| נשלח ב-24/6/2003 23:06 |
 |
| |
כנס ארצי לזכר פרופ' ליבוביץ
במכון ון-ליר בירושלים, החל היום כנס בן שלושה ימים לציון מאה שנה להולדתו.
להלן תוכנית הכנס (מתוך אתר המכון)
ישעיהו ליבוביץ – שמרנות ורדיקליות
כנס לציון 100 שנים להולדתו
יתקיים בימים שלישי, רביעי וחמישי, כ"ד – כ"ו בסיון תשס"ג, 26-24 ביוני 2003
במכון ון ליר בירושלים
בתחומים שונים ייצג פרופסור ישעיהו ליבוביץ השקפות שמרניות. כך לגבי היחס בין הלכה לתיאולוגיה, בין קוגניטיבי לקונטיבי, בין מדע לערכים, בין דטרמיניזם לרצון. כך גם בתחום התפיסה השכלתנית ודרכי הטיעון וההוכחה. עם זאת, ליבוביץ העניק לכל אחת מן העמדות האלו בפני עצמה פירוש רדיקלי, כל שכן שהן הלכו והחריפו כאשר התכנסו בכפיפה אחת בהגותו ובאישיותו המרתקת.
הכנס ידון ברבדים שונים של השאלה, במרכזי העצבים שהגותו נגעה בהם, כמו גם בתרומתו לתכני הוויכוח ולדרכי הוויכוח הציבורי בישראל.
יום שלישי, כ"ד בסיון, 24 ביוני 2003
17:00-16:30 התכנסות, הרשמה וכיבוד
19:00-17:00 שמרנות ומהפכנות
דני סטטמן, מהפכן, או דובר של רוח הזמן
איתמר פיטובסקי, קונטרה, רפורמציה, אפולוגטיקה וליבוביץ
חביבה פדיה, מיסטיקה ותועלתניות – יחיד וקולקטיב
שלום רצבי, שמרנות ומהפכנות בהגותו של ליבוביץ
21:15-19:15 מחאה וניתוץ אלילים
משה הלברטל, ליבוביץ כאיקונוקלסט שמרן
אסא כשר, בין יהדות לאלילות: תוכנית הפרשנות המינימליסטית
אבי רביצקי, ישעיהו ליבוביץ: אנטיתיזה לראי"ה קוק?
יום רביעי, כ"ה בסיון, 25 ביוני 2003
11:30-09:30 דת ופוליטיקה
אבי שגיא, התיאולוגיה הפוליטית של ישעיהו ליבוביץ: המרחב הפוליטי כמבחן דתי
משה הלינגר, הגותו של ישעיהו ליבוביץ: מרדיקליות דתית-דמוקרטית לרדיקליות דתית-ליברלית
זאב הרווי, התגובות של ח.י. רות וליבוביץ לאחר קיביה
11:45-11:30 הפסקת קפה
13:45-11:45 רדיקליות פוליטית
דוד אוחנה, על כוחו של האינטלקטואל הרדיקלי
אביטל וולמן, מרי כאורח חיים
נפתלי רוטנברג, על הסרבנות – ליבוביץ ואחרים
14:30-13:45 הפסקת צהריים
16:30-14:30 הגות והלכה
חנה כשר, בין עבודה זרה לעבודה שלא לשמה – פרשנות אקטואלית למונחים הלכתיים
משה מאיר, האם מובילה פילוסופיית ההלכה של ליבוביץ לשמרנות הלכתית או לרפורמה?
אבינועם רוזנק, התיתכן הלכה בלתי אידיאולוגית?
17:00-16:30 הפסקת קפה
19:00-17:00 הגות ומדע
חוה יבלונקה, שמרנות רדיקלית בפילוסופיית הביולוגיה של ליבוביץ
יוסף נוימן, הדיכוטומיה הליבוביציאנית בביולוגיה
רבקה פלדחי, ההפרדה בין דת ומדע – עמדה בשדה התרבותי
אורי רם, ידע ודעה: ליבוביץ והשבר הפוסט-מודרני
יום חמישי, כ"ו בסיון, 26 ביוני 2003
11:30-09:30 הומניזם ומוסר
גלעד ברעלי, אין בתוכן אלא מה שגלום בקליפה
אליעזר שביד, ליבוביץ וההומניזם
פנחס שיפמן, הפקעת המוסר מן התודעה הדתית: תרומה שלא מדעת ללאומנות, לחילון ולחרדיות
11:45-11:30 הפסקת קפה
13:45-11:45 יהדות ומודרנה
מאיר בוזגלו, ליבוביץ וההגמוניה החילונית
אלון חסיד, אמת, חובה ומשחקי-כאילו: על ליבוביץ ועל הדתי המודרני
אריה פישמן, בין מסורת למודרנה: ישעיהו ליבוביץ כציוני-דתי רדיקלי
14:30-13:45 הפסקת צהריים
16:30-14:30 תיאולוגיה וחירות
יצחק בנבג'י, שמרנות תיאולוגית כבסיס לחירות פרשנית במשנתו של ליבוביץ
גילי זיוון, ההכרעה הדתית עפ"י ליבוביץ – עיון ביקורתי
אבי כצמן, כישוף, מדע ומיסטיקה: ישעיהו ליבוביץ ולודוויג ויטגנשטיין
נעמי כשר, האוטונומיה הדתית בתפיסת היהדות של ליבוביץ
חברי הוועדה האקדמית: אביעזר רביצקי (יו"ר), דוד אוחנה, מנחם ברינקר, משה הלברטל, אסא כשר, גבי מוצקין, שמשון צלניקר, נפתלי רוטנברג, אבי שגיא, דפנה שרייבר.
משתתפים:
פרופ' דוד אוחנה, המרכז למורשת בן-גוריון, מדרשת בן-גוריון
ד"ר מאיר בוזגלו, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר יצחק בנבג'י, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' גלעד ברעלי, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' משה הלברטל, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר משה הלינגר, החוג למדע המדינה, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' זאב הרווי, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אביטל וולמן, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר גילי זיוון, מרכז הרצוג, עין צורים
ד"ר אלון חסיד, החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' חוה יבלונקה, המכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל-אביב
אבי כצמן, בית ספר מנדל, ירושלים
ד"ר נעמי כשר, המכללה האקדמית של תל-אביב-יפו
פרופ' אסא כשר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חנה כשר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר משה מאיר, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' יוסף נוימן, הפקולטה למדעי החיים והחוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' דניאל סטטמן, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה
פרופ' חביבה פדיה, החוג להיסטוריה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' איתמר פיטובסקי, החוג לפילוסופיה של המדע, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אריה פישמן, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' רבקה פלדחי, המכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל-אביב ומכון ון ליר בירושלים
פרופ' אביעזר רביצקי, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר אבינועם רוזנק, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ון ליר בירושלים
הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, מכון ון ליר בירושלים
ד"ר אורי רם, המחלקה למדעי ההתנהגות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ד"ר שלום רצבי, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אליעזר שביד, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' אבי שגיא, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' פנחס שיפמן, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2003 23:17 |
|
| |
ובכן, שגרירכם הנאמן היה היום בכנס.
מאות אנשים גדשו את האודוטוריום והאולמות הסמוכים, (במעגל סגור). מסתבר שליבוביץ עדיין פופולרי ביותר.
במכון ון-ליר הודיעו שבקרוב יועלו כל ההרצאות לאתר שלהם כקטעי וידאו.
להלן תקציר הרצאה אחת שרשמתי.
(וכי בשביל מה יש לי נייד חדש?)
פרופ' משה הלברטל - ליבוביץ והאיקונוקלאזם (ניפוץ אלילים).
ליבוביץ כונן שיטה שמתמודדת עם השאלות הגדולות של המודרנה. לא היה אדם כמוהו בתולדות ההגות היהודית שרוקן את ההגות היהודית מכל תוכן מוסרי. היתה בו סתירה: מחד, היתה לו התנגדות רבה להענקת מובן מוסרי למעשה הדתי, ולא זו בלבד, אלא שתוכן מוסרי זה מרוקן את הערך הדתי של המצוה. מאידך, הוא היה המבקר המוסרי החריף ביותר של החברה הישראלית.
אנסה להבהיר את המתח באמצעות האיקונוקלאזם של ליבוביץ, ונראה שהשמרן שבו הוא הרדיקלי.
