ציטוט שבועי (7)

Rav Hillel Zeitlin

Seinfield
You mean the latter quote is from Tzatilin?

הקטע הראשון וודאי לא של הקדוש ר' הלל צייטלין הי"ד, שהרי חייו לא היו חיים ללא הקבלה ואכן זה הזמן להמליץ, אם לא עשיתי זאת בעבר, למיסנגדים דפה לקרוא את ספרו בפרדס החסידות והקבלה.

לגבי הקטע השני היה אפשר אולי ליישב בדוחק, וזו כנראה הסיבה שחשבת שזה הוא, כי יש אכן כתבים שלו שבהם הוא כותב את תפילותיו האישיות.

אני לא מספיק מכיר אותו כדי לשלול ע"ס היכרות, אז לכן זה "סתם" לא הוא ...

רוזנצווייג?

2 הציטוטים הם של אדם אחד - ר' יהודה אריה ממודינא חכם איטלקי שחי לפני כ - 400 שנה.

הוא היה איש משכיל ביותר שחיבוריו מגוונים מאד.
החל מספר על שיטות לשמירת הזכרון (שנמכר עכשיו בספריית בני תורה - ליבוביץ) וכלה בספר דיאלוג על משחקי מזל שהוא עצמו נמשך אליהם מאד, כמו גם ספרי שו"ת (האם מותר ללכת בלי כיפה, למשל), ספר דרשות וספר ויכוחים עם הנוצרים.

ספרו כנגד הקבלה שקטע ממנו צוטט לעיל הוא "ארי נוהם" . זהו ספר מעניין מאד שכתוב בהומור ובחריפות לשון ודן בשאלות הידועות, אך לדעתי לא משכנע במיוחד.

הקטע השני הוא מתפילות שחיבר וכפי שרואים הוא האמין באסטרולוגיה כמנהג התקופה ההיא וחיבר תפילות שהמזלות חלק מהן. (מותר ? ר' מיימוני?)

היתכן ?

הבאתי את 2 הקטעים ע"מ להציג שחלק עצום העומד בבסיס הדעות השונות עניינו ב"שפות" ולא במהויות.

ר' יהודה אריה ממודינא, ליאון דה מודינא באיטלקית, הריא"ם בספרות השו"ת. נולד ונציה 1571. נפטר בה בעיר 1648.
לקט מכתביו הרבים יצא בספרית "דורות", מוסד ביאליק תשכ"ח, תחת השם "לקט כתבים".
הפרטים שאני מביא כאן מועתקים מהמבוא של עורכת הספר, פנינה נווה, מהספר עצמו, ומשלי.

הרב די מודינא היה שותף בהרבה עולמות, לפי הגדרתנו היום. הוא היה אדם מוכשר ביותר, שהחל לכתוב בגיל תשע. רב, דרשן, אויב תורת הקבלה, אך גם מאמין בלב ונפש באסטרולוגיה ועוד סימנים ומזלות.
הוא היה כנראה פוסק חשוב, וכפי שציין בעל עגלה, יש לו פסקים שנראים מפתיעים, כגון הכרעתו הפשוטה שמותר לילך בגילוי ראש, והוא מצרף לעצמו את הכרעתו מרחיקת הלכת של המהרש"ל בהתר גילוי ראש אפילו בשעת התפילה...

מספריו:

סור מרע - דו שיח על משחקי מזל (דו שיח ספרותי בסגנון התקופה, בעקבות הדגם האפלטוני שהשפעתו נמשכת עד היום).
צמח צדיק - על תורת המידות.
מדבר יהודה - דרשות לדוגמא, בסיס לפיתוח עבור דרשנים וכל מי שזקוק להם.
תפילת ישרים - נורא, איום ונורא. בקשות אסטרולוגיות. כנראה כדי לשמח את בעל עגלה...
שאגת אריה - כדי לשמח את מיימוני, נגד הקבלה.
בן דוד - גם כן לשמח את מיימוני, נגד אמונת הגילגול.
חיי יהודה - אוטוביוגרפיה
ועוד הרבה.

מספרו האוטוביוגרפי מתקבל רושם של חיים לא קלים. בניו נפטרו עליו בחייו - והוא תלה זאת בשם ביש מזל שקרא לאחד ואחר כך, אם זכרוני אינו מטעני, גם לאחיו, שגם הוא נפטר על פניו. הוא היה מכור במידת מה למשחקי מזל, כפי שכבר צויין כאן. והוא האמין באסטרולוגיה, וראה בה מדע לכל דבר.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

יש לו כמה קטעים ביוגרפיים מענינים על דור המקובלים של האר"י ותלמידיו. במיוחד, על אותו זה שהכיר אישית מביניהם, ישראל סרוג, תלמידו השני בחשיבותו של האר"י

(כמה מלים על ישראל סרוק, או סרוג. מאיש זה יצאה למעשה הקבלה האשכנזית, שהגיעה לרמ"ע מפאנו מכאן ולרמח"ל אם איני טועה, דרך מתווכים ולשל"ה (בהיותו בחו"ל) מכאן. מסתברא יכול להשלים את התמונה.
לפי החוקרים, סרוג נס מפני ר' חיים ויטאל, התלמיד המפורסם ביותר של האר"י, שהצליח לקנות את ליבו של מורו. עד לבואו, היה סרוג ממלא מקום זה.
לסרוג היתה תפיסה שונה בקבלה משל הרח"ו. הוא היה מקובל מאד באירופה, אך לא על הרב די מודינא, שנפגש איתו אישית).

