| נשלח ב-21/3/2003 06:29 |
 |
| |
סיווג האסכולות ביהדות התורנית
הנני מוכן ומזומן לקיים מצות עשה של "ועשית ככל אשר יורוך".
בהוראת הרב המיימוני שליט"א אני מעתיק לאשכול מיוחד את הדיון על האסכולות שהחל באשכול הסגור של הכבשה ונמשך באשכול הבהרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:30 |
|
| |
אחר העיון בתשובות שהמציאה לי הכבשה לסידור לקראת עריכתן בפורום, מסקנתי שכדאי לערוך הקדמה המבהירה ומסדרת את האסכולות שבהיהדות כפי שהן מובעות בפורום. כך גם תוקל הבנת משמעות התשובות.
הגעתי לרשימה בת חמש אסכולות, שלכל אחת מהן "אדביק" שם מאפיין.
בהמשך אנסה להסביר את מהותה הפילוסופית והמעשית של כל אסכולה.
רשימת האסכולות:
א. האסכולה של "תורתי בקרבם".
ב. האסכולה "המתקדמת".
ג. האסכולה החרדית פתוחה-שמרנית.
ד. האסכולה החרדית שמרנית-פתוחה.
ה. האסכולה החרדית כללית.
א. האסכולה של "תורתי בקרבם".
פילוסופית: די לנו לשפוט את דרך חיינו בשכלנו אבל יש ללמוד מהדת כמו מכל יועץ לפי אמינותו על שכלנו.
מעשית: לא אמור להיות לאדם קוד מוסרי אליו הוא כפוף ללא הסכמתו.
ב. האסכולה "המתקדמת".
פילוסופית: יש לשלב את שפיטת שכלנו בד בבד עם לימוד הדת, אבל הדת נתונה למרותנו לפרשה לפי שכלנו.
מעשית: על האדם לקבל את הקוד המוסרי של הדת כברירת מחדל עד שיתבגר שכלו לפרשה כדעתו.
ג. האסכולה פתוחה-שמרנית.
פילוסופית: אין לעקם בשום אופן את דבר הווה בפי המלאך שכליאל, כדי להתאימו ל"מקובל".
מעשית: אם אמת הווה תורה על כל מסקנה שהיא, כואבת כפי שתהיה יש לאמץ אותה. אבל מאחר ועדיין אין האדם בשל לאמץ מסקנות לשינויים בדת, יש לו להישאר נאמן לכל קוצו של יו"ד, כולל למנהגים המושרשים בטעות.
ד. האסכולה החרדית שמרנית-פתוחה.
פילוסופית: אין לעקם בשום אופן את דבר הווה בפי המלאך שכליאל, כדי להתאימו ל"מקובל". [כמו ג'.]
מעשית: מאחר וחסרה בהירות לזהות את דבר הווה, יש לקבל את הדת לא רק כברירת מחדל אלא כמנגנון קבוע. לעומת זאת, יש להישאר נאמן אך להלכה הנובעת מחתימת התלמוד ולהשתדל לנפות את ההלכה מכל תוספות מאוחרות יותר של מנהגים מיותרים ואבסורדיים.
נמצא פרדוקס מעניין בין שתי האסכולות -ג' וד'- תמימות הדעים מבחינת היחס הפילוסופי לדת.
ג' טוענת שהיא מזהה את דבר הווה ובכל זאת היא לא תפרוק משום כך את עול התורה כאסכולות א' וב' והיא דווקא נאמנת לכל קוצו של יו"ד שחדר בישראל, כמשמרת חברתית. לעומתה טוענת ד' שאם כי איננו יכולים לזהות דבר הווה על בוריו שלכן יש לנו לקבל את שאנו מזהים כדבר השם מסיני, יש להסיר את מה שחדר מעבר ל"סיני".
ההסבר לפרדוקס הוא, שג' מפרידה מחשבתית את דבר הווה באמצעות שכליאל לדבר השם באמצעות תורתיאל. לכן אין לה בעיה לקבל את תורתיאל כתרגיל תיראפיה חינוכית. לעומתה ד' רואה עדיין בתורתיאל את מייצגה של שכליאל, לכן אינה סובלת חדירות אנטי-שכליאל שחדרו לתורתיאל.
ה. האסכולה החרדית כללית.
