ברית מילה; עדיף עם או בלי צער?

מקובל לחשוב שעדיף עם. אבל הרי יש לאו לצער את הזולת וכיום שיש חומר הרדמה, לכאורה יש לאסור למול בלי זה!!!

למרות שיש "עניינים גבוהים" לכל רגע של כאב, אולי אפשר להמיר את זה, למוהל, לסנדק, לאבא או לרב?

מה דעתכם?

Anyname,

מה המום? איני רוצה להיכנס לפרטים, אבל כבר נזדמן לי לראות ערלים [ ] וניתן לומר בדיוק אותו הדבר שהם בעלי מום.

גם גויים רבים נימולים ולא רואים בזה מום. אז המום הוא רק בראש שלך [מתכוין ביחס להשתכלותך על הנושא הזה ].

אין תעודת זהות עוצמתית כמו זו החקוקה בגוף. יהודי הוא זה הנזכר בייעודו המוסרי וזו תעודת שיוך ותזכורת נפלאה לשיוך. אין חכם כבעל הניסיון!

נגיד והיית חייבת מאיזו סיבה שהיא ללבוש סמל מגן דוד עלייך כל הזמן, האם זה לא היה משפיע על תחושת השיוך שלך???

ווטו
משפחתי ענדה טלאי מגן דוד וניספתה, האם לזאת כוונתך, אני בטוחה שלא
למה היהודי צריך לגרוע חלק מגופו כדי להזכיר לו כל הזמן את יהדותו, האם ההכרה והאמונה אינם מספיקים?

Anyname,

גם רבים ממשפחתי.


אבל בדיוק נגעת בנקודה. עדיין לא הגענו לדרגה שהאמונה וההכרה מספיקה. צריך תזכורות עמוקות. ושוב לפי חז"ל האומרים "אדם הראשון נולד מהול" [ואני מכיר אישית שני מקרים כאלו], כנראה הכוונה לבטא שדווקא זה לא גירוע מהגוף, אלא אי המילה היא כמו יבלת מיותרת [אם כי על טעם וריח אין להתווכח, אני משער שכל שאין אנחנו עדיין אדריכלי אנטומיה מומחים, לא קשה לנו לקבל שמבחינה אסתטית עדיף המודל היהודי].

ודאי שתאמר שמבחינה אסטטית עדיף המודל היהודי
הרי לא תרצה ליצור אצלך דיסונאנס

מדבריך ,הדת היהודית ניתנת בתחילה בכפיה, בתהליך בלתי הפיך, אחרי זה מגיע השאר
או שיעשה ונשמע
או שיעשה ויחשוב
אבל זוהי דת הניתנת בכפיה תוך גרימת מום וכאב
לא אוהבת את זה

נכון, דת זה ניתוח וכשצריכים לנתח תינוק, לא מחכים עד שיגדל להבין את חכמת הרפואה ואז נשאל את פיו, כי אז כבר יהיה מת מזמן.

גם אני לא אוהב גלולות מרות עד שאיני מבין כמה שהן מועילות לי!

באשכול אחר בעמוד הראשון נידון בקצרה נושא ברית מילה:
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=119897

דת אינה ניתוח
מבחינתך דת היא מוצר שאי אפשר בלעדיו
אך זוהי תפיסה אישית שלך
ניתוח הוא כורח מציאות, הנחוץ לקיום הפיזי של האדם
הדת היא אולי פרמטר לשיפור איכות החיים
וגם על זה אפשר להתווכח
בעולם חיים מיליוני אנשים שאינם נימולים
וגם מיליוני אנשים שאינם דתיים, וחייהם אינם גרועים.
ברור לי שתשתמש בכל הכלים העומדים לרשותך כדי להצדיק את הקיום הדתי והאמונתי שלך
אבל זה לא מקהה את העובדה שפוגעים בתינוק חסר ישע, פוצעים אותו, וגורמים לו לתהליכים בלתי הפיכים

אני בטוח שאם תעשי סקר אצל כל הנימולים, הם יענו שהם שמחים שעשו להם את זה

זו הזיקה האחרונה לעם היהודי וגם את זה רוצים להרוס? רק זכות לסלק את הערבים רוצים?

אתה רוצה שיהיו עצובים ויסתובבו עם פנים נפולות?
אז משקרים לעצמם ולסביבה

מצאתי ברשימותיי ביאור על נושא המילה, בו מצויינת העובדה שהברית נעשה רק בעבור שבעת ימים שיש כבר נתק מסוים ממצב הלידה.



"כריתת הערלה* שמעבר לאבר הזכרות**, שומרת [מחזיקה את קיומו] ומציינת את הברית שכרת השם עם אברהם להיות לו ולזרעו לאלוקים."



המילה נעשית לרך הנולד בניתוק שיוכו ממצב הלידה***.

______



*בדומה לקרבנות שהבראת הנפש מצדיקה ניתוח שיש בו שפך דם, כך כריתת הערלה.



**היא הבשר שמעבר לקצה עורק השתן והזרע, בו נאספת הזוהמא. מפשטות הכתובים החוזרים ומדגישים את אבהות אברהם להמון גויים והיות הברית נמשך עם זרעו אחריו, מובנת בחירת אבר זה הזכרי שהוא מקור האבהות ונקודת הזריעה ולא כתעודת זהות גופנית בלבד. בחז"ל [אבות דר' נתן ב' ה'] מוכח שהיות נימול הוא מצב האדם האידיאלי כמאמרם: 'אדם הראשון נולד מהול'. אך להרמב"ן הסבר נוסף: 'שם זכרון באבר התאוה רב המהומה והחטא לבל ישתמשו בו רק במצוה'. אין צורך לפרשו כהרמב"ם שהכריתה היא סמל ללחימה ביצר, אלא ניתן לפרשו שלישראל שמהותו שמצות השם משמרתו, אין צורך בהסתרת אברו על ידי ערלה מבוששת, חוצצת וסותמת. ציון זה הוא אות לייסוד העם ולהימנות כל המצטרף אליו.



***נאמר על האם היולדת: 'וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול', כעין הנאמר בולד הבהמה: 'והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה'. מעבר שבעת ימים והעדר שיוך לאם או העדר טומאת לידה עקרונית, יש בהם דרגת נתק ממצב

תוקן על ידי עצכח ב- 20/01/2011 15:20:55