הביקורת של הרב די מודינא על הזוהר אינה מכילה דברים חדשים שלא התפרסמו כבר באשכול על קדמות הזוהר. לעומת זאת, יש לו גילויים מענינים, ("רכילאיים" כפי שהיה קורא להם בעל עגלה), אודות האר"י מחד גיסא, ועל ר"ח ויטל, סרוג ושאר חבריהם מאידך.
למשל, הוא מספר בשם "חכם גדול וחסיד מבני ישיבתנו" על סיפורים שהושמעו על נפלאות האר"י – אלו שמפורסמים היום כאילו היו אמת לאמיתה – שהם הוכחשו כבר בידי בן דורו רבי יעקב אבולעפיה. הרב די מודינא מדגיש כי אבולעפיה היה ידידו הקרוב של האר"י, והוא אמר כי "לא היו דברים מעולם מפעולותיו אלו". האר"י לדברי אבולעפיה היה עוסק בסחורה רוב היום, וגם חכם וחסיד, אבל "האותות והמופתים והנבואה והחיות מתים וכיוצא – במחילה מעצמותיו הטהורות, איני מאמין!" ועיי"ש (עמ' 234) דוגמאות נוספות.

על סרוג יש לו מה לומר מידיעתו האישית:
"תהיתי על קנקנו... לא נמצאו בו אפילו פעולה קלה מאשר היו מדברים ממנו!".
ושוב,
למרות שסרוג, נחשב "לרבי שמעון בר יוחאי שני" בידי הרמ"ע מפאנו, הרי "כל איטליה יודע ממה שקרה לי עמו מגאוותו לשחקים בסעודת מילה. אשר באנו לדבר על רבי מאיר... שכמעט זרק בפני לחם שלם מן השולחן בלא טעם וענין".
הרב די מודינא מזכיר שסרוג תפס את עצמו וביקש ממנו מחילה. אבל כמדומה שניתן ללמוד על אופיו ועד כמה היה מחונך בתורה.
והקטע המעניין ביותר:
"אמונה זו (=הגילגול) כל כך עיקרית אצלם, שהכופר בה כופר בכל. ופלאות האר"י המסופרים מהם, היסוד של רובם הוא שהיה מכיר כל אחד, מי היתה נשמתו בגילגול. וכן תלמידו, ר' ישראל סרוק, שהכרתי והייתי עמו בדיבור אלף פעמים בהיותו פה ויניציאה, כל תפארתו היה להכיר נשמת פלוני ופלוני מי היתה פעם אחרת. לא אשא שמותם על שפתי, מאשר שמעתי ממנו בפרטות – שהיה מייחסם לפי עושר או חשיבות האיש ההוא, ודי בזה" (עמ' 222).

ודי בזה.


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בעל עגלה

לשאלותיך והערותיך

כל המכוון לעשות מעשה מן המעשים ביום ובשעה לפי אמונתו בסימן מהכוכבים הרי זה לוקה - כך פוסק הרמב"ם.

אולי כדאי לפתוח אשכול בו נצטט כמה פנינים מביקורתו של הרב די מודינא על הקבלה, ותסביר ממה בדיוק לא התרשמת.

על כל פנים, אני חלוק עליך מכל וכל בקביעה שזו שאלה של שפה ולא של מהות, כדבריך.

אז אני ממתין לך לדו קרב על אמיתות הקבלה, חמוש בחרבותי (התורנית והפילוסופית), בצהרי היום, בכיכר העיר. שני העדים שלי יהיו בוגי ומוישה גרויס. במי אתה בוחר?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני

לפי הרמב"ם שהבאת האם יש מקום למנהג המובא במגן אברהם רע"א א' לקדש בסוף יום ו' שעדיין מזל צדק טרם בא מזל מאדים (האיום והנורא)?

אני חושב שבמקום אחר הוא כותב שלא לקדש בין השעות 6-7. זכור לכם היכן?

If I am not mistaking, Reb Yehuda Arye Medina composed a book which has two counter opinions side by side. One opinon is defending the validity of Kaballa and the other is opposing it. I think one was called Shagas Arye and the other Aryan Noham.

מי העדים שלי ?
הרמב"ן, השל"ה הק', המהר"ל, האר"י הקדוש, החוזה
ועוד כהנה וכהנה.

עכשיו תיקון :

כשכתבתי שהכל עניין של שפות, לא התכוונתי חלילה שהאסטרולוגיה והקבלה חד הם. רציתי רק להציג שמתנגד כה קיצוני לקבלה, האמין באסטרולוגיה.
למרות שבידו האחת צווח כנגד הריבוי בקבלה, הרי שבידו השניה עשה כמעט כדבר הזה, ורק השתמש במושגים אחרים.

