| נשלח ב-2/12/2020 22:45 |
 |
| |
מגילות ספרים ספר
כל מי שמעיין בספר התורה ובנתיבי כתיבתו, מגלה שיש לפנינו חידה. מצד אחד ספר התורה אחיד ומאוחד, חלקיו מתייחסים זה לזה, ומשלימים זה את זה, ומתקנים זה את זה, ולא יתכן שהספר נכתב על ידי כותבים רבים, כי ספר הנכתב על ידי כותבים רבים אינו יכול להיקרא ברצף, והקורא מזהה מיד נתק ברצף הסיפור, והכותבים לא יכולים להפנות איש לדברי חברו כי לא ידעו אחד על חברו, אולם מצד שני יש בספר התורה סתירות מועטות בחוקים ובתיאורים ההיסטוריים, והשאלה הנשאלת כיצד הגיעו אותם סתירות לספר התורה. בנוסף לכך, מצד אחד חוקי ספר התורה מתאימים לתקופה קדומה, לא נכתב בהם שירושלים היא העיר הנבחרת, בני ישראל צוו בהם להחרים את עממי כנען שבתקופה מאוחרת נעלמו מארץ ישראל, ולא צוו על איסור נישואי תערובת שבתקופה מאוחרת היו למכשול לפני העם, כותב התורה מתאר את המאורעות כבן התקופה לפרטי פרטים, שמות מקומות ייחוסי משפחות ופרטי מאורעות, אולם מצד שני יש ביטויי לשון שאינם מתאימים לתקופה הקדומה, כגון שבני ישראל אכלו את המן עד בואם לארץ כנען (שמות טז,לה), כלומר שהכותב נמצא בארץ כנען והוא מתאר את מה שראה, עד אימתי אכלו את המן. וכגון הפסוק ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים לד,י), כלומר שעברו הרבה שנים מאז כתיבת התורה, ומאז תקופתו של משה לא קם נביא כמותו. וכגון הפסוק שלא ידע איש קבורת משה עד היום הזה (דברים לד,ו), כלומר שעברו הרבה שנים ואף אחד לא ידע מאז ועד היום היכן קבור משה. וכגון הפסוק וירום מאגג מלכו (במדבר כד,ז), והוא היה מלך עמלק בתקופת שמואל. לא הארכתי בהבאת עוד דוגמאות לכאן ולכאן, כי טענות הטוענים מפורסמות, ויש ראיות לקדמות התורה ויש ראיות לאיחורה, ומה שנצרך זה להציע פתרון הולם שיפתור את החידה בצורה מתקבלת על הדעת. לפני שנציע את הפתרון נאמר, שהשיטה שאנו צועדים בה היא שיטה מסורתית, איננו צועדים בעקבות האומרים שהדברים נכתבו מאות רבות בשנים לאחר התרחשות המאורעות, כשנשכחו הדברים ונכתבו בצורה מעורפלת, שהרי הכלל הוא מה שלא נכתב בסמיכות להתרחשות המאורעות נשכח ונעלם, והעיון בתורה אינו מראה כתיבה מעורפלת, אלא כתיבה מדוקדקת לפרטי פרטים, הכותב יודע לכתוב ייחוסי משפחות, מניין פקודים, ונוסח חוקים מדויק. הוא יודע לפרט בדיוק מי חלק על משה, ומה היו טענותיו (במדבר פרק טז). הוא יודע לפרט אמתי קצף משה ומה ציוה אלעזר לאנשי הצבא (במדבר פרק לא). הוא יודע להפנות מספר במדבר לספר ויקרא בדיני הקרבנות [=מלבד חטאת הכיפורים בבמדבר כט,יא, מתייחס לויקרא טז,א לקרבנות יום הכיפורים], כלומר שהוא ידע בצורה מדויקת את חוקי ויקרא, והיפנה אליהם בספר במדבר. לא מדובר באסכולות שונות של כותבים. הוא מצווה על הזיכרון בין העיניים בספר שמות, ובספר דברים שוב הפנה למצווה זו בעשיית טוטפת, ותיקן את החוק הקדום, כפי שנתבארו הדברים בספר החשוב גישת התמורות. גם עשרת הדיברות שבספר דברים הם ניסוח עשרת הדיברות