שרשרת מגן דוד, מותר או אסור?

על המגן-דוד ראה: ג' שלום, "מגן דוד: תולדותיו של סמל", לוח הארץ לשנת תש"ט, תל-אביב 1948, עמ' 148-163. המאמר תורגם לאנגלית, ראה: א' מישורי, "מקורותיו של דגל מדינת ישראל", קתדרא, 62 (תשנ"ב), עמ' 155-171, הערה 9.

מאמרו של מישורי, ניתן לקרוא באתר סנונית:
http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/62155.html

קטעים ממאמרו של מישורי:

המגן-דוד

בניגוד למנורה, ל'גור אריה יהודה', לשופר וללולב, למשל, לא היה המגן-דוד
מעולם סמל יהודי ייחודי .{5} הוא הופיע בתרבויות שונות ובתקופות שונות. שמה
המקובל של הצורה הגאומטרית, המכונה בפינו מגן-דוד, הוא הקסגרם (hexagram)
או כוכב בעל שש זוויות star) pointed .(six כוכב זה מורכב משני משולשים
שווי צלעות, המשולבים זה בזה. זהו סמל עתיק ביותר, שזכה לווריאציות רבות,
ובמרוצת הדורות הודבקו לו פירושים שונים בתרבויות שונות .{6} המשולש העומד
על בסיסו נתפס בתרבות המצרית הקדומה כסמל של האלוהות. בנצרות הורחבה משמעות
זו,והוא נתפס כסמל להתגלמות המשולשת של האלוהים. המשולש נחשב אף לסמל של
המרכיבה נקבי, הנתפס כארצי, והוא קבוע בחוזקה כקרקע, אך שואף לדברים
עליונים.לעומתו, המשולש הניצב על קודקודו מסמל את המרכיב הזכרי, שבאופיו
הוא שמיימי וחותר לאמת .{7} שעה ששתי הצורות מוצגות כשהן נוגעות זו בזו

בקודקודיהן, הן יוצרות צורה אחרת, חדשה לגמרי, מבלי שהצורות המקוריות
תינזקנה במאומה או תפרענה האחת את קיומה של רעותה. כאשר חוצים המשולשים זה
אתזה, משתנה האופי של כל אחד מהם מן הקצה אל הקצה. בעטיו של השילוב החדש
נוצר דגם מסובך וסימטרי לחלוטין בעל חתכים מפתיעים ויחסים הדדיים. שישה
משולשים קטנים מתקבצים סביב משושה גדול. כשמתבוננים בכוכב זה - שהוא צורה
חדשה לגמרי - מבחינים עדיין במשולשים המקוריים שיצרו אותו; אלה שומרים על
אופייםהייחודי בתוך השילוב החדש שיצרו. וזו, בצורה סמלית, תכונתם של
נישואין מושלמים הקושרים בין גבר לאישה .{8}

החיפוש אחר סמלים לאומיים בתקופת הקמת המדינה הביא את העוסקים בכך להתחקות
אחר מקורות הסמלים שבחנו ולנסות לקבוע אם הם מתאימים לשמש כסמליה של המדינה
היהודית המתחדשת. סמל המגן-דוד היה הסמל הפופולרי והמקובל ביותר. דווקא
משום כך ביקשו אחדים לתהות על קנקנו. אף גרשום שלום עסק בכך. הוא האיר את
ההיסטוריה של המגן-דוד, דן בתולדותיו, ובעצם ניסה לענות על השאלה אם הוא
ראוי להיות מוצג על דגל המדינה או על סמלה. במאמרו {9} פירש שלום את
מקורותיו של המגן-דוד ואת זיקתו ליהדות לאור מקומו בקבלה המעשית, היינו
בקמיעות ובסגולות, והשימוש שנעשה בו בחותמיהן של מקצת מקהילות ישראל
באירופה.

בקבלה המעשית היו שני סימנים בעלי משמעות מאגית שנקראו 'חותמים'. הם נבעו
מההשקפה הקובעת שהאדם חותם עצמו בסימנים אלה, ובכך מגן על עצמו מפני השפעתם
של רוחות ומזיקים; אלה היו הכוכב המחומש )הפנטגרם( וההקסגרם. ההבדל ביניהם
היה קטן, ושניהם נקראו לעתים 'חותם-שלמה'. מכאן נדדו הסימנים האלה והפכו
לחלקבתורה המאגית של כל שלוש הדתות, ואפשר למוצאם בספרי כישוף .{10}

לגבי מקור השם 'מגן-דוד' ציין שלום כי אצל בעלי הסוד בימי-הביניים התהלכו
אגדות שונות על כוחו הסגולי של מגינו של המלך דוד {11} שבזכותו ניצל עם
ישראל במלחמה.

