"צדק צדק תרדוף " (מי אמר?)

"הטעם שהצריכו לקבוע דברי יחיד ורבים, הוא: מפני שאפשר להיות הלכה כיחיד. על כן בא ללמדך כשתהיה סברא פשוטה, ואפילו ליחיד שומעין לו, ואף על פי שחולקין עליו רבים. והטעם שהצריכו לכתוב דעת איש אחד ואחר כן חוזר הוא מן הדעת ההיא כגון שאמרו : בית שמאי אומרים כך ובית הלל אומרים כך וכך, וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי? – כדי להודיעך אהבתם האמת, והגברת הצדק והאמונה. שהרי אלו האנשים הנכבדים, החסידים, הנדיבים, המופלגים בחוכמה, כשראו דברי החולק עליהם טובים מדבריהם ועיונו נכון – הודו לו וחזרו לדעתו. כל שכן שאר האנשים, בראותם האמת נוטה עם בעל מחלוקתם - יהיו כמו כן נוטים לאמת ואל יקשו עורף. וזהו הכתוב : צדק צדק תרדוף (דברים יד/טז) ועל זה ציוו חכמים : "הוי מודה על האמת" (אבות ) רצונם לומר : אף על פי שתוכל להציל נפשך בטענות תוכחיות, כשתדע שדברי חברך, אשר טענתך עליו גלויה מפני חולשתו או מפני יכולתך להטעות הם אמת – חזור לדבריו והריב נטוש"

איקה
ועל זה נאמר קריינא דאיגרתא איהי להוי פרוונקא