שבספר שמות בסגנון חופשי, ולא מסורת שונה, מכאן שכותב ספר דברים ידע בצורה מדויקת את הכתוב בספר שמות. כיוון שכן, לא ניתן לתרץ את הסתירות בחוקים כאסכולות שונות המנותקות זו מזו, כי ספר התורה אחיד ומאוחד וחלקיו מתייחסים זה לזה. אולם כאמור יש סתירות בחוקים, כגון בדיני הבכור העבד והמעשר, וגם בתיאורים ההיסטוריים יש סתירות מועטות ותיאורים שונים, וגם יש סממני איחור, וכיצד יתיישבו הדברים. אם רוצים אנו להציע פתרון לחידת כתיבת ספר התורה, נוכל לעשות זאת בעזרת תיאוריה הנקראת "מגילות ספרים ספר". בתחילה התורה היתה כתובה מגילות מגילות על ידי משה ויהושע תלמידו. בסיום כתיבת מגילות אלו לא נשלמה מלאכת הכתיבה, כי עם עבור הזמן התפתחו בעם מסורות שונות להתרחשות המאורעות, כגון תיאור מעמד הר סיני בצורה שונה, וכגון תיאור מכות מצרים בצורה שונה, ועוד הרבה תיקונים כפי שמפורסמים הדברים בין חוקרי המקרא. לאחר תקופה, ככל הנראה לאחר מיתת יהושע, בא כהן והעלה את הדברים על הכתב, אם כהערות שוליים על גבי המגילות הקיימות, ואם כמגילות נפרדות כאשר היה התיאור ארוך. מגילות אלו שכנו כבוד במשכן בכל מקום שהיה, בגלגל בשילה בנוב ובגבעון ושמרו עליהם מכל משמר. באותם זמנים לא היה תוקף למילה הכתובה כמו בתקופות יותר מאוחרות, והעיקרון המשתקף מהמגילות הוא היה המנחה, ויתכן שהחוק ישתנה בעקבות המצב. ולפיכך מוצאים אנו את שמואל מתנגד בתוקף להמלכת מלך (שמואל א פרק ח), למרות שהיא מצווה מפורשת בספר דברים (דברים יז,טו), כי כאמור החוק היה דינמי, וה' היה אומר דברו לנביאים בכל עת, ובעיני שמואל הבקשה להמלכת מלך התפרשה כמרידה במלכות ה'. ולפיכך מוצאים אנו את שמואל מקריב בבמה (שמואל א פרק ט), למרות שבתורה נאמר שהקרבת הקרבנות מיועדת לכהנים בכל מקום שיהיה המשכן. [חז"ל במשנה זבחים פרק יד תירצו זאת באופן שונה, שהיו תקופות שעבודת הבמות היתה מותרת, וממילא העבודה היתה על ידי בכורות ולא על ידי הכהנים]. ולפיכך דוד מקריב קרבן עולה ושלמים לפני ארון ה' (שמואל ב, ו,יז), והוא לא ראה בכך פגם למרות שאינו כהן. ולפיכך שלמה הקריב בבמה (מלכים א פרק ג) למרות שאינו כהן. לאחר מכן בתקופת שלמה כאשר היתה רווחה כלכלית, סופרי המלך ארגנו את החומר, ואספו את כל הכתוב במגילות לחמישה ספרים. באותה תקופה ערך הסופר את מגילות ספר בראשית המפוזרות, למגילה אחת ארוכה שהיא ספר בראשית, ומאחר והגיעו לידיו מסורות שונות בסיפורי בראשית, הוא שילב את המסורות השונות ברצף סיפורי אחיד. בנוגע לשינוי שמות ה' במגילות ספר בראשית, שחלקם בשם הויה, וחלקם בשם אלהים, ככל הנראה כבר בתקופת משה ויהושע היה קיים שינוי שמות ה' במגילות, והסופר העתיק את שמות ה' כפי שהופיע לפניו. יש מקומות ששינוי שם ה' מורה על העתקה ממגילה נוספת סותרת, שכבר היה קיים בתקופת משה, כפי שהדבר ידוע במעשה בריאת האדם ובסיפור המבול ששינוי שם ה' בפרשות אלו מורה על העתקה ממקור שונה סותר. ויש עוד פרשיות שניתן לייחס את שינוי שם ה' שבהם