* דוג' לשימוש במגן-דוד בסמלים מאגיים - חוברת ,62 עמ' .158
מגן-דוד בדגל מדפיסים )פראג (1512 - שם, עמ' .159

המגן-דוד שימש, כאמור, גם בחותמיהן של קהילות ישראל באירופה, ואליהם אפשר
לצרף אף את דגלי המדפיסים {12} השימוש במגן-דוד החל בפראג, ומשם התפשט במאה
הי"ז והי"ח למורביה ולאוסטריה. את המניע העיקרי להתפשטותו מצא שלום ברצון
לחקות את הנצרות. היהודים ביקשו בתקופת האמנציפציה סמל ליהדות, בהקבלה לצלב
שהיה סמל הנצרות בכל מקום; הם רצו להפגין על כותלי בית התפילה של היהודי
החדש משהו הדומה במטענו לסמל הצלב. משום כך עלתה חשיבותו של המגן-דוד במאה
הי"ט,והדבר סייע להפצתו מאוחר יותר אף בקישוטים של כלי קודש, של בתי-כנסת
וכו',וכך הגיע לפולין ואף לרוסיה.

לדעת שלום הרדיפה אחר החיקוי הביאה להפצתו של סמל שבעצם אינו מביע דבר.
המגן-דוד ענה על צורכיהם של הציונים, מפני שזכה לתפוצה רבה ועם זאת לא היה
קשור באסוציאציה דתית ברורה .{13}

המגן-דוד היה לסמל מוכר ליהודי הציוני באשר הוא. בעיני הגויים התקבל המגן-
דוד כמייצג לא רק את הזרם הציוני ביהדות אלא את היהדות כולה. מאוחר יותר
נתפס סמל זה בעיני כמה ממדינות ערב כמייצג את הציונות.

הערות:

{5} הסמלים הנפוצים במיוחד מן התקופה היוונית-הרומית הם המנורה, ארון הקודש
וספרהתורה, האתרוג, הלולב והשופר, ראה: in Symbols Jewish Goodenough, E.
Cult,Jewish from Symbols Method, of Froblem The Period: Greco-Roman the
65p. 1954, York New XXXVII), Series, (Bollingen IV

{6} pp. 1959, York New Devices, and Designs of Handbook Hornung, C.P.
212-213

{7} Symbols of Manner all Contains which Signs of Book The Koch, R.
andPeoples Primirive by Ages Middle the to Times Earliest the from Used
YorkNew Holland), D. by German the from (translated Chrisrians Early
3-4pp. 1955,

{8} שם, שם.

{9} ג' שלום, 'מגן דוד: תולדותיו של סמל', לוח הארץ לשנת תש"ט, תל-אביב
,1948עמ' .163-148 המאמר תורגם לאנגלית, ראה: Curious 'The Scholem, G.
Jewishthe Became David" "Magen the How Star; Pointed Six the of History
243-351pp. (1949), 8 Commentary, .Symbol, ההפניות להלן הן למקור העברי
של המאמר. על מקורותיו של סמל המגן-דוד במאגיה היהודית ראה אף E.
99-189pp VII, Goodenough, )לעיל, הערה .(5

{10} שלום )שם(, עמ' .154-153

{11} שלום )שם(, עמ' .157-155

{12} דגלי המדפיסים היו סמלים ייחודיים שהודפסו בשערי הספרים. לפעמיס קבע
המדפיס את דגל משפחתו, ולעתים בחר בציור המרמז לשמו, לכינויו, לייחוסו או
לשליט מקומו או סמל של הצלחה וברכה. הצד השווה בכולם היה שהסמל בא לייחד את
ספרו של המדפיס מספרי בתי-הדפוס האחרים וכן לשמש קישוט לעמוד השער של הספר.
דגלי המדפיסים הופיעו מיד עם המצאת הדפוס. ראה: א' יערי, דגלי המדפיסים
העבריים מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה ה-91, ירושלים תש"ד, עמ' .IX

{13} שלום )לעיל, הערה .(9 עמ' .162-159


תוקן על ידי - ממדבש - 6/12/2003 5:47:30 AM

תודה לממדבש. ותודה מיוחדת על שהפעם הביא קטעים מן המאמר ולא הסתפק בציון מראה מקום בלבד...

לפי הניתוח היפה שהביא, יש כאן כמה שאלות:

א. האם השימוש המאגי בסמל של מגן דוד הופך אותו לאביזרייהו דעבודה זרה, האסורים?

ב. האם יש כאן תכשיט של אשה, שאסור על גבר?

ואלו הכיוונים שנראים לי לתשובה:

א. כיון שהיום רוב העולם אינם יודעים את ההיסטוריה של המגן דוד, ולהפך, רואים בו סמל יהודי וציוני, אין כאן מאגיה ועבודה זרה.
כמובן, אם אדם נושא את הסמל הזה מפני שהוא מאמין במאגיה שבו, אזי חוזר האיסור למקומו (אם כי יתכן שאלו שמתירים לשאול בשדים יתירו גם שימוש בסמלים מאגיים, בקמיעות וכיו"ב).

ב. אם התכשיט מקובל בין גברים, וכל שכן אם נשים אינן משתמשות בו, אין כאן "לא ילבש", אותו איסור שאוסר על גברים להשתמש בלבוש ובתכשיטים המיוחדים לנשים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו