ההכרעות הבלתי-הלכתיות שלנו

להלן ויכוח מעניין שמצאתי בפורום שכן...

הבאתיו הנה למקומו הראוי, ברשות הכותב, לחברים הנכבדים כאן יהיה בודאי מה להוסיף.


הודעה של 'מרכא כפולה':

לדעתי, וכבר כתבתי אותה כמה פעמים, רוב רובם של האירועים והתהליכים בחיינו אינם מכוסים ע"י ההלכה אלא ע"י הכללים הגדולים כמו שש המצוות התמידיות, שיויתי ה' לנגדי תמיד, בכל דרכיך דעהו וכד'.

כדי שיהיה ברור איני מדבר על בעל תשובה אלא על אדם שגדל בבית דתי והוא חי באופן כללי לפי השו"ע.

נלך לאורך היום של כוללניק ושל בן אדם עובד:

באיזה שעה לקום בבוקר ? בתוך התחום של זמן ק"ש אין הלכה.

איך להתעורר בבוקר משעון או מ-195 אין הלכה.
מה לנעול כשיורדים המיטה - אין הלכה.
(אני לא אהיה נודניק לשאול איזה סוג פנטופלעך וכו')
האם ליטול ידיים במים קרים או חמים.
באיזה משחה לצחצח שניים.
באיזה נייר טואלט להשתמש
באיזה סבון שמפו וכד'
האם לטבול במקוה, להתקלח או בכלל לא ?
הוא גמר לקום עכשו הוא מתלבש.
מה ללבוש ? בלי להיכנס לפרטים של צבעים איכות אורך מתי להחליף אני מקווה שהרעיון מובן.
הוא נוטל את הטלית ותפילין להתפלל - איזה הלכה קובעת את מידת ההידור של הטלית התפילין השקיות שלהם, הגודל של הטלית וכו' וכו'
הוא נותן צדקה לפני התפילה - יש הלכה כמה ?
הוא מקבל על עצמו ואהבת לרעך כמוך לפני התפילה - על מי לחשוב (מי יוצא מן הכלל ואסור לחשוב עליו ?)

הגענו לתפילה - כמה להאריך מה, כמה לכוון, על מה לכוון בברכות של עמידה.

גמרנו להתפלל פוגשים אנשים - עם מי לדבר על אלו נושאים (לא לה"ר גילוי סודות וכו')

קונים משהו במכולת - מה לקנות כמה לקנות - הלואי והיו הלכות לכך

הולכים לכולל - מה ללמוד כמה ללמוד איך לבחור חברותא איזה סברות להגיד ללמוד לסמיכה ללמוד לדיינות בקיאות עיון וכו'

הולכים לעבודה - כמה לעבוד איפה לעבוד איזה מקצוע לבחור איך לאזן בין תורה ועבודה כמה כסף באמת צריך. בתוך העבודה -קשרים עם אנשים, לקרב או לא לקרב, להתחבר או לא להתחבר. באיזה שיטות לבצע את המוטל עלי. אם אני ממונה על מישהו איך להתייחס אליו בהקפדה ברכות, להתחשב במצבו עד כמה. מהו האינטרס העליון ? מקום העבודה ? יחסי אנוש ?

סתם דוגמה - אני מתכנת עצמאי. לפעמים אני עובד על פרוייקט 12 שעות ביום. באיזה הלכות אני נתקל במשך 12 השעות האלה ? (לפעמים אפילו אוכל ותפילות אין בשעות האלה בקושי אשר יצר) אבל אני מכריע אלפי הכרעות - אבל אינן הלכתיות.

חוזרים מהעבודה והכולל הביתה אל האישה והילדים - יש כאן מערכת מורכבת ויפהפיה של קשרים והשפעות, אהבות ובעיות, חינוך ובקרה תקציבית, עזרה, וטיפול. בכל הדברים האלה יש ענין של אוירה וכיוון שבנויים ברובם הגדול על האישיות בלי מעורבות של ההלכה. (אני מדבר מעבר להלכות הקשורות לנושאים אלה)

כמה לדבר איך לדבר מה לדבר איך להתייחס מתי לכעוס את מי להעדיף למי לקנות את מי לשבח למי לעזור באיזה תחום לעזור וכו' וכו' וכו'

אנו מתקרבים ללילה - כל הקשר עם האישה, בלי להיכנס לפרטים, מבוסס על הלכה אבל למעשה רוב רובו של הקשר תלוי באישיות ובעולם הפנימי : מה לעשות ביחד, לדבר ? ללמוד ? איך לדבר על הילדים איך להתייחס לבעיות אישיות מה להציע בקשר לשוויגר איך לנהל את הבית מעשית ורוחנית.