פילוסופית: אין לנו שכל להבין כמו הגמרא והגדוילים של ההמונים, לכן נקטול כל סיכוי שנגיע למסקנה אחרת מה"מקובל" וכל ה"מקובל" נאמר למשה מסיני.
מעשית: כ"מקובל".
אם כי מתוך חברי הפורום [מבקרים קבועים] ישנם השייכים לאסכולות א' ב', שייכים מנהלי הפורום לאסכולות ג' וד'.
המבקרים מאסכולה ה' הם נדירים יותר מחשש לשאלות המובילות למסקנות שלא כ"מקובל" עליהם. לכן חלק מה"הייניקים" מתנזרים -רשמית הצהרתית- מלהביט בפורום או שמופיעים לעיתים בקולות וברקים.
בתחילת ימי הפורום, היו רוב המשתתפים שייכים לאסכולה ג' אלא שעד מהרה הם התאכזבו מהשפה המעורפלת אותה הם מכנים אקרובטיקה פוליטית הנעשית כדי לכלול גם את ההמון ההייניקי.
[כתוצאה מאכזבה זו ומכך שנוספו לאחרונה משתתפים הקרובים יותר לאסכולות ד' וה', פחתה הנטיה הגימליסטית בפורום. זה מוביל למסקנה שראוי שאפנה את כס המנהל למי שמייצג יותר את מגוון האסכולות. בעזרת הווה נעסוק בכך בקרוב!]
*****
לציין שכל האסכולות הנזכרות כאן הן התורניות ומוציאות מהכלל את אלו הלועגות ח"ו לתורה כפי שנשמע בטעות וכנראה שלא בזדון, מאשכול שנפתח ונסגר:
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=346860.
*****
הערה: בסוף האשכול צומצמו האסכולות לארבע, כי ג' היא בעצם שילוב של ב' וד'.
תוקן על ידי - עצכח - 11/08/2004 15:16:29
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:36 |
|
| |
בוגיעלון:
וטו
נהניתי מרשימת האסכולות בהודעתך אצל הכבשה.
אך הרשה לי להעיר, ש'אלו ואלו'. כוונתי כדרכך ביישוב 'מחלוקות'.
אני רואה בחמשת האסכולות תהליך התקדמות של כל אדם ושל כלל האנושות. רמה ה' היא של חם, רמה ד' של יפת, רמה ג' השביל הזהב של שם הכבול עדיין בחם ויפת האוחזים בעקביו, רמה ב' של שם משוחרר (אדם לפני חטא עץ הדעת) ורמה א' הדרגה של אדם לאחר תיקון חטא עץ הדעת!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:39 |
|
| |
ערך:
ווטו, אם אפשר להסביר?
מה ההבדל בין פתוחה שמרנית לשמרנית פתוחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:40 |
|
| |
ערך,
אשתדל להסביר בהבהרה נוספת למוסבר כבר שם. כפי שהעיר קוני למעלה, הרי מיימוני מייצג את ד'/שמרנית-פתוחה ואילו אני את ג'/פתוחה-שמרנית.
הפתוחה-שמרנית בטוחה שהשם העניק לאדם שכל כזה המסוגל להתמודד עם התורה עד להחדרתה המקסימלית לנפש האדם. לכן חייב להיות שהשכל יכיר בנכונות התורה כדי שזו תוחדר בו לגמרי. אי לכך העיון הראשוני הוא בעקרונות היושר התורניים [כמובן לאחר מילוי הכרס בש"ס ופוסקים] ובהתאם לכך לומדים את פרטי ההלכה [שמרנות].
אם כי גם לאסכולה זו, אין פתיחות ללא שמרנות, אבל הפתיחות היא תנאי שלא ישתבשו בשמרנות. לכן אסכולה זו מתוך בריאות הגיונה ושימת הכל בפרופורציה הגיונית מדויקת, לא תינזק משמירת מנהגים אף התמוהים ביותר.
לעומת זאת, אסכולה ד' איננה בטוחה שתבונת האדם מסוגלת להיות לו למורה דרך המקביל לתורה. לכן היא ממקדת את ויכוחיה בעיקר על התפתחות ההלכה שלאחר חתימת התלמוד. עמדה זו שמחשבתית מחמירה יותר על שמרנות, נמצאת מקילה יותר בתחום המעשי לגבי מנהגים מאוחרים שאינם נראים לה.
