הניתן ללמוד ישירות מהתורה שבכתב ויחסה לנהוג היום?

עצכח: הכותרת שונתה מ"מעשה שהיה"

כך היה או לא היה או יהיה או במקום אחר בזמן אחר.

אי שם בשנות השבעים החליטו דרורה ואביר שנולדו וגדלו בישראל באחד מקיבוצי השומר הצעיר להגר לאוסטלריה. אביר שבנה עסק משגשג לבניה ודרורה שבנתה עסק משגשג לראית חשבון ארזו את כל מטלטליהם וממונם הנכבד ורכשו חווה חקלאית במרכז אוסטלריה. הם אהבו את הבידוד (שעתיים נסיעה בדרכי עפר מהחווה השכנה וחמש שעות נסיעה לעיירה הקרובה) ואת המרחבים (היו להם אדמות פרטיות בקנה מידה של רבע מדינת ישראל). את ילדיהם שנולדו באוסטלריה הם גידלו כילדי חווה לכל דבר, כלומר בית הספר הוא מכשיר הרדיו ועיקר העניין הוא העבודה בחווה. הילדים למדו אנגלית ועברית ובשתי השפות ידעו קרוא וכתוב ודיברו שוטף. כיהודים הקרויים חילוניים המחזיקים בדעות אפיקורסיות לא היה בביתם סממן דתי כל שהוא. היו סממנים ישראלים דהיינו ספרים בודדים בעברית ומדינת ישראל היתה נושא שיחה מזדמן בבית. בהיותו נער יונתן בנם מצא את ספר התורה היחיד שהיה בבית. בהיותו נער סקרן ומשועמם הוא קרא את התורה מבלי לדעת בכלל על קיומו של התנ"ך. קרא בו שוב ושוב ושוב. ולהפתעת הוריו אמר שהוא מאמין באלוהים. ככל שקרא הבין שהיותו יהודי מאמין אינה כמו היותו אוהד של קבוצת כדורגל זו או אחרת אלא משהו שהוא צריך ורוצה להיות מחוייב לו. הוריו סירבו לשתף פעולה עם בנם ומנעו ממנו מידע על מה עושה או לא עושה יהודי מאמין. מפאת חוסר מקורות מידע אחרים המשיך הנער לקרוא שוב ושוב את התורה והחל להפוך מילים ורעיונות למעשים.

וכאן נשאלת השאלה אל חברי הפורום:

האם התורה תוכל לספר לנער את כל המידע לו זקוק יהודי מאמין? האם בלי קשר עם קהילה יהודית וללא התושב"ע הוא יוכל לקיים מצוות ולחיות חיים יהודיים?

תוקן על ידי עצכח ב- 08/07/2008 15:30:54

מצטרף לקודמי.
הסיכוי לזיהוי נכון של המצוות שואף לאפס.
מצד שני, ודאי שכוונתו ראויה וליבו לשמים. ואין אלא להמליץ עליו את דברי המלאך למלך כוזר: כוונתך רצויה, מעשיך לא (אם כי המלך שם נכשל בעבודה זרה, וכאן הוא רק ייכשל באי ידיעת המצוות המעשיות, בעיקר השמעיות=אלו שלא ניתן לגזור מן השכל כמו כיבוד הורים וחיובים ממוניים).

והנה סיפור להמחשה מן החיים:

נער אחד החליט לחזור בתשובה. בשבת, הוא היה מסתגר בביתו ולא יצא החוצה, לפי הבנתו בפסוקים שלמד מעצמו...

אוסיף עוד הערה:

כבר בימי חז"ל, איני סבור שניתן היה לקיים תרי"ג מצוות ללא ידיעת - לימוד - התורה שבעל פה. איך ניתן יהיה לזהות מה הן המצוות? איך ידע ש"והיו לטוטפות בין עיניך" הן תפילין?

ואיך אפשר להבין את העברית של החומש ללא תירגום לעברית מודרנית?

