שיטת הרמבם
איקון ירוק על השאלה המרתקת.
וכמובן ברוך השב!
וכן לחברנו הנאמן מכל, ירוחמ
וכן לאברם העברי
אף אני התקשיתי בשאלה זו.
והתשובה המתקבלת בעיני ביותר היא: לא ידעו.
כמובן, הדרך הנוחה עבור מי שנמצא בלילה מחוץ לבית הוא להסתכל בשמים. אני ודאי איני מסוגל לכך, אבל אני זוכר עדיין בילדותי שהיה כזה תחביב, לצפות בשמים, ולזהות את הכוכבים בתנועותיהם. בעבר הרחוק יותר זה לא היה תחביב. זה היה מקצוע. בין לאסטרונומים ובין לאלו שתלויים בתנועת הכוכבים, כמו יורדי ים. לכל כוכב מן הבולטים יש מסלול ומיקומים, וניתן לזהות מתי הוא עולה ושוקע, ולדעת מה השעה, אפילו בדיוק.
אבל מי שנמצא בבית סגור ללא חלונות איך ידע?
(טוב, כי יש לו מכשיר "כשר" שאינו מחובר לאינטרנט ולכן הוא אינו מעודכן כל הזמן מול השעון האולטימטיבי).
הנה העצה של חז"ל:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א
שלש משמרות הוי הלילה
משמרה ראשונה - חמור נוער,
שניה - כלבים צועקים,
שלישית - תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה.
הגמרא אחר כך ממשיכה לשאול מה מסמנים הזמנים האלו, אבל לא מפני שלא הכירום אלא מפני שמנסים לקשור ביניהם לבין אירועים על טבעיים, כמו זמניו של הקב"ה באיזה עולם עליון כלשהו (כמובן הרמבמיסטים יפרשו שזה מטאפורי והמקובלים, שטרם היו, אבל אורח חשיבה כזה היה, יפרשו שזה כפשוטו באופן "רוחני).
ובכן, יש דרך להכיר את זמני הלילה.
יתכן שהיה אופן דומה לחשב את חצות.
בכל אופן, הנושאים שלגביהם יש לדעת את הזמן הם מוזרים במקצת. ואם הם מעשיים, הם נדירים. סעודת פסח יש פעם בשנה. והאם עלינו להניח שאכילת הקרבן נדחתה עד חצות? מהיכן היו להם נרות? ואולי כפי שחסכו לזה כל השנה כך חסכו גם לתאורה.
לזמן ק"ש באמת מוזר שיחכו עד אז. הרי הולכים לישון אחרי יום עבודה שמתחיל בנץ החמה. נכון שהיו שהתעכבו, כגון נשים שהשתדלו לארוג לאור הלבנה בימי הירח המלאים כדי להרויח עוד קצת פרנסה. אבל כמה זמן יכלו להתמיד בזה.
גם במקדש, כמה זמן נותרו הכהנים ערים כדי לאכול מן הקרבנות?
רק בזמננו, מאז היות החשמל, הפכנו את הלילה ליום כרצוננו.
התשובה הסבירה בעיני היא שחצות היה "בערך" חצות. אנו משתדלים לדייק על הדקה ועל השניה ואולי על חלקי שניה, ויש באפשרותנו לעשות זאת, למשל דרך אייפון או אפליקציה. אבל בזמנם זה היה הרבה יותר נזיל. וכפי שמצאנו ברוב מידותיהם שהן מכוונות לפי גדלים הנמדדים בתחושות (חורים במיכלים לפי הפירות שיכולים ליפול מהם, מידת הלחות האם יש רק תחושה של לחות ביד או שאפשר להעביר את הלחות למקום אחר - טופח על מנת להטפיח - וכמובן יד סולדת, יד בורחת מן החום כדי למדוד חום של בישול)