בית פורומים עצור כאן חושבים

סקירה יפה כעת על 'תלמוד בתרא' בseforim blog הפופולרי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-25/3/2022 00:59 לינק ישיר 
סקירה יפה כעת על 'תלמוד בתרא' בseforim blog הפופולרי

סקירה יפה כעת על 'תלמוד בתרא' בSeforim Blog הפופולרי

מאת פרופ' מרק שפירא, בעל הקתדרה למדעי היהדות באוניברסיטת סקרנטון, פנסילבניה.


בהמשך אפרסם עבור חברי הקבוצה שאינם קוראים אנגלית תרגום של הקטעים העיקריים.


תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 25/03/2022 00:59:23




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2022 04:09 לינק ישיר 

תרגום עברי של החלקים העיקריים (ההערות לא תורגמו):

  

לא מזמן יצא לאור ספר מהמם. שמו תלמוד בתרא עוקצין, והוא חובר בידי הרב ישראל נתנאל רובין. ממש כמו שר' גרשון הייניך ליינר, הרבי מראדזין, פרסם "גמרא" על מסכתות כלים ואהלות (סדרי טהרות), והרב שלמה גורן פרסם "גמרא" על מסכת מקוואות, עשה רובין למסכת עוקצין. [1] עם זאת, ישנו הבדל גדול בין שני הספרים הראשונים לזה שחיבר רובין. הגמרא בעבודותיהם של  ליינר וגורן נארגת ממקורות רבניים קלאסיים. אלו בפשטות ציטוטים של קטעים רבניים רלוונטיים. בעוד עבודתו של רובין משלבת גם היא טקסטים תנאיים ואמוראיים, הוא עשה הרבה יותר. רובין יצר גמרא ממשית – חמישים דפים כפולי עמודים – כמו זו שאנו מכירים, ובה סוגיא זורמת, שאלות ותשובות. הוא ה"סתם". ידוע לי רק על תקדים אחד לעבודתו של רובין, והוא ה"תלמוד" של ר' שלמה סיריליאו על מסכת עדויות, שיצא לאור בשנת 2014.[2]

 

רובין ארג גם "רש"י" ו"תוספות" בצד הגמרא. ה"רש"י" של רובין מחקה את סגנונו של רש"י, ומילות הלע"ז הן ביידיש, לא בצרפתית עתיקה.

 

כל מי שיבחן את עבודתו של רובין, יסכים, אני סבור, כי זוהי יצירתו של גאון. זוהי עבודה רצינית של למדנות רבנית המשלבת דמיון אמיתי, אשר מעט מאוד אנשים היו מסוגלים ליצור. אופן הפקת הכרך עם ה"רש"י וה"התוספות", יחד עם גליון הש"ס, מסורת הש"ס והעין משפט – נר מצווה, דרש מאמץ עצום. כל מי שלמד אי פעם דף גמרא אינו יכול שלא לעמוד באימה מול כשרונו של רובין בחיבור יצירה זו.

 

בניגוד לעבודותיהם של ליינר וגורן, רובין כלל ביצירתו את פירושי הראשונים והאחרונים בתוך נוסח הגמרא. כך, למשל, 'רבנא שלמה' הוא רש"י, ורובין משלב לפעמים את פירושו של רש"י על הקטע בתוך נוסח הגמרא שלו. אם לרמב"ם יש פירוש אחר, 'רבנא משה' עשוי להיות מצוטט כמתנגד, כאילו היו 'רבנא שלמה' ו'רבנא משה' שני אמוראים. רובין כולל בגמרא גם את חידושיו שלו. מה שיש לנו אפוא הוא דיאלוג בין התנאים, האמוראים, הראשונים, האחרונים — ר' אלחנן וסרמן עשוי להיות המצוטט ביותר מבין האחרונים - ורובין עצמו. רובין מכונה בגמרא וב"תוספות" בכינויים שונים, כפי שניתן לראות בעמוד השער השני. (לו יכולתי לייעץ לו לפני הפרסום, לא הייתי ממליץ, מסיבות ברורות, כי יתייחס לעצמו ב"תוספות" כ"אומר רבינו").

