| נשלח ב-23/1/2019 17:42 |
|
| |
מנא להו - מהו מקור חכמתם של אומות העולם
שלום לכולם. אני שמח לשתף אתכם במאמר חדש. לענ"ד מדובר במאמר התורני המקיף ביותר בנושא. סוקר את המקורות בראשונים באחרונים ואף באומות העולם, דן בדעה הזו ומבהיר את חוסר ההיתכנות שלה (לפחות במובן הרחב של "כל החכמות"), ומבאר באלו נקודות יש לדברים מקור מסוים, וכיצד הדבר התגלגל והתרחב במשך הדורות. כמו כן דן בעוד סיפורים שסופרו על אריסטו וכו', ודן מהו מקורם והאם הדבר הגיוני.
http://daf-yomi.com/BookFiles.aspx?type=1&id=513
בגלל שהמאמר באמת מקיף וארוך, אני מביא כאן את התקציר שלו:
ראשונים ואחרונים רבים כתבו שמקורן של כל החכמות בישראל (פתיחה). בתקופת הראשונים, המדע כלל בעיקר את דברי חכמי יוון, שהתקדמו מאוד בתחומי המדע השונים (פרק א). מתוך עיון בדבריהם של מייחסי החכמות לישראל, עולה שהם מתחלקים לשלוש שיטות עיקריות – כיצד היוונים קיבלו את חכמתם מעמנו: היוונים למדו ישירות מהיהודים, החכמה הגיעה מהיהודים אל הכשדים ומהם לפרסים ולמדיים ומהם ליוונים, או שחלק מאלו שידועים בתור חכמי יוון היו יהודים בעצמם (פרק ב). מקורות דומים נזכרים גם אצל חכמי אומות העולם (פרק ג). לדעה זו, המייחסת את החכמות לישראל, יש לעיין האם כוונתם לעקרונות החכמות, או לפרטים שונים, או אף לכל החכמות כולן, ונראה שיש ביניהם חילוקים בעניין זה (פרק ד). אמנם, כל המקורות הקדומים על ייחוס החכמות לישראל אינם ברורים, אך יש תחום שבו יש על כך עדויות ברורות: פיתגורס אכן למד פרטים מסוימים מעם ישראל. אך מדובר בהנהגות, ולא בעניינים מדעיים (פרק ה). כמו כן, יש מקורות על כך שראו את היהודים כעם אוהב חכמה, אך בהחלט אין מקור על שלמדו מאיתנו את עיקרי החכמות (פרק ו). מבין המייחסים את החכמות לישראל יש שהביאו אף ראיות שונות לכך (פרק ז). אמנם עלינו לשקול היטב ולהעמיק בסוגיא זו, כמו בכל סוגיא, ולעיין היטב על מה מתבססת דעה זו. אמנם לעולם לא נוכל להכחיש או להוכיח לגבי פרטים מסוימים האם נלמדו מאיתנו, אך לגבי עיקר התפתחות המדע ניתן לדון, ונעשה זאת (פרק ח). ובכן, כשמעיינים בשלבים השונים של התפתחותה של חכמת יוון, ובעמים אחרים בעולם העתיק, עולות קושיות עקרוניות רבות על ייחוס החכמות לישראל. לגבי חלק מקושיות אלו, ניתן לומר שדי בקושיא אחת כזו בשביל לפרוך את ייחוס החכמות לעמנו (פרק ט). גם מבחינת תקופות חייהם של חכמי יוון השונים, עולות קושיות דומות (פרק י). מתוך דיון על עצם דבריהם של המפרשים השונים בעניין, עולות לעיתים קושיות פנימיות, כך שעלינו להסיק שבסוגיות הלכתיות, למשל, המפרשים לא היו מקבלים טענות וראיות ממין זה (פרק יא). אם כן נשאלת אפוא השאלה, מה גרם לראשונים ואחרונים רבים להחזיק בדעה זו, כולל עד ימינו? על שאלה כזו אי אפשר להתיימר להשיב באופן מוחלט, אך ניתן להעלות כמה סברות. נקדים, שבמשך מאות שנים, חכמי יוון, הפילוסופיה שלהם והתקדמויותיהם המדעיות, היוו ניסיון קשה ליהודים רבים, שמא יימשכו מהם חלילה לדעות פסולות ואף לכפירה וכו'. מכאן ניתן להניח שהיו שלוש סיבות עיקריות לייחס את החכמות לישראל: להרים את כבודו של עם ישראל, להילחם בכבוד המוגזם שהציבור רכש לחכמי יוון על הצלחותיהם, ולתת היתר לאלו שרצו ללמוד מדברי חכמי יוון (פרק יב). ואכן מצאנו שבמשך הדורות אירעו טעויות היסטוריות במקורות שונים (פרק יג), היו מעשים שסופרו לצורך המסר אך לא קרו באמת (פרק יד), ואכן המלחמה נגד חכמי יוון גרמה אף היא לטעויות בפרטים מסוימים (פרק טו). עולה מכך שהמטרות החשובות של מלחמה בכבודם של חכמי יוון וכו', בצירוף מקורות היסטוריים בודדים על פרטים שאכן נלמדו מהיהודים, ומקורות מוסלמים מאוחרים (שככל הנראה לא היה להם בסיס), תוך ההבנה שלא מדובר בנושא הלכתי שמצריך חקירות ובדיקות – גרמו להתגלגלות המעשיות הנ"ל על גירסאותיהן הרבות. כפי שנפוצו עוד מעשיות לא מבוססות על אריסטו, מסיבות דומות (פרק טז). וכבר כתבו ראשונים רבים שבמקום שברור שדברי הקדמונים אינם מתאימים לידוע לנו – אין אנו חייבים לקבלם (פרק יז). מעניין להזכיר שגם בין אומות העולם נפוצו מעשיות על קדמות חכמתם של אומות שונות, על ייחוס מקור החכמות להן, ואף מעשיות על אריסטו (פרק יח). ואחרי הכל, לימוד המדעים השונים מעולם לא נחשב בעינינו לעומת חכמת התורה האמיתית (פרק יט).
למבט כללי נוסף על תורף המאמר, ניתן לעיין בטבלה שבסוף המאמר.
כמובן אשמח להערות/הוספות/תיקונים, שבוודאי יגיעו, אפשר גם כאן וגם במייל (שמופיע בתוך המאמר), וב"נ ייכללו במהדורה הבאה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2019 19:55 |
|
| |
"במשך מאות שנים, חכמי יוון, הפילוסופיה שלהם והתקדמויותיהם המדעיות, היוו ניסיון קשה ליהודים רבים, שמא יימשכו מהם חלילה לדעות פסולות ואף לכפירה "
ישתבח שמו לעד שכיום חלק גדול משלומיאלי אמוני ישראל יודעים בוודאות כי כל הפילוסופיה החיצונית ומה שנחזה כהתקדמות מדעית אינו אלא הבל ורעות רוח ודברי חכמינו (למשל שהשמש מסובבת לארץ) יעמדו לעולם ואין לנו שום "נסיון" בכך.
ובנימה טיפה יותר רצינית - עצם ההתנצלות בראש המאמר וההדגשה למי אינו מיועד מעידה הרבה ומעוררת רחמים (לא על הכותב החושש כמובן לעורו)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2019 21:10 |
|
| |
היסוד של דעת תורה הוא שמי שלומד תורה מבין את הבריאה משרשה, כי איסתכיל באורייתא וברא עלמא, ולכן יכול לחוות את דעתו בכל נושא.ואם כך בהבלי הפוליטיקה ובעסקים על אחת כמה וכמה בחכמה אמיתית.