ומכאן למעגל החיים והשנה בעיות של מחלות, לידות, פטירות ל"ע, חופשים חגים בכל הענינים האלה יש הלכות אבל רוב ההתהלכות היא אינה הלכתית אלא באה מהמטען ומה"בטן" של כל אחד.

ולא אמרתי כלום על נטיות אישיות למוזיקה, איזה כלי ללמוד, ואיזה סגנון ואצל איזה מורה.

וכנ"ל גבי תחביבים והעדפות אחרות, קריאת ספרים, עיתונים (מה שמותר ...) ציור, טיול, ספורט, וכו'.

בקשר לאוכל - מה אני אוהב קשור להלכה ?

אני מקווה שהרעיון הובן - רוב החיים אנו עסוקים בדברים שהקשר שלהם להלכה הוא מסגרתי בלבד. ומי שחונך על שמירת ההלכה בכלל לא צריך לחשוב על זרימה הלכתית בענינים האלה. אבל הוא מכריע ובוחר ומחליט אלפי החלטות לפי ה"בטן" ז"א לפי עצמו. האם "עצמו" זה חיבור לנשמתו ועם ה' או חיבור עם חקיינות ואולי יצה"ר ר"ל - זה תלוי בחינוך של הבנאדם ובדרך שגדל.
זה כמובן לעולם לא שחור-לבן אבל הרעיון מובן, אני מקווה.



תגובתו של 'משגיח':


ממש לא מדויק.
השארת הרבה חורים בהם כן יש התייחסות מצד ההלכה.
אצמד לסיפור שלך.

"מה לנעול כשיורדים המיטה - אין הלכה." - יש הלכות מדויקות של סדר ודרך לבישת הבגדים.

"האם ליטול ידיים במים קרים או חמים." - אבל יש דינים אילו מים ראויים לנטילה וכו'.

"באיזה משחה לצחצח שניים." - מה עם כשרות?

"באיזה נייר טואלט להשתמש " - ניר שלא עשוי מגניזה ושלא נעשה בשבת.

וכו' וכו'.

אין הרבה דברים שהלכה משאירה ללא הכוונה. ומי שחושב אחרת כנראה לא למד מספיק.



תגובת 'מרכא כפולה':

משגיח,
צר לי לא הבנת כלום.
ההלכה קובעת איך לנעול אבל לא אם לנעול.
המשחה שניים צריכה להיות כשרב אבל לא חייבים להשתמש בה. וכשיש 100 משחות כשרות ההלכה לא
קובעת באיזה מהן להשתמש.

ההלכה קובעת כללים, שאדם דתי חי אותם כמו שהוא יורד מדרגות (זה פעולה מורכבת ביותר, אבל אנחנו עושים אותה כלאחר יד) או נוהג במכונית או מחייג בפלאפון. האדם שומר המצוות חי את "ההכוונות" האלה בלי שום התייחסות. אבל מאידך גיסא כמו שאמרתי מאות החלטות ביום הוא צריך להחליט אחרי ההכוונה של ההלכה וכאן נכנסת האישיות שלו. האם היא מחוברת ל"בכל דרכיך דעהו" או לשטויות כמו לחצים חברתיים או חשבונות אגואיסטיים של כבוד ושררה.

בתוך הנייר טואלט ללא חשש גניזה אין ההלכה קובעת באיזה להשתמש.

בחנויות הנעליים יש 10,000 סוגי נעלי בית ללא שעטנז , וההלכה לא קובעת לי איזה מהם לרכוש.

אז מה אומר הרמ"ע ואיפה?

דוד אתה מנסה לשכנע את מסתברא שהוא יחזור?