קטלוג ספרייה העם היהודי

בכללות אפשר לסדר ספרייה העם היהודי על פי שבע נושאים כלליים: א. תנ"ך. ב. משנה. ג. תלמוד. ד. הלכה. ה. תפילה. ו. מחשבה. ז. היסטוריה.

החפרפרת007,

מעניין אותי איך מסודר 'הספריה הגדולה והמכובדת שבישיבת הר-עציון שבגוש' ואודות הספריה והישיבה.

והעיקר מעניין אותי: 'שיטת שלום' - יותר מתאים ל'דואי' או ל'קונגרס' וכו'.

יש מקור ברשת ו\או ארגון שמתעסקת בספריות וקטלוגים יהודיים? שמעתי פעם על אימייל ששולחת ארגון כזה מפעם לפעם.

אתר ספריית חב"ד ובו כרבע מיליון ספרים, ניו יורק: www.chabadlibrary.org.

Four Major Classification Schemes

Source: John Feather and Paul Sturges (ed.) (1997). International Encyclopedia of Information and Library Science.
--------------------------------------------------------------------------------


Library of Congress Classification (LCC)

The scheme of classification drawn up by Herbert Putnam in 1897. Although based in some respects on the Dewey Decimal Classification and Cutter's expansive schemes, it does not conform to theoretical rules for classification. It was quite explicitly compiled to meet the needs of the library's huge collection of books and is too detailed and complex for use in small libraries. It has, however, been adopted by research and university libraries throughout the world.


Dewey Decimal Classification (DDC)

Devised by Melvil Dewey and first published anonymously in 1876, since when it has been revised nineteen times. Knowledge is divided into the ten main classes, each designated by a numeral from zero to nine, which can then be subdivided by the addition of two numerals before a decimal point and further numerals after it. It has a relative index which shows the relation of each subject that is indexed to a larger subject (or class or division). The published schedules have been extended and modified in successive editions.


Universal Decimal Classification (UDC)

Essentially an elaborate expansion of the Decimal Classification of Melvil Dewey, using various symbols in addition to Arabic numerals to create long and expressive notations for particular documents. This makes it particularly appropriate for use in specialist libraries and collections, and its adoption by the International Organization for Standardization (ISO) has ensured its worldwide use. It was developed by the Institut Internationale de Bibliographie, now FID, under the direction of Paul Otlet and Henri la Fontaine.


Colon Classification (CC)

Designed by S.R. Ranganathan, it is based on the classification of any subject by its uses and relations, which are indicated by numbers divided by a colon ':'. It was the first example of an analytico-synthetic classification, in which the subject field is first analysed into facets, and class numbers are then constructed by synthesis. Ready-made class numbers are not provided for most topics but are constructed by combining the classes of the various unit schedules of which the scheme consists. It has proved particularly popular in India and has inspired classification researchers in many parts of the world.


http://alexia.lis.uiuc.edu/course/fall1998/lis380/week07/cls_scheme.html

זה באמת מעניין מה נכנס לספריה ומה לא.
בישישבת הר עציון יש (למשל) אנצ' עברית. מה שבישיבת ההסדר שאני למדתי בה לא נכנס לספריה.
אצלנו נכנסו ספריה של פרופ' נחמה לייבוביץ ז"ל. ב"אוצר" של מיר ופוניביז' זה איננו מן הסתם.
ומה על "דעת מקרא" ? ושטיינזלץ ?
כמדומני שאם באנו לצנזר אז אין לדבר סוף.

הלבן

ושם ישירו מן התועים ומתעים בהאלהת אנוש. האם תמיד זה קו הגנה אחרון לרדת לכינויים ואאוטינגים בפסים אישיים?

מאירקה,

הגבול: על טהרת הקודש.

אגיב בנימה אישית לכל המאשימים אותי בירידה לפסים אישיים.

זאת לא הפעם הראשונה שמאשימים אותי בזה ובצדק, שהרי איני זהיר בזה כראוי.

אמנם זאת אעיד עלי בהן צדקי, שלא זאת היא כוונתי.

ובתור דוגמה אקח את הנושא שלפנינו, שלא היתה לי כאן שום כוונה אישית, ואפרש את דבריי:

ילמדנו שאל איך מחלקים ספריה חרדית למדורים. החפרפרת השיב שישנה השיטה העשרונית. כתבתי שוב, שהשיטה העשרונית לא מיועדת לספריות חרדיות, שאין בה מהספרות היפה.

כאן העירה שחרית: בל יפקד בארון הספרים מקומה של ... שירה, ספרות יפה ... בדיחה וחידוד.

השבתי שאנו מדברים על ספריות ישיבתיות וחרדיות ושם לא מופיעים ספרים כאלו, ומדוע היא רואה עצמה מוסמכת להציע דוקא שספרים אלו חייבים להיות בספריות הישיבתיות?

על כך השיבה שחרית, והפנתה אותי למנהלים, שכאילו עברתי פה על החוק.

על זה השבתי, שספרים אלו נמצאים אך ורק בישיבות של החוג הרפורמי (שמרכזם סינסינטי), ולא בישיבות החרדיות. ונתתי תודה להקב"ה שאינני נמנה עם העדה הרפורמית.

זאת היתה כוונתי ותו לא. לא חשבתי שאני פוגע במישהו אישית. פגעתי בשיטה שאינה אורטודוקסית ובאה להציע לנו איזה ספרים אנו צריכים ללמוד. בוגי שואל אותי כאן:
האם תמיד זה קו הגנה אחרון לרדת לכינויים ואאוטינגים בפסים אישיים?

אולי כך משתמע, אבל מעיד עלי שלא זאת היתה כוונתי לא לכינויים ולא לפסים אישיים.

פשוט באתי להעיר, ובתוקף, ובסגנון בוטה, ובצורה חריפה, על הערתה של שחרית, להציע מה צריך להמצא בספריה הישיבתית ומה צריך ללמוד שם.