השד. היא בחרה להתמודד עם המחלה על ידי אורח חיים צמחוני. היא פתחה ערוץ ביוטיוב ובו תיארה את כללי האכילה והצריכה שלה וטענה שזה מרפא אותה. היא סירבה לטיפול תקני כמו כימותרפיה.

היה לה טיפול שנקרא "ניקוי מיצים של 90 יום".

"זו הבחירה שלי. אני הייתי בסדר. לא מתתי. לא הגעתי לבית חולים. אני מתכוננת להמשיך בדרך הזו של להיות טבעית. הדבר הזה (כלומר הסרטן) נגמר ואיננו. אני בריאה. אני מרגישה את זה ברוחי ובגופי".

יש כאן כמובן הנחת יסוד מאד מפתה: שמה שאדם "מרגיש" זה גם אמיתי.

יש כאן עוד הנחה שהציגה לופז. שאלוקים כיוון אותה לקראת הכלים שירפאו אותה. אני בהחלט בעד דת, ובעד דת כזו שקוראת לנהל דיאלוג עם אלוקים. אבל כאן היתה ההנחה המפתה שניתן למצוא פתרון חליפי לרפואה הקונוונציונלית.

ואז...

לאחר מיליון צפיות בערוץ שלה המצב שלה החמיר. הסרטן שלה התפשט לכבד, לדם...

בשלב זה או קצת קודם, אחותה ביקשה ממנה שתאכל בשר כדי להתחזק ושתעבור טיפולים כימותרפיים.

היא הסכימה. לפחות לבשר.

אחייניתה, שמופיעה ביוטיוב בלינק שפירסמתי למעלה, מאשימה את אכילת הבשר, שהוכן במיקרוגל, בגרימת מותה של מרי לופז.

"דודתי היתה מאד נגד מיקרוגל כי יש בזה נושאים שגורמים לסרטן. אמא שלי בישלה לה במיקרוגל" האשימה האחיינית.

יש כאן שורה אחת מעניינת מאד, שאני רואה בה ממש עשיית תשובה:

כאשר לופז הבינה שהיא הולכת למות, היא ביקשה מאחייניתה שתוריד את הסרטים שטוענים שצמחונות מנצחת סרטן.

אבל האחיינית מסרבת לעשות זאת.

רק ציטוט אחרון לתגובה הזו:

מותה של לופז מדגיש את הסכנות של טיפולים אלטרנטייבים או משלימים כפי שקוראים להם, שאינם נתמכים בידי המדע ולכן אינם מקובלים על הרפואה בזרם המרכזי. האגודה האמריקאנית לסרטן מזהירה: רוב המוצרים והנוהגים והשיטות שנכללות במושג הגג הזה הם כמעט כולם לא מוכחים. מה שעובד נבחן מהר ונקלט מהר במדע.

איני יודע אם הטענה האחרונה הזו נכונה. אני כן מאמין שאסור לברוח מטיפולים קונוונציונליים ומרי לופז שילמה את המחיר של בחירתה השגויה. יתכן שהימים והשנים שנותרו לה בינתים היו מלאי שמחה ותקוה יותר מכפי שיכלו להיות אילו היתה כולאת את עצמה בבית חולים. לפי התיאור הקצר כאן נראה שהסרטן התגלה מאוחר מדי, בשלב קשה מאד (4) אבל לא ממש סופני.

זו לא הדוגמא היחידה של סיפור על סרטן. יש סיפורים של נצחון על סרטן בשיטות לא קונוונציונליות. יש סיפורים על הזנחה שעלתה בחיים. כמדומה שבפורום שמותר להזכיר את שמו (ואולי גם בפייסבוק) היה סיפור על אדם חרדי שהזניח את הגישה הקונוונציונלית למרות שהיה חולה בשלב מוקדם ובסוף מצבו התדרדר והוא נפטר, כאשר משפחתו ביקשו לפרסם את הטעות הזו שטעו.