נמצאת אסכולה זו [ד'] דוגלת בשמרנות מחשבתית שאסכולה ג' פתוחה לגבה.
מכאן הבדל השמות שנקטתי בין שתיהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:41 |
|
| |
ערך:
הרבה זמן יש לי התלבטות האם להעתיק לכאן את הדברים הבאים. אולי בגלל פורים, אולי בגלל שיש עוד תקווה ואולי בגלל רחמנות.
הדברים כתובים בשלטי גיבורים על הרי"ף מסכת עבודה זרה פרק ראשון(דף ה' ע"ב בדפי הרי"ף):
"ויש מגדולי חכמי תורתינו שלא היו רוצים ללמוד חכמה זו כל עיקר ואפילו מפי חכמים גדולים שהיו מקובלים בה קבלה הוגנת. ואמרו, ארבעה גדולי עולם נכנסו לפרדס ולא יצא מהם לשלום אלא רבי עקיבא לבדו. כמו שמבואר כל הענין במסכת חגיגה. וכל שכן דורות האחרונים שאינם מגיעים לצפרניים של הראשונים ואין להם שום קבלה באלו החוכמות ואינן יכוילם ללמוד בהן אלא מן הספרים שחיבר בהם אריסטו וחביריו שהן ספרי מינות, ואפילו דבר טוב אסור ללמוד מן המינים שנאמר הרחק מעליה דרכך .. הלא תראה מה שאמר איוב הצדיק והחכמה מאין תמצא אלוקים הבין דרכה .. הנה באר לך שאין דעתו של אדם משגת לעמוד על עיקר החכמה ואולי יצא מדרך האמת וימשך למינות בדרך הפילוסופים. .. וכן ציוה לנו עלינו רבן של נביאים ע"ה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ולא אמר להשכיל ולהתבונן בידיעת האלוקים בדרך הכחמה אלא להאמין היחוד על פי השמועה ועל פי הקבלה כמו שאנו מקובלים כל התורה והמצוות ועל פי השמועה ועל פי הקבלה. כענין שנאמר וצדיק באמונתו יחיה."
ונראה משמעות דברים אלו, שיש דברים בהם המסורת היא הדרך ולא החידוש התבוני ההשכלתי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:42 |
|
| |
ערך,
אם בהבאת מקורות עסקינן, הרי לא אלמן ישראל ולא שלטי הגיבורים ירתיע את הרמב"ם ובפרט שאם תרצה עוד תמצא בספר חובת הלבבות ע"פ לב טוב [מש"ב שי'] על שער היחוד מבואות רבות.
אלא העניין כמו שהעירו למעלה, שיש דרגות מה לומדים בכתה ח' לא ניתן ללמד בכיתה א', אבל האם משום כך נישאר כל החיים בכתה א'? אתמהה!
רחמאנעס שלאחמאנעס, נהיה ענייניים!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:43 |
|
| |
ערך:
ווטו, היחס שלך לגדולי ישראל מדורות קודמים זוועתי.
גם הרמב"ם לא התייחס לבעלי הפלוגתא שלו כדרכך. כאילו מי שלומד בדרך השלטי גיבורים הוא בעל רמה נמוכה, ורק מי שאחז בדרך הרמב"ם הוא בעל הרמה השכלתנית הגבוהה??
אתמהה, מדוע להיות בעניינים עבורך, זה להראות שהזולת חסד דעה או השכלה? מדוע לדעתך רמת משכל אינה מבקשת גם רמת הנהגות יותר טובות ויותר ענייניות?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:44 |
|
| |
קונילמל7:
וטו
בהמשך לשאלת ערך בעמוד הקודם על ההבדל שבין 'פתוחה-שמרנית' ל'שמרנית-פתוחה'. הבנתי את ההבחנה, אבל לא את השם הנובע מכך. האם לא יכולת בדיוק להפוך את הקריאה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:45 |
|
| |
אוי וויי ערך, שוב אי הבנה ושוב התפוצצות וכינויים. חבל! מתון, מתון!
אני טענתי "לטעמך" שאתה שולף מקורות, שאם כן יש מקורות אחרים. יתר על כן, לדעתך הדוגל בקדושת הרושם -קרי קדושת הזמן והדפוס וכו'- הרי הרמב"ם קדם הרבה לשלטי הגבורים.
