| נשלח ב-31/5/2020 08:02 |
 |
| |
החסיד השוטה והבתולה הצליינית
https://www.bhol.co.il/news/1104806 "סערה: הגבאים של המסכות פגעו במתפללים בעקבות כך שכמה אברכים נפגעו קשות מכך שגערו בהם, לאחר שבאו לבית הכנסת ללא מסכות, הורה המרא דאתרא של משכנות יעקב שלא להעיר ולא לגעור וכי הוא חושש מהלבנת פנים יותר מקדושת בית הכנסת. סערה בבית הכנסת הליטאי 'משכנות יעקב' בבני ברק, שם בכל מנין מונה גבאי קורונה וכן גבאי קדושת בית הכנסת להזהיר את הבאים שילכו עם מסכות. בשבוע האחרון כמה אברכים נפגעו קשות שצעקו עליהם, על כך שהגיעו ללא מסיכה או שדיברו בתפילה. בעקבות כך, נעמד המרא דאתרא הגאון רבי ישראל אולמן בליל שבת וזעק מקירות ליבו שהוא יותר מפחד מהלבנת פני חברו ברבים מקדושת בית הכנסת וקרא לא לפגוע אחד בשני. כמו כן התיר הרב לשאול בשלום חברו גם בתוך בית הכנסת וכן לענות על שאלת חברו בשביל לא לפגוע בו, על האפשרות שההיתר יגרור שיחות ארוכות, אמר הרב שהוא סומך על הציבור. יש לציין שהשבוע הורה הפוסק הצעיר הגאון רבי עמרם פריד שבעת תפילת שמונה עשרה ניתן להוריד את המסכה בכדי לא להסיח דעת".
_____________________ כשקראתי את הסיפור נזכרתי בנאמר במשנה (סוטה, ג, ד). הוא היה אומר: חסיד שוטה, ורשע ערום, ואשה פרושה, ומכות פרושין, הרי אלו מכלי עולם. בגמ' (סוטה, כא, ב): "היכי דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה". ובברייתא, (סוטה, כב, א). "ת"ר בתולה צליינית ואלמנה שובבית וקטן שלא כלו לו חדשיו הרי אלו מבלי עולם". _____________________ סוף הסיפור מאחר ובשבוע האחרון כמה אברכים עדיני נפש נפגעו קשות ממה שצעקו עליהם, על כך שהגיעו לבית הכנסת ללא מסיכה, וסיכנו את שאר המתפללים והתושבים, והמרא דאתרא נעמד וזעק מקירות ליבו שהוא יותר מפחד מהלבנת פני חברו ברבים מקדושת בית הכנסת, וקרא להם שלא להעיר לאלו שהופיעו בלא מסכות, הודיע גבאי הקורונה שמהיום ולהבא הוא לא יעיר למתפללים שהגיעו ללא מסכות, וסיכנו את שאר המתפללים, כדי שלא להרגיז ח"ו את אותם האברכים היקרים, אך הוא ימשיך להיות גבאי קורונה, ושלום על הרב והאברכים.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/05/2020 08:08:14
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2020 09:45 |
|
| |
נישטשט
האם אין על המתפללים הבאים בלי מסכה דין רודף?
האם כל רודף אם מפריעים לו ברדיפה מוגן מאיסור הלבנת פנים?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2020 14:13 |
|
| |
ירוחם <האם כל רודף אם מפריעים לו ברדיפה מוגן מאיסור הלבנת פנים?> איני יודע אם למי שאינו חובש בימנו מסיכה כשהוא נמצא בציבור, יש דין של רודף שמותר להורגו, או להצילו באחד מאיבריו, אך אין ספק שמותר לצעוק עליו ולגעור בו, כדי שפעם אחרת הוא יזכור לחבוש מסכה בבואו לבית הכנסת. איני חושב שמי שמסכן חיי חבריו ואחרים במצח נחושה, מסוגל להרגיש בושה מה היא. מי שזועק מקירות ליבו שהוא מפחד יותר מהלבנת פני חברו, שעלול לסכן רבים מקדושת בית הכנסת, גם יספר לכולם שהוא מעשר את המלח, כדי להוכיח את צדקותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2020 14:27 |
|
| |
מה הקשר לקדושת בית הכנסת?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2020 10:12 |
|
| |
רמזתי למה שנאמר בכתבה: "שהוא יותר מפחד מהלבנת פני חברו ברבים מקדושת בית הכנסת". "כמו כן התיר הרב לשאול בשלום חברו גם בתוך בית הכנסת וכן לענות על שאלת חברו בשביל לא לפגוע בו". על שנפסק בשו"ע או"ח, סי' סו, א: "בין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע שואל בשלום מי שהוא ירא ממנו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה...". כתב במשנ"ב (שם, ס"ק ב): "... ובספר החינוך גם כן כתב דמי שלא ראינו שיקפיד על חבירו כלל לא יפסיק אפילו בין הפרקים, על כן לפי מנהגינו כהיום שאין אנו נוהגין לשאול בשלום בבית הכנסת בעת התפילה, חלילה לשאול או להשיב אפילו דבר תורה לא בין הפרקים ולא בפסוקי דזמרא...". ברור מדברי המשנ"ב, שיש להבדיל בין שאילת שלום בעת התפילה, ושאלת שלום בבית הכנסת, שהיתר שאלת ותשובת שלום בעת התפילה, תלוי בשואל ובמשיב, ובמקום בתפילה, אך אין כל איסור לשאול לשלומו של אדם או להשיב על שאלתו בבית הכנסת. ולכן דבריו שהוא יותר מפחד מהלבנת פני חברו ברבים (אפילו חבר שמסכן אחרים ביודעין), מקדושת בית הכנסת, הם הצטדקות. נראה לי שהיה עדיף אילו הרב היה פונה למתפללים ומזכיר להם שעליהם לבוא עם מסיכות כדי שלא לסכן את הציבור, וגם היה מבקש מהם שבימים אלו כשאנשים מבודדים בביתם, שישאלו האחד את השני לשלומם, אפילו בבית הכנסת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2020 22:27 |
|
| |
כן, הבנתי את זה. אבל עדיין אני שואל מה הקשר.
יש פה שתי שאלות (שאילת שלום והערה על מסכות) שיש ביניהן קשר בצד אחד של הבעיה (כבוד הבריות) אבל אין שום קשר בצד השני. הכתבה (והרב?) ערבבו ביניהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2020 07:29 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | | כשקראתי את הסיפור נזכרתי בנאמר במשנה (סוטה, ג, ד). "היכי דמי חסיד שוטה כגון דקא טבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאיסתכולי בה ואצולה". |
|
לא נראה לי שדעתך שונה מדעתו של הרב בקשר לנכונות דברי המשנה
אילו היה המצב דומה לאשה הטובעת בנהר, היה הרב מתיר להעיר למתפללים שלא חבשו מסיכה
כנראה חולק עליך הרב בחומרת המצב, ככלות הכל אחוז סיכויי מוות מהקורונה הנמוכים + רובם של הזקנים בני 75 ומעלה אינם באים לבתי הכנסת + מאן יימר אותו 'לא חובש מסיכה' חולה קורונה, מידת הסכנה קצת שונה ככל הנראה מאותה אשה הטובעת בנהר וכנראה תמות עוד דקה שתים
ובקשר לשאילת שלום
הבאת את דברי החינוך "על כן לפי מנהגינו כהיום שאין אנו נוהגין לשאול בשלום בבית הכנסת בעת התפילה, חלילה לשאול או להשיב אפילו דבר תורה לא בין הפרקים ולא בפסוקי דזמרא.."
הפתרון נמצא בתוך הציטוט שהבאת..
החינוך כתב שבימיו אין נוהגים לשאול בשלום בבית הכנסת
לעומת זאת בימינו כנראה נוהגים כן לתת שלום בבית הכנסת, לפחות בבית הכנסת של הרב אולמן, אחרת הוא לא היה נזקק לומר שצריך לענות כדי שלא להלבין
ולפני שאתה מחליט שהשני (בפרט אם הוא רב) "שוטה" כפי שכינית אותו, כדי שתחשוב פעמיים.
תוקן על ידי איש_חשוב ב- 13/09/2020 07:31:28
|
|
|
|
| נשלח ב-9/3/2021 13:49 |
|
| |
חשבתי יותר מפעמיים.
מאן יימר שאותו 'לא חובש מסיכה' חולה קורונה, ומאן יימר שאותו זקן שכן בא לבית הכנסת לא תרם לקופת העיר, השאלה היא האם חשש לפגיעה בכבודו של מי שמסכן אחרים ביודעין, חשוב מחשש לגרימת מוות,.
להזכירך. "זקן" אינו חייב לבוא לבית הכנסת כדי שידבק בקורונה, די שנכדו שידבק בקורונה בבית הכנסת יביא את המחלה לבית הוריו או זקניו.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 09/03/2021 14:03:18
|
|
|
|
|