במה דברים אמורים ? ישנו זרם תת קרקעי ביהדות אשר הביא את רובם המוחלט של ההוגים לתחושות מסויימות.
תחושות אלו מצאו ביטוי והתגבשו במושגים שונים. התחושות הללו הן חלק בלתי נפרד מהיהדות והיהדות היא חלק בלתי נפרד מהן.
לתחושות האלו היה שותף גם הר' די מודינא, אלא שהוא כינה אותם בשמות אחרים.

היהדות, וכתבתי את זה אין ספור פעמים, איננה אוסף של מצוות טכניות . היהדות היא בעיקר, כן בעיקר, ביטוייה של הנפש.

הנפש הזו היא המיסתורין. עם המיסתורין שבישראל
נפגשנו בנבואה, במעשה מרכבה, מעשה בראשית, "בת קול", ב"רחמנא ליבע בעי, "ורוח קדשך אל תקח ממני" ועוד ועוד .

כלל גדול יהיה בידך בעשיית המצוות, אומר ר' יוסף אלבו בספר העיקרים (ג' כ"ז) שלא היה "מקובל" - שהכל הולך אחר כוונת הלב כמו שאמרו רבותינו ז"ל רחמנא ליבע בעי ולפי זה , יש מי שעושה מצוות הרבה ואינו עולות לו כלום.."

זו מכת הפתיחה של תורת הנסתר, ביטויה של הנפש.

אני בהחלט אסכים שישנן התפצלויות בעייתיות שונות, שהיו אישים בעייתים שונים בתהליך מסירת תורת הנסתר, כשם שהיו כאלו בתהליך מסירת תורת הנגלה.
אבל על עצם קיום המסתורין, להבדיל מחלק מתכניו, אינני מצליח להבין איך יוכל בר דעת לפקפק.

ואם בר' די מודינא עסקינן, מספרים שהיה אוהב את הטיפה המרה והיה אומר שבעים טעמים לנזירות מן היין, אך טעמה של כוסית מכריע את כולן.

אף אני אומר: שבעים טעמים לכם כנגד הקבלה, אך טעמה של כוסית בהתוועדות חסידית מכריע את כולן!

בע"ע,

עם טעמה של כוסית ועם שמות כאלה אכן אין אפשרות להתווכח וטוב למיימוני שלא לקחני כעד כי זה היה מכריח אותי להכריז עליך כמנצח !

ווטו,
כידוע, תרי (ופעמים תלת) בעל עגלה איכא בשוקא.

לא חשבתי שעם הבע"ע הזה אפשר להתמודד עם ר' מיימוני..

זו היתה השתלטות עויינת של בע"ע אחד על השני ..

טוב, עכשיו ננסה כמצוות ר' מיימוני להביא כמה מהנחות הרב די מודינא .

נתחיל בפתח דבריו :
"חכמתכם האלוקית איני כופר בה אבל אין דעתי נוחה הימנה עד היום הזה."

אני מסכים.. גם דעתי אינה נוחה מדברים רבים.

הלאה :
הרב די מודינא מתרעם נגד המונח "לאו כל מוחא סביל דא" ושואל היתכן ? הוא גם מביא ראיה מהעובדה שראה גויים לומדים קבלה .

לכשלעצמי, ברור ופשוט שאכן לא כל מוח ולא כל נפש עשויה להבין את ההפשטה הכרוכה בתורת הנסתר. אינני רואה בכך טענה כלל.
בעובדה שגויים לומדים קבלה גם אין מאומה, שהרי אינני יודע מה למדו? מה הבינו ?

הלאה :
הקבלה סותרת את עיקרי תפיסת האמונה . דרך החקירה היא הדרך הנכונה ולא דרך קבלת אקסיומות מוקדמות הכרוכה בקבלה ללא בירור. גם אברהם אבינו טוען הרב די מודינא גילה את בוראו בדרך החקירה.

מדובר בתפיסות יסוד שחלוקים עליה הוגי הדעות גם בהקשר הכללי ולא רק בהקשר תורת הנסתר.

זה גם לא מדוייק, מאחר ולא מדובר רק ב"קבלה", אלא בחוויה שהרב די מודינא לא חווה .

בעיית הריבוי - זוהי למעשה הטענה היחידה החזקה
וגם עליה נערמו תילי תילים אפילו בפורום הזה.

קדמות הזוהר - גם על כך דובר בפורום.

הגלגול - יש לו שאלות רבות וידועות על כך, גם בספרו על הקבלה וגם בספרו על הגלגול. השאלות הן ידועות (מי יקום בתחיית המתים וכד')
אין לי השקפה ברורה ביחס לכך, וככלל אמנם תורת הגלגולים מצויה במקום מכובד בתורת הנסתר, אך איננה מחוייבת ממנה.

חובה לציין שכתיבתו מרשימה ביותר, הרב די מודינא חריף שכל וחד לשון . הוא בהחלט הצליח לרתק אותי, אבל לא לשכנע.

זהו להיום (להלילה בעצם)