בעיה נוספת היא שכיום ליחס את חכמת יוון לחכמינו אינה מעלה את כבוד חכמינו אלא להיפך, שכן הידע המדעי היווני אינו נכול לפי המדע המוכחי.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 23/01/2019 19:34:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2019 21:13 |
|
| |
מאידך אין לזה שייכות לכך שבודאי מה שהיוונים כתבו היוונים כתבו. מה שכן, ייתכן שהם למדו את דרכי החכמה מהיהודים,
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2019 07:32 |
|
| |
בע"ב
כיום צריך לייחס לחז"ל את הפיזיקה הקוונטית. מכאן ולהבא למפרע אליקים - אין ספק שדרכי החשיבה של התנאים והגמרא השפיעו רבות על גליליאו ניטון איינשטין ושות.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2019 07:51 |
|
| |
תלמיד אם חמורבי יכול להשפיע על משה, גם משה יכול להשפיע על חמורבי אם גילגמש יכול להשפיע על נח, גם נח יכול להשפיע גילגמש אם היוונים יכולים להשפיע על חז"ל - גם חז"ל יכולים להשפיע על היוונים
וגלילאו והקוונטים אינם עניין לכל זה,
איני יודע על מה אתה דן, אבל אני דן בסך הכל על פירוש לדברי תלמידי חכמים שכתבו על השפעה בלימוד מישראל לאומות, והם כתבו זאת לפני מאות שנים, הרבה לפני הקוונטים. לא ידוע לי שבתקופה המודרנית יש איזה רב מפורסם המקובל בציבור שהחליט לנכס לעצמו את כל החידושים המדעיים. אני בסך הכל מנסה לדון ולהבין דברי תלמידי חכמים שכתבו לפני כמה דורות. אין לי כאן עניין באיזשהוא פעולה משום סוג אחר.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 24/01/2019 05:51:27
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2019 08:31 |
|
| |
אביגדור
ברוך הבא/השב!
זה נושא חשוב מאד. אם זה על מדע ימינו, אז חשוב מאד שהחברה שלנו, החרדית, תיפתח מן הצמצום להודות בכך שהחכמה המדעית של היום אינה מן התורה. ואם אנו לוקחים משהו מן התורה, זו המסירות לאמת ולהודות על האמת.
ואם זה על מה שנחשב מדע בעבר, והוכח כלא נכון, גם זה חשוב להראות שחכמי התורה ידעו להסתמך על מקורות חוץ, וכאשר המקורות הכזיבו, הם טעו אחריהם בחוסר ברירה. והיום אנו יודעים טוב יותר.
ת"ט
אם יש התנצלויות ארוכות מדי הרי זה בגלל שבחברה החרדית שלנו כל כך זר ולכן מסוכן להודות על האמת שיש ידע וחכמה ומדע מחוץ לתורה, עד שזה לא יעבור בלי אלף התנצלויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/1/2019 23:12 |
|
| |
הרב אביגדור, ראשית, יישר כוח על המאמר הנפלא, שמצטרף לאחיו הבוגרים יותר שעסקו בתחומי תורה ומדע. במאמרך אתה מצטט לא פעם את ספרו רב הכרס של אברהם מלמד:"רקחות וטבחות, המיתוס על מקור החכמות", שעוסק בהרחבה בנושא זה. בהקדמה לספרו, מציין מלמד כי הספר רק דן במקור המיתוס, אבל חוץ מחוגים חרדיים מסויימים, ברור כי זהו מיתוס, בדומה למיתוס אתנה השחורה. אני רוצה לציין כי הביטוי של קדמונינו "מקור החוכמות", מייצג את תפיסתם לגבי המדעים. מבחינתם, החוכמות היא מערכת מונוליטית (לפחות עבור חלק מהחכמים) בכך שאדם אחד מחזיק בכולן, בין אם מדובר בפילוסוף יוצא דופן כאריסטו, ובין אם