כחצות הלילה אני ייוצא מתוך מצרים והמתי

השאלה ידועה בשם הגרי"ז מבריסק, והוא ענה עליה בצורה הזו; הלוא גם החלקיק שבין מוות לחיים אין בו אקט של רגע בודד אשר בו מתבצעת המיתה, אלא עד כאן היה האדם חי מכאן והלאה מת. בדיוק כמו כן בהכאת הבכורות, בחצות לא התבצע אקט המיתה, אלא עד חצות היו הבכורות חיים, מכאן והילך היו מתים. שחלקיק לפני חצות עדין היו חיים, ובחלקיק הקטן שאחרי חצות כבר היו מתים, נפסק פתע מקור חיותם.



תוקן על ידי - ivri - 7/2/2003 9:33:40 PM

בהחלט
אבל הוא לא עונה רק מעיין תלי תליא בדלא תניא

נילוס

לא הבנתי מה קשה.
זה שהזמן יכול להתחלק?
וכי איך מודדים את הזמן?
אם כבר, אני הייתי שואל איך ידעו המצרים שבדיוק חצות הלילה.
(אולי לפי מצב הירח והכוכבים).
על כל פנים, לא הייתי מנסה לתרגם את השעה "חצות" לשעון אטומי. התורה מדברת, כרגיל, לפי דעת והבנת בני אדם, ומדידה של בני אדם. ותו לא מידי.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אתה טועה מיימוני עובדה שהבריסקער נדרש לכך בכ"ז , והרי חילקו ודיקדקו דווקא בין "ב"חצות ל"כ"חצות...

אפשר שאני טועה.
ואפשר שהרב מבריסק נדרש לשאלה שאינה שאלה.
ואפשר שניצל את השאלה כדי להסביר פשט במהותו של הזמן.
ואפשר שאין הסיפור נכון כלל...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

כחצות הלילה זה לא בדיוק אלא בחצות (מה שאומרים ההבדל בן משה לאל')
ולשאלה, שמעתי פעם ממישהו שהקב"ה עצר את כל היקום (כוכבים ממסילתם וכו') בחצות בדיוק והרגם ולאח"כ השיבם חזרה למסלולם (זה וורט שלם שתלוי במחלוקת בגמרא ואכמ"ל)
ובפשטות התשובה היא של איברי הגם שחצות אינו זמן גם המיתה לא דורשת זמן וזוהי כנראה תשובתו ולא כמו שנראה משאלתך שהוא עונה מתי הם מתו ולא היאך יתקיים זמן הקרוי חצות שגם ע"ז הוא ענה שבאמת לא יתקיים זמן כזה וכדלעיל

אני יודע שתצחקו עליי
חס וחלילה, אין זה מדרכו של הפורום. 

מתי היתה היציאת נשמה של המצרים ?
לדעת המקובלים אין  לגוי נשמה יש לומר נפש.

הלא כחצות הלילה זה בדיוק
עיין רש"י כחצות = בערך בחצות.

ומצד שני אם מחלקים את הזמן לחלקיקים קטנים אז אין חצות בדיוק ,יש או אחרי חצות או לפני איך אפשר לומר חצות בדיוק , איך ? 
אין כל בעיה עקרונית לדבר על חצות, כל רצף של זמן ניתן לחלק לנקודות שאחת מהם תהיה חצות.

לגופו של דבר, אני חושב כמו הרב מיימוני, דיברה תורה בלשון בני אדם.