| נשלח ב-24/4/2003 13:18 |
 |
| |
הערות על נוסח ספרד
נוסחאות התפילה שבידנו הן בעיקרן שלשה. א) נוסח אשכנז. ב) נוסח הספרדים ועדות המזרח. ג) הנוסח הקרוי "נוסח ספרד" והוא הנוסח שמתפללים בו החסידים וידוע שהשם "ספרד" זה כנוי בלבד אך 99% מהמתפללים בו הם חסידים אשכנזים .
כל מה שאכתוב להלן בקשר ל"נוסח ספרד" מתייחס רק לנוסח השלישי שהוא נוסח ספרד של החסידים.
ידוע שהחסידים שינו את נוסח התפילה שהתפללו הם ואבותיהם, - שהיה נוסח אשכנז - לנוסח ספרד. נוסח ספרד זה שונה בהרבה מנוסח אשכנז בו התפללו עד אז , ואינני מתכון לשינויים שהם מפורסמים יותר בציבור אך שוליים יותר מבחינת חשיבותם, כגון הקדמת הודו לברוך שאמר או להיפך, אלא כוונתי לשינויים בנוסחאות בעיקר התפילה שהיא תפילת שמונה עשרה.
עד כמה שידיעותי מגיעות הרי רק לחסידי חב"ד יש נוסח תפילה מבורר ומזוקק שיסדו האדמו"ר הזקן בעל התניא, אך שאר החסידים מתפללים על פי הנדפס בסידורי נוסח ספרד אך דא עקא שהם מלאים שיבושים וחילופי נוסחאות לרוב, וכל כמה שמצאנו בראשונים, - חלקם מובא בטור אורח חיים- כמה שדייקו ומנו את האותיות בכל ברכה בשמו"ע, הרי בנוסח ספרד המודפס אין סוף לבלבולים ולשינויי הנוסחאות
ואביא כמה דברים כדוגמאות:
א. בברכת רפאנו נדפס בנוסח ספרד "והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו רפואה שלמה לכל מכותנו כי א-ל מלך" וכו' הדבר ברור שיש פה עירבוב של 2 נוסחאות נוסחה מקורית אחת שהיא: " והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואנו ולכל מכאובנו ולכל מכותנו כי א-ל מלך" ונוסחה מקורית שניה שהיא: " והעלה רפואה שלמה לכל מכותנו כי א-ל" ובנוסח ספרד צירפו את 2 הנוסחאות המקוריות גם יחד יחד. (מעניין אם הכופלים את גירסתם , הם גם חברים ב-2 קופות חולים...)
ב. בברכת "השיבה שופטינו" מודפס "ומלוך עלינו מהרה אתה ה' לבדך בחסד וברחמים ובצדק ובמשפט" (בצדק עם ו' ) גם כאן יש צירוף ושיבוש של 2 נוסחאות. שכן נוסח אשכנז הוא "בחסד וברחמים וצדקנו במשפט" (ב' של במשפט בפתח) ואלו נוסח הספרדים הוא בחסד וברחמים בצדק ובמשפט (בצדק ללא ו', וב' של במשפט בשווא) ובנוסח ספרד עירבבו בין שתיהן ושינו את המשמעות.
ג. בסיום ברכת "את צמח" מודפס בסידורי נוסח ספרד "כי לישועתך קיוינו כל היום ומצפים לישועה". המלים "ומצפים לישועה אינו מנוסח התפילה אלא היה כתוב בסידורים "כאן יצפה לישועה" כלומר שכאשר אומר "כי לישועתך קיוינו כל היום יכוין שמצפה לישועה, ובמשך הזמן נשתרבבו מלים אלו לתוך נוסח התפילה.
ד. בברכת שמע קולנו נסח ספרד הוא : "כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים". אף כאן יש לנו הרכבה של 2 נוסחאות: נוסח אשכנז "כיאתה שומע תפילת עמך ישראל ברחמים" ונוסח הספרדים "כי אתה שומע תפילת כל פה".
ה. הדבר הפיקנטי ביותר הוא שינוי הנוסחאות בברכת "שים שלום" כידוע בנוסח אשכנז אומרים בשחרית "שים שלום" ובמנחה ובערבית אומרים "שלום רב" ואלו הספרדים אומרים בכל התפילות "שים שלום" אך ראה זה פלא , בנוסח ספרד בשחרית ובמנחה אומרים "שים שלום" ובערבית אומרים "שלום רב" (לאחרונה הדפיסו "שים שלום בכל התפילות, אך זכורני בעבר ברוב הסידורים כמו שכתבתי או שציינו שיש 2 נוסחאות) מה הסוד שבדבר?
ובכן העניין הוא שכאמור מתפללי נוסח ספרד התפללו כולם בעבר נוסח אשכנז , ובדור שבו חל המעבר לנוסח ספרד לא היו הכל בקיאים בכל שינויי הנוסחאות ולכן בשחרית ובמנחה שיש בהם חזרת הש"ץ, שמע כל הצבור שהש"ץ אומר "שים שלום" ושינו אף הם את נוסחתם ל"שים שלום" מה שאין כן בתפילת ערבית שאין בה חזרת הש"ץ הרי לא ידעו הכל על השינוי , ורבים נשארו במנהגם הקודם לומר "שלום רב"...
מה שכתבתי הוא רק חלק קטן מרבויי הנוסחים והשינויים בנוסח ספרד ואף שאני מתאר לעצמי שאף אחד מן החסידים לא ישנה את הנוסח הרגיל בו שכן ידוע שאצל החסידים כל דבר שנהגו בו אף בטעות, מתקדש לעולם , בכ"ז אבקש ממי שיש בידו להוסיף ולהעשיר את הדברים שיעשה כן.
לפי בקשת הכותב
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 5/5/2003 6:02:43 AM
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2003 15:42 |
|
| |
בר בי רב,
יישר כוח על העלאת הנושא, שבוודאי יזכה כאן לתהודה הראויה לו.
אבל הרשה לי להסתייג מאחת מהנחות היסוד שעומדות כנראה מאחורי גישתך.
עד כמה חשוב הדיוק בלשונות התפילה?
אם נעיין במקורות, נראה כי אם מדובר בתפילת "18", הרי כל שאמר לפי הסדר וחתם בנוסח שמשמעותו לפי תקנת חז"ל יצא ידי חובה.
ההיצמדות למלים מסויימות והחשבתן מעבר לתוכן שגלום בהן אינה מבוססת על הכרת מקורות ההלכה, אלא על אחד הגורמים הבאים, או יותר.
א. אמונה בחשיבותה של נוסח המילה הבודד והמבטא הנכון שלו, כנראה מטעמים מעין מגיים (כעין הערתו של הראב"ד על הרמב"ם).
ב. אמונה בהשלכות המטפיזיות והתיאורגיות של כוונות התפילה, בנוסח הקבלה המאוחרת (אם כי הדברים מתחילים כמדומה לי כבר בקבלתו של ר' יצחק סגי נהור, אם לא קודם).
ג. הגישה האופיניית לציבור שלנו היום, לפיה יש לדקדק בכל פרט, בלי לשאול אם הוא משמעותי.
הכוונה לברר נוסח מקורי היא ראויה. אבל לא צריך לדעתי להעניק לה משקל יתר על המידה. ראוי יותר לברר את הלכות התפילה ולהבדיל מה עיקר ומה טפל, להיצמד לתוכן ולא ללבוש החיצוני שלו שאינו עקרוני.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2003 19:01 |
|
| |
מימוני
האם מדיני החזרה בתפילה (בטועה בהזכרות או שוכח) לא משתמע שההלכה נצמדת למילים מסוימות,ולא כ"כ למטרה שעומדת מאחריהם (במקרה או בד"כ שמתפלל בלא כונה שאינו חוזר) שהיא עבודה שבלב?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2003 20:53 |
|
| |
מיימוני
ראה נא בספר כלבו שמחברו חי לפני כ-700 שנה (לא כ"כ בדורות האחרונים) סימן יא ד"ה "ומאה ועשרים" שסופר את המלים והאותיות בכל ברכות י"ח. הרי שיש כן חשיבות בנוסח הברכה המדוייק.
ואצטט רק 2 שורות ממנו להמחשת העניין:
"ותמצא בזאת הברכה מ"ב תיבות כנגד שם מ" ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז ויש בה מ"ט תיבות כנגד מ"ט אותיות שיש בשלשה פסוקים שביחזקאל שמדברים על תחיית המתים ומה ראו לומר תשובה אחר בינה, שנאמר (ישעיה ו, י) ולבבו יבין ושב ורפא לו, ויש בה ט"ו תיבות כנגד ח' אוירות וז' רקיעים"....
וכך הוא מפרט וסופר את מס' התיבות בכל י"ט הברכות.
וראה בפני יהושע במס' ברכות כח: בגמ' א"ל ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה וכו', כתב שם הפני יהושע וז"ל "שנראה מכאן מבואר שכל ברכות התפלה מיוסדים על אדני פז במספר האותיות והתיבות, מלבד הסודות המופלאים אשר בהם, שאל"כ מה זה שאמר ר"ג כלום יש אדם שיודע לתקן, הא אפילו נשי דידן יכולים לתקן כן, ומאי רבותא דשמואל הקטן, א"ו שמספר התיבות והאותיות מצד עצמותם וסודותיהם עושים רושם למעלה לקיים המכוון שבברכה" .
וכ"כ כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (סי' יא), שנודע שכל עניני התפלות מיוסד ע"פ רזי עולם כמבואר בזוה"ק ובכתבי האר"י זצ"ל שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות. ובזה תבין מ"ש א"ל ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים, עמד שמואל הקטן ותיקנה, ולכאורה יפלא על גדולי ישראל, כי מה חכמה היא זו לתקן דברות שתים בלה"ק, ואפילו תינוקות היודעים לה"ק יכולים בנקל לתקנה, ...לכן צריך חכם גדול שרוח הקדש שורה עליו לכוין הדברים לפי סודם וכו'.
אמנם החיד"א מבסס את הקפדתו בעיקר על תורת הסוד שידועה לנו דעתך ודעת רבים ממשתתפי הפורום עליה.. אך לגבי מתפללי נוסח ספרד , הרי בחסידים עסקינן שהם בודאי אדוקים בקבלה ובתורת הסוד , ובאמת יפלא עליהם איך לא יבררו את מילות התפילה המקוריות, לבד כאמור המתפללים בנוסח בעל התניא.
אמנם ראיתי סידורים של חסידויות נוספות שביררו להם נוסח קבוע לתפילה, אך בנוסחאות אלו כבר "קודשו" חלק מהשינויים והתוספות על פי מה שהתפלל אדמו"ר פלוני או אלמוני.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2003 21:59 |
|
| |
בר בי רב יקירי
לא הכחשתי שיש גישה כמו שלך. לעיל הזכרתי את ר' יצחק סגי נהור. ואוסיף לכלבו כי תמצא גם בכתבי חסידי אשכנז, למשל אצל הרוקח, דרשות מופלאות על מספרים וגימטריות.
ר' אלעזר מוורמס, בעל הרוקח, דגל באמת בדרשות כאלו, וגם הגדיר באחד מספריו כי מותר לעסוק כן, ומצווה לעסוק בכך, (ואיך יודעים שדורשים נכון? מפני שזה יוצא טוב. כך זכור לי, אבל איני יכול למצוא כרגע את המראה מקום. יש כאן בקיאים ממני. מסתברא? ממדבש?)
מכאן, סבורני, הגיעו דרשות כאלו גם לטור.
גם בחז"ל יש רמזים לאמונה בכוחן של אותיות, כפי שכתב מסתברא באשכול אחר, שהוא מאמין כי האותיות הן ביטוי לחכמת ה'.