מקורה דתי (דת ישראל כמובן. כל אלוהי העמים אלילים), שאותה החכם קיבל מאלוהים או מעיונו בתורה "דכולה בה". את החוכמה הוא לעיתים מעביר לתלמידים מעטים וראויים, אם כי באופן לא מפתיע, על פי רוב היא נשכחת עם הדורות, ומופיעה כמעשה שטן דווקא אצל חכמי הגויים. אי לכך הם יכלו לדון מה היא "מקור החוכמות", ולייחס אותה לחכמיהם הקדמונים. ברור כי הן בהסתכלות על המדע העתיק והן על ממשיכו המודרני, תפיסתן אינה נכונה. לא רק שחלק מידיעותיהן המדעיות היו מוטעות. הן הפיזיקה של אריסטו והן טענות ספציפיות שלו כדוגמת מספר השיניים של נשים, מהוות דוגמא שאפילו הגדול בחכמי העולם העתיק, טעה לא מעט. אלא גם במה שצדקו, הם ידעו מעט מאוד ביחס למה שהמדע המודרני בימינו יודע. יתרה מכך, כפי שציינת במאמרך, המדע התפתח לאורך שנים רבות, כאשר אנשים שונים הוסיפו עוד ועוד לבנים על בניין הידע. במקרים רבים, תגליות שונות התגלו באופן מקבילי בתרבויות וארצות שונות, שלא היה להם קשר זה עם זה. לאחר גילוי אמריקה בידי האירופאים התגלו כתבי בני המאיה, ונודע מהן ידיעותיהן הרבות, בעיקר באסטרונומיה, שאותה פיתחו לגמרי בנפרד מהארצות שמעבר לים. גם במדע המודרני, למרות שכמעט כל תגלית באה לידי ביטוי באופן מיידי, בין אם במימוש של חברה מסחרית, ו\או בכתב עת מדעי, כפי שמקובל באקדמיה - "פרסם או הישמד" (publish or perish), הידע מפוצל בין הרבה מאוד אנשים מומחים בתחומם, אם כי הוא ממשיך להתפתח ולגדול כל הזמן. ברגע זה ממש יושבים חוקרים במעבדות מחקר באוניברסיטאות ובחברות גדולות, או סתם מול המחשב בבית, ומגלים עוד ועוד ידע. אין לחוכמות "מקור", אלא הידע האנושי מתפתח באלפי השנים האחרונות, והוא אף האיץ את התפתחותו במאות השנים האחרונות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2019 07:16 |
|
| |
תלמידטועה
ת"ח פליאה שאתה מחזיק את אריסטו כטועה בגלל מספר שיניים היום כידוע שהשתנו הטבעיים בכל מיני עניינים, ועל גב כבודם של חזלינו ניצל אריסטו ועוד - שגם בגולגלות ישנות - השתנה במספר למפרע, כי לךהשתנות הטבע הפלאית אין גבולות
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 01/02/2019 05:16:18
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2019 15:09 |
|
| |
תלמיד_חבר
| תלמידטועה כתב: |  | ת"חפליאה שאתה מחזיק את אריסטו כטועה בגלל מספר שיניים היום כידוע שהשתנו הטבעיים בכל מיני עניינים, ועל גב כבודם של חזלינו ניצל אריסטו ועוד - שגם בגולגלות ישנות - השתנה במספר למפרע, כי להשתנות הטבע הפלאית אין גבולות
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 01/02/2019 05:16:18
|
|
קיימים בידינו גולגלות מלפני אלפי שנה, ומספר השיניים שלהם לא השתנה. יתרה מכך, כמו לאדם יש לכל הקופים בעולם הישן (אירופה, אסיה, אפריקה) 32 שיניים, אם כי צורתן משתנה בין המינים.
לגבי "עובדת" השתנות הטבעים. הטענה הורתה ולידתה באופלוגטיקה. כבר לפני מאות שנה הכירו חכמינו כי תרופות התלמוד אינן מועילות, אך כיון שיצאו מתוך נקודת הנחה שחכמי התלמוד תמיד צודקים, תירצו את הקושיות ב"השתנות הטבעים".
