משהו שראיתי השבת

.

השבת, בבית הכנסת, קיבלו כל הילדים שהחלו ללמוד בכיתות א' את מתנותיהם מהקהילה - סידור. מעבר לכך שעם המעמד הבנתי משמעות חדשה למצוות שילוח הקן (מצווה על מנהל בית הספר ביום הראשון: "שלח תשלח את האם, ואת הבנים תקח לך" ), היה בידי זמן לראות משהו מעניין בתרגום יונתן:

לא תחסום שור בדישו.

מתרגם:
"לא תזממון פום תורא בשעת דרכיה ברם יבימתא דאיתרעת קמיה לקי שיחנא ודלא חמי לא תזממונה ליה" .

ובתרגום חופשי: לא תקשרו את פי השור בשעת דישו, אולם אלמנה הנדרשת ליבם, אם נפל בפניה יבם מוכה שחין ועוור, לא תקשרו אותה אליו.

הציווי ברור - אין להכריח את האלמנה להתייבם עם מי שאינו ראוי לה. השאלה, מה הקשר בין הפסוק לבין התרגום - חלקו השני.

נראה לי כי שתי סיבות בדבר, האחת - סמיכות פרשיות, השניה - לשונית.

סמיכות פרשיות - הפסוק הבא הוא ציווי היבום. הלשונית - ראו משמעויות נוספות בלשון חז"ל לפועל "דש" .

מאן דהוא

אכן וכן. כלומר אכן שהשבת לי את אבידתי, וכן שצריך טענה חזקה מאד, כדוגמת מוכה שחין.



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו