אפיקורסות או שמא עמרצות גרידא...

בס"ד
חברים יקרים
לראשונה נתוועדתי לפורום הנכבד הזה לפני שבוע בערך
אני אדם עסוק בדרך כלל ואין בידי זמן רב לשיטוטים שכאלו. אך עקב מחלת חורף קצרה רותקתי לביתי וכך יצא לי לקרוא ולעבור על חלק נכבד מהדיונים כאן
במבט ראשון נראה הפורום כעיוני ומעמיק ומנסה לתת תובנות אמיתיות בשאלות השקפה נוקבות שההמון לא ממש נותן עליהם את הדעת.
התרשמות מישנית קצת יותר מאכזבת ומגלה נטייה קלה של כותבים מסויימים לפלספנות בשם הגנאי או שמא פילוסופיה בשם היותר מכובד

קראתי אריסטו וגם עיינתי בניטשה ואף בכמה פילוסופים יותר מאוחרים.אין זה סוד שדעותיהם אינם מתיישבים עם האמונה היהודית.אין הרבה מה לעשות בנידון.מה שנחמד וקל בפילוסופיה כללית היא האפשרות של לומר איפכא מסתברא ולהשמע מאוד חכם.אין זה מדע מדויק.זה מדע רוח!!! ולכן כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה ואף אחד לא יכול ממש לחלוק.

כשהדבר מגיע לפילוסופיה יהודית הדברים קצת מסתבכים.יש לנו כמה כללי יסוד דתיים ואמונתיים עליהם אנחנו לא יכולים לחלוק כי אז זה כבר יהיה שייך לפילוסופיה כללית.כך שהדברים מסתבכים בשני מישורים.ראשית יש את האמונה הדתית בבורא ובהשגחה.בנוסף לכך ישנם עוד כמה עיקרים (ע"ד י"ג עיקרים) שעליהם אי אפשר לחלוק.דוגמת תורה מן השמיים,תחיית המתים,האמונה בנביא ועוד....

כך שפה על מנת להתפלסף נצטרך לבחור באחת משתי דרכים. הקלה הפשוטה האהובה על כותבים מסוימים היא כדלהלן.אין אקסיומות. שום הנחות בסיס למעט האינטלגנציה הגבוה שלי.שום הישגי עבר.הבנות.מחקרים אינם מקובלים.ועד שלא תאכיל אותי בכפית אחד לאחד ( כמו אמא עם כפית שעושה אאאאוווויייירוןןןןןן) אני כופר בהכל.לא מקובלים עליי גדולי ישראל אולי חלקם וגם רק חלק מדבריהם.יותר מזה אני היהדות האמיתי יען כי אני הכי אותנטי.כל מה שהם השיגו זה כבר שונה מהמתכונת העיקרית.וככה פשוט ונחמד לשבת בסבבה לזלזל בהכל ולהרגיש ממש חכם.
ישנה אפשרות נוספת אך היא קצת יותר מסובכת ודורשת עמל.היא אומרת שבנושא שמביעים בו דיעה יש לצבור קודם כל קצת ידע בתחום. היא טוענת שאני יכול לדבר על קוואנטים אם קראתי ספר בנידון.לפני כן קצת יותר קשה.בשלב הבא.גם אם קראתי ספר בנידון לא אוכל לחלוק לדוגמא על מחבר הספר עד שאלך ואחקור באותו מדע כמות זמן דומה לשלו.וכן הלאה והלאה
יוצא מזה משהו ממש מפחיד.לפני שאבוא פה ואוכל להציג את תובונותי העמוקות בפילוסופיה יהודית אני צריך ראשית ללמוד היטב נאמר מורה נבוכים כוזרי ועוד כמה ספרי יסוד-בסיס ראשוניים. גם לאחר שעיינתי בספרים אלו ככה מלמעלה בחפיף אשמח גם לקרוא ולשמוע ותובונתיהם של כאלו שקדמו לי היסטורית והביעו דיעה בנושא ועד ללשמוע מישהו בזמני שפשוט הקדיש קצת יותר זמן לעיון בנושא. הוא הדבר כשבאים להתבטאות בידענות בכל נושא הקבלה. יש כאן מישהו שלמד בעיון זוהר? ספר יצירה? ספר הבהיר? כתבי האריז"ל?עץ חיים?שער המלך? רמ"ק? רמח"ל?כתר שם טוב? ליקוטי מוהר"ן?תניא?דרך מצותיך? המשך רנ"ט תרס"ו ותרע"ב?
כל זה כספרות יסוד ובסיס ללימוד ולהבנת!!!! קבלה ( ממש מביך לראות לפעמים איך כותבים כאן לומדים קבלה בצורה הכי מוגשמת ופרמיטיבית)
ולאחר עיון באלו קצת עיון בספרות המבארת ספרות זו.אציג דוגמא יצירת מופת הנקראת שער היחוד והאמונה. לדעתי רוב חברי הפורום לא ממש יבינו את הנאמר שם ללא ביאורו של הרב שטיינזלץ. דוגמא נוספת לספרות מבארת יהיו שיאמרו היא נניח בעל הסולם על הזוהר.גם אתה לא למדת גמרא לבד לראשונה.קודם לימדו אותך אחר כך למדת לבד.כן בהחלט.להבנת קבלה בסיסית אתה זקוק לא רק לקרואאאאא את החומר אלא גם כן במישהו שיסביר לך.כמה שזה נשמע אידיוטי הטענה החוזרת ונשמעת כאן שהשמות בקבלה הם ע"ז ותפילה לאלילים אחרים.תעיין קצת תלמד.ואחר כך תבין כמה אבסורדי אתה נשמע.אני על אותו משקל יטען שבברכה אנחנו מתפללים לשני אלילים אאחד קוראים לו אדנ-י ולשני אלוקיםוןבכלל אלוקים זה לשון רבים אז יש כמה מהן.ומיהו חנון אחום וחבריו?