במציאות, כיון שטבעי האדם הגופניים הבסיסיים נובעים מהגנטיקה, וזו משתנה בקצב מאוד איטי, אז ברור ששינויים דרסטיים כאלה לא התרחשו תוך אלף שנה. כמובן שיש שינויים שקשורים לתזונה, אקלים וכו' שמשפיעים, כדוגמת התזונה שברוב המקומות היא טובה מפעם, ולכן האנשים בממוצע גבוהים יותר, אך לא כאלו שמשנים את האנטומיה או אף "מוציאים לפנסיה" באופן מוחלט את התרופות שבעבר הועילו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2019 15:28 |
|
| |
תלמיד_חבר
| אליקים7241 כתב: |  | תלמיד אם חמורבי יכול להשפיע על משה, גם משה יכול להשפיע על חמורבי אם גילגמש יכול להשפיע על נח, גם נח יכול להשפיע גילגמש אם היוונים יכולים להשפיע על חז"ל - גם חז"ל יכולים להשפיע על היוונים וגלילאו והקוונטים אינם עניין לכל זה, איני יודע על מה אתה דן, אבל אני דן בסך הכל על פירוש לדברי תלמידי חכמים שכתבו על השפעה בלימוד מישראל לאומות, והם כתבו זאת לפני מאות שנים, הרבה לפני הקוונטים. לא ידוע לי שבתקופה המודרנית יש איזה רב מפורסם המקובל בציבור שהחליט לנכס לעצמו את כל החידושים המדעיים. אני בסך הכל מנסה לדון ולהבין דברי תלמידי חכמים שכתבו לפני כמה דורות. אין לי כאן עניין באיזשהוא פעולה משום סוג אחר.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 24/01/2019 05:51:27 |
|
משה לא יכל להשפיע על חמורבי שחי כ600 שנה קודם. בדומה לכך גם היוונים בתקופה הקלאסית לא הושפעו מחז"ל שחיו אחריהם.
לגבי המבול, מקובל במחקר כי עלילות גלגמש נכתבו בתקופה השומרית, בערך 2100 לפני הספירה, הרבה לפני שכתבו בארצנו. תוסיף לזה גם את העובדה שהבבלים שהחליפו את השומרים ואימצו את המיתוס כבשו אותנו, ואף התארחנו אצלם בגלות למשך שנים רבות, ולא להיפך, כך שבדומה למילים רבות (כולל שמות החודשים בלוח השנה העברי) שנכנסו לעברית מהבבלים (אך לא ידוע על השפעה לשונית הפוכה), הועתקו מהם גם רעיונות, ומשום כך אם הייתה העתקה, אז זו הייתה של נח מגלגמש (או ששניהם ממקור קדום אחר) ולא להיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2019 16:00 |
|
| |
תלמיד ח'
אם התורה היא אוסף מילים, אכן היה טעם בדברים. אם התורה היא גויל עם שרטוטים וכתבים כתובים, אכן יש לשאול שאלות כאלו. אבל כל מי שלמד מעט השקפה, יודע היטב שהתורה אינה צבר מילים, כי אם רעיון, אידיאה, משהו רוחני, משהו שאמור להוות תפיסה רוחנית.
מי שלמד חקלאות, כשיחדשו הנדסת פירות וירקות, ידיעת החקלאות לא תאבד את משמעותה. אם היה הלומד חקלאות עוסק בלימוד כימיה, זה לא היה מועיל לו בדבר בבואו להצמיח זרעים מן הקרקע. מי שלמד כימיה, כאשר יגיע חידוש החשמל לא תאבד הכימיה את משמעותה, כי לא נשתנו הטבעים. החשמל הוא בסך הכל ידע נוסף. אדרבה, הכימיה תאפשר לכימאי להצליח יותר ע"י החשמל, אבל החשמל בשום אופן לא יחליף את הכימיה והפיזיקה הבסיסיים. בדיוק כמו, שבאם בעתיד יבנו תיאוריות פזיקליות שיחדשו הבנות שישנו את כל התפיסה של מהות החשמל, זו לא תהיה סיבה לבטל את כל לימודי האלקטרוניקה של היום. זה שגילו דבר חדש, רק אומר שצריך לסנכרן מחדש את הלימודים. לא להחליף אותם. ע"ע הושע.