גם אם מצוות מסויימות ניתנות לזיהוי, מה עם הפרטים המגדירים שלהן?
מה הם ארבעת המינים שיש ליטול בסוכות? ומאיזה חודש יש לספור את החגים? אם הילד ישמע על תשרי, הוא עלול לטעות ולחשוב שהשנה מתחילה מחודש זה ולקיים דווקא בו את הפסח...

מה יעשה עם פסוק כמו האיסור להכשיל עוור בדרך? כפי שהעיר אחד האחרונים, הלאו הזה כולל איסורים רבים, פרט אולי לאיסור לשים מכשול ממש, פיזי, לפני עיוור בדרכו.

נניח שיקים בית דין שנוהג לפי התורה, איך יבין את הפסוק "עין תחת עין"?

המשל היפה הזה ממחיש את הצורך בתורה שבעל פה, ואת העובדה שקריאה בתורה נשענת על ידיעת השפה - ועל הכרת סברות נוספות, כמו זו שאין מקום לכריתת עין באופן פיזי תמורת עין אחרת.

***

הבה נמשיך את המשל.
נניח שמדובר בקבוצה, לאו דווקא של ילדים, אלא של בוגרים. שהיו מנותקים מכל קשר עם שאר העולם. מתגוררים בארץ רחוקה. הם משקיעים כל מה שיש להם בלימוד התורה. פירוש המלים. הבנת הסברות. דיונים במשמעות הפסוקים, ניתוח של הדינים העולים.
איזו מערכת של מצוות, אם בכלל, תתפתח ביניהם?
אני משער שהם עשויים להגיע למסקנה ש"עין תחת עין" ממון. אבל בדברים רבים אחרים, אם ליבם ישר וכוונתם לשמים, יתכן שיפתחו יהדות מהסוג שבוגי כל כך חושק בה...

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מב"ר

לשיטתך האתיופים אינם יהודים?

מיימוני

לגוף השאלה: "האם עם קשר עם קהילה יהודית ועם התושב"ע הוא יוכל להגיע לתכליתן של המצוות?"

אולי דוקא בבידודו ומתוך כוונותיו הטהורות יגיע גבוה יותר מאשר על ידי קבלת מגבלות הקהילה?

מעניין שבגמרא, מסכת שבת פרק כלל גדול יש התיחסות למצב מעין זה.

ולשחרית: מה הקשר לאתיופים? השאלה בקשר אליהם, היא מה המוצא שלהם, ולא במה הם מאמינים.

הקשר הוא שקהילת 'ביתא ישראל' האתיופית לא הכירה לא את המשנה ולא את הגמרא ולא את הראשונים ולא את השו"ע וכו וכו.

את היהדות שלהם הם ביססו על חוקי התורה. הם גם לא הכירו את חלק מספרי התנ"ך

אכן, כן.
אבל השאלה היא האם מוצאם הוא יהודי או לא.
ושמירת המצוות, היא לכל היותר ראיה למוצאם.
רוב יהודי רוסיה לא מקיימים גם את התורה שבכתב ובכל זאת אילו מהם שמוצאם יהודי הם יהודים לכל דבר.

קהילה יהודית שהיתה מנותקת במשך דורות מכלל ישראל עשויה לקבל דינים אחרים.
למשל, לפי שיעור מעניין ביותר ששמעתי פעם, הועלתה הסברה שאילו היו עשרת השבטים נמצאים היום, הם היו פטורים מחנוכה וכנראה גם מפורים. פטורים וכנראה גם אסורים.
יתכן גם שהיו פטורים מכל הדינים מדרבנן.
הקשר שלהם - לפי המעשיות השכיחות - הוא ישיר לימי בית ראשון, ומאז הם ניתקו קשר עם עם ישראל והתפתחותו.
ממילא היו להם מוסדות רבניים משלהם - שוב לפי המעשיה השכיחה - ומוסדות אלו אינם מחוייבים לשלנו, ואנו איננו מחוייבים לשלהם. ומעמדם טוב משלנו, לפי שהם אמורים לשמור על רצף הסמיכה.

