איחולי חג שמח

את איחוליי כבר כתבתי באשכול אחר, אבל אחזור עליהם גם כאן:

ויה"ר שאחר בדיקת וביעור חמץ, נאכל בערב מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא (שכמבואר בקבלה אכילת המצה מוסיפה בריאות ואמונה), ובודאי יהי' אפשר להבחין זאת בפורום שלפנינו מיד בכתיבות הראשונות שלאחרי אכילת כזיתי המצה בליל הסדר, עדי נזכה לאכול שם מן הזבחים ומן הפסחים במהרה ממש.

גם אני מצטרף לברכות:

חג שמח לכל החברים המקשיבים היושבים בגני הפורום.

ואגב, אומר מה שהתחדש.
כאשר נשיר הערב 'חסל סידור פסח כהלכתו, ככל משפטו וחוקתו, כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו'.

מה זכינו לסדר, ומה נזכה לעשות?

ובכן, העולם חושב שאנו מאחלים לעצמנו שנזכה להקריב קרבן פסח, כשם שזכינו השנה לסדר סדר מבלי פסח.

והנה, המתבונן יראה כי חרוזים אלה הוצאו ממקומם, ובמקורם הם סיומו של הפיוט 'אלוהי הרוחות' מאת ר' יוסף טוב-עלם. הפיוט היפהפה הזה הוא סיכום של כל הלכות הפסח, לפי סדר מסכת פסחים, ומיועד לחזרה על הלכות הפסח בשבת הגדול. (תוס' בכמה מקומות מזכיר אותו, ראה למשל ע"ז עד: ד"ה דרש רבא)

כאן בא חרוז הסיום, המתאים אכן לשעת אמירתו בשבת הגדול: כאשר זכינו לסדר אותו בלימוד זה, כן נזכה לעשותו בעוד כמה ימים בשבתנו אל שולחן הסדר. וזה ברור ופשוט לכל מבין.

אקדמאי

פירוש יפה והגיוני מאד. אני מתכוין למסור אותו מחר בבית הכנסת!


ברכת חג שמח לכל הפורום הנפלא. כשם שזכינו השנה לגדול בפורום הנכבד הזה כן נזכה לשנה הבאה!

והדברים ידועים בעולם החבד"י (ונכתבו על כך בפירסומים חבדיים שונים), וזהו הטעם על פי פשט שבעל התניא בנוסחת הגדה שלו, לא הכניס "חסל", כי הריהו שייך לפיוט כמו שכתבת.

(נכתב לפני החג שעו ניו יורק)

וכאן המקום לאחל לכולכם בכל אתר ואתר שתעשו את סדר הפסח ושאר החג ככל משפטו וחוקתו.

זה מה שאתה אומר שזה הטעם ע"פ פשט. הוא מדבריך או ישנו מקור לכך?

אקדמאי ומסתברא

לפי פירושכם שזה לא שייך להגדה, נמצא שהסימן האחרון 'נרצה', הוא לבטלה!

במשך החג ראיתי שכבר העירו על כך בהגדה שלמה והגדת גולדשמיד. ב'הגדה שלמה' מציין שדעת שד"ל היא שמכתחילה חובר הפיוט לסדר, ולא הוא.

קוני,

אולי תסביר מדוע זה שולל נרצה? ויש להעיר (שכפי שמשמע מהגדות הנ"ל) ששיבוץ "חסל" כבר נעשה בזמן הראשונים, ואם נכון הדבר שמחבר הסימנים הנפוצים (כפי שהערתי באשכול אחר) הוא רבינו שמואל מפלייזא שחיבר ביאור ארוך (שנדפס בספר אור זרוע לרבי יצחק מוונא) על פיוט רבי יוסף טוב עלם, ששם מופיע "חסל" לראשונה, אולי יתכן לשער שהוא הוא ששיבצו בנוסחת ההגדה. וכל הנ"ל השערה בעלמא.

לחולניק,

לא כתב כך בעל התניא בעצמו, אלא יש שהסבירו העדרו של פיוט חסל על פי פשט (כי כמדומני שזוהי ההגדה היחידה בדורות האחרונים שחסר סיומת זו) בעובדה, שזה חלק מפיוט האמור.

תוקן על ידי - מסתברא - 4/20/2003 4:39:54 AM