מעשה בת שבע; פירוש פשטני וחזלי

ניקל',

לא חייבת להיות התאמה, כי יש הבדל בין קריאת הדברים כפשוטם ל"כל האומר" את מסקנתו.

הבעיה בניסיון הפירוש, שיש להיזהר שלא להפוך ל"כל האומר" שכבר התבאר בעבר בפורום שטעויותיהן של גדולים -גם אם הן באות מחמת תאוה וכדומה- המה אחר דקויות השיקול ולא כשל בעל עברה גס שאינו שוקל בפלס את דרכיו.

מספרים שהחזו"א נוכח פעם כשאחד דרש ורצה לעמוד על פרשה זו "אבער וואסי פארט דער חטא פון דוד?" [אבל מה בכל זאת חטאו של דוד?] והחזו"א [הביישן] קם ואמר את מאמרם "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה". הדורש לא ויתר "והלא עלינו להבין את פשט הכתוב מה בכל זאת היה החטא?" שוב קם החזו"א כנ"ל, עד שהתייאש הנואם.

אז נא אם למאן דהו יהיה פירוש נאות עליו להיות מסוגל להעבירו בצורה שאינו הופך ל"אומר" את שאין לומר!

[זה מזכיר לי אשכול דומה לגבי הרעיון הזה של "אומר":
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=259366]

הדורש היה צריך לסתור את החזון איש בדברי חז"ל עצמן שכתבו כמדוני שדוד נענש כמה פעמים, אם לא חטא למה נענש. אך סביב לחזון איש היתה אותה הילה של אחד מ'אחרוני אחרונים' אלו ברובם העדיפו את חתימת התלמוד על פני פתיחת התנ"ך, (גם אם אולי במקרה של החזו"א ודומיו היה זה יותר ממידת הביישנות ואימת הקהל).

אך היות שממילא לחכמים בדורנו מלאי הכינויים אזל, רק אם נדחקם בקרן זווית ונכנה אותם 'אחרוני אחרוני אחרוני אחרונים, על כן הגיע הזמן לסולם הירארכיה חדש, גאונים שבדורנו יכונו תנאי בתראי (הרי כתוב שכל שאנו קרבים לבואו של משיח וכו'..) ויהיה זה לגיטמי ללכת אחר ליבנו ולא אחר כינויינו.

ניקל',

איני חושב שנעלם מהחזו"א שדוד נענש וכו' אלא כפי שרמזתי, רצה לקיים את רוח דברי חז"ל ש"כל האומר" וסביר שגם הוא ידע לדייק בין "כל האומר" ל"כל החושב".

האמת כי מכך שהחזו"א חזר פעמיים על קטיעת הנואם יש ללמוד שסבר שלא מספיק לזכור שאין חטאי הראשונים כחטאי כל החוטאים, אלא אכן אין להוציאם מהפה לכאורה עכ"פ ברבים. לפ"ז המלצתי בהודעתי הקודמת לטפל בנושא בצורה דיפלומטית.

הבעתי את נטייתי שלי, שכמובן אינה מחייבת אחרים [בפרט שנשק הניהול אינו שלי]. מאד ייתכן שהרב המיימוני נשיא הפורום שליט"א יפסוק שדי בהערה לכבודו של דוד המלך ע"ה ואח"כ יהיה ראוי לדון בצורה פתוחה לגמרי כיד השם הטובה עלינו.

ווטו' עתה הבינותי את דיוקך (האייקון הנ"ל הוא אולי תחליף של תנאי בתראי לבוהן הישיבתי של תנאי קדמאי) אע"P שהיה נכון יותר לדייק 'כל האומר דוד חטא אינו אלא מטעה'. כוונתי על החזו"א היתה שאם אותו דורש היה מעמיד לו סתירה בחז"ל אז היה צידוק להיכנס לנושא.

תוקן על ידי - ניקלאסי - 4/25/2003 2:52:51 PM

למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע ; חנני אלוקים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי ; הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני ;...

וכמובן הפסוק הנפלא בהמשך :
"לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקדבי"
ובהמשך (בשביל מיימוני) :
"כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה"
ובהמשך (לא בשביל מיימוני) :
"אז יעלו על מזבחך פרים"

בקיצור, אחד הפרקים הנפלאים (והיותר אהובים עלי) בספר תהילים מתייחס לחטאו של דוד .

דוד אפוא חטא . הנביא לא בא אליו כדי לתת לו מחמאות על מעשיו .

ודברי חז"ל מעולם לא היו מוקשים בעיני, שכן כפי שכבר נאמר לא נכתב "דוד לא חטא" אלא נכתב "כל האומר" .
ומשמעם של דברים אינם שדוד באמת לא חטא, אלא שחזקה על האומר שאינננו מבין מיהות חטאו .

יש גם לשים לב לעוד פסוק מדהים באותו פרק : "הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי"

דוד המלך מתייחס פה לייחוסו הבעייתי .
זה עניין שלדעתי לא ניתן להמלט בו מתורת הסוד ואי"ה כשאתפנה אפתח עליו אשכול .

למנצח לבעלגולה בברחו לתורת הסוד... (ייאמר שמונה פעמים)

מה עושים רבותיי כשיש מחלוקת בין הנביא לגמרא?

למשל אם הנביא אומר על משהוא שהוא חטא ובגמרא אומרים שאינו חטא?

אולי כל האומר, הכוונה מי שמאשימים אותו על חטאיו ומביא את דוד ואומר אתה רואה גם הוא חטא! או המונה את חוטאי הקודמים לו ומונה את דוד כחוטא, אולי זו כוונת הגמרא? ואז הפירוש הוא שבהקשר של דוד ונסיבות המקרה זו מכשלה קטנה או מעידה קלה, ואין בשום אופן לתת לו תואר או ישות של חוטא?

האמת שאני לא מבין כ"כ, לכן אני שואל, אולי זה יכול להיות ככה?!

והכי חשוב השאלה הראשונה כאשר מחלוקת בין נביא לגמרא. אולי אין כזה דבר באמת, אם הבנתי נכון זה כך לדעת ווטו. מחכה לדעתכם

נושא זה ישן נושן ומשום 'חביבותו' על הציבור בכל דור מולידים אותו מחדש ודינם בו שוב ושוב.

הרב יעקב מידן הוציא לאחרונה ספר ארוך הסוקר את כל התייחסויות המפרשים והגישות השונות לעניין זה בתוספת ביאור מדיליה. (ספר זה עורר פולמוס גדול שאין כאן המקום להרחיב בעניינו)

רק לסבר את האוזן בגמרא דווקא משמע שדוד חטא כך למשל בכתובות דף ט' לפי תירוץ אחד לכל המעיין שם בסוגיא.
כך בכל מקום שמוזכר חטאו של דוד (מו"ק טו הוקם על - שהקים עולה של תשובה ויומא כב לגבי דוד באחת ועלתה לו וברש"י שם)

אולי בכלל הגמרא (תורת הסוד) מבקשת סליחתו של דוד על שנאלץ לחטוא ? כי " היתה ראויה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית" – יוצא מכך שהוא פטור מאחריות אישית.

לברוח לתורת הסוד זה הרבה יותר קל
העובדה הכי משמעותית בסיפור זה שדוד הודה בחטאו וקיבל את עונשו בהכנעה

לא הובנתי
אכן, אין צורך בתורת הסוד במקרה דנן והעליתי את שנראה לי פשוט .

טענתי זאת לגבי עניין אחר והוא ייחוסו של דוד המלך שהוא עניין ארוך שאני רוצה להעלותו על כל פרטיו בעתיד לכשאפנה ועוד חזון למועד .