הנבון והפיקח בכלל יודע גם קצת לתת אבחנות. מה פירוש ההגדרה הכוללנית קבליים??????
הרמב"ן מכנה את הקבלה כל הזמן כחוכמת האמת.בא נקרא לילד בשמו!!! האם גם עליו אנחנו שמים איקס עד שנוכיח שהוא דוקא בסדר?
ומה בנוגע לאריז"ל? או לגר"א ובעל התניא שקיבלו את קבלתו?
או שמא בקבליים אנחנו דוקא מתייחסים יותר לקבלה מעשית שהיא באמת קצת טעונה בירור?
או שמא רק לסגולות ההמון נוסח ריבת האתרוגים המפורסמת.
כמובן שלא פירטתי בפירוט נרחב ונכון את אסכולות הקבלה.אבל ישנם רבים שכאלו הרחוקים שנות אור אחד מהשני כאלו שיסודותיהם בהררי קודם וכאלו שמגיעים לרמה של דרכי האמורי.

א"כ הבא נחליט שע"מ לנהל דיון נוקב.לא נשתמש בניסוחים מעורפלים.נקרא לילד בשמו.
במקום מלהמציא חלוקת אסכולות חדשה נשתמש בשמות של ההמון שנקבעו על שמם של מניהיגם ושיטות ביהדות.כך נוכל ג"כ לעיין באותם שיטות וחוגים גופא מה נכון ומה לא כל כך.
כך נוכל לקרוא פחות שירבוטים ויותר אידאות

אסיים בסיפור שאני מאוד מחבב על אחד מגדולי ישראל ושעליו ביססתי את כותרתי
פעם ניגש אליו פורק עול עם חיוך מרוח על פניו ואמר.רבי.אני אפיקורס
ענה לו הרב.אפיקורוס זה אחד שיודע.אתה פשוט עם הארץץץץץץ

אינני מתייחס לאף אחד באופן ספציפי והראיה שאני ממש לא מכיר כאן את האנשים.אז אנא קבלו את הדברים ברוח הנכונה

רציו
הנה הבשר:
באשכול סמוך, שאתה בכבודך ובעצמך פתחת, כתבת בהודעה הפותחת:
מה המקורות למנהג הזכרת נשמות מעבר להיותו רעיון נפלא להוסיף על באי בית הכנסת ועל הקופה?

אבקש מכל הגולשים כאן להשיב בכנות, האם זהו
סגנון של חיפוש האמת - בלי נסיון של לעג...

סליחה הלבן, זה לא לעג אלא שחיטת פרה קדושה. אני מבין שחסידים כמוך וכמו אלה שנתנו כאן אותות הזדהות, חשים בכל שחיטת פרה שלהם פגיעה אישית-לעגנית. אבל חדות פולמוסית איננה לעג. מוצאים את זה בהיכלי ההתפלמסויות הפוליטיות. נכון שהתקפה היא הגנה טובה במלחמה על מי חזק יותר אבל בבירור האמת מהווה חיפוי חוסר תשובה על ידי התקפות כאלו, תעודת עניות.

ספציפית לגבי הזכרת נשמות. פשוט לכל מבין שהזכרת נשמות היא אמצעי למשוך קהל וכסף על ידי השתמשות ברגשות המבוססות על ערפול. מי שמחדש שיש בכך מעבר, עליו הראיה.