מה מביא אותו לרוקן את היהדות מערכים מוסריים? קשה להגן על העמדה הזו של ליבוביץ, הרי יש אינספור מקורות הסותרים זאת. אציג אחד מהם: מפרשי ימי הביניים תוהים מדוע נענש דור המבול, הרמב"ן מסביר כי מלאה הארץ חמס, 'והיא מצוה מושכלת', ואין צורך לצוות עליה.
אני רוצה לטעון כי תפיסת הדת של ליבוביץ עומדת על תובנה חדשה במושג האלילות שליבוביץ פיתח. אנחנו רגילים לחשוב שע"ז היא לעבוד ישות מטאפיזית מחוץ לאל. במחשבה של ליבוביץ ע"ז היא 'הפיכה של ערך אנושי, מוסד, אדם, לערך מוחלט'. מדינה, אדם, פעילות כלשהי, אסור שיהפכו לערכים מוחלטים. ערך מוחלט פירושו דבר בעל מעמד מצוה, שהופך מרכזי לחיינו. ליבוביץ כותב: 'כי אין עבודה זרה אלא עשיית דברי חולין לערכים עליונים ומוחלטים'. הוא מחיה את המאבק באלילות, כמו הרמב"ם בזמנו, כי זה חדר למציאות המודרנית.
היות ולשבת יש מעמד מוחלט, אם נגדיר את מעמדה במילים 'יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת על ישראל', בכך הפכנו אותה לאלילות, כי הפכנו את זה לדבר שבקדושה, ונכנסים לספרה האלילית. לכן הוא מנסה לרוקן את הפעילות הדתית מתוכן מוסרי אנושי.
בספר השאלות לליבוביץ (רציתי לשאול אותך פרופ' ליבוביץ, ירושלים תש"ס), רואים שהוא מקבל הרבה שאלות מבחורי ישיבה ליטאיים. כי הוא עשה מהיהדות מצוות, והוא מדבר בעיקר לליבו של הליטאי. היהדות שלו היא פעולות. יש לזה יסוד מאד שמרני, וזה נוגע בנימים מאד עמוקים של זרמים חשובים ביהדות.
אני רוצה להעיר, כי גם העובדה שיש פה כנס, זוהי סתירה פנימית מאד מורכבת מבחינת ליבוביץ. הוא אמר שהיהודים יש להם תיאוריות שונות, אבל מה שמשתף אותם זוהי ההלכה, והיא השומרת על הרציפות. כשחושבים על הפעולה ההלכתית, ניתן לפרש אותה באופנים שונים, ויתכן ששני אנשים עושים אותה פעולה, האחד נותן לה משמעות מיסטית אלילית, והשני – עבודת השם. לפי ליבוביץ היהדות היא יותר דת של מניעים, ופחות דת של פעולות. המניע הדרוש הוא - עבודת השם לשמה.
איך ובאיזה מובן זה קשור לביקורת החברתית שלו, שהיא כולה מוסרית?
כשמעיינים במוקד של הביקורת החברתית מוסרית שלו, הוא מדבר על מושגי הקדושה והמוחלט, שאם הם מועברים אל החולין, הם מסוכנים. הפיכת המדינה לערך מוחלט, לקדוש, זה מביא למעשים חמורים. רק האל הוא קדוש, וציוויו מוחלט, אבל כל ערכיו של האדם חולין הם, ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם, אינם נעשים קודש, והם נתונים לביקורת של משהו הגבוה מהם.
זהו האיקנוקלאזם של ליבוביץ, המאבק השיטתי שלו לשמור את המונופול של הקדושה בתוך הדת, וחסימת ערכים אנושיים שלא יחדרו לתחום הדת, ומנגד, הניסיון שלו לחסום את העברת הקדושה למעשי אדם. לכן אותו אדם שרוקן את הדת מכל ערך מוסרי, הוא זה שמבקר את המדינה בשם המוסר, מפני שהכל מתוך מאבק באלילות.
___________________________________
אחריו דיבר פרופ' רביצקי, שהציג את שני הקטבים המנוגדים: ליבוביץ מול הרב קוק.
אצל הרב קוק הכל קדוש, המימוש של האלוקות הוא בכל המציאות, ורק הענקת ממד קדושה למציאות – זוהי השלמת שלטון ה' בעולם.
אצל ליבוביץ – כל זה היא עבודה זרה. הקדוש מופרש ומובדל מאיתנו, וכל המציאות היא העדר הקדושה. יתרה מזאת, עלינו לשמור לבלתי לקדש ערכים אנושיים, שכן זוהי אלילות גמורה.
רביצקי סיים בהלצה: שני דברים נשארו בעיני תמוהים. ההבדלה של הרב קוק, והקידוש של ליבוביץ. איך הרב קוק מסוגל לומר 'המבדיל בין קודש לחול', ואיך ליבוביץ מסוגל לומר 'מקדש ישראל והזמנים'...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2003 08:12 |
|
| |
אוי, זה גדול, ההלצה של רביצקי. כמובן שניתן לשכלל אותה לכל הוגה דעות בלי קשר לתיאוריה שלו, אבל באמת מגיע לרביצקי מדליה על ההברקה.
"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2003 14:02 |
|
| |
נקודה למחשבה – "הוא מחיה את המאבק באלילות כמו הרמב"ם בזמנו, כי זה חדר לחברה המודרנית."
ואולי..... הקו הקיצוני שליבוביץ נקט בו בא במחשבה תחילה, כדי להציב עמדה קיצונית בתגובה על הקיצוניות של הרב קוק? לשמש אופוזיציה אמיתית
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 00:21 |
|
| |
חכם גדול. עכשיו נזכר להודיע..
אומרים שמשה רבינו בא ליתרו ברגע האחרון והזמין אותו לבוא, כי בעצם הוא רצה שישאר במדין..
אף פעם לא הצלחתי להבין, כנסים אלו על שום מה ולמה? מה רע באותיות ? מי צריך לשמוע אותם? הרי כל מה שהם אומרים בשעה אני קורה בעשירית הזמן !
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 08:16 |
|
| |
1. תודה.
2. טעות בידך.
3. להבא אתייעץ עם כב'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 08:36 |
|
| |
הנער הזצער. קורא עם א' כמובן
אקדמאי יקירי,
זה היה כמובן בבדיחות הדעת .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2003 11:34 |
|
| |
נראה שהנושא רציני מדי כדי להתייחס אליו בבדיחות הדעת
עתידה ושמירתה של פני היהדות האמיתית והמקורית הוא שעומד על הפרק.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 00:45 |
|
| |
איקה,
האם ההערה הזו היתה ברצינות (ולא בבדיחות הדעת) ?
"עתידה ושמירתה של היהדות האמיתית עומד על הפרק"
מה דעתך שנשאיר לקב"ה את התפקיד העצום והנורא הזה?
עם כל הכבוד, עתידה של היהדות איננו עומד על כתפי הפורום הרחבות. בל נגזימה ..
קצת צניעות ..
אביסעלה ביטול היש..
המשפטים מהסוג הזה חציים גיחוך וחציים מבוכה ..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 01:03 |
|
| |
'יותר מששמרו ישראל את השבת שמרה השבת על ישראל'
מישהו מכיר אולי את המקור למשפט הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 01:07 |
|
| |
נפוץ שאין למאמר זה מקור, אלא איזה שהוא רמז בתפילה או בזמירות (שכחתי).
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 01:12 |
|
| |
ידוע שמקורו בכתבי אחד העם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 02:08 |
|
| |
בעל עגלה
"עתידה של היהדות עומד על כתפי הפורום" זה מה שהבנת מדבריי? לא הבנת!
להשאיר את עתידה של היהדות בידי הקב"ה – נו טוב , אני מודעת לגישה הסוברת שהכל מובטח מראש בלי שום תנאי, שיהיה....להזכירך שכל פעם שהיהודים גורשו מארצם לגלות, זה קרה בגלל שהם הביאו את זה על עצמם.
ולא אתייחס לנטיה שלך להטיף לי מוסר, וזו לא הפעם הראשונה, וכנראה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 02:10 |
|
| |
מסתברא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2003 10:44 |
|
| |
איקה,
אני לא מטיף לך מוסר !
חלילה !
אינני במעמד של להטיף מוסר לאיש !
אני מתייחס למילים שנאמרו פה .
הגם את זאת תמנעי ממני ?
|
|
|
|
|
