| נשלח ב-7/9/2003 13:02 |
 |
| |
The Sriday Esh on treating gentiles
The letter was written to Prof. Atlas (a reform Jew and a lecturer at a reform institution) and appeared in The Torah U-Madda Journal Vo. 7 1997 in an article by Dr. Marc Shapiro.
I am not sure whether it was written in German and translated to English by Dr. Shapiro or whether it was written in English. In any event, I decided not to translate it, and leave the task to the other friends (veto, zrichat etz, mimony etc.).
November 15, 1965
In Switzerland, even among the German Jews, the extremist Hasidut has become strong. They despise academic studies and run to every rebbe who is dressed in a streimel and white stockings. Also in Israel there is an increase in fanaticism and the despising of academic studies in the yeshivot and circles close to them. There are a few psychological reasons for the strengthening of this spirit. One of them is the wish to raise p the destruction of the past, that which was destroyed by the Nazis. Second, the secular nationalism is empty and barren, and those who stand at its head are petty and insignificant, lacking any exalted, enthusiastic spirituality. Despite this I am planning on visiting Israel this winter and seeing if it is possible and proper for me to settle there.
The chief rabbis of Israel treat me with honor. Rabbi [Isser Yehudah] Unterman writes me his hidushim, doubts and problems. He is burdened with the duty of defending traditional life, and his mind is not free to think deeply about Judaism. In Israel they speak with excitement about Rabbi Dr. Soloveitchik. He protested against those who wish to approach the Vatican and are attempting to secure from it words of conciliation with regard to Judaism.
In my opinion it is fitting to put an end to the hatred of the religions for each other. More then Christianity hates Judaism, Judaism hates Christianity. There is a dispute if stealing from Gentiles is from the Torah, everyone holds that deceiving a Gentile and canceling his debt is permitted, one is not to return a lost object to a Gentile, according to R. Tam intercourse with a Gentile does not render a women forbidden to her husband, their issue is like the issue [of horses]. According, to Maimonides, if a Jew has sex with a Gentile [women], the Gentile is killed because the Jew stumbled into sin through her. The law of a gentile is the same as that of an animal. Maimonides derived this law on his own. It is not found in the Bavli or Yerushalmi. We most solemnly and formally declare that in our day this does not apply. Meiri wrote as such, but the teachers and ramim whisper in the ears of the students that all this was written because of the censor.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 07/09/2003 17:23:59
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 13:18 |
|
| |
סליחה על הבורות אבל האם מישהו יכול להשכילני מי היה השרידי אש . האם מדובר במזרוחניק או בחרד ? ומה מעמדו בין גדולי הדור ומעתיקי השמועה?
היכן הם דברי המאירי שמזכיר השרידי אש במכתבו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 13:35 |
|
| |
The charedim present him as a classic contemporary charedi, while his writings demonstrate the contrary (as do the writings of many other Rabbis).
As to the source of the Meiri, I am copying Shpairo's footnotes [46 and 47]
46
See Jacob Katz. Halacha ve-Kabbalah (Jerusalem, 1984), 291-310.
47
Today they do not whisper. See David Zevi Hillman, ''Leshonot ha-Meiri she-Nikatevu li-Teshuvat ha-Minim,'' Zefunot 1 ( Tishray, 5749): 65-72: j. David Bleich ''Divine Unity in Meimonides, The Tosafists and Meiri,'' in Lenn E. Goodman, ed., Neoplatonism and Jewish Though (Albany, 1992), 245-46.
תוקן על ידי - רב_סיינפלד - 07/09/2003 13:37:29
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 17:10 |
|
| |
מציץ ונפגע
שיטתו הייחודית של המאירי היתה לחלק בין דיני הגויים שאותם הזכיר השרידי אש לגנאי, לבין הגויים שעם ישראל חי ביניהם באירופה.
לדברי המאירי, כל הדינים החמורים שיש בגויים נהגו רק בשבע אומות, או הדומים להם, שלא היו מן היישוב כלל, אלא נכשלו בעבודה זרה ובשאר עבירות.
אבל הגויים הנוצרים ואחרים, שחיים חיי דת ומוסר, לפחות מן השפה ולחוץ, נחשבו בעיני כבעלי מעמד אחר. ולא עליהם נאמרו הדינים האלו.
יש כמה מאמרים שנכתבו על שיטתו של המאירי. אחד מהם של פרופסור אלימלך אורבך. ויש ספר שנכתב לאחרונה על שיטתו של המאירי בכלל.
אין לי כאן את המראי מקומות, אך אנסה למצאם. ואם לא, צריך רק שממדבש יטריח את עצמו במקצת...
כדאי להזכיר כי אחד המאמרים שראיתי טען במפורש כי המאירי השתמש בפרשנות כדי לכפות את החילוק הזה על המקורות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 17:18 |
|
| |
שמעתי מרב בקיא גדול בחוקרים, שדברי המאירי הנ"ל, אינם דבריו באמת, אלא הוכנסו על ידי הצנזורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 17:22 |
|
| |
safy, שמעתי שאותו רב שהזכרת - אין אלו דבריו באמת, אלא הוכנסו בלחץ הצנזורה (החרדית).