זה בעצם המסר החשוב מאד שבגללו אני פותח את האשכול הזה. זו לא רק שאלה של מתודולוגיה רציונלית מול אמונות ותקוות. זו שאלה של חיים.

בברכת רפואה שלמה מאת החונן לאדם דעת.

נגעת פה בנקודה חשובה. ההצלחה אולי הגדולה ביותר של המדע המודרני, היא הגדלת תוחלת החיים ליותר מפי שנים. חלק מהקרדיט הוא כמובן לרפואה המודרנית, שבניגוד לקודמותיה, היא מבוססת קורלציות.

פיתוח טיפול רפואי חדש או תרופה בימינו, הוא ארוך, מורכב (ויקר להחריד), שבסופו - רק אחד מ5000 מקבל אישור של מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) או של רשויות תקינה אירופיות.

תהליך האישור מורכב ממספר שלבים, שבכל אחד מהם מבצעים ניסוי במתנדבים לבדיקת יעילות ובטיחות התרופה. הנסיינים מתחלקים לקבוצה שמקבלת את התרופה, ולקבוצה אחרת שמקבלת תרופת דמה - פלצבו, כאשר אפילו הרופאים המטפלים לא יודעים לאיזו אחת משתי הקבוצות משתייך כל מטופל, בשביל לבטל את ההשפעה הפסיכולוגית על המטופל. בסוף כל ניסוי, נבדקים אחוזי ההצלחה בכל קבוצה. אם בקרב נוטלי התרופה לא נרשם אחוז ריפוי גבוה יותר מבחינה סטטיסטית ביחס לנוטלי הפלצבו, אזי לא יתקבלו תירוצים בסגנון "אין תרופה שחוזרת ריקם", "התרופה יעילה, רק הקדוש ברוך מנסה אותנו לבחון את אמונתינו", "נסתרות דרכי האל וכדו'", אלא תהליך האישור נעצר, והוא נכנס לסטטיסטיקה העגומה של עוד כישלון בפיתוח תרופה.

האם האמונה ביעילות תפילה לשלום החולה, רצוי בתוספת תרומה ל"קופת העיר", כאשר השמות שיימסרו, יוזכרו במעמד הנורא של "תפילת האלמנות ומחוסרי הרגליים" שיעמדו (לא כולל מחוסרי הרגליים..) בתפילה לרפואת התורמים, גם עומדת באותו מבחן נוקשה של יעילות?

ובכלל, החברה החרדית אינה מהססת בשימוש מושכל בפיתוחים מדעיים וטכנולוגים. אך האם היא מוכנה לקבל את העיקרון של החשיבה המדעית? והאם את אותו עיקרון שתיאוריה אמורה לעמוד בפני מבחן של הפרכה והחלפת אלו שלא עמדו, הם מוכנים להחיל למשל גם על הקוסמולוגיה התנכית?

ברור שלא.

לא פלא שרבים מתוכם אינם מבדילים בין טיפול רפואי מוכר על ידי רופא, לבין "מטפל בטיפות פלא שרבנים ואדמו"רים חשובים נוהגים להפנות אליו".

ולעניין השילוב המוזר של הרמב"ם ורבי נחמן מברסלב. אינני נציגו של מימוני עלי אדמות. והרי מימוני קיים ופורומו קיים, כך שאתה מוזמן לשאול אותו בעצמך (רצוי בלשון מכובדת), אך באופן כללי ניתן למצוא בימינו אנשים רבים המשלבים חשיבה רציונלית בכל מה שקשור לעיקרי ופילוסופיית הדת, וגישה רגשית יותר להעשרת החוויה הדתית.

יתרה מכך, בימינו שאנו מודעים לסתירה הקיימת בין הדת לחשיבה מדעית וביקורתית, במקרים רבים, דווקא מאמינים משכילים ורציונליים שמודעים היטב לאותו קונפליקט, מעדיפים לבסס את החוויה הדתית היום-יומית על הרגש ולא על השכל.