שובי שובי ונחזה בך,רואה אשה נאה מה מברך?

אני חושב שיופי של אישה זהו לא משהו אבסלוטי
כי יופי הוא עניין יחסי ועל טעם וריח אין להתווכח מה עוד שכל אישה שמה עליה שכבות של צבעי מלחמה וא"א לדעת אם היופי הוא מהבריאה הוא או מעשה / מעושה ידי אדם

גומרת

ברוכה הבאה אל הפורום

כאן אף פעם לא גומרים ללמוד ולחשוב.

שאלת:
מדוע גברים חרדיים עוצרים להתבונן בנשים יפות.

אני משיב:
תמהני על משפט זה שנאמר בהכללה גורפת לכאורה, והוא אינו מדוייק.
יש אנשים שאינם מנסים לשמור על העינים.
יש אנשים שמנסים ולא תמיד מצליחים.
יש אנשים ששומרים מאד ובהצלחה.

איני יודע במי מהם נתקלת.
כמובן, הנסיון לא תמיד קל. אין אפוטרופוס לעריות.

אבל לקבוע כלל גורף כזה? תמהני.

אמנם, כדאי שכל אחד מאיתנו, כלומר אלו שמייצגים את ה"גברים החרדיים", יזכור שמעשה כזה מביא גם לידי חילול ה'.
זו תזכורת חשובה, ותודה לך על הדברים.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

עריות?
מיימוני,לא קצת הגזמת ?

עבודה זרה דף כ' ע"א:

מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר (תהלים קד) מה רבו מעשיך ה'. ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה, רק שהיתה באה מטיפה סרוחה, שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה, בכה דהאי שופרא בלי עפרא.
ורב? אודויי הוא דקא מודה (רשב"ג), דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו.

ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפילו מכוערת?... ההוא קרן זוית הואי.

מתוך דברי הגמרא עולה דבקרן זוית, וברואה ישראלית, יש לכו"ע חיוב לברך 'שככה לו בעולמו'. ולרשב"ג אפילו ברואה עכו"ם מברך לפחות 'מה רבו מעשיך ה'. ולפלא בעיני שלא הביאו הפוסקים חיוב זה.

רמב"ם: "הרואה בריות נאות ומתוקנות ביותר ואילנות טובות מברך שככה לו בעולמו". (הל' ברכות י, יג)

(שיקולים אפשריים: שלמות המערכת, יציאת שכר בהפסד, לא ניתנה 'קרן זוית לשיעורין', וכו')


מלומדים, השמיעו דבריכם!

תוקן על ידי - אקדמאי - 30/07/2003 13:40:38

אם אני לא טועה אפילו בבגדי אישה אסור להסתכל ק"ו ב"ב של ק"ו בפני אישה , ועוד ישה יפה
דרך אגב , אם כן אסור לתת גם קומפלימנטים על שחקניות בסרטים.

(תוקן עקב דרישות צניעות)

תוקן על ידי - מיימוני - 30/07/2003 14:17:03

את ר"ג לא הבנתי, מה עם לא תחינם ? לא תיתן להם חן ובעיקר זה גם מחשבה, שאיני יודע איך אפשר לשלוט עליה!? אבל בטח לא לעמוד ולברך שיקצ'ה רק בגלל יופיה

"וכבר כתבתי במקום אחר שאין גדר הסתכלות כי אם במעיין ותוקע דעתו בזה משא"כ דרך העברה בעלמא אין שום קפידא בכל מילי שאמרו חז"ל שלא להסתכל ..."

(עזר מקודש אה"ע כ"ה ב')

"באיסור ההרהור ביום ... אין הגדר בזה בהרהור כלדהו אגב שיטפא וכעין מה שכתבתי במק"א אודות מניעות הרבה דברים מלהסתכל בהם שלגבי אגב שיטפא לא שייך איסור כן הוא בזה שכל שמסיח דעתו כפי סגנון יכלתו וידיעתו לא ניתנה תורה הק' למלאכי השרת ואין בזה דררא דאיסורא ןמה שכתוב בשם האריז"ל אודות מי שהרהר והסיח דעתו מתפילין באומרו שלא ניגע לריק נראה שזה הוא בשהתקעות הרהור ובהתעוררות תאוה בנפשו בציור בדמיונו פועל התאוה ההיא בפועל שהוא סגנון הקובע רושם במדות הנפש להתעורר למה שיש בו גרירה ח"ו לגלוי עריות ממש וגם מצד הטומאה בלילה על ידי רושם התעוררות כזה יש קפידא מה שאין כן בזולת זה וכל שאין התעוררות בנפש התאוה על ידי זה הרי זה ככל לשונות הספרים הק' שמזכירים מהפעולה ואין חשש קפידא בזה גם בסתם אנשים תלמידים קטנים שאמרו חז"ל שאינם מוחזקים בבחינת דמיא עלייכו ככשורא וכתיב לשון ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שזה מורה השתקעות חקירה בנפשו וכן הוא בבחינת ונשמרתם מכל דבר רע דהיינו מה שגורם פניית מגמתו ליצר הרע בפועל בבחינת התיור ואילו היה איסור בזה גם בכל שהוא לא היה מועיל בחינת דמיא עלייכו כי כשורא והי זה מסגנון ארבה ולא יסור לבבי אלא ודאי שכל שאינו מעורר תאוותו לזה ברצונו הנגלה להרגשתו ממש בדרך בחירה אין איסור על זה ומכל מקום כל המוסיף בזה על עצמו הרחקה ופרישות בדיבור ומחשבה הרי זה בבחינת המקדש עצמו ..."

(עזר מקודש אה"ע כ"ג ג')

על מי נאמר פטפט ביצרו , זה לא היה בהקשר הזה?

ארבעשתייםשש,

נא עיין בסוגיית הגמרא בפנים, זהו בדיוק הענין, והמסקנה כפי שכתבתי.

אני רואה שבנתיים אף אחד לא הרים את הכפפה.