כך הלומד על מהות התבונה, שהיא החכמה הרוחנית הדתית, זה לא "מתבטל" בגלל איזה גילוי חדש, לא גילוי חדש פלוני ולא גילוי חדש אלמוני. הטבעים לא נשתנו, ומהות התבונה נשארה בדיוק כפי שהייתה. אפשר לשאול מי אמר שהדת היא מהות התבונה, ומי אמר שהתורה שלפנינו אמת היא, אבל זהו דיון נפרד שאינו נוגע במאומה לשאלת מדע ודת.
היוונים הקדמונים ידעו שהעולם כדורי, לפי תהליך היראות הספינות בים הבאות מרחוק. לו היה מתגלה על ידי כלים מודרניים משוכללים שהעולם דווקא שטוח, האם פירוש הדבר שעלינו להשליך את כל המדע היווני? כמובן שלא, כי זה רק היה אומר שהיוונים עוד לא גילו דברים נוספים שיש לגלות, ואת מה שגילו הם פירשו על סמך טעות, אבל מה שגילו לא היה טעות, ופרשנותם גם היא הייתה ע"פ כלים לוגיים טהורים.
אריסטו בסך הכל המשיג את חכמתו בתוך שפה שאינה מתאימה למדע של היום, אבל אין זה אומר שחכמתו עצמה לא היה בה חכמה מדעית אמיתית, אלא זה אומר שעלינו לחדש ולשפר את ההמשגה. אפשר לדון בנפרד מי אמר שהמטאפיזיקה שולטת בפיזיקה, אבל זהו טיעון סביר בהחלט שכדי להפריכו צריך לחפש טיעונים לוגיים ולא טיעונים פרקטיים, כיוון שהפרקטיקה אינה יכולה להשפיע על המטפיזיקה, מעצם הגדרתה של המטאפיזיקה. בניית אמונה על סמך פרקטיקה, אינה אלא רגש בעלמא. והרגש אינו אלא בבואה של השכל, אך לא מהות השכל. כמו שהסברתי באשכולות אחרים, ישנם שלושה מעגלים בחברה - הפנימי, החיצוני, והכולל. הפנימי של כל אדם לעצמו, החיצוני של המציאות הגשמית, והכולל הוא האלוקי של מהות הרוח הכוללת את כולם יחד. אפשר לדון מי אמר שיש כזאת רוח שאכן שולטת בעולם, ואני מוכן לדון על כך, אבל כך על פי האמונה. כמו שהסברתי באשכול הסמוך, יצירת דעה פנימית על סמך העולם החיצוני, על סמך הפרקטיקה, ראוי לעשות זאת רק אם בדקנו את הדעה האישית הפנימית הזאת על סמך הבנת הרוח הכוללת. ומי שמסתמך על העולם החיצוני, כלומר הפרקטי, אז הלוגיקה היחידה שיש בידו היא קולו הפנימי שלו או של אחר שנתן לו מופת על כך, אבל אין בידו שום לוגיקה אמיתית שמבינה את כללות העולם, וממילא כל מה שיש בידו זה רגש בלבד.
