רבי יוחנן ובילי גרהאם: על משמעותם של סימנים

אני יודע שכבר היה אשכול אחד כזה, לפחות אחד. לכן אני מסתפק בשני מקורות נוספים.

הגמרא דנה באישים ידועים מהמקורות שלנו ששאלו וקיבלו תשובה. לפעמים הם נהגו נכון, לפי הגמרא, ולפעמים לא.

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:

שלשה שאלו שלא כהוגן,

לשנים השיבוהו כהוגן,

לאחד השיבוהו שלא כהוגן.

ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי.

אליעזר עבד אברהם - דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו', יכול אפילו חיגרת אפילו סומא - השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה.

שאול בן קיש - דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו, יכול אפילו עבד, אפילו ממזר - השיבו כהוגן, ונזדמן לו דוד.

יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. (תענית ד א).

מה פירוש "שאלו"? אליעזר שאל בכך שהתפלל והציב תנאי. התנאי היה יכול להביא לתוצאות לא רצויות, כי מי הבטיח לו נערה טובת מראה שאיש לא ידעה?

כמובן, מה שהדרשן מדלג עליו הוא שאליעזר לא היה מבקש כלל ממישהו חיגרת או סומא (בעין אחת. כי אחרת עוורת לא מסוגלת לשאוב ולהביא מים). אמנם, אולי הכוונה היא פשוטה יותר. נשים הלכו מכוסות במידה כזו שאי אפשר היה לדעת אם היא חיגרת או סומא בעין אחת. ידוע לנו שבימי התלמוד היו נשים שכיסו עין אחת מרוב צניעות. אז אולי העין החבויה היא עוורת.

לגבי שאול, הוא באמת לקח סיכון. הרי התנאי לזכיה בבתו היה להיות גיבור שמנצח בשדה הקרב את הגיבור העצום גולית.

לגבי יפתח – הבה נניח את הנושא העצוב הזה בצד.

זה מקור אחד, שאמנם מערב שני סוגים של פניה. יש משותף לאליעזר וליפתח. שניהם ביקשו סייעתא דשמיא כדי להשיג הישג שאינו מובן מעצמו. אליעזר היה זקוק למצוא אשה טובה במקום לא מוכר. יפתח היה זקוק לנצחון בשדה הקרב מול אויב חזק. לעומתם, שאול לא ביקש כלל סייעתא דשמיא. הוא הציב תנאי שהיה עלול להביא לתוצאות רעות.

הבה נבחן עוד מעשה אחד, שדרכו, לפי הגמרא, עלה ר' יוחנן והפך לגדול הדור. אני מביא רק חלק מהסיפור, הנוגע לענייננו. ואני מביא אותו ישר בתירגום לעברית.

אילפא ור' יוחנן ישבו וגרסו בדברי תורה. היה להם קשה מאד מחמת עוני. אמרו: נצא להרויח בעסק ונקיים בעצמנו אפס כי לא יהיה בך אביון (דברים טו ד).

הלכו וישבו מתחת לגדר רעועה. אכלו לחם.

באו שני מלאכי השרת. שמע ר' יוחנן שאחד מהם אומר לחברו: הבה נפיל עליהם את הגג הזה ונהרגם, כי הם מניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה. אמר השני: הנח להם, שיש בהם אחד שהשעה משחקת לו.

רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

אמר לו רבי יוחנן לאילפא: שמע אדוני דבר מה?אמר לו: לא.

אמר ר' יוחנן לעצמו: אם אני שמעתי והוא לא, השעה משחקת לי.

אמר לו רבי יוחנן: אחזור ואקיים בעצמי "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים טו יא).

רבי יוחנן חזר ואילפא לא חזר. עד שחזר, מלך ר' יוחנן (כלומר: הפך לראש הישיבה וגדול הדור).

אמרו לו לאילפא: אילו היה חוזר אדוני וגורס, לא היה חברו מולך (תענית כא א).

המשך הסיפור שם מתאר כיצד אילפא חש צער גדול ומעמיד את עצמו למבחן כדי שיראו כיצד הוא יודע ללמוד גם כעת. ואכן הוא מוכיח את יכולתו, אבל זה כבר מאוחר מדי עבור החיפוש אחרי גדול הדור.

יצויין גם שר' יוחנן פונה אל אילפא בלשון של כבוד, מה שמראה שר' יוחנן החזיק את אילפא כחשוב ממנו.

ובכל זאת.

אמנם ההבדל הגדול בין המעשה של ר' יוחנן לבין האחרים הוא שכאן ר' יוחנן לא רק פונה לשמים ומבקש ושואל, אלא זוכה לראות ולשמוע מה שאין כל אדם יכול לראות, שיחת מלאכים לגביו. הוא גם בודק האם זו חויה ציבורית או פרטית שלו. אילפא לא שמע אז זה מיועד עבורו.

בכל זאת, היה מקום לשאול: אם רק ר' יוחנן ראה את זה, מי אומר שזה באמת היה כך. הקורא האופייני בן זמננו של מבין שחלק המעשה המתאר את המלאכים המגיעים ומשוחחים ביניהם הוא פשט. כך היה. ולא עוד, אלא מי שמפקפק בכך הוא כנראה אפיקורס. אבל יתכן שר' יוחנן רק חוה את הדברים, בחלום או באופן אחר.

זה יהיה מופרך מאד להשוות בין ר' יוחנן ואילפא לבין בילי ומלווין גרהאם. אבל נקודות הדמיון עדיין מפתיעות. המטיף לעתיד ואחיו רואים מטוס. המטיף מפרש זאת כאירוע המיועד עבורו, להעביר לו מסר. מסר שמן הסתם התלבט לגביו, האם לבחור בקריירה של מטיף או לא, כפי שר' יוחנן התלבט האם לעסוק בפרנסה או לסבול רעב וללמוד תורה. (במקומות אחרים הוא מספר על הנכסים שהפסיד בגלל לימודו ועל הדחק שחי בו, כאשר הוא וחבריו ללימוד אכלו פירות הפקר גרועים). ר' יוחנן שומע קול בחויה הפרטית שלו ואילו בילי גרהאם, להבדיל, מפרש אירוע טבעי. התוצאות? הופעתם של שני מנהיגים דגולים, אחד בעם ישראל, אחד באומות העולם.

האם נוכל לשכנע את הספקן או המכחישן שיש כאן התגלות? האם אצל ר' יוחנן זו היתה התגלות ואצל בילי גרהאם לא? האם הפרשנות של ההתגלות היא תלויה במשהו אובייקטיבי או שהיא סובייקטיבית?

אני מניח שהשיפוט לגבי הפרשנות תלוי בתוצאות. ר' יוחנן הוא אחד מגדולי אומתנו אז אני מפרש שר' יוחנן נהג נכון והבין את הרמז משמים. אדרבה, יתכן שאילפא הוא שהחמיץ, וכך חשב אילפא עצמו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");