| נשלח ב-8/9/2003 12:16 |
 |
| |
שפיכות דמים וטומאת הכלים
.
" תנו רבנן:
מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש,
קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו.
עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר:
אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך,
אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות?
געו כל העם בבכיה.
בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר.
אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין.
ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים.
(בבלי יומא כג.)
פרשת עגלה ערופה - דברים כא
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:14 |
|
| |
. מואדיב,
להשלמה: מרגלא בפומיה דר"ח שמואלביץ ז"ל מהמשך הגמ' המסתפקת אם השורש היא הקפדה חזקה על טהרת כלים או זלזול בשפיכת דמים, הרי שבעשיית אותו המעשה ניתן להיות קנאי [במובן החיובי] כפנחס או רשעי כזמרי!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:16 |
|
| |
מואדיב
אין חדש תחת השמש.
כבר קדמך בוגי בן עלון.
וכמאמר המשורר, מי יתנני לינק.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:26 |
|
| |
באמת תמיד חשבתי שהמעשה שהובא פה הוא עדות לכך שחז"ל לא נמנעו מלנקוט בלשון צינית.
דוגמה נוספת:
"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"
(-:
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:31 |
|
| |
שחרית...
נדהמתי.
זו לשון צינית?
זו לשון עובדתית.
היש דמיון בין הדברים?
לא זכיתי להבין דבריך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:39 |
|
| |
האם לשון המעשה בשני הכהנים מובאת כפשוטה או שיש כאן ביקורת נוקבת וכואבת?
לא יודעת, הרי איך נוכל להוכיח מה הייתה האינטונציה, אבל ככה נדמה לי.
לגבי הדוגמה השניה, זו הייתה מן עקיצה לנו בעקבות המתרחש במקומותינו הווירטואליים בימים האחרונים.
אנא, מיימוני, שוב למנוחיכי..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 15:41 |
|
| |
.
שחרית:
אם לציניות או הומור בדברי רבנן, הייתי מביא לך את "אוי לו לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו חנינא בן דוסא" .
אני חושב שכוונתי בכֹה בהירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2003 16:04 |
|
| |
.
ומאחר ונשאלתי באישי משהו, הבנתי כי אולי כשלתי בהבהרת כוונתי.
אם מישהו מתעניין, שיפתח מסכת בבא מציעא בפרק הזהב, בדף נח: ויקרא בד"ה "תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק" (שורה 9 מסוף הדף).
והמחמירים, יקראו גם לפניכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2009 23:52 |
|
| |
מואדיב: קשה עליהם טומאת כלים משפיכות דמים 1/4/2005
.
מעשה בבחור בישיבת #@#@# שקנה לעצמו קרטון חלב, ושם אותו במקרר המשותף במגורים. כדי לא להכשיל מישהו, הצמיד לקרטון פתק "פרטי"!.
אלא שכששב, לאחר סדר הערב לחדרו, גילה כי קרטון החלב כמעט ריק. שתו לו את החלב.
הבחור הנ"ל מאד אהב לשתות נס קפה בבוקר ובערב, ולכן קנה לעצמו קרטון חלב חדש. הפעם, הדביק עליו פתק גדול מאד: "פרטי"!נא לא לקחת!! חשש גזל !!!.
אלא שכששב, לאחר סדר הערב לחדרו, גילה כי קרטון החלב כמעט ריק. שתו לו את החלב.
כאמור, הבחור הנ"ל מאד אהב לשתות נס קפה בבוקר ובערב, ולכן קנה לעצמו שוב קרטון חלב חדש. הפעם, בנוסף לפתקים ולסימני הקריאה, הוסיף ציטוט מהשו"ע , עם איורים מתאימים לנושא הגזל.
אלא שכששב, לאחר סדר הערב לחדרו, גילה כי קרטון החלב כמעט ריק. שתו לו את החלב.
מיואש כולו, פנה הבחור למשגיח והתייעץ עמו מה לעשות. למחרת, הדביק על קרטון החלב שלו פתק כהאי לשנא: "חשש לחלב עכו"ם".
הפעם, אף אחד לא נגע לו בחלב.
======================
כולכם מוזמנים להצמיד נמשלים כאוות נפשכם.
(ותודה לחג"ב על הסיפור)
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2009 23:53 |
|
| |
לבדד_ישכון:
אין כל חדש תחת השמש.
דוגמא אחת מיני רבות:
תלמוד בבלי מסכת נדה דף נה עמוד א
אמר עולא: דבר תורה - עור אדם טהור, ומאי טעמא אמרו טמא - גזרה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין לחמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2009 19:29 |
|
| |
תוספת לסיפור של מואדיב
בחור ישב בחדר האוכל ואכל נזיד. הוא נזק מאד לצרכיו, חשש לעזוב את הנזיד הטעים, שמא חביריו יאכלו אותו.
נמלך בדעתו, וכתב על פתק- ירקתי לתוכו- ויצא לעיסוקו שבע רצון מחידודו. כשחזר, ראה על הפתק כתוב- גם אנחנו.
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