והתיאור השונה כבר לתקופת משה, כגון סיפור ההתגלות אצל יעקב, וכריתת הברית עם לבן. מאחר והסופר העלה את הדברים על הכתב בצורת רצף סיפורי אחיד, הוא לא היסס להשתמש בביטויי לשון המתאימים לתקופתו, למרות שהחומר שהוא מעתיק קדום לתקופת משה ויהושע. ולפיכך הוא כתב ואלה המלכים אשר מלכו... לפני מלוך מלך לבני ישראל (בראשית לו,לא), ובכך הוא רומז שהוא כותב זאת בתקופת הממלכה, אולם תיאור המלכים שהוא מתאר קדום ועתיק לתקופת משה. ולפיכך הסופר כותב אשר יאמר היום בהר ה' יראה (בראשית כב,יד), והוא רומז לתקופת שלמה ובנין המקדש בהר המוריה, למרות שסיפור העקידה הוא עתיק וקדום. באופן זה נבין את הביטוי "עד היום הזה" המופיע בתורה, שאינו מכוון לתקופת משה, אלא לתקופת חיבור חמשת הספרים בתקופת שלמה, ובכך יובן ביטוי זה היטב. גם בתחילת ספר שמות המשיך סופר זה להשתמש בשינוי שמות ה', הויה אלהים, אולם בצורה מועטת מספר בראשית, ומפרשת משפטים שם הויה הוא השולט לבדו. מה שכתבנו עד כעת מיישב את הסתירות ההיסטוריות המופיעות בתורה, כי כאמור חוברו בתורה מסורות שונות קדומות שתיארו את התרחשות המאורעות. בנוגע לסתירות בחוקים, נראה כי הספר "גישת התמורות" קלע כחוט השערה לפתרון התעלומה, החוק בתורה היה דינמי, והוא עודכן כבר בימי משה, על ידי הוראת ה', וספר דברים שהוא הספר הראשון הגדול שכתב משה מביע את החוק המעודכן, אולם במהלך הדורות לא התקבלה הכרעת משה, והעם קיים גם את הנוסח הראשון של החוק שציוה ה', ושילב בין החוקים השונים. ולפיכך מוצאים אנו בספר דברי הימים ב (לא,ד) שהביאו מעשרות לכהנים וללווים, ולא הסתפקו במעשר הנאכל בירושלים הנזכר בספר דברים (פרק יב). לאחר מכן בתקופת עזרא עבר ספר התורה שינוי נוסף, וחמשת הספרים חוברו לספר תורה אחד גדול כפי שהוא מוכר לנו, וגם שונה הכתב, וגם הוסיפו אי אלו תוספות כגון אז תרצה הארץ את שבתותיה (ויקרא כו,לד-לה), כפי שמופיע בדברי הימים ב (לו,כא). ניתן להאריך ולהרחיב בביאור הדברים, אבל נראה לי שהנושא הובהר, והדברים מתבקשים מאליהם, ואין בהם חידוש רק הסקת מסקנות בצורה פשוטה.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 02/12/2020 23:38:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2020 03:54 |
|
| |
מה הקושיות בעצם? "עד עצם היום הזה", או "ולא קם כמשה", זה סגנון כתיבה, של גוזמא אם תרצה להגדירו כך על מנת להדגיש ייחודיות המקרה , בפרט בתורה שאין סדר, עבר והווה מתערבבים ורוח הקודש כותבת .
ומי אמר שאגג מתייחס לאותו מלך שהיה בזמן שמואל ?
ובראש ספר דברים נאמר מפורש שמשה אמרו, הוא זה המתרגם בשפה חופשית כלשונך, את עשרת הדברות.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2020 08:36 |
|
| |
תלמיד תלמיד
כפי בודאי שמעת, במאה ה-18,19 התפתחה שיטה הנקראת "השערת התעודות", הטוענת שיש בתורה סממני איחור סתירות וכפילויות, ומחמת כך טוענת אותה שיטה, יש להוכיח [להניח] שהתורה נכתבה על ידי ארבעה כותבים.