ה"הרגש" הדתי, הוא למעשה צורת התבטאות של בשכל כפי שהיא מתחדשת ומסתנכרנת בכל דור ודור, כלומר, כי אמנם הקדמונים טענו שהשיגו מהויות כוללניות של מהות התבונה והעולם. ניתן לשאול ולברר אם הם צדקו, אבל כיוון שלא נשתנו טבעי התבונה, סביר להניח שראוי לפחות להניח את דבריהם בצריך עיון. שלילת דבריהם כשלילת דעת הקוף, הוא מעשה חסר תבונה וחסר נאורות. אם הם המשיגו את דבריהם באופן מסויים, אנו יכולים ללמוד ולסנכרן לימודנו מחדש, וכן ראוי לפאר ולהדר בכל דור ודור את הלימוד בהבנה חדשה, כשם שהאלקטרוניקה אולי תובן בעתיד באופן שונה. פרימיטיביות היא עניין יחסי, ומהותה הוא הסתכלות על העולם על סמך ראייה פרקטית של איזה "מופת", גם הסתכלות על "מופת האלקטרוניקה" כעל ביטוי של ה"אמת", זהו בדיוק כמעשה שמבקשים אנשים לקרוא לו "פרימיטיבי". ראוי לנו להתבונן על העולם מתוך לוגיקה טהורה, לא מתוך ראיה ספיציפית שהובנה על סמך התנסות חד פעמית או חד-דורית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2019 16:16 |
|
| |
| תלמיד_חבר כתב: |  | משה לא יכל להשפיע על חמורבי שחי כ600 שנה קודם. בדומה לכך גם היוונים בתקופה הקלאסית לא הושפעו מחז"ל שחיו אחריהם.לגבי המבול, מקובל במחקר כי עלילות גלגמש נכתבו בתקופה השומרית, בערך 2100 לפני הספירה, הרבה לפני שכתבו בארצנו. תוסיף לזה גם את העובדה שהבבלים שהחליפו את השומרים ואימצו את המיתוס כבשו אותנו, ואף התארחנו אצלם בגלות למשך שנים רבות, ולא להיפך, כך שבדומה למילים רבות (כולל שמות החודשים בלוח השנה העברי) שנכנסו לעברית מהבבלים (אך לא ידוע על השפעה לשונית הפוכה), הועתקו מהם גם רעיונות, ומשום כך אם הייתה העתקה, אז זו הייתה של נח מגלגמש (או ששניהם ממקור קדום אחר) ולא להיפך. |
|
אבל שם ועבר יכלו להשפיע על חמורבי, כל שכן נוח עצמו.היוונים יכלו להיות מושפעים מראשוני חז"ל שחיו מתקופת אחרוני הנביאים והלאה. אם סיפורי גילגמש על המבול נכתבו בשנת 2100 לפנה"ס, הרי שזה דווקא ממש מתאים בדיוק נמרץ לתיארוך התנ"כי. של המבול. ואין צורך גם לדון בפרטים מדוייקים, כי רעיונות ודעות עוברות הלוך וחזור בין אנשים ובין עמים, ואינם עומדות במקום אחד.
ואם ההבבלים כבשו אותנו, זה אומר אולי שהיה להם הרבה כוח פיזי. האם זה אומר מי היה חכם יותר, או מי שמר על סיפורי התנ"ך יותר טוב. אם היהודים אימצו מילים בבליות, אדרבה, זה מראה על חכמתם של היהודים, המקיימים בעצמם איזהו חכם הלומד מכל אדם, ואם הבבלים לא עשו כן, הרי שהיהודים חכמים יותר. תימה גדולה היא שאתה חושב שאם עברו מילים מבבלית לעברית, תימה גדולה שבעיניך זו ראיה לכך שהבבלים הם מקור הרעיונות היהודיים. הרי אדרבה, הבבלים התנגדו נמרצות לרעיונות היהודיים. ועובדה היא שהתנ"ך וגם הגמרא עברו דור אחר דור ונשמרו כפי שהם, וגם כשהיהודים אימצו לעצמם שוב ושוב מדרכי המחשבה של העמים סביבם הם שמרו על התורה כמוקד מנחה לחשיבתם ואמונתם. ושוב, תורה אינה אוסף מילים על קלף, אלא רעיון רעיוני ואמונה ומחשבה ותפיסה, לא איזה טקסט מיתדקלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2019 07:06 |