אלא מאי? כפי שהביאו משייקספיר שגם השטן יכול להביא סימוכים מהמקורות ולכן להבאת מקורות אין סוף ואין תכלית ויש בכך רק התעלמות מהענייניות!
באשר להתנהגותי, קשה לי להגן על עצמי, אבל דרכי כאן מעידה שאינני עיתונאי ואני מכבד כל אדם ונמנע מכינויי גנאי. אין לי ניצוח עם אף אחד, אלא ויכוח -מלשון להוכיח/להראות- על דעות. [וכל ציניותי מכוונת אך לכך.] לכן לא מענייני לקטלג רמב"ם ושלטי הגבורים. אדרבה אני טוען כאן שוב ושוב שמגמתנו היא לזהות את האמת ממי שאמרה והציטוטים הם מעוררי מחשבה ולא הטלת סמכות. כבר פתחתי אשכול בעבר על "חטא הציטוט" בויכוח עם מסתברא.
קוני,
בעיקרון אתה צודק. אבל פשוט מאחר והצגתי קודם את ההיבט הפילוסופי של כל אסכולה לפני ההיבט המעשי, לכן לג' הקדמתי פתוחה לשמרנית כי הפתיחות היא במחשבה והשמרנות במעשה ואילו את ד' כיניתי הפוך כי השמרנות היא במחשבת המעשה והפתיחות היא במעשה המנהגים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:46 |
|
| |
ערך:
ווטו
לשם מה אתה חושב שקיימת ישיבה?
האם היא קיימת לשם דחיסת חומר או ליצור משהו אחר?
האם לדעתך אין מסורת בכלל ישראל וכל אחד יכול לחלוק על הקודמים אחריו?
אם השלטי גיבורים לא אומר לך דבר, הרי בעצם גם הרמב"ם לא אמור לומר לך דבר. זה הרי ממה נפשך. ואם כן, דל מהכא "שמות הקודש" או הרושם, והשאר רק את טיעונך. ומי מחייב לקבלם?
הרי לדעתך אין מסורת מחייבת. אזי טיעוני האקדמיה וטיעוני התורה הנם שווים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:47 |
|
| |
deathshade:
ערך-אתה מפספס את הנקודה לחלוטין,
לדעתי אתה מסנוור קצת מלהט השקפתך בשעה שאולי יש מקום ללמוד בבחינת "מכל מלמדי השכלתי".
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:48 |
|
| |
גוון-מוות 
ערך,
הדברים עתיקים שבתחום המחשבתי אין כפיה ואדם המרמה את עצמו לחשוב שהוא חושב את שאינו חושב, הרי פשוט כופר במי שחותמו אמת.
לעומת זאת בתחום המעשי מתוך יראת שמים ואחריות להמשך החינוך, יש מסורת ועד כדי כך גם אם המסורת סותרת את המסקנות המחשבתיות.
זהו בקיצור, הגדלות של אסכולה ג' שלכן אימצתיה!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:49 |
|
| |
ערך:
ווטו, הביאורים שלך למילים באנגלית, אמורים להסברי לנו על מידת הבנתך את דברי הרמב"ם?
אם המסורת שלך סותרת את ההשקפות המחשבתיות, ואתה ממשיך לקיים את המסורת שלך. אני פשוט מרחם עליך. אתה חי חיים של לחץ ושל פסיחה על שתי הסעיפים.
אלא אם כן לא הבנתי את המשפט: "יש מסורת ועד כדי כך גם אם המסורת סותרת את המסקנות המחשבתיות."
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2003 06:50 |
|
| |
בורג_קטן:
ערך
אני לא כ"כ מבין, אתה לא מקבל שישנם אנשים שזוכים "כן" להבין את התורה, ואת המסורת, ולדעת להבחין מה המסורת האמיתית, ומה השתרש דרך המסורת.
אולי נאמר במילים שלך, המקובלים מבינים, נכון??
תקרא לפורום, "מקובלים", וכך לא תשאל מדי הרבה שאלות.
המעלה כאן, שמבינים. כן, כאן מאושרים בהבנת התורה לאשורה, ולא מגבילים את המחשבה שנתן לנו קוב"ה ברחמיו וברוב חסדיו.
|
|
|
|
|