וזה זמן המקורות, ב-950 לפנה"ס לערך בממלכת יהודה. ב-850 לפנה"ס לערך בממלכת ישראל. ב-600 לפנה"ס לערך, וב-500 לפנה"ס לערך , על ידי כהנים בגלות בבל.
ניתן לקרוא על כך בספר מבוא לספרות המקרא של אלכסנדר רופא.
כנגד אותם חוקרים, קמו היהודים מחזיקי הדת היהודית, וטענו, שכל דברי החוקרים הגוים הבל ורעות רוח, טעויות הבנה בסיסיות של גוים עמי ארצות, והתורה נכתבה בזמן משה מהחל ועד כלה, ואין שום הוכחה לאיחור כפילויות וסתירות.
גם החוקרים בינם לבין עצמם התווכחו, וטענו שזמן כתיבת המקורות הנ"ל אינו נכון, ויש להוכיח שהם נכתבו בזמנים מוקדמים למה שטענו חוקרי המאה 18,19.
אליבא דאמת, זיהוי סממני איחור בתורה כבר נכתב על ידי הראב"ע בתקופת הראשונים, ועוד חכמים יהודים שבאו אחריו, אולם אותם ראשונים טענו שיש בתורה פסוקים בודדים נוספים, ולא מעבר לכך.
בדורנו, הרב מרדכי ברויאר קיבל את טענות ביקורת המקרא, אולם הוא טען שה' הכתיב למשה סתירות בחוקים ובתיאורים ההיסטורים.
בשנים האחרונות חובר ספר "גישת התמורות" הטוען שאכן יש בתורה סתירות בחוקים, ואכן ה' הורה למשה רבנו בתחילה כך ולאחר מכן בצורה שונה, לפי התפתחות הזמן.
לאחר שקראתי את כל הנ"ל, ולאחר שהשתכנעתי שאכן יש בתורה כפילויות סתירות וסממני איחור, ולאחר שהשתכנעתי שאכן התורה נכתבה על ידי משה ויהושע תלמידו, עמדתי נבוך, שהרי הצדקתי את דברי כולם, ולכולם יש טיעונים משכנעים בצדקת דרכם, אולם לא ניתן להאמין שהתורה נכתבה על ידי משה ובתקופת שלמה.
ולפיכך ערכתי את האשכול, לבאר כיצד יתכן שהתורה ביסודה נכתבה על ידי משה ויהושע, ולמרות זאת יש בה סממני איחור סתירות וכפילויות.
מי שמשוכנע שאין בתורה כפילויות סתירות וסממני איחור, לא צריך לדבריי ולהשערותיי, שהרי ה' הכתיב למשה את התורה מהחל ועד כלה, והדברים פשוטים וברורים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2020 16:19 |
|
| |
היה פה דיון שלם על ביקורת המקרא לא חרגת ממנו בגדול, הרעיון שלך תורם תירוץ שזו מטרת מבקרי המקרא לומר שזה בעצם מאוחר וכו'.