 

להלן הדפים הראשונים של הגמרא:

(כאן בא צילום ארבעת העמודים הראשונים של הספר).

 

לקראת סוף הכרך, כאשר הסוגיא מתמקדת באגדה, זוהי כולה יצירתו של רובין. בחלק זה, כל תקופות הזמן של ההיסטוריה היהודית הן לגיטימיות. כך הוא עוסק ברצח היהודים בתקופת מסעי הצלב (תלמוד בתרא עוקצין לז, ב – לט, א). ב"תוספות" דף לח, א, ד"ה שחטו, הוא מעלה את השאלה הישנה כיצד הותר ליהודים בימי הביניים להרוג את ילדיהם כדי למנוע מהם ליפול לידיים נוצריות. הוא מציע הסבר מקורי: לו השאירו היהודים את ילדיהם בחיים, הדבר היה מעודד נוצרים בכל אירופה לטבוח את כל היהודים הבוגרים בארצותיהם, כדי לקחת את הילדים:

 

ולומר שעשו שלא כדין ג''כ א''א שהרי כמה גדולים היו ביניהם ושמא משום הוראת שעה עשו כן שהיו סבורים שאם יראו העכו''ם שמניחים להם בניהם להמירם יהרגו כל ישראל שבמדינותיהם ויטלו בניהם ומ''מ אין לנו ללמוד מהם

 

בגמרא, בדף מט ע"א, יש לנו את סיפור מאסרו של ר' שניאור זלמן מלאדי, ובדף מט ע"ב ישנו דיון המתחיל:

 

ת''ר שלשה מלכו בכיפה ואלו הן גינגיס חאן ונפוליון ואותו רשע

 

אם רצונך לדעת מיהו הרשע האנונימי, "רש"י" מספק את התשובה:

 

היטל''ר מארץ אשכנז שכבש רוב העולם והרג שש מאות רבוא מישראל

 

בדף נ ע"א אנו קוראים על כבד אווז:

 

ת''ר עשרה קבין מאכלות טובות ירדו לעולם תשעה נטלה צרפת ואחד כל העולם כולו מאי עבדי כבדא דאווזא פטימתא אמר רב מרדכי היכי דמי חתיכה הראויה להתכבד כגון כבדא דאווזא דפטימו לה עד דהדרא חיורא

 

"רש"י" אומר לנו ש"רב מרדכי" הוא ר' מרדכי יפה, בעל הלבוש, יורה דעה קא, ה, וה"תוספות" מגן בתוקף על אכילת כבד אווז:

 

יש מן המתחסדים בזמן הזה שמונעים מלאוכלו שאומרים דכשמאביסין האווזות יש לחוש דמינקב ושט שלהן ואומר רבינו דחסידות של שטות היא ומוציאין לעז על דורות הראשונים שאבותינו היו אוכלין ממנו כולם ורב מרדכי נמי קרי לה חתיכה הראויה להתכבד ורבינו אוכל ממנו בכל שבוע (קהלת ז) אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם.

 

בין אם אוהבים את מה שעשה רובין ובין אם לאו, אי אפשר להכחיש כי תלמוד בתרא עוקצין הוא יצירה מהממת. כאמור, מעט מאוד אנשים היו מסוגלים לכתוב דבר כזה. אפשר לראות סרטונים של רובין דן בחלקים מן ה'תלמוד' שחיבר כאן, כאן וכאן (כאן באים קישורים לסרטונים בערוץ היו-טיוב). באתר 'כיכר השבת' יש כאן דיון על הספר (כאן בא קישור לעמוד ב'כיכר השבת').

 

לפעמים הערותיו של המחבר משעשעות למדי. לדוגמה, בדף לה ע"ב בתוד"ה פלפלי, הוא כותב:

 

וי''ל ררבנא שמשון מארץ צרפת היה ובארץ צרפת מנהגם כן ופעם אחת הלך רבינו למדינת צרפת וצלו לו אומצא של בשר שקורין בלשונם סט''ק א''ו פואבר והניחו לפניו לטבל בו כמכא של פלפלין אבל בארץ ישראל בימיהם לא היו משמשים בפלפלין לכמכא

 

רובין מספר לנו שהוא נסע פעם לצרפת ואכל שם סטייק .au poivre בדרך כלל הסטייק הזה עשוי מפילה מיניון, כך שאני תוהה אם "רבינו" הצליח להשיג את הדבר האמיתי (כלומר, מנוקר) [3] .

 

בעוד החלקים ההלכתיים בגמרא של רובין מלאים למדנות רבנית שכל אחד עשוי להפיק ממנה תועלת, החלקים האגדיים נועדו לשעשע, אבל אפילו כאן ישנן דוגמאות של תורה אמיתית. אני חייב לומר, עם זאת, שיש קטע אחד שלדעתי היה ראוי להשמיט. אני מבין שבתלמוד עצמו אפשר למצוא קטעים נועזים, אבל הקטע הזה נראה לי לא במקום, ולא ראוי, בספר עם כל כך הרבה לימוד תורה. הנה הקטע:

 

עשרה קבין עגבים ירדו לעולם תשעה נטלה צרפת ואחד כל העולם כולו מאי עבדי נשיקא צרפתאה

 

הדבר הראשון שאציין הוא ה"תוספות" בקטע הזה, שהוא משעשע:

 

וא''ת הא בפ' האיש מקדש (קידושין מט:) אמר עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלה ערביא ועשרה כל העולם כולו וי''ל דזנות לחוד ועגבים לחוד

 

אבל זהו ה"רש"י", המסביר 'נשיקה צרפתית' מהי, שלדעתי אינו במקום:

 

נשיקא צרפתאה: האיש נושק האשה על פיה ודוחק לשונו בתוכה דרך תאווה

 

בנוגע לחלקים האגדיים בגמרא של רובין, נזכרתי בגמרא השונות שהומצאו לשם שעשוע, כמו 'מסכת פורים' […] אולם כל התלמודים שהוזכרו זה עתה הם פארודיות, ועוסקים רק ב'אגדה' כביכול. הכרך של רובין הוא יצירה רצינית של למדנות תורנית, ואני מעז לומר שעבור מי שמנסה להתמודד עם המשניות הלא מוכרות של עוקצין, עבודתו של רובין דווקא תהפוך את הלמידה שלהן למהנה (ואני מניח שאין בעיה לעשות את הלמידה מהנה). ברור שגם רובין נהנה מכתיבת הספר.

 

בדף ב ע"א ב"תוספות" הראשון הוא דן בסדר המסכתות, וכותב:

 

והאחרונים מצאו טעם האמיתי לסדר כולן שאינו אלא כפי מנין פרקיהן מלמעלה למטה

 

בגליון הש"ס, על המילה 'והאחרונים', הוא מציין כי ר' ראובן מרגליות הזכיר זאת, אך למעשה קדם לו "החכם גייגר". במילים אחרות, 'אחרונים' אינו משמש כאן במובן של 'גדולי הרבנים בתקופה האחרונה', אלא בפשטות, 'המלומדים האחרונים'.

 

מעניינת גם ההערה הבאה בגליון הש"ס על דף ב ע"א. יש מי שיראו את המילים שהדגשתי כמזלזלות, אבל באמת הן נאמרות בחיוך. זהו סוג של בדיחה ישיבתית פנימית:

 

דלא כטעות העולם שמסכת ב''ב הגדולה בש''ס וזה טעות שב''ב בעצמה אינה מחזקת יותר ממסכת חולין אלא מפני שעל ב''ב דפסו פירוש רשב''ם והאריך יותר מדי עלתה בדפוס קע''ו דפים ומסכתא הגדולה בש''ס היא שבת ובה קי''ז אלף תיבות

 

אני חייב אמנם לציין שישנם מקרים בהם ביקורתו של רובין על חכמים קודמים היא חריפה מדי וחורגת ממה שאנשים היו מצפים לו בספר מסורתי, כפי שהגמרא הזו היא בכל כך הרבה מובנים. זה חבל כי אני חושב שאנשים רבים יירתעו ממנה בשל כך, בעוד כל מה שהיה צריך כאן הוא נימה רכה יותר. לפיכך, במקום לומר שX טועה, רובין יכול היה לומר שקשה להבין את דבריו של .X הנה צמד דוגמאות העולות בדעתי.

