סתירה לכאורה בבלי- רשי

בבלי, מסכת ברכות נ"ה
אמר רב חסדא "חלמא דלא מפשר- כאגרתא דלא מקריא" (חלום שלא נפתר כאגרת שלא נקראה)
רש"י: "לא טוב ולא רע הוא, שכל החלומות הולכים אחר הפתרון"

יש כאן כאילו רש"י הופך את מאמר חז"ל: האמירה של רב חסדא אומרת שלחלום יש תוכן ומשמעות אשר לא נתגלתה לקורא. ורש"י אומר כי הפירוש הוא זה שיוצק משמעות לחלום ועד שלא נפתר, אין הוא טוב ואין הוא רע.

איך ניתן להבין סתירה לכאורה זו? לא מסתדר לי



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

ברבירב: הסברך איננו "מוצא חן" בעיני מאחר והוא מוריד מדבריו של רב חסדא

ממבוש: ההמשך איננו שייך ישירות מאחר וחלק גדול מהפרק מדבר על חלומות באספקטים שונים. כך הציטוט שלך יכול להתייחס למשל לעובדה שעובדת אי הפתרון של החלום שלי מעציבני



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

.


נראים דבריו של בר בי רב.

יש אכן כמה שיטות בסוגיא זו, שנמשכת על פני חלק גדול מפרק ה"רואה".

יש מקום לפרש את הלשון באמת כאיגרת שלא נפתחה, אך תוכנה קבוע מראש. אך יש מקום לפרש את הלשון כפי שנראית מסקנת הסוגיא, שהחלומות הולכים אחרי הפה, ואין כאן שום מסר משמים, אלא תהליך פסיכולוגי אנושי.

רש"י, לשיטתו, ניסה כנראה להכניס את מסקנתה של הסוגיא בדברי האמורא הראשון שהזכיר את הדברים. במבט "מחקרי" יותר, ניתן לטעון שבאמת יש כאן מחלוקת בין שתי שיטות.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

אם זה כל כך מטריד אותך, תעשה שאלת חלום ותקבל תשובה תרתי משמע.

הברקה יפה



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

נראה לי שאולי יש לישב כדלהלן:
רש"י אומר לנו שאין ערך לחלום בפני עצמו. גם איגרת אינה קיימת עד אשר יקראו בה (כמשל על העץ הנופל ביער).
יתכן לראות בנושא זה פרט בשאלה הגדולה של האם יש משמעות לטקסט או שהכל בעיני הקורא (פוסטמודרניזם וכו,)
וכמובן מותר לרש"י לפרש את דברי הגמרא שלא כהבנתנו הפשוטה (:

מייפל, אתה מכניס את עצמך למוקש גדול.

אם כך, האם מצוות השבת קיימת עבור חילוני שמעולם לא נחשף לתורה? אותו הסיפור, אם הכל בטקסט והטקסט לא הגיע אליו אז...



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

מייפל

ברוך הבא אל הפורום

מאד נהניתי מנסיונך לייחס לרש"י צד במחלוקת מעולמה של ההרמנויטיקה.

ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא!



שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

למך

נכון מאד שמי שלא נחשף לתורה לא היה לו ציווי עד שלא נחשף. מקסימום, כשנחשף נהיה הציווי ריטרואקטיבי.

בוגי

אז עדיף להיות חילוני בור מאשר דתי. ככה לא מסתבכים עם בית דין של מעלה



"ראוי זה לחלל עליו את השבת" (יומא דף לה,ב)

.


מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין...

למך ומואדיב,

"מוטב יהיו שוגגין" לכאורה נאמר רק לגבי היודע שהוא יהודי שחוששים שבמצוה מסוימת לא יקיים גם לא במזיד, אבל על עצם ההיוודעות "מהו יהודי?" לא נאמר. יש לי תחושה על נכונות הדבר אם כי עדיין לא ההסבר המילולי [אולי תעזרו?].

[זכורני שאחד המחזירנים בתשובה הראה לי שכן כתב באגרות משה!]