אבל כל עוד הדיון בתחום הפילולוגי התירוץ מהתחום הפילולוגי מתבקש. אבל כאן דומה הדבר לגרפולוג שיטען שדף מסויים נכתב בידי כמה כותבים ומולו תוצג עדות ראיה שהוא נכתב בידי אדם אחד, זו ליבת הדיון והמחלוקת בין היודעים את אמת התורה למבקרי המקרא שאינם מאמינים ולא יודעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2020 18:20 |
|
| |
מגילות התורה על פי אלכסנדר רופא ויעקב שוורץ
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 08/12/2020 18:45:54
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2020 20:01 |
|
| |
מגילות התורה על פי אלכסנדר רופא וברוך שוורץ
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 01:31 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 01:32 |
|
| |
על המגילות ואופן חיבורם
מי שיתבונן בחלוקת המגילות שערכנו, יגלה, שתפקידו של ס"כ בספר בראשית, להוסיף על המגילות שהיו לפניו בס"י ובס"א, אולם עיקר הסיפור כבר קדם לו. להלן רשימת הנושאים שהוסיף ס"כ בספר בראשית. 1- סיפור הבריאה בששה ימים ובשביעי שבת. 2- עשרה דורות מאדם עד נח. 3- סיפור המבול בגרסתו שארך 150 יום, ובסיומו כרת ה' ברית עם בני האדם בעזרת הקשת. מה שייחסו החוקרים לס"כ, חלק מייחוסי בני נח, עשרה דורות מנח עד אברהם, בני תרח, והערות קצרות על ביאת אברהם לארץ ישראל ומריבתו עם לוט, אינו מוכרח, והסיפור שם מורה שהוא רצף סיפורי אחיד של ס"י, ושמות המקומות הוא כדרכו של ס"י. 4- נישואי אברהם להגר, לידת ישמעאל, וכריתת ה' ברית עם אברהם בברית המילה. 5- סיפור קניין מערת המכפילה. 6- בני אברהם מקטורה, תולדות ישמעאל, מעשה הבארות של יצחק, והליכתו לפדן ארם לקחת לו אישה. 7- ברכת ה' ליעקב, החלפת שמו לישראל, הבטחת ארץ ישראל לזרעו. דברים אלו נכפלו כבר בס"י ובס"א. 8- בני יעקב, תולדות עשיו, רשימת המלכים שמלכו באדום. 9- רשימת ייחוסי 70 נפש שירדו למצרים. 10- ברכת בני יוסף. 11- ציווי יעקב לקבורתו במערת המכפילה. (מתקשר לסעיף-5). בספר שמות פרק ו, הוסיף ס"כ לבאר, שה' התגלה לאבות בשם אל שדי ולא נודע להם בשם הויה. לאחר מכן הביא ס"כ גרסה נוספת למכות מצרים. לאחר מכן הביא ס"כ את חוקי קרבן פסח ואת הקדשת הבכורות. לאחר מכן הביא ס"כ את גרסתו בירידת המן ובמסעות, ולאחר מכן הרצה ס"כ באריכות על בניית המשכן והקרבנות והחוקים. מה אנו למדים מכך? מגילות ס"י וס"א כבר קדמו למגילות ס"כ. והיכן הם שכנו? במשכן בשילה. וכאשר מגילות ס"כ חוברו, המחבר שלהם התכוון להוסיף נדבך נוסף על החומר הקדום שכבר היה, על פי מה שהגיע אליו במסורת. כפי שכתבנו, מגילות אלו נכתבו על ידי כהן לאחר מות יהושע, וכבר עבר מספיק זמן והתפתחו מסורות שונות, והתפתחה מסורת על המשכן המפואר ששכן במרכז המחנה, שלא כמו שמופיע בשמות לג,ז; במדבר פרקים יא-יב; דברים לא,יד; שהמשכן היה מחוץ למחנה. אולם לא עבר יותר מדי זמן, ועדין נשמר בידי מחבר ס"כ הרבה חומר אותנטי מחוקי משה, ששמעו ממנו אהרן ואלעזר והעלו על הכתב בסמיכות לשמיעת הדברים. ניתן לבאר, שהאמור בשמות ובמדבר שהאוהל שכן מחוץ למחנה, התרחש קודם בניין האוהל המפואר, והאמור בדברים התרחש אחר פירוק האוהל קודם הכניסה לארץ, אולם במשך רוב שנות המדבר עמד במרכז המחנה אוהל מפואר. והלויים נשאוהו בנס, והכהנים הקימוהו בנס, והגיע לעם חומרים מרובים לבנייתו מביזת מצרים, וכל מעשה האוהל היה נס כשאר ניסי המדבר. בנוגע לס"ד, הוא ספרו של משה שכתבו באחרית ימיו, כשבמקביל לכתיבתו הוא היה מודע ליהושע אהרן ואלעזר, שכתבו את החוקים שציווה ה', ולכן הספר כתוב בדילוגים, הוא מתחיל ממינוי השופטים, מדלג למעשה המרגלים, ועובר לכיבושי עבר הירדן, ולאחר מכן חטא משה, עשרת הדיברות והחוקים, מפני שמטרת הספר להטיף דברי מוסר, ולהציע את החוקים בצורה מעודכנת, ומי שמעוניין לדעת את ההיסטוריה שיקרא במגילות האחרות שכתבו בני אותו דור בצורה מסודרת. מי שחושב שספר זה נכתב בצורה עצמאית, וחוץ ממנו לא היה כתוב כלום, מתעלם ממבנה הספר ומהצורה שבו הוא כתוב, והוא מדמה את כותב ספר זה לכותב מפוזר. כפי שכתבנו, ס"ד נערך בשנית בתקופת שלמה, והוא העותק שהיה נפוץ בקהל. ככל הנראה הכהנים במקדש לא חיבבו ספר זה, משום שהוא סותר את חוקי הכהנים שבידיהם, והשתמשו בספרים האחרים של התורה, ובתקופת יאשיהו התגלה העותק של ספר דברים למלך יאשיהו, והדבר גרם להתרגשות גדולה, ולחיזוק רוחני, אולם אין תגלית זו מעידה שקודם לכך לא היה ספר זה כתוב. גם מה שמצאנו שהספרים יהושע עד מלכים מרבים להשתמש בספר דברים, ועוד נביאים, זה משום חשיבותו של הספר שנכתב על ידי משה בעצמו, ולא משום שהוא החומר היחיד שהיה כתוב, ולא משום שכותב ספר זה הוא כותב ההיסטוריה של ספרים אלו.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/12/2020 02:04:21
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 02:23 |
|
| |
אפשר למצא תירוצים כחול הים, אפשר להגיד שנאבדו פסוקים, שנוספו פסוקים, שהתורה בכלל נתנה באכדית עתיקה ועשרה מתרגמים המציאו שפה ושמה עברית ותרגמו אותם, ועוד ועוד... אולי גם שיש כמה ישויות וכל ישות כתבה חלק....
אבל אותם שהבאת, שלדעת הרמב"ם הם בכלל האפיקורסים האומרים אפילו שאין פסוק אחד מן השמים.. עוסקים בתחום הפילולוגי, שזו מומחיותם, ושישארו שם.
האמונה בתורה, כפי שזכור לך אולי מדברי הרמב"ם אינה בשל צחות הלשון וסיבה אחרת, אלא מסורת אבות שניתנה מהשמים, וכאן אין לפילולוגים שום אחיזת יד, שוב, כמו במשל שיבא גרפולוג מומחה ויטען שלפי כל כללי הגרפולוגיה והפילולוגיה וההגיון והידע שלו דף מסויים נכתב בידי כמה כותבים, זו אינה אלא השערה, אבל כשתראה הסרטת הכותב היחיד בכמה סגנונות וסוגי כתבים יאלם פי הגרפולוג הפילולוג.
כך גם כאן. בפרט שמדובר בקושיות הבל שתירצום כלל המפרשים עפ"י דרכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 08:36 |
|
| |
תוספת הבהרה
תלמיד תלמיד
אם באנו להתמקד רק בסתירות ובכפילויות, ולא נתייחס לדקדוקי לשון החביבים על החוקרים, אכן כדבריך, ניתן לומר שדברי החוקרים אודות ס"כ בספרים בראשית שמות אינם מוכרחים ואינם נכונים.
אולם הסתירות והכפילויות הקיימות בספר בראשית בחלק מהסיפורים, מוכיחות, שחלק מספר בראשית מורכב משתי גרסאות של סיפור ההיסטוריה, והראיה היותר גדולה על כך היא שינוי שמות ה', הויה אלהים, בספר בראשית, בצורה עקבית, שבהם תיחם הכותב האחרון את הסתירות והכפילויות שהיו לפניו.
גם בספר שמות וספר במדבר יש סתירות וכפילויות, ואף שם העיון מלמד ששוקעו בספר זה שני כותבים, ואם תרצה אמור כותב כהן (שכתב מנקודת מבט של כהן) שהוסיף הערות על הנוסח הקדום.
מגילות בראשית מתארות את ההיסטוריה שהתרחשה לפני משה, ואין כלל הכרח שמשה כתבתם, ולא נזכר בתורה שמשה כתבם, והעיון מלמד שהגיעו לידיהם שני נוסחים של היסטוריה, ואף רמזו על כך בשינוי שמות ה'.
גם רוב הספרים שמות עד במדבר, לא נאמר בתורה שנכתבו על ידי משה, מלבד פרשיות בודדות כספר הברית בספר שמות, ופרשת המסעות, וההיגיון אומר שנכתבו מתחילה על ידי יהושע אהרן ואלעזר שהיו פעילים לצדו של משה, והעיון מלמד שנוספה בהם עוד גרסה להתרחשות חלק מהמאורעות, מנקודת מבט של כהן, כאשר תחזינה עיני המעיין.
ספר דברים אינו עומד בפני עצמו, והתורה מעידה שמשה כתבו, על כורחנו הוא כתבו במקביל לידיעתו על כתיבת הספרים בראשית עד שמות על ידי כותבים אחרים, והעיון מלמד שיש בחוקיו עדכון לחוקים הכתובים שכבר נאמרו.
כפי שכבר כתבתי לך, אינני בא לשכנע שיש בתורה סתירות כפילויות וסממני איחור, ומי שחושב שהתורה הוכתבה ע"י ה' למשה, מהחל ועל כלה, אינו צריך לדברי והשערותיי.
דבריי נכתבו לאנשים שקראו את ספרי ביקורת המקרא, ובמיוחד את הספר של אלכסנדר רופא "מבוא לספרות המקרא", ואת המאמר של ברוך יעקב שוורץ "התורה חמשת חומשיה וארבע תעודותיה", והם שוכנעו שיש דברים בגו, ואכן יש בתורה סממני איחור כפילויות וסתירות. לאותם אנשים כתבתי את דבריי, שלא צריך למהר לקבל את מסקנות ביקורת המקרא, שהתורה חוברה במשך 800 שנה, במקומות שונים, ובהשקפות עולם שונות, מפני שספר התורה אחיד ומאוחד, ומבחינה מעשית לא ניתן לחבר ספר אחד במשך 800 שנה, ולגבב מגילות ומסורות במשך 800 שנה, והדברים התרחשו בפרק זמן הרבה יותר קצר, ובצורה הגיונית ופשוטה.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/12/2020 09:33:02
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 11:22 |
|
| |
אתה חוזר על אותו רעיון מזוויות שונות בצורה עקשנית אבל לא מתייחס לעיקר, לכל הקושיות שכתבת יש תירוץ מתוך תחום האמונה בלי לצאת לאפיקורסות, עניין שמות השם למשל, יש ספר קובץ מאמרים בפשוטו של מקרא שיישב בתירוץ אחד למה נכתב בכל מקום שם השם בצורה כזו ולמה במקום אחר בצורה אחרת, ובאופן ספציפי על בראשית הוא מבאר למה בתחילה נכתב בשם אלוקים אחר כך שם הויה ואדנות הכל ע"פ הפשט .
כל התירוצים שהבאת הינם אפיקורסיים ביסודם, ההשערה ששני כהנים או אם יבא חוקר אחר ויטען ששלשה לוויים לפי דבריו כתבו מגילות.. זו אפיקורסות גמורה לפי הרמב"ם שאף מסביר את מסורת התורה דור אחר דור, ואיך דבר יסודי כזה נעלם מעיני מוסרי התורה עד שיבא איזה ד"ר לפילולוגיה ויחדש להם את הרעיון השטותי הזה.. (וחז"ל לא פחדו משאלות ושאלו מי כתב את הפסוקים האחרונים שבתורה ).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 11:32 |
|
| |
תלמיד תלמיד
הדיון כאן מה היה לפי האמת, ולא האם זה מוגדר כאפיקורסות.
אם זאת האמת, אוטומטית היא אינה אפיקורסות אלא עובדה, ואלה שחשבו זאת כאפיקורסות לא הבחינו בדברים, ולא עיינו בתורה כראוי.
והבוחר יבחר
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/12/2020 11:35:06
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 12:50 |
|
| |
הדיון מה היה באמת כבר נטחן עד דק, באשכולות אחרים והוצבו גם התשובות לחוקרים הללו. ומה שאתה טוען ממילא זה לא דיון על האמת אלא השערה שזו האמת אין לך שום הוכחה אלא השערה פילולוגית...
אבל אתה באת עם המצאה חדשה שהביאה אותך לפתוח אשכול חדש כאילו זה דיון חדש, ומה ההמצאה המבריקה ? לא היה 800 שנה הפרש אלא פחות . זו אותה אפיקורסות ולא הועלת בכך כלום.
לגבי הקושיות עצמם, המפרשים כבר ראו את זה , והסבירו את השוני והמעמד של ספר דברים למשל, ואת ההבדלים בניסוח והמצוות השונות, החוקר המדומיין לקח את השאלות ובגלל שאינו מבין בלוגיקה ובמהות התורה הוא חיפש תשובה מתחום הפילולוגיה.. מגילות חלוקות, כל לוגיקן מתחיל יודע שזה התירוץ האחרון ביותר , במקום לרדת לכוונת הכותב אומרים שיש כאן מחלוקת...
והמסורת היא יסוד הכל, לדוגמא התלמוד בבלי, ידוע שנזיר נדרים ועוד מסכתות בקדשים סגנונן שונה, יבא הפילולוג וישב למחקר ארוך שבסופו יקבע שיש כאן כמה כותבים.. מולו יגיע ילד בגיל 10 שקרא כבר בספרי בעלי הכללים, שמסכתות אלו הם מהדורה ראשונה של רב אשי שלא נעשה להם מהדורה חוזרת. וזה יתרונו של בעל המסורת על הפילולוג.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 13:14 |
|
| |
תלמיד תלמיד
החוקרים שאלו שאלות, להוכיח שספר התורה לא נכתב ע"י משה מתחילתו עד סופו בתקופת המדבר, והשיבו שספר התורה נכתב במשך 800 שנה, ע"י כותבים שונים, במקומות שונים, באסכולות שונות.
אילו סברתי כמותך שהשאלות שלהם שאלות של גוים עמי ארצות, הייתי אומר, ראו גוים עמי ארצות אלו, לא די להם שהם אינם מבינים מה התכוון כותב התורה, הם עוד סוברים, שספר התורה נכתב בצורה דמיונית, כשמבחינה מציאותית לא יתכן לכתוב כך ספר.
אולם דא עקא, השתכנעתי מהשאלות שלהם, ולא השתכנעתי כלל מהתיאוריות שלהם. ולפיכך כתבתי, שיש השערה הרבה יותר צנועה, לביאור תהליך כתיבת התורה, ואותה השערה הגיונית ומציאותית, וגם ביארתי כיצד יתכן שיהיו סממני אחור בחוקים קדומים, ולפיכך, מי שסובר שיש בשאלות הגוים ממש, יכול למצוא נחת באותה השערה צנועה.
מי שסובר ששאלות הגוים נובעות מחוסר הבנה, מהחל ועד כלה, אינו צריך להאמין, לא בהשערה הדמיונית שלהם, ולא בהשערה הצנועה שלי.
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 09/12/2020 13:26:25
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2020 13:58 |
|
| |
אין שום הבדל מהותי בין התירוץ שלך לתירוץ שלהם. הכפרנות באמונת התורה היא אותה כפרנות.
ואכן הבנת לפחות את הנקודה, שכל נקודת מוצאם היא כפרנות,
כל קושיותיהם הבל וריק. ויכלו לעיין באברבנאל המלבי"ם, ברמב"ן להקדמת דברים, ולערום עוד אלפי קושיות ולתרצם דרך הפילולוגיה . שמדובר בדורות כותבים ובמגילות תרגומים ועוד . כי אין מגמתם האמת ואין אמונה בליבם לכן זו דרכם.
לפי דרכם יבארו לפי הפילולוגיה למה נכתבו פרשיות קרבנות הנשיאים 12 פעמים? יאמרו כי 12 כותבים כתבו איש לפי שבטו את ההסטוריה שלו ובא מחבר המגילות וחיברם יחד..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/12/2020 10:19 |
|
| |
תלמיד
אשמח אם תעלה לכאן את ההקלטה.
|
|
|
|
|
