אשה או חתול ?

אחת מלמדניות הפורום פנתה אלי ובמהלך דבריה הזכירה לגבי בעלה את המונח "אישי" .
הווה אומר : הוא לא בעלה, אלא "האיש" שלה .

לאחר שחייכתי בתגובתי על הביטוי הרווח בדורנו (נטול זכויות הגבר ..) החזירה לי תשובה ושאלה אותי :
מה אני חתול שיש לי בעלים ?

אמנם, נשמט מאותה מלומדת פרשנות אחרת לעניין שורש האותיות ב.ע.ל. (וטוב שכך) ועדיין הדבר מטריד אותה מאד ומטריד גם נשים רבות אחרות .

והשאלה היא האם מעשה הקניין בקידושין הוא קניין כפשוטו ? מהות ? טרמינולוגיה ?
ביטוי גנאי ? ואולי להיפך ?

ושאלה לא פחות חשובה : האם נידון העניין הזה בזה הפורום ... קשה להאמין שלא ...

אכן!

נידון עם שחרית ועוד איך!

http://hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?whichpage=4&topic_id=137527

http://hydepark.co.il/hydepark/Topic.asp?topic_id=258679

ועל כלל עניין מעמד האשה יש פורום שכן בשם מעמד האשה -

http://www.hydepark.co.il/hydepark/forum.asp?forum_id=1025

שמעתי פירוש נפלא בשם איזה גדול שעד היום לא ירדתי לעמקו, הלה הרצה בנוכחות אשתו שכתוב נשים דעתן קלות עושים פוצילה מוצילה וסוגרים עניין. אחרי ראותי כותרת האשכול הבינותי דבר נשגב זה.

יש "בעל" ויש "בעלים".

במובן של בעלות, המושג מופיע תמיד בלשון רבים: בעלים, בעליו וכו'.

במובן של אישות, המושג מופיע תמיד בלשון יחיד: בעל, בעלה וכו'.

אפרים,

ראה "בעל הבור ישלם" "ונקרב בעל הבית אל הא'".

ובהשאלה - "בעל דברים", "בעל נפש", ועוד רבים כדוגמתם.

פרמשתא

"או לו לאותו גדול שכזו היא אשתו"

[פוצילה מוצילה, ואולי גם קישטא, או הוסה דיאו, וכן מו ומיאו]

יצחק,

הצדק עמך, אך כמדומני שכך הוא בצורת הנסמך בלבד. בכל הצורות וההטיות האחרות - תמיד בלשון רבים.

המושג בעל מתפרש אחרת בהקשרים שונים. הבעלות של האיש על האשה מלבד עניינים מטה-פיזיים שייך במישור ההלכתי בתחום הממוני שבו זוכה הבעל במעשי ידיה של האשה (מתקנת חז"ל בתמורה לחיובו לזונה) ובעוד אי אילו זכויות כגון קנין פירות וכדומה. כמובן שכנגד, ישנם חיובים או שעבודים שיש לאשה בבעל.
בנוסף, התורה קבעה כי לאשה נשואה אין את היכולת להתקדש לאדם אחר. מי שרוצה לראות בזה בעלות של הבעל - אפשר, וגם אפשר להסתכל על זה אחרת.
בכל מקרה אין להשוות בעלות על חתול כחפץ ממוני לבעלות על אשה. בעלות של אדם על חפץ ממוני מתבטאת (הגדרה קשה ומעניינת) למשל ביכולת למכרו (ומה הדין לפי זה בבעלות על איסורי הנאה?) או ברשות המשפטית להשמידו (מלבד איסור בל תשחית). ברור שלגבי אשה אין אפשרות כזו. לגבי בעלות של אדם על ע"כ יש לחקור בהקשר זה שהרי ברור כי אינו יכול להשמידו.
לכל המליזים על יחס היהדות לאשה, די לראות איך כיום עם כל המודרנה, מצב הנשים מבחינות מסוימות הורע (למי שרואה את כל הסבל של משפחות חד הוריות). אין מקום לשייך מרמור אישי לראיה לא נכונה של חז"ל את הקשר בין איש לאשה.
עם זאת, אינני טוען כי אין שינויים במציאות. ברור כי מעמד האשה משתנה בהתאם לנסיבות אך יש לזכור כי האדם בטבעו נשאר אותו אדם על חולשותיו כפי שהיה בגן עדן מקדם.

בעל עגלה אולי היית קורא לאשכול, דוד (בהקשר של שיר השירים) או רודן, והיית מתייחס לבעל.
או אולי ידיד חיים או שתלטן, וגם אז היה זה מכובד יותר מלתת הקשר חתולי לאשה

מתעניין, בעקרון אתה צודק .
אבל אם הייתי עושה כך, לא היית פותח את האשכול..

והאמת, שיש לי מה להתייחס אף למגיבים המלומדים האחרים, אלא שזמני לא בידי כרגע .

עברתי על התגובות באשכול .

עיינתי בדיונים קודמים בנושא (באדיבות ווטו)
ואני חושב שעל מנת לבדוק את צורת הביטוי, שהיא במהותה עניין לשוני ולא מהותי יש צורך בכמה דיונים מקדימים, אשר יהיו חייבים להשליך גם לצורת הביטוי :

1. האם יש הבדלים בין גברים לנשים ? האם יש להבדלים אלו השלכות ? מה הן אותן השלכות ביחס לחיי זוגיות ?

2. בהנחה שצורת הביטוי פסולה (ולדעתי לא כך הם פני הדברים) מדוע צורת ביטוי הסטורית אמורה להפריע לנו כלל ועיקר .
מישהו בכלל יודע שהמילה "עגבניה" היא מילה "גסה" ומקורה בהשוואה בין מעשה עגבים לתאוות האכילה של העגבניה האדומה ? האם מעתה נתחיל לבקש (מהאשה ..) עגבניות במילים "הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה" ?

3. בהנחה שהכינוי מתאר עליונות של הגבר על האשה, האם מישהו מכיר מוסד, ארגון או שותפות שיכול להתנהל ללא יחסי סמכות מוגדרים ? (והכוונה היא כמובן כהנחה ציבורית כללית ולא כלפי כל משתתפי הפורום הזה שחיים עם בני זוגם בתקשורת שמיימית מופלאה)

בעלגולה

זה ענין של דיוק, לכן אתייחס רק לנקודה 3 בה אתה מדבר על הצורך בהירארכיה של סמכויות. איך זה שתמיד הבעל הוא האיש ואף פעם לא האשה?

בעלגלה היקר

יש הבדלי מנטליות והאשה ע"פ רוב יותר תלותית. אך יש מספיק פעמים בה היא רואה את עצמה שווה ואת דעתה כראויה להתחשבות מלאה.

בהקשר לנקודה שלוש. הכר נא שותפיות האחים, שם יש הרבה פעמים סמכות שווה, ובאופן טבעי פעם הוא לוקח פיקוד ופעם אחרת השני וכ"ז באופן טבעי.

יהוסף

זה שהאשה תלותית לרוב, נובע מחולשתה הפיזית המתורגמת לחולשה פוליטית. (אותו הרעיון בדמוקרטיה. מתרגמים כוח פיזי -יחידת גוף- לכוח פוליטי גם ללא לחימה פיזית.)