הספר של משה הלברטל על המאירי ובני דורו הוא מצוין, אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי אי פעם בחקר מחשבת ישראל. ואני ממליץ עליו בחום.
תוקן על ידי - זריחת_עץ - 07/09/2003 17:26:22
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 17:28 |
|
| |
זריח"ע
אולם איך באמת נוכל לדעת שדברי המאירי אינם אלא מחמת הצנזורה? ודאי תסכים כי הדבקת דברי המאירי לש"ס וילנא במקומות המועדים לא היתה מחמת רגישותו המוסרית של הגריי"ו אלא מחמת הצנזור.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 17:43 |
|
| |
ברור שהמסורת ההלכתית לא התייחסה אל דעותיו של המאירי כנובעות מצנזורה. כתביו אומנם היו גנוזים, אבל כמדומני שהשטמ"ק מצטט פה ושם דברים כאלו משלו ומשל ר' יהונתן מלוניל.
אין תחת ידי את הספר שהזכרתי קודם, אבל עיון בו מראה כמה הייתה מקיפה שיטתו של המאירי, הרבה יותר מההשמטות הצנועות והמקומיות המקושרות בדרך כלל לעבודת צנזורה.
הוא אפילו התיר לחלל שבת למען גוי, מבלי להזדקק לנימוק של חשש איבה.
לגבי המכתב של השרידי אש, שפשפתי את העיניים. זהו בהחלט לא שרידי אש של מוספי יתד נאמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 19:02 |
|
| |
לגבי הצנזורה . אינני בקי אבל כמדומני שהמאירי כתב את דבריו בכתב יד ולפני שהיתה צנזורה .
האם מישהו יכול להוסיף לי יותר פרטים על השרידי אש ? (דברי רבינו סיינפלד לא סיפקו את סקרנותי).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 19:26 |
|
| |
ציטוטים מפי ריי"ו ברוח דומה למובא לעיל ניתן למצוא בפרק העוסק בדמותו בספר Making of a Godol, (הספר אינו תחת ידי).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2003 19:32 |
|
| |
. In the course of my conversation with a disciple of Rabbi Dr. Solivatichk, He told me that Rav Solivaichik once said, that the whole concept of saving a gentile's life from a befallen pile of rocks (''ma'poiles'') on Shabbos, for the sake of Darchai Shalom (not for the mere sake of saving someone's life) doesn't apply today. One has to save a gentile because he/she is a human being.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 19:37 |
|
| |
האם הרבנים וויינברג וסולובייציק דיברו רק לגבי הצלת חיים של או גם לגבי כל הזכויות כמו גזילה ותשלומי נזקים?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2003 22:40 |
|
| |
מיימוני
הנה המראי-מקומות:
י' כץ, הלכה וקבלה, ירושלים תשמ"ד, עמ' 291-310; י"מ תא-שמע, תרביץ, מז (תשל"ח), עמ' 197-210; שם, מט (תש"מ), עמ' 218-219; א"א אורבך, ספר היובל לי' כץ, ירושלים תש"מ, עמ' לד-מד; י' בלידשטיין, ציון, נא (תשמ"ד), עמ' 153-156; ד"צ הילמן,"לשונות המאירי שנכתבו לתשובת המינים", צפונות, שנה א, גליון א, עמ' סה-עב; סדר הקבלה לר' מנחם המאירי, מהדורת ש"ז הבלין, עמ' 21-22, הערה ע; הנ"ל (מהדיר), בית הבחירה לר' מנחם המאירי, מסכת אבות, ירושלים תשנ"ה, עמ' 129, הערה קכז; מ' הלברטל, בין תורה לחכמה: רבי מנחם המאירי ובעלי ההלכה המיימונים בפרובאנס, ירושלים תשס"א, עמ' 80-108.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 15:37 |
|
| |
מיימוני יקר,
ואיך אתה מבין את המוטיבציה של המאירי לחילוק הזה?
[פה טמון הכל, לדעתי]
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2003 22:33 |
|
| |
.
שחרית, לא נשאלתי, אך אתפרץ בכל זאת, ועמך הסליחה.
שיטתו של המאירי בכגון זה נובעת מאותו המקור ממנו שאב הרמב"ם שהגדיר את האסלאם בעיקר, אך גם את הנצרות, כדתות עדיפות על הפגאניות, וכמיישרות את המסילה לקראת האמונה האמיתית.
החילוק הוא בין העמים עובדי האלילים שהיו בתקופה העתיקה, לבין העמים המונותיאיסטים, שאף אם אמונתם זו אינה צרופה (הנצרות והשילוש, או בנו של האל ), הרי היא במדרגה שמעל הפאגאניות, ומהווה שלב ביניים אצל אותם גויים בין עבודת האלילים לבין העבודה האמיתית.
|
|
|
|
|
מה נעשה קדושת הרושם כגון הדפוס קובעת את הדברים בציבור!]