ובכן, יהודים טובים, טובים מאד אפילו, שאינם מכירים במצוות מדרבנן, ואינם יודעים עליהם, ואינם חייבים בהן...
למשל, אפשר שהם אוכלים עוף בלא שחיטה (כר' יוסי), מוציאים להורג מחללי שבת בסקילה, אינם מברכים לפני האוכל (אלא רק ברכת המזון). איזו צורה יש לתפילין שלהם? מה הם נוטלים לארבעת המינים? האם הם, למשל, משתמשים עדיין בכתב רעץ במקום הכתב שהביא איתו עזרא?
כמובן, אלו שאלות תיאורטיות, כי מדובר במעשיות בלבד. אבל צאו וראו את ההשלכות ואת הדיונים שיכולים להתפתח מסביב לזה.

***

בוגי, ידעתי שתהיה מרוצה מהמשל של יהודי מרחוק. ומה דעתך על תוספת המשל שלי?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

הקראים והאתיופים הסיקו מסקנות הלכתיות מאוד דומות מהמקרא. החוקרים מתקשים לענות על השאלה - האם זה בגלל שהמקרא מזמין הבנה הלכתית מסוימת (בידוד האישה בימי נידה, אי שימוש באור בשבת) או משום שהאתיופים היו במקורם עבדים בקהילה הקראית.

אם לחזור לשאלה המקורית, עצם ניסוחה על ידי יהודימרחוק טעון: "האם התורה תוכל לספק לנער את כל המידע לו זקוק יהודי מאמין"? מהו "כל המידע" הזה? ומהו – במטותא – "יהודי מאמין"? עם זאת, אין ספק שיהודי במובן הרבני המודרני של המילה זקוק למידע נוסף, כמובן, מעבר לחומש, על מנת לתפוש את בסיסה של האמונה הנדרשת והמצופה, ומהן המצוות אותן עליו, בהתאם לאמונתו, לקיים.

אבל אין בהכרח זהות בין "יהודי מאמין" במובן המוחלט של המילה, אליה רומז יהודימרחוק, ליהודי במובן הרבני המודרני, שהוא זה המצטייר לנו בעינינו כשאנו באים להשיב לשאלה כזאת.

מוסיף יהודי מרחוק: "האם בלי קשר עם קהילה יהודית וללא התושב"ע הוא יוכל לקיים מצוות ולחיות חיים יהודיים?" שוב, כריכה של כמה וכמה גורמים, לא בהכרח קשורים, יחד. בלי קשר עם קהילה יהודית אפשר בהחלט לחיות חיים יהודיים, אם כי לא שלמים בתכלית, שכן יש מצוות שלצורך קיומם נחוצים חיי קהילה מסויימים. אבל זה איננו פגם היורד לשורשם של דברים, אלא עניין טכני בלבד. מה שאין כן, כמובן, העדרה של כל ידיעה בתושב"ע, שיורדת, ולא ארחיב כי הכל מבינים ויודעים, לשורשם של דברים. אם לא לעצם קיום החיים היהודיים, אז לדפוס שיהיה להם, כפי שנדון לעיל, וכולל האם אורח חיים זה, המבוסס על התורה שבכתב בלבד, הוא כזה שאנו, או אורח מן המאדים, נכנה אותו באופן אינסטינקטיבי "יהודי".

קצת לא נעים להוסיף, לסיום, שבמישור הפרקטי יכול הנער לקרוא ספרים נוספים, אם הוריו לא יספקו אותם הרי יוכל לרכשם בדמי הכיס שלו, ובאמצעות האינטרנט או הדואר במיקומו המרוחק, בעולמנו המודרני כל מידע שהוא זמין, בקלות קטנה או גדולה יותר, לכל. ועם מעט הדרכה של יהודימרחוק, יוכל להרחיב את אופקיו ולעדן (refine) את הבחירה שלו באורח חייו לעתיד.

מיימוני המשל שלך מצויין! אולי יארגן לנו סיינפלד ביקור לעשרת השבטים?

נביא להם מתנות נימוס מיצגים מהיהדות שלנו (כמו ריבה וכסאות ).

אין לנו אלא סיפורו של אותו רועה שעליו סיפר הבעש"ט, שניגן בחליל ביום כיפור ובקע שערי שמים...