|
| |
ת"ח
כבר כתבתי שבשינוי הטבעים השתנה למפרע גם מספר השיניים בגולגלות שוכני עפר
ואנו לא נאמין באבולוציה איטית (חסרים שלבי ביניים וכו', וראה במכתבו המפורסם של הרב דסלר) אלא בהשתנות הטבעיים מהירה כדברי חכמינו (ומן הסתם דעתם היא למשה מסיני- שכבר ידע שישתנו הטבעיים אבל כיסה רז זה בתורה ובדברי חזל)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2019 13:34 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | | ת"חכבר כתבתי שבשינוי הטבעים השתנה למפרע גם מספר השיניים בגולגלות שוכני עפרואנו לא נאמין באבולוציה איטית (חסרים שלבי ביניים וכו', וראה במכתבו המפורסם של הרב דסלר) אלא בהשתנות הטבעיים מהירה כדברי חכמינו (ומן הסתם דעתם היא למשה מסיני- שכבר ידע שישתנו הטבעיים אבל כיסה רז זה בתורה ובדברי חזל) |
|
:)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/2/2019 13:34 |
|
| |
אליקים, ניתן לדבר על 2 מתודות בהתייחסות לטענות. הראשונה היא מחקרית, ובה בודקים על סמך נתונים האם הטענה סבירה, והאם יש אפשרויות סבירות יותר, ואז מחליטים. אין חשיבות לאמונות שעליהן גדל החוקר, אלא רק תקפות וסבירות הטענות עצמן. השניה היא אפולוגטית, ומטרתה הגנה על עמדה מסוימת שבה האפולוגטיקן מאמין (לרוב, לפי אמונת אבותיו, או עמדה שהציג איש דת נערץ), כאשר הכול שואף לקראת אותה מטרה קדושה. הוא יכול להציע מספר תירוצים חסרי ביסוס וסבירות, ואפילו סותרים זה לזה, וכל זה כדי להגן על טענת העל. דמיין לעצמך שיחד איתי בישיבה אשכנזית-ליטאית, אני לומד בחברותא עם בחור מקהילת יהודי קוצ'ין שבהודו. יום אחד אומר לי החבר: נראה לך שאת כל התורה אנו למדים מיהדות אשכנז (וספרד)? ולא, ולא. הראשונים שבאשכנז קיבלו את כל תורתם מרבינו הנערץ הרב נחמיה בן אברהם. ואני משיב לו: מדוע דווקא נראה לך שהם למדו מיהודי קוצ'ין ולא מכל פזורה יהודית אחרת, חוץ מהעובדה שהנך מנסה לפאר את עדתך ולהגן על מסורתם. ובכלל, הרב נחמיה הנזכר חי לאחר תקופת הראשונים. כמו כן, בתקופתו לא היה לימוד תורה מפותח בקוצ'ין. בנוסף, כמעט אין אזכור אצל יהודי אשכנז לאחיהם בהודו ולא להיפך. לימוד התורה ביהדות אשכנז התפתח כל השנים בעיקר בתוכה, אך גם כשהזכירו מקורות אחרים, הם נקטו בשמם., אך אף אחד לא מצטט רב או מקור קוצי'נאי. החבר משיב: אז לא למדו מהרב נחמיה בן אברהם, אלא מרבנים קדומים יותר בקהילה. ובכלל, אם בחורים מקוצ'ין באים ללמוד פה, אז סימן שהם מקיימים בעצמם "איזהו חכם הלומד מכל אדם". וזה שלא הוזכר באותם מקורות, אין זה אומר שהדברים לא קרו. אינני מצטט את הדו-שיח הדמיוני (ברור. יהודי קוצ'ין מעולם לא התיימרו להיות מקור התורה) כדי ללעוג לך, אלא כדי להמחיש עד כמה גדול הפער בין גישה אובייקטיבית שמחפשת ומוצאת את האמת, או לפחות את זאת שהיא בעלת הסבירות הגבוהה ביותר לפי המידע הקיים, למקבילתה האפולוגטית שמנסה להגן בכל הכוח על תפיסה אמונית. בתגובותי הבאות, אנסה שוב להתייחס לטענותיך הספציפיות.
תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 07/02/2019 11:34:39
 |
|
|
|
|
|