 

מג ע"א (ההדגשה שלי):

 

וה''ר יוסף מפרנקפור''ט (פמ''ג סי' של''ו במ''ז סק''ח) נשתבש בזה הרבה [ונמשך אחריו הביה''ל סי' של''ו ס''ח ד''ה שנפשח דהבינו דהיינו שאינו יכול לחיות עוד הענף אע''ג שעדיין מחובר הוא בקליפתו וזה טעות גמור דאכה''ג חייב חטאת]

 

בדף נה ע"א, רובין כותב על ר' שניאור זלמן מלאדי כדלקמן:

 

אבל באמת נראה דדברי הגר''ז אין להם שחר... ומ''ש עוד... ג''כ אינו כלום.

 

 

 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/3/2022 04:12 לינק ישיר 

בהמשך יפרסם פרופ' שפירא את איגרת הקודש ששלחתי לו, ובה התייחסותי לכמה נקודות שהעלה ברצנזיה שלו.

יצויין כי פרופ' שפירא בהגינותו הראה לי את הסקירה שהכין עובר לפרסומה ונתן לי זכות ווטו על מה שארצה, אבל כל כך נהניתי, שאמרתי לו שהוא יפרסם בדיוק כמו שכתב, ואם ירצה יפרסם אח"כ תגובתי.

תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 25/03/2022 04:12:47




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/3/2022 02:20 לינק ישיר 

אני יושב כאן ובוכה מרוב צחוק!!

עכשיו באחת התגובות לסקירתו של פרופ' שפירא:

Regarding your complaint about Rabbi Yisrael Netanel Rubin's ''Rashi'' explaining graphically what ''נשיקה צרפתאה'' is, see the ספר הרוקח הלכות נדה סימן שיז
כל אשה שטבלה ופגע בה כלב ושמש' עם בעלה בניה מכוערין ופניהם דומין לכלב. פגעה בחמור יהא טפשין כלבב החמור. פגעה בעם הארץ בניה עמי הארץ משום הכי יתיב ר' יוחנן אשערי טבילה בפרק שלישי דברכות שלא יפגעו בכלב ובחמור ובחזירה אבל מי שפוגע באשה שסלקה מטבילה אמר בפ' ערבי פסחים (דף קיא) נימא הכי שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך. פגעה בסוס תעלה ותשמש. אלמד לך לידע במי פגעה. כל אשה שבניה הולכים ואוכלין בשוק אמו פגעה בכלב. והרוק יורד על זקנו ולשונו נפסק מלדבר אמו פגעה בחמור. ואם אין ממש בדבריו ומשכח לימודו אמו פגעה בעם הארץ. ואם בנה נאה ודיבורו נאה ולומד הכל אמו פגעה בסוס. וכן ניהוגו של אותו בן לומד ומשפיל קומתו ונשמעין דבריו. ואם מהפך יד ליד ומהפך לשונו דע כששימש אביו עם אמו נשק לאמו ויצא לשונו מפיו.


תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 27/03/2022 02:20:20




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/3/2022 14:47 לינק ישיר 

איגרת הקודש מאיתי אל הפרופ' שפירו כפי שנתפרסמה אתמול בבלוג שם

לכבוד ידידי היקר התורני הנעלה מו"ה מלך נ"י.

ראשית אני מודה למעלתך בעד עיונך בספרי.

והנה ראיתי שנתאונן מעלתך על מה שנמצא באגדתא בתלמוד בתרא עוקצין שלי בדף נ' ע"א: י' קבין עגבים ירדו לעולם וכו' מאי עבדי נשיקא צרפתאה, ופי' המפרש האיש נושק האשה על פיה ודוחק לשונו בתוכה דרך תאווה, עכ"ל.

