| נשלח ב-15/9/2003 11:44 |
|
| |
איך אפשר להאמין אחרי.. ? (בעית הרע)
הפיגועים האחרונים, עם התמונות מקפיאות הדם, עוררו אצל כמה מאיתנו שאלות נוקבות. שאלות שאנו פוחדים להשמיע בקול, אבל הן מעיקות על הלב, ואינן נותנות מנוחה.
היתכן?
הניתנה ארץ ביד רשע?
היכן ההשגחה הפרטית?
צדיק ורע לו?
על שאלות אלו מתווספת תמיהה נוספת. איני סבור שיש ערך ודמיון בין שתי השאלות, אך אולי נתחיל דווקא מהאחרונה, שהיתה קודמת בזמן.
דרשנים רבים הפיקו לקחים מוסריים שונים מהפיגועים. הצד השווה שבכולם הוא שהם קראו להתעורר ולחזור בתשובה. אך, כדרך הדרשנים, כל אחד הצביע על נקודות אחרות הראויות לתיקון.
כאשר הניסוח שהתפרסם ברבים לא היה מסוגנן היטב, ניתן היה להבין ממנו כי הדרשן טוען שיש לו את ההסבר האמיתי לפיגוע.
וכאשר הפירסום היה מלווה בחתימותיהם של רבנים ידועים, התעוררה שאלה אצל הרואים כיצד ניתן להסיק מסקנות כאלו, וכי מישהו יודע חשבונות שמים, ואם אין בפירסום כזה חוסר פרופורציה.
אם הנושא כואב גם לכם, אתם מוזמנים להצטרף לעיון בשאלות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:46 |
|
| |
הנה מכתב שקיבלתי:
אני נבוך. קראתי מודעה גדולה ברחוב שבלי שום ספק או הסוס שרק בגלל התערובת של הגברים והנשים בקו 2 לא הגנה עליהם זכות התפילה בכותל...
ועל המכתב היו חתומים רבנים גדולים ומפורסמים, ששמותיהם ידועים לכל.
היתכן?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:49 |
|
| |
זו היתה תשובתי:
הבה נתבונן בדבר יחד.
איננו יודעים חשבונות שמים. זה כל כך פשוט, עד שלפעמים שוכחים את זה, מרוב רצוננו לדעת ולהבין איך קורה אסון גדול שכזה.
יתכן שיש אנשים שיש להם גילויים משמים. תלמידי חכמים צדיקים כמו (ר' פלוני) מן הסתם ראויים לזה, אם יש מי שראוי לזה.
אבל מדבריך משמע שאותו הרב לא אמר זאת ברוח הקודש, אלא צירף חתימתו למודעה.
מהיכן ידעו זאת מחברי המודעה?
מסתבר שלא ידעו, אלא שיערו.
כלומר, יש לנו קושי, סוגיא שצריך ללמוד. כיצד יהודים שחוזרים מתפילה בכותל נפגעים בפיגוע.
ואין זו רק תחושת לב, אלא גמרא מפורשת - לכאורה. שהרי שלוחי מצוה אינם ניזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן.
אולם, כבר בגמרא זו (תחילת פסחים) מבואר ש"במקום ששכיח הזק - שאני". במקום שיש חשש גדול, הזכויות אינן מספיקות תמיד.
וכאן, באוטובוס הומה אדם, סמוך לצד הערבי של ירושלים, כאשר יש התרעות, האם אין זה "שכיח הזקא"?
כאשר קורה אסון, צריך הציבור והיחיד לפשפש ולמשמש במעשיו.
לכל אחד יש מה לבדוק. וגם לציבור יש מה לבדוק.
אחת הבעיות שעליהן נאמר "ושב מאחריך" היא חוסר צניעות.
כאשר גברים ונשים נוסעים יחד בתערובת צפופה כפי שקורה באוטובוס עמוס, עלולות להיות בעיות צניעות.
איני אומר שיש. וחזקה על יהודים שחזרו מהכותל שליבם לשמים. אבל זה גרוע יותר מסתם נסיעה באוטובוס שאין הפרדה בין גברים ונשים, בין קדמת האוטובוס לחלקו האחורי.
אמנם, אין דרך אחרת למי שאין הממון בכיסו לחזור מן הכותל. ואף זו גמרא בפסחים, "לא אפשר ולא קא מיכוין", שמותר לכו"ע. אבל יתכן שבשעת ריתחא בשמים מקפידים על זה.
האם דווקא התערובת גרמה? אי אפשר לדעת. ומי שיודע עליו להביא ראיה. אבל ברור שזה דבר שראוי לתקן, ומי שנוסע לכותל בתערובת צפופה מדי יתכן שיוצא שכרו בהפסדו.
כלומר, ודאי אין כאן, ספק הראוי להישמע יש כאן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:50 |
|
| |
.
גם אני נבוך:
ראיתי חזיר גורר בעפר את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן.
זו תורה וזו שכרה ?!
אלישע
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:52 |
|
| |
הדיון הזה, שמבוסס באמת על אי הבנה, בין של קוראי המודעות, בין של מחבריהן, הוביל לשאלה עמוקה בהרבה, זו שיצאנו ממנה.
הכותב המשיך ושאל:
אני יודע את הגמרות הללו, אבל משום מה נראה לי שהאסונות לא למדו את הסוגיות הללו.
בפועל אנחנו רואים שהאש אינה מבדילה בין צדיק לרשע, בין עובד אלקים לאשר לא עבדו.
יש פיגועים בדיסקוטקים (בגלל שזה היה בשבת), יש פיגועים בבתי קפה (לא כשרים), יש פיגועים באוטובוס מלא יהודים יראים ושלמים (בגלל שהיו שם גברים ונשים יחד) ויש פיגוע שהורג כלה ערב חופתה (כי... ככה.)
אז יש כאן כללים? ילדה קטנה שאני מכיר גוססת מסרטן ורשעים יעלוזו. אז יש כללים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:53 |
|
| |
מה שכואב יותר - שתולים את האמונה במקרי הרוע - הנראים לנו כך.
האמונה בד' היא עניין התנהגותי ואישי, בו אדם נאמן לעיקרון האלוקי של יושר בקנה מידה רחב ביותר - י-ה-ו-ה.
אמונתנו אינה קשורה ישירות למעשי ד'. גם האבן עזרא בתהילים, הרואה את הטוב במבנה הבסיסי של בעולם, ולא במאורעות הספציפיים, אינו משנה מחמת כך את אמונתו.
עלינו תמיד לחשוב, למה אנו מצפים? לשינויים שאיננו יכולים להעלות על הדעת? לניסים? האם אנו חושבים שזה נס כאשר קורה פיגוע או שהנס הוא כאשר נמנע פיגוע?
ואם נשאל איך זה שיש כזו תופעה? אזי עלינו לשאול איך זה שיש בחירה?
ונקוט האי כללא -
לרוב - "השאלות הם ביסודות - לא בביטויים".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:54 |
|
| |
ועוד מכתב:
...
איני מוצא מנוח לנפשי מהטרגדיה הנוראה של דר. אפלבוים ובתו הכלה שנרצחו יום לפני החתונה, ואינני מסוגל להתרכז באף נושא אחר.
איך אפשר להבין זאת , איך אפשר להסביר איך כלה מתקדשת לחופתה ונפגשת לשיחה עם אביה על מנה גלידה ונשחטים אותו ואת בנו ???
וזה בנוסף לפיגוע בקו 2 וכל הצרות הנוספות.
בצבור החרדי רגילים (אולי מאז השואה...) להדחיק שאלות כאלה ולא להתעסק בהם יותר מדי , ולשוטים ולמעוטי הדעת יש הרי תמיד את האפשרות לתלות הכל בעניני הצניעות...
אך אנו שהורגלנו כן לחשוב בהגיון , איך אפשר להבין את הנהגת ה' ?
הרי בהגיון הצרוף לכאורה צודק איוב בקבעו "ותשם אדם כדגי הים" שהרי אם לא היינו מצווים להאמין בהשגחה פרטית ושכר ועונש היינו אומרים שעזב ה' את הארץ והכל מתנהל בדרך הטבע , אך כמובן שיהודי מצווה לחשוב אחרת וא"כ איך אפשר להסביר כאלה מאורעות?
ההסבר התיאולוגי ההגיוני ביותר שיכול להשקיט את הלבטים הוא אמונת הגלגול. שהרי על פי אמונה זו , לא קשה כמובן כלום, אך אנו שמפקפקים באמונה זו, איך נמצא מנוח לנפשנו ?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 11:56 |
|
| |
אני רואה שהשאלה כואבת לכולם.
עוד לא הספקתי להציג את הנושא - וכבר תגובות. ועוד תגובות המחייבות מחשבה מעמיקה.
הרשו לי להביא את התשובה שניסחתי אני. ואז נוכל לדון ביתר הרחבה?
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:03 |
|
| |
ובכן, איך אפשר להבין את מה שקורה בעולם? איך מתים ילדים קטנים? איך מתה כלה בערב חופתה? האם אפשר להבין זאת?
אני מודה: זו שאלה עצומה, ואיני יודע אם יש עליה תשובה.
אמנם אני מכיר עליה כמה תשובות, שנחשבות לתשובות טובות ואמיתיות.
א. כל החיים בעולם הזה נחשבים כאפס ואין, ולכן אין זה משנה אם האדם חי מעט או הרבה, ומה עובר עליו בחייו. העיקר הוא הדבקות בה' (איוב, לפי אפשרות אחת בפירוש תשובתו).
ב. אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ומי יודע עד כמה נתבע אדם על מה שנראה כחטא קל. אפילו רבן גמליאל הצדיק יצא לההרג ולא ידע מדוע עד שחיפש ומצא שפעם עיכב אלמנה ולא ענה לה מייד לשאלתה.
ב. אדם בא לעולם הזה לאסוף מצוות. החשוב הוא מה שהוא נושא מכאן בסלו, לא אורך ימיו (ר' יוחנן, מסכת חגיגה).
ג. ההשגחה הפרטית אינה מכסה אירועים כאלו (רמב"ם, לפי הפירוש האיזטורי בדבריו).
ד. זו אחת השאלות שאין עליהן תשובה ולא תהיה עליהן תשובה. הסיבה שאין עליהן תשובה קשורה לעצם תהליך הבריאה, וזה מה שקרה עקב הצמצום (ר' נחמן מברסלב).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:17 |
|
| |
בן אבויה (דרך מואדיב)
ברוך בואך אל הפורום!
אילו היה הפורום קיים בימיך, מסתבר שלא היית יוצא לתרבות רעה.
שאלת שאלה מצויינת, וניכר שהיא באה מעמקי הלב.
אני מציע לך להגיע לשיעור שנותן הנכד שלך, רבי יעקב.
יש לו תשובה לשאלתך.
אם אתמצת אותה בכמה מלים, הנה היא:
שכר מצוות בהאי עלמא ליכא.
(=אין שכר מצוות בעולם הזה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:23 |
|
| |
.
(אלישע עונה)
מאחר ובבית המדרש הזה, יושב אני מול נכדי, רב אשי לא יוכל למחוק את תשובותי לנכדי:
יענקל'ה, חומד,
כתוב שם "על פני האדמה" , על פני האדמה זה לא "לעולם שכולו טוב" , או "לעולם שכולו ארוך" .
מה, לא סיפרתי לך על הנער ההוא שנשלח על ידי אביו לאסוף גוזלים מראש הבירה?
יענק'ל:
לתת לי פתרון של "עולם שכולו ארוך" זה מה שהמחזאים היוונים (שספריהם נושרים ברגע זה מגלימתי) היו קוראים פתרון דאוס-אקס-מאכינה. אל תמציא לי פתרונות מבחוץ.
איך זה שהרומאים שמנחשים בכבד של טלה, יכולים להחריב את בית המקדש שלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:26 |
|
| |
מיימוני
איך זה שלספקן יש מטר תשובות?
אני חושבת שאם נזכור את המונחים שהוטבעו מקדם בפורום, נמצא תשובה פשוטה: הצור מתפתח פעלו.
יהוסף מדבריך נראה שגם לזה אינך זקוק!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:30 |
|
| |
"שכר מצווה בהאי עלמא ליכא" זו תשובה פשוטה, אבל לא ניתן לעצום עיניים מול העובדה שהיא מתעלמת מאינספור מקראות מפורשים בתורה ובנ"ך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 12:55 |
|
| |
מיימוני,
אני חושב שאתה מפספס את שאלתו האמיתית של השואל הראשון.
הוא לא שואל על "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", הוא ס"ה חושב שלא מן הראוי להצביע בוודאות על הסיבה לאסון.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 13:30 |
|
| |
.
קרוע
בוא נתרכז בשאלה הקשה.
ברור כי אין לייחס אסון מסויים לעבירה ספציפית, אף אחד מאיתנו איננו הרו"ח של הקב"ה.
נשאר עם שאלת השאלות, כבר נעים זמירות ישראל שאל, וגם אחריו.
ובלשוננו:
מדוע קורים דברים רעים לאנשים טובים?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2003 14:12 |
|
| |
שמעתי פעם שיחה ברדיו, זה היה לפני הרבה שנים, מאוחר בלילה ובאוטו, כך שאיני זוכרת פרטים מדויקים, רק שהיה זה דיון בין אנשי דת שונים (רב, איש דת נוצרי ועוד מישהו) על סוגיית, אם להגדיר את זה בגדול, "צדיק ורע לו". מה שנחרת בזכרוני מאותו דיון מעניין הוא שמישהו שם אמר שהאדם נברא בדמותו של האל, "נעשה אדם בצלמנו", אך עתה האדם הפך את היוצרות, והוא רואה אל האל בדמותו.
כלומר – האדם משליך את דרך מחשבתו על האל, מצפה שהאל ימלא אחר ציפיותיו ויפעל בהתאם להגיונו. אבל זאת לא העיסקה! האל אינו דומה לאדם, הוא אינו דגם אנושי קצת יותר משוכלל, ועם יכולת חשבונאית פנטסטית. זוהי ישות רוחנית, שאין ביכולתנו, כבני אדם, לתפוס את אפס קצה. אין לנו יכולת להבין את הצד הגשמי הפיסי של היקום (ראו הדיון בשבוע שעבר ביחס לתפיסת האינסוף, אם לקחת דוגמא קטנה), איך יש לנו עזות מצח להבין את המניעים והסיבות שדברים קורים? זה יכול אולי להיות נסיון מעניין, אך באמת לא יותר מזה, אסור לנו לשכוח זאת לרגע.
אין לנו גם כלים אמיתיים לדעת מי איש טוב ומי איש רע, או לרדת לסופה של מדיניות הענישה האלוקית. זה מחוץ ליכולתנו. וגם לא מקומנו.
כיהודים, על פי תפיסתי (כמובן שלא רק..), גם מטרת קיום המצוות ודרך הארץ שלנו אינן שיפור פיזי של חיינו בעולם הזה, זו אינה השקעה או הפקדה של כסף בחשבון חיסכון. זוהי נטילה על עצמנו של דרך חיים, קבלת אחריות, הקשר רוחני ורעיוני. קבלת עול וחובות. מי שמצפה לדברים אחרים, צריך אולי לבדוק עצמו שוב. זה לא עובד ככה.
 |
|
|
|
|
|