רציו נכבד
1) ציד הפרות הוא משחק די משעשע לך ולדכוותיך.
2) הזכרת הנשמות והנדר לצדקה לנשמתם מובא בראשונים ואחרונים, ורק אוולת היא לקשר זאת עם התרמה לבית הכנסת.
3) איפה הבשר? מהו החילוק בין תחלת פעילותם של ה"משכילים" לשחוט את הפרות הקדושות, לבין ה"חושבים" שלך, שנכתב באותו סגנון נלעג.
4) סלח לי על סגנוני הבוטה, כי אין לי כלום נגד איש, ורק אורייתא דקא רתחא בי.

רגע, שכחתי שיש לי כאן עסק עם גדולי הדור המקיפים את:
ש"ס (בבלי וירושלמי).
תנ"ך.
ראשונים.
פוסקים.
פילוסופיה יהודית (ריה"ל, חובת הלבבות, מו"נ ועוד).
פילוסופיה יהודית חדשה.
ויש להם גם יד ורגל בשיטות מחקר מודרני.
גם כאלו שקראו בספרי קבלה ועברו על ההיסטוריה שלה.
ספרי חסידות.
ספרי מוסר.

ולכן בודאי חייב אני לפרט, ולא לסמוך על בקיאותם של הגולשים:

כוונתי היא אל
רוקח סי' ריז:
מה שפוסקין צדקה עבור המתים ביום הכפורים.
(ומאריך בזה שם).

מרדכי יומא רמז תשכא:
מה שהורגלו לידור צדקה ביוה"כ בעבור המתים יש להביא ראיה מן ספרי ... מלמד שהמתים צריכים כפרה.

כלבו סי' ע (לה, ג):
זה שנהגו להזכיר המתים לפי שהזכרת המיתה שובר לבו של אדם ומכניע יצרו ... נהגו לפסוק צדקה ושמן למאור בעד החיים והמתים להעלות זכרם לברכה לפני השי"ת.

ובשו"ע סי' תרכא ס"ו:
נהגו לידור צדקה ביום ביום הכפורים בעד המתים.

וברמ"א שם:
ומזכירין נשמותיהם דהמתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים.

ואם אלו הן הפרות הקדושות שאתה כותב אודותם, כמדומה שאיני צריך להוסיף מילה, רק לבקש את כל הגולשים בפורום הזה, להודיעני דבר ברור, מה בין שחיטת פרות קדושות של ה"חושבים" לבין תחלת פעילותם של ה"משכילים".

ואיני רוצה לפגוע באיש, רק שאלתי היא שיבהירו לי את הנושא הבלתי מובן לי. ואין לי כאן אלא "חיפוש האמת"!

במשקפיים שלך זה משחק משעשע. במשקפיים שלי זה פשיטת נבילה בשוק. אני זועק מכאב על מה שקורה ליהדות. הכניסה הראשונה שלי בפורום הזה היתה בפתיחת אשכול שנקרא הקיר האורתודוקסי. שם תיווכח -אם תרצה להיות כנה- שלא כל מטיל בספק את האמונות הטפלות שחדרו ליהדות הוא בז לקודש. אדרבה יש שמושג הקדושה אצלו אינו פרימיטיבי. תתפלא, שלא כמו בחוג שלך (כנראה) שם כל מבקר ומערער מונע בדרך כלל על ידי רצון להתפקרות, יש בישראל החותרים לכבודה של יהדות בטהרתה ולכן מבקרים אותה.

מאז פגשתי כאן חברים חושבים, גם אם חלוקים פה ושם בדעות, אבל מסכימים ומאוחדים בכוונה לשבור את הקיפאון התרבותי השורר ביהדות, אינני עוזב את הפורום היקר.

לגבי הנושא של הזכרת נשמות אין לך טיעון הגיוני אלא "ראשונים ואחרונים". מה אעשה ומשפט זה אומר לי רק בריחה מדיון הגיוני?

על "תחילת המשכילים" איני יכול לשפוט כוונות ולהחליט שהיתה כוונה ללעוג כשפיטתך הקלה והנגועה. את השפיטה אני מטה לכף זכות, שלא יכלו לסבול את הסתירות שמצאו ביהדות. לגופו של דבר ההבדל ביניהם למה שקורה בימינו, הוא שאז לא היתה בציבור אוזן קשבת ומאומנת לקלוט את התפתחות היהדות בצורה רצינית כמו היום. לכן אז הפכה ההשכלה (גם) מרכז לפורקים עול מתוך נטיה להפקרות. היום יש התקצנות המתפקר מוצא לו נוסחה כל שהיא ועושה מעשה זמרי בפרהסיא ואינו זקוק להתעמקות אידיאולוגית. מצד שני המתעמקים הם לרוב רציניים כמו הכותבים המרכזיים בפורום הזה.

אני מקוה שעם רצון להבין אותי, אובן.

שבת שלום

תוקן על ידי - רציו - 5/3/2003 1:53:21 AM