ובאמת שמעתי מכבר דיבת כמה מן המתחסדים ע"ז. וגם בעיניי יפלא מאי שנא מכמה כיוצא בו ועדיפי מיניה שנמצאו בתלמוד רב אשי, כגון בפ' הפועלים דף פ"ד ע"א איבריה דר"י ב"ר יוסי כחמת בת ט' קבין וכו', ובשבת בפ' תולין דף ק"מ ע"ב נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה וכו' וע"ש בפירש"י.

ומעלתך מחלק בין חלק ההלכה לחלק האגדה בתלמוד שלי וכתב שההלכה כולה תורה והאגדה להשתעשע ניתנה. הנה אף לו יהי כן מה בכך, וכבר נמצא בתלמוד רב אשי בפ' במה מדליקין דף ל' ע"ב כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא. אבל באמת אנוכי לא כן ידמה לבבי, וההלכה והאגדה בתלמוד שלי שניהם מרועה אחד ניתנו ושניהם שווים לטובה.

ועשה מעלתך גזירה שווה מאגדתא שבתלמוד שלי למסכת פורים ומסכת פרוהיביש"ן וכיוצא בהם. ומה לתבן את הבר. ואף לטעמיך אשתמיטתך כמה מסכתות כיוצא בהן שחיבר החכם צבי שפירא ונדפס אפס קצהו ע"י החכם תשבי בס' חקרי קבלה שלו ח"ב צד תקכ"ד ואילך. ונמצא באוצר ספריי והוטב בעיניי מאד כדאיתא בגמרא כל ליצנותא אסירא לבד מליצנותא דע"ז דשריא. וכן החכם שפירא עשה מסכתות שלו להתלוצץ מחסידים שוטים ומרביים שלהם שקורין אדמו"רים. ראה גם ראה אצל החכם תשבי שם בצד תקס"ט שהביא מתוך דבריו: מאימתי מחטפין את השיריים במוצאי שבתות משעה שהשומר מסתלק וכו' דברי ר' טומטום ר' אנדרוגינוס אומר משעה שהרב מכניס ידו מתחת לאבנטו וכו', ובגמרא, אמר רב מסרסיא שלושתן מקרא אחד דרשו דכתיב כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ר' טומטום סבר מרישא דכתיב אשר ישמרו ור' אנדרוגינוס סבר מסיפא דכתיב ומחזיקים בבריתי, ופי' המפרש ומחזיקים בבריתי והיינו משעה שהרב מכניס ידו מתחת לאבנטו, עכ"ל. וכהנה וכהנה כיוצא בו ומילאתי פי שחוק הרבה.

אבל אין זה עניין לאגדתא בתלמוד שלי שאינה דרך ליצנות ח"ו אלא דברי שלום ואמת על דרך אגדתא שסידר רב אשי בתלמוד שלו. וכמה דברי מוסר והתעוררות יש בהן ג"כ והכל כדכתבתי בדף השער וז"ל: ונוספו עליהם ג"כ מילי דאגדתא מעניין משנה הסמוכה להם הן בדרשות הפסוקים והן מסיפורי מעשים מתולדות ישראל וגדוליו וכו'.

עוד נתעורר מעלתך על מה שכתבתי בתוס' שלי והאחרונים מצאו טעם האמיתי וכו' ונסמן בגליון הש"ס שהם דברי החכם גייגר. תמה אני על מעלתך וכי לית לך הא דרבא בפ"ב דחגיגה דף ט"ו ע"ב: מאי דכתיב אל גינת אגוז ירדתי וגו' למה נמשלו ת"ח לאגוז לומר לך מה אגוז זה אע"פ שמלוכלך בטיט ובצואה אין מה שבתוכו נמאס אף ת"ח אע"פ שסרח אין תורתו נמאסת. וכן החכם גייגר אע"פ שסרח אין מזניחין תורה שהיתה בו יותר מן כמה הקרויים גדולים בזמן הזה.  

וסוף דבר נתעורר מעלתך על לשונות הקשים שנמצאו בספרי שכתבתי על פלוני שנשתבש הרבה ודברי פלוני אין להם שחר וכיוצא. הנה בזה אחזתי דרכי מקדם עוד בספרי אור הלבנה על הרמב"ם שיצא חלק קמא שלו בשנת תשס"ב וכמה חלקים ממנו. וזו דרכי אשר בחרתי לי מאז ולא נתפעלתי אף שכמה הרעישו ע"ז, ומי יתן ואדע שהרי נמצאו כל לשונות הללו וקשים מהם בכל ספרי הראשונים והאחרונים שכתבו זה על זה כנודע לכל בר בי רב דחד יומא, וגם אני מהם וכיוצא בהם והורגלתי כמותם בלשונותם זה על זה ולא אשנה מדרכי ומנהגי מפני צווחות איזה מן המתחסדים. וכבר היה לעולמים עם הגאון פר"ח שהרעישו עליו מן המתקדשים ומיטהרים על כיוצא בזה ואמרו להוציא ספרו מביהמ"ד ולא עלתה בידם כנודע.

והנה כתב מעלתך שהרביתי להביא בספרי מן הגאון ר"א ווסרמן. ובאמת נמצא ממנו בכל הספר ד' פעמים וכן מן הגרע"א ד' פעמים ומן הגאון חזו"א הבאתי ה' פעמים ועוד הבאתי מכמה גדולים כגון הגאון מקדש דוד והגאון ערוך לנר והגאון ר"ש שטראשון והגאון ר"י גזונדהייט שהיה אב"ד בוורשא ואלו וכיוצא בהם הם המחברים שאני מעיין בהם תדיר. אבל בזה היטיב מעלתך לקלוע אל השערה שאני חושב הג' ר"א ווסרמן היותר גדול מכל אותם שעמדו במדינת ליטא קודם המלחמה ואין אני מניח מלעיין בספרו בכל סוגיא בש"ס שמדבר בה.

ואני שוב מודה לו בעד עיונו בספרי והיה זה שלום ושלום לתורתך.

ישראל נתנאל

ועל של עתה באתי אחר שראיתי שפירסם מעלתך דבריו היקרים על הספרים בלא"ג. ונפלאתי שם בהערה א' שהשיג מעלתך על בעלי ספרי"א שהעתיקו Oktzin וכתב מעלתך שאין ראוי לשנות מלשון הישיבות שקורין .Uktzin ותמה תמה אקרא דמה שקורין בהישיבות אין מביאין ממנו ראיה אפילו ע"ד שחוק שהרי כמה שיבושים מצויים ביניהם. ופשיטא דצ"ל עוקצין בע' חלומה שהרי אינו אלא ריבוי עוקץ ועוקץ ביחיד כל המספר בלה"ק קוראו בחולם. ויותר תמה אני על מעלתך שהרי דבר זה עוררתי עליו תיכף בהדיבור הראשון בגליון הש"ס שלי וז"ל, ע' חלומה ולא שרוקה כטעות העולם וכיוצא בזה משבשים שמות יומא וכריתות, עכ"ל. ויד אציב ונר אערוך לנשמת אמי הצדקת ע"ה שנדבה רוב הוצאות הספר, ואף שלא היתה מבינה בדברי משנה ותלמוד תיכף כשקיבלה הכרך ביום שיצא מן הדפוס קראה לי ע"י הטעלעפא"ן כי שמח ליבה בדיבור הלזה בגליון הש"ס שלי על דבר שהיתה מצטערת עליו כל ימיה למה קורין העולם יומא בקובוץ ולא בחולם.








דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/3/2022 14:52 לינק ישיר 

כידוע ד"ת צריכים חיזוק והסט"א מתגרה בת"ח יותר מכולם, וכן כאן נקבצו איזה מן הצבועים בתגובות בבלוג שם וימררוהו להפרופ' שפירו ורובו וישטמוהו בעלי חצים, ומן אתמול פצו עליו פיהם כאריה טורף ושואג.

על כן אבקש מכל מי שקיבל ממני בתורה ויראה לשנס מתניו בהתגובות שם למען כבוד התורה לספר מעט מן תורתי וקדושתי, ויתברך בברכת ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > סקירה יפה כעת על 'תלמוד בתרא' בseforim blog הפופולרי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext