| נשלח ב-15/2/2003 20:05 |
 |
| |
שאלה על הפרשה - תצווה - תנוך ובוהן
מה משמעות נתינת הדם על התנוך והבוהן??
חשבתי אולי האדם כמזבח עם 2 קצוות??
ואז???
לוידע!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 20:17 |
|
| |
מתענין,
המכנה המשותף בין תנוך ובוהן הוא שהם אברי גוף גלויים וקטנים יחסית, המשמשים כ"צ'ופציק" טבעי לחיבור הגוף עם דבר שמחוצה לו.
בנתינת הדם [ושמן מצורע] עליהם מציינים חיבור האדם לקרבן/למזבח.
אולי לזאת התכוונת?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 20:22 |
|
| |
צ'ופציק יותר טוב האצבע הקטנה ביותר ברגל
או שמא משום שזהב בולט?
אני התכוונתי לשניים שהן ארבע, אז מזים "בקצות" המזבח ומשייכים לכלל המזבח, כן באדם משייכים אותן לקרבן כדבריך, בהזאה עליו כללית.
איך זה כללית?? ע"י הזאה בקצותיו, ל"ד צ'ופציק.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 20:32 |
|
| |
לטעמך, מתענין,
הרי גם "קצותיו" כולל את הרגל, אע"כ כמו שכתבת "בולט" וכמו שכתבתי "גלוי".
מצד ציון ה"כללי" הרי יותר מתאים למרוח על הראש. אבל מצד נקודת חיבור כמו יתד [צ'ופציק הנ"ל] הרי הבוהן והתנוך מתאימים יותר.
צייר לעצמך לו היו רוצים לתלות את האדם כמעיל על קולב! וכי לא התנוך והבוהן היו הכי טבעיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 20:38 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 20:43 |
|
| |
וטו
כמדומה לי שמתעניין ביקש סברה, כלומר מה זה אומר לאדם כשמסמנים אותו במקום זה. ואתה ענית לו בתירוץ כמעט פורמלי. שזה המקום הנוח ביותר לסימון.
הנה מצאנו בחז"ל שניסו לפרש סימון אחר בתנוך האוזן - רציעת אוזנו של עבד עברי המבקש להישאר אצל האדון ולא להשתחרר - שזה בא לומר משהו על האוזן.
אמנם, אין זו סתירה לדבריך, שהרי כל מה שאפשר לפרש וליפות את טעם הכתוב, ראוי לעשות כן.
אך אני הייתי חוזר על שאלתו של מתעניין: מי שנטמא, והריהו צריך להיטהר מצרעתו, מה אומרת לו משיחת התנוך והבוהן, ביד וברגל? מדוע שירגיש טהור יותר דווקא במקומות אלו? מה המקומות האלו אומרים לאדם בתקופת מתן תורה?
אולי היה בנותן טעם להשוות לטכסים דומים בעמים אחרים, מתוך ההשערה שיש כאן משהו בפנומנולוגיה של תחושות הנפש?
ואם כבר אז כבר, מדוע לא למשוח את האף? או את המצח?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:07 |
|
| |
מיימוני,
דווקא חשבתי על הנרצע כסימוכין לדבריי.
כאשר נדרש גם על בוהן הרגל, נראה שזה כדי לשייך יותר חזק.
שוב, האם אין התנוך ובוהן היד "קולבי" יותר מאשר האף והמצח?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:18 |
|
| |
וטו
איך אוכל להעז לחלוק עליך ועל סברותיך?
ובכל זאת,
האם ה"קולביות" היא היא הקובעת כאן?
אני הייתי מצפה לפעולה שתסמל עבור הנמשח מעשה טהרה (או הקדשה) בכולו.
עם זאת, אפשר שאתה צודק, שהרי כלל הוא בקנינים שברגע שעשה מעשה קנין סיים את הנצרך. ואם זה ה"ידית" של האדם, הרי ברגע שטופלה הידית, טופל האדם כולו.
ועדיין צ"ע אצלי.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:38 |
|
| |
אולי זה עושה את המקבל מזבח להשם
וגם במצורע הרי הוא חוזר למחנה שכינה
אולי????
|
|
|
|
|