(אני, בעניותי, איני מבין כל כך את המשפט הזה. כי איני יודע כיצד אותיות יכולות לבטא כה הרבה, אלא אם כן הן סימן וסמל, אבל כל דבר יכול לשמש כסמל, אז מה הרבותא?).
דברי הביקורת שלי נאמרו מתוך גישה אחרת, לפיה העיקר בתפילה הוא הכוונה שבלב, במובן של תוכן הענינים, ולא הלבוש המסויים במילים מסויימות.
לגבי הקושיא שלך מהחובה לומר מלים מסויימות ונוסחאות מסויימים, כגון איזכור שבת, ראש חודש ועוד, גם שם אין מלים מסויימות לעיכובא, אלא שיש נוסחאות שנקבעו בחז"ל, ויש נוסחאות שאינן מעכבות, כמו לשון הברכות בתפילת שמונה-עשרה (פרט לאבות ולברכות האחרונות כמובן), שבהן מוסיף אדם מכל שבליבו מצרכיו. סימן מובהק לשינוי בגישה הוא שהמשנה ברורה אינו יכול לאסור לעשות זאת, שהרי זה דין הגמרא, אך הוא מצרף המלצה לעשות זאת לאחר "יהיו לרצון" האחרון. לדעתי, זה נובע מתוך אותה גישה שמקדשת - בעיני, וכן בעיני מי שאוחז כמוני - יתר על המידה את אותיות ומילות התפילה במקום את משמעותן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2003 09:27 |
|
| |
כמה נקודות להבהרת הדברים בתחום הקבלה ובתחום הסידור.
1)לא ידוע לי (למרות שת"ל עברתי על ספרי רבי יצחק סגי נהור ותלמידיו, רבי עזרא ורבי עזריאל, ר' יעקב בר ששת) על הדגשה על אותיות תפילה בתיאוסופיה של ר' יצחק סגי נהור.
2)ידועה שתורת המלים המדוייקות בתפילה מקורה בכתבי חסידי אשכנז. כבר הרא"ש בתשובותיו כלל ד אות כ כותב: כי יש לי קונטרס מעשה ישן וכתוב בו כל הברכות כל השנה וסכום כמה תיבות יש בכל תיבות ברכה ברכה וכנגד מה נתקנו. ובעקבותיו ידועים דברי הטור הנודעים בסימן קי"ג "דורשי רשומות הם חסידי אשכנז אשר היו שוקלים וסופרים מנין תיבות התפילה והברכות וכנגד מה נתקנו".
בימינו אלו זכינו שכבר נדפס ה"קונטרס" שעליו כנראה דביר הרא"ש והוא סידורו של הרוקח תלמידו של רבי יהודה החסיד מייסדו של חסידות אשכנז.
ושם עמ' רכח -רכט) כותב את המסורה האשכנזית לנוסח התפילה המדוייקת: וקבלו סוד תיקון התפלות ושאר סודות רב מרב עד אבו אהרן בנו של ר' שמואל הנשיא אשר עלה מבבל משום משעה שהיה והוצרך לילך נע ונד בארץ..." עיי"ש (נלאיתי לצטט.
ובמבוא לסידור מצטטים קטע כת"י "סודות התפילה לבעל הרוקח" שקיבלו הנוסח מאבא מורי...וקבלו רב מרב עד רב עד שמעון הפקולי".
וכך שמרו חסידי אשכנז בקנאות על נוסחתם שהוא הוא מלבד הנוסח המקובל מאכה"ג. והמעיין בסידורם רואה שהם נאבקו עם נוסחת צרפת שחסידי אשכנז תקפו בחריפות אופיינית. ואכמ"ל להאריך בפרט זה.
לעומת האשכנזים, הרי הספרדים בכלל לא הקפידו על נסוחא מדוייקת, ואצלם מטבע שטבעו חכמים אינו המלל המדוייק, אלא דברים עיקרוניים.
3) האבודרהם כותב כך במפורש שהוא מתנגד לשיטת אשכנז שהם סופרים כל מלה בתפילה, ואין לכך כל מקור. ובוודאי שיקף בכך השקפת ספרד. דבריו הובאו בבית יוסף.
4)משהגיע אריז"ל נקבעה נוסחא מיוחדת משלו על פי סודותיו של האר"י נוסח שבין אשכנז וספרד. אך דא עקא שאין סידור רשמי בנוסח זה, וכך לא נקבע סידור שאכן הקפיד על הניקוד והדקדוק ומניין המלים במשך מאתיים שנה מאז הסתלקות האר"י. ואף אם אמנם נדפסו או נכתבו סידורי האר"י (ואכ"מ לכתוב על תולדות הדפסת סידורי האר"י), הרי בעיקרו של הסידור היו הכוונות שיש לכוון בתפילות מסויימות, אך לא קם אישיות בעל קומה שגם דאג לגבש נוסחא מוסמכת.
ובאמת, לא הי' צורך דחוף שכן כוונת האר"י לא היתה נחלת הכלל, אלא עיסוקם של יחידי סגולה
רק משאימצה תנועה החסידות נוסח אריז"ל להמונים, נוצר צורך חיוני לגבש נוסחא מלוטשת. הראשון שעשה את הדבר, הוא בעל התניא בסידורו, שבניגוד לסידורי אריז"ל עד כה שהתמקדו רק בכוונות וזנחו טיפוח הנוסח, עשה ההיפוך, השמיט הכונות ורק התמקד בנוסח, שליטש וגיבש בדייקנות רבה.
אחרי בעל התניא התגבש נוסח תפילה אריז"ל אחר בהשראת האדמו"ר רבי אברהם העשיל מאפטא שמכונה 'סידור רודזויל' על שם מקום הדפסתו. (למצער לא שרד אף טופס מסידור רודזוויל, אך נוסחתיו נדפסו בסידור הנקרא סידור ברדיטשוב)
אך באותה תקופה, קם אישיות מעניינת ומרתקת ורבי אברהם דוד מבוטטש שמו, שאף הוא ניסה לכתוב "נוסח אריז"ל", אך היתה לו שיטה מקורית ואופיינית. כמו בפסיקותיו ההלכתיות שניסה לצאת ידי שתי שיטות, כך בתפילה יצר נוסח כלאים שכלל שתי נוסחאות. נוסחת אשכנז ונוסחת אר"י. דומני שהסידור שאתה מצטט ממנו הושפע מסידורו.
עד כאן על קצה המזלג.
תוקן על ידי - מסתברא - 4/25/2003 10:17:54 AM
תוקן על ידי - מסתברא - 4/25/2003 10:18:29 AM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2003 10:02 |
|
| |
לגבי התפילה מתאים מאד מאמר חז"ל: "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים"
ברבי, הלואי היינו מכוונים כ"כ שיהא אכפת. מלבד זאת כפי שכתב הרמב"ם תפילתנו המנוסחת היא חינוך לתפילה -ולא עצם התפילה (ד"ע)-, ע"כ העיקר שיהא בו תכנים תפילתיים.
אם יש על מה להילחם בעניין התפילה, ראשון לכל חוסר הכוונה -לפחות כחינוך- וחוסר הכנות להודות בכך. נכון שאילו היינו מסודרים בכל היה מן היופי לעסוק בעיצוב החרוזי והסגנוני של התפילה, אך נדמה כי עדיין אין איש יושב תחת תאנתו וגפנו.
בוגי במקומי היה אומר: "שאלה יהיו הבעיות שלנו".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2003 13:18 |
|
| |
מסתברא יקירי
תודה על ההערות המחכימות.
ראשית, אם טענתי שאצל ר' יצחק סגי נהור יש דרשות של אותיות, עשיתי זאת לא מפני שעיינתי בספריו, אלא בהסתמך על מאמר מפורסם של חביבה פדייה (שיצאו עליו עוררין, אך כמדומה שיש להבדיל בין נתונים וציטוטים מהספר לבין הפרשנות שניתנת להם. עד כמה שאני זוכר, ר' יצחק סגי נהור עסק בחלקי השם של ארבע אותיות. בוודאי שאין זה מחייב התייחסות דומה לכל אותיות הא"ב). אז תודה על התיקון.
לגבי חסידות אשכנז ור' אלעזר מוורמס. עד כמה שאני זוכר, איני מסכים איתך - אם כך רצית לטעון - שאצלם אין חידושים, גם בתחום הגימטריות, הנוטריקונים ושאר גנ"ת. להפך. הם מאד עשירים בזה. איני זוכר את המראה מקום כרגע, אך ר' אלעזר מוורמס הקדיש לכך ספר מיוחד.
דוגמא טובה לכך היא נוסח הקדיש של ליל שבת. כידוע, יש גורסים, או, יותר נכון: מוחקים, חלק מהגרסה שלנו כדי שמספר המלים יהלום איזושהי דרשה. האם הגהה זו אין מקורה בחסידות אשכנז?
ככלל, מעניין לסקור את ספרות הקבלה, כפי שמכנים את התופעה רבת הגוונים הזו, לדורותיה, מבחינת החידוש והתוספות שבה. לעומת הרמב"ן, שבאמת הקפיד, לפי המסור בידינו, שלא להוסיף מאומה, גם במקום המסתבר, יש משנים ומוסיפים רבים. חלקם בלבוש פסאודו-אפיגרפי, ולאור בקיאותך אני משער שאתה יודע על מקומות כאלו, וחלקם מעצמם, או כמו ר' אלעזר מוורמס, מתוך ההנחה שהם מסוגלים לכוון לאמת. וכמובן, יש כאלו שהתיימרו לגילויים עליונים, שאיתם קשה להתווכח. כי מי עמד בסוד עליון.
כמדומה לי שהרמ"ק ניסה, כדרכו, לבצע סיסטמיזציה של הגישות ואפשרות הדרשות, אבל מראה המקום נשכח ממני. (לא נחנתי בזכרון טוב כשלך, ולא תמיד הקפדתי לרשום את המראי מקומות).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2005 12:27 |
|
| |
בר_בי_רב
תיקון קל.
יש את הסידור שניקרא נהוראי או "ברדיטשוב" והוא גם סידור שנבחר ע"פ נוסח האר"י , השוני בין הסידור הנ"ל לנוסח חב"ד , שהסידור הנ"ל הוא כמעט ברובו נוסח אשכנז , חוץ מהענין של הודו לפני ברוך שאמר.
בסידור הנ"ל יש גם קפידא למנין האותיות כמובא בפע"ח.
שם הסידור "תפילה ישרהב ברדיטשוב"
קבל את האמת ממי שאומרו.
ניכרים דברי אמת
תוקן על ידי - דורש_אמת - 21/11/2005 12:45:07
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2005 14:01 |
|
| |
בר_בי_רב:
מה שטענת על ברכת רפאינו שהרכיבו ב' נוסחאות כן עשו בברכת חונן הדעת שאומרים חננו מאתך דעה בינה והשכל חכמה בינה ודעת. ועליהם המליץ הרבי ממונקאץ' יוסיף דעת יוסיף מכאוב.
בענין סידור חב"ד שחברו הגרש"ז. חסידי חב"ד אומרים שהאדמו"ר חיברו מתוך ק"נ סידורים. האם מישהו פעם עבר על סידור חב"ד והשוה נוסחאתו עם הנוסחאות הישנים?
בענין נוסח אר"י שהאר"י בא לשנות הגירסא. אני תוהא על דבר זה. כי האר"י היה מתלמידי ר' בצלאל אשכנזי אשר הרב"א הקים בהמ"ד שכל כולו היה מבוסס על בירור גירסאות הספרים. כתבו על זה מאיר בניהו, ופרופסר הבלין, ור' ד"צ רוטשטיין. בבהמ"ד זה הגיהו ספרי הרמב"ם, רי"ף ועוד. ואשר על כן לא נראה שהאר"י חידש נוסח התפילה אלא יותר נראה שהאר"י הגיה נוסחא ישנה ותקנה על פי כת"י וכדומה. לאחרונה י"ל סידור האר"י (ע"פ כתבי הרח"ו) וכן נראה בבירור שהוא מבוסס כולו על סידור ישן ורק תיקנו אותו בגליון. ויש לעיין על סמך מה תוקן.
יש לציין שכיון שנוסח ספרד החסידי נתפס כבלתי מדויק הרי שלא טרחו בעלי הדקדוק, כגון ר' זלמן הענא ויצחק סטנוב ועוד, לתקן אותו. עקב כך נשמרו נוסחאות מדויקים דוקא בנוסח ספרד החסידי.
אביא שתי דוגמאות:
ושים חלקנו עמהם לעולם ולא נבוש וכו' צ"ל ושים חלקנו עמהם ולעולם לא נבוש וכו' וכן הוא בסידור ר' שבתי סופר ובנוסח ספרד.
שובה אלינו בהמון רחמיך צ"ל שובה עלינו בהמון רחמיך וכן הוא בכל הנוסחאות הישנות ובנוסח ספרד.
תוקן על ידי - chouteng - 21/11/2005 14:17:49
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2005 20:54 |
|
| |
דורש אמת
בסידורו של בעל התניא מתפללים כמובן חסידי חב"ד ועוד הרבה יהודים חסידיים שנקעה נפשם מהשיבושים וחוסר הדיוק והאחידות של מה שקרוי "נוסח ספרד".
האם יש לך ידיעה מי מהחסידים מתפללים כיום בסידור ברדיטשוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2005 22:33 |
|
| |
א. בנוסח ברדיטשוב מתפללים חסידים רבים, צאנז, סטמר, בעלז, תולדות אהרן, ועוד. חלק מהם מתפללים בסידורים שהם העתקים של הסידור ברדיטשוב, אך כמובן שכל ה"חכמים" והחסידים ה"אמיתיים" יודעים שהאור האמיתי נמצא בסידור שחיבר בעל התניא והוא מבורר עפ"י נוסח בעל התניא והקשר בין הנוסח הזה לאר"י מסתכם בכך שהוא קרוי "עפ"י נוסח האר"י"
ב. כל העניין של דיוקי נוסחאות הוא דבר שלא היה ולא נברא עד להמצאת הדפוס, פוק חזי בכל סידורי הגאונים ובני תקופתם (למשל בכתבי היד בגניזה הקהירית, ועוד) ולא תמצא אפילו שתי סידורים בנוסח אחד!!! כך שכל הנושא הזה אין לו שחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2005 02:09 |
|
| |
asher177:
האר"י חי בערך כמאה שנה אחר המצאת הדפוס.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2005 23:20 |
|
| |
שוטנג
כלומר?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2005 23:49 |
|
| |
asher177 כתבת:
כל העניין של דיוקי נוסחאות הוא דבר שלא היה ולא נברא עד להמצאת הדפוס, פוק חזי בכל סידורי הגאונים ובני תקופתם (למשל בכתבי היד בגניזה הקהירית, ועוד) ולא תמצא אפילו שתי סידורים בנוסח אחד!!! כך שכל הנושא הזה אין לו שחר.
חשבתי, שביקורת זו מופנית כלפי מה שכתבתי על האר"י, על כן עניתי מה שעניתי מבלי להזדקק לעיקרן של דברים. אבל אדאתינא להכי אני לא מסכים אתך בכלל על מה שכתבת על דיוקי נוסחאות. הראשונים דקדקו מאד בדברים כאלו, וכמדומני החזו"א הוא זה שכתב שאין טעם להזדקק לנוסחאות חדשות כיון שהראשונים כבר בדקו ודייקו בכל זה.
|
|
|
|
|
