| נשלח ב-18/9/2003 00:01 |
 |
| |
הרב אבינר
שיר אהבה מאת הרב אבינר (מפורום סמוך)
זכרתי לך
- איפה הבחורה הצעירה, המעניינת, עם השמלה הכחולה, שישבתי אתה שעות ארוכות על הספסל ברחוב הרצל מול הסופרמרקט בפגישות היכרותנו לפני הנישואין? דיברנו על הכל, על נישואינו ועל ילדינו, על הורינו ועל רבותינו, על לימודינו ועל שאיפותינו, וגם על כוזרי ומהר''ל. ועכשיו כבר אינך מעניינת, את משעממת.
- אני הנערה בכחול, אני עדיין מעניינת, ואפילו יותר מבעבר. נסה אותי. אל תקבור אותי בין הסירים לחיתולים.
- איפה האשה הקורנת מאושר עם השמלה הלבנה תחת החופה, מחייכת ויפה כל כך, ממלאה כל כך את חיי? ועכשיו את כפופה, את כבויה, את מרוחקת וקרה.
- אני האשה עם השמלה הלבנה. החיוך שלי עדיין יפה, הלב שלי עדיין פועם בעוצמה כמו מתחת לחופה, אני מלאה רגשות חזקים, אני מתגעגעת לצאת אתך לטיולים, ואני מתרגשת כל כך כאשר אתה שולח לי פרחים, שירים ופתקים. נסה אותי, אתן לך טעם נפלא.
- איפה האם הזורחת עם השמלה הירוקה והעיניים הנוצצות, השופעת אהבה ונשיקות לתינוק שזה עתה נולד, אם הבנים שמחה? ועתה את עצבנית, נוזפת בילדים, מבקרת וקודרת.
- אני האם הלבושה בירוק, המאוהבת בילדיי ומתמסרת להם יומם וליל, שמחה על הצלחתם ובוכה על כשלונם, אני לא מלאך ולעתים אני מוצפת, אבל ילדיי הם כל חיי והם כולם על לבי, נסה אותי.
אבל אמור לי אתה, איפה הבחור העדין והצעיר, החי והתוסס, שאתו ניהלתי שיחות נפש ארוכות לפני חתונתנו, ועתה הפכת לשתקן?
- זה אני, זה אני, אבל אני עמוס, אני עייף, אבל אני עדיין חי ותוסס, נסי אותי.
- ועוד אמור לי, איפה בעלי החזק שעמד על ידי תחת החופה ופרש עלי את כנפיו, שאמצא בו תמיד תמיכה ומשען? ועתה אתה מתעלם ועוזב אותי עם צרותיי.
- זה אני, זה אני, אבל אני קורס תחת מטלות כבדות אני מוטרד מאוד מאוד. לא סיפרתי לך, אבל את יכולה לסמוך עלי, אני אתך מכל הלב, רק נסי אותי.
- שמא תאמר לי, בעלי היקר, איפה האבא שהיה שותף אתי במלאכה, ועתה משאיר אותי לבדי עם מעמסת הילדים?
- זה אני, זה אני, נסי אותי. שמעי לי, אשתי שלי, באתי לשיר לך שיר ונמשכתי לכיוון לא נכון. זהו שיר לאשה אשר אהבתי. שיר שלא העזתי לומר לך עד כה, שיר געגועים לנוף הנפלא אשר בעינייך, לשעות היפות שעברנו, כאשר כל כך הבנו זה את זו. גורל אחד קשר אותנו יחד, אבל עברו עלינו זמנים אסורים, עצובים ומייאשים, כל כך הרבה תקוות נכזבות, כל אחד בבדידותו. הטעם המתוק היה ונעלם, חיפשתיו ולא מצאתיו, אבל אני עדיין מרגיש אותו, ובאתי לחפש אותך, רעייתי האהובה, מעבר להרי החושך, השכחה ואי ההבנה. איפה את אהובתי, מימים ימימה?
- אני פה, אוהבת אותך.
- גם אני פה, אשתי שלי.
הכותרת הארוכה ירדה להודעה
תוקן על ידי עצכח ב- 11/04/2008 13:15:52
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2003 14:00 |
|
| |
מה יפה כ"כ בשיר ? אני לא מבין למה הרב לא חושב ש'פרטיות' הינה ערך זה קצת גובל אפילו הייתי אומר בטישטוש גבולות והפריצות היא לכאן ולכאן .
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2003 14:03 |
|
| |
הרואה בדבר נשגב כזה פריצות, הבעיה בנקודת המבט שלו. גם לקריאת שיר השירים ניתן לגשת מנקודת מבט רחבה נעלה או מצומצמת נחותה!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2003 14:07 |
|
| |
אכן הגזמתי בשביל התיאור , אבל הרעיון הובן
'ערך' הפרטיות הוא בהחלט לא המלצה
ולדרגת שלמה המלך מעבר לפרשנויות השונות ולמאת הנשים שהוא שר להם ( ולא לאחת ) א"א מאיתנו לא הגיע
תוקן על ידי - תחתית_הבאר - 22/09/2003 14:18:57
|
|
|
|
| נשלח ב-13/4/2008 11:26 |
|
| |
שמעון האיתן
טוב שהתמהמתי בתשובתי אליך, ענית במקומי על העיקר,
א. איני מחסידיו של הרב אבינרי, נהפוכו, אבל אני מעריך מאד את פועלו החינוכי והחברתי.
ב. אם הרב אבינר ו או רבנים אחרים היו מוציאים כתב פסטר מסוג זה היתי מכנה אותם באותו כינוי
ג, כפי שכתבת, ההולכים אחר דרכו של הרב אבינר, כתב הפלסטר הזה לא משנה להם, ולא כלום
ואלו שלא הולכים בדרכו, גם להם זה לא יעלה או יוריד, אם כך סתם ביזוי ת"ח יש כאן, חילולו ה' יש כאן, ערבוב פוליטי זול יש כאן, ושום דבר לא נעשה כאן לשם שמיים, ואם כן אז לשמיים אחרים.
ד. כל המכה את חברו נקרא רשע, הלבנת פנים זה יותר ממכה. העומדים במחלוקת, נקראים רשעים.
ה, יפה מאד הסביר שנרב את חוסר היושר ותום הלב מכתב פלסטר זה.
ו. ולכן עם כל הכאב והצער, ויש לי את זה איני חוזר בי מהכינוי שכתבתי, והיום היתי כותב יותר חמור.
ואסיים כהרגלי בבדיחה מהגמרא, שכל יום אני אומר בסיום התפילה.
אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינה - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם -חוש הומור היה להם חבל על הזמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2008 19:54 |
|
| |
הרב מיימוני
הנהלת הפורום העלתה מחדש את האשכול על הרב אבינר, בגין מודעת הפלסטר שהעלו ופרסמו מספר רבנים, במקרה זה בעייני הם רע בנים.
ולכן לפי הבנתי, הוא נושא האשכול, ועל כתב פלסטר זה, אם הוא לגטימי או נכון, נסוב הויכוח.
הבעתי את דעתי בנדון,
על מה יצא קצפם וחמתם של הרעבנים החשובים האלו? לפי מה ששמעתי בעניני נידה וכד'.
האם אתה חושב שחברי הפורום המכובדים, למרות שלאחדים מהם ודאי יש כתבי סמיכה, ולאחרים אפילו כושר ., ואולי יותר. ויש להם גם את הסמכות לדון בנושא,
האם יהיה לפניהם כל האינפורמציה הנדרשת, בכדי לדון בנושא? יש לי חשש כי גם רוב החותמים על כתב הפלסטר, גם הם לא מכירים את הנושא בפירוט , כמתבקש.
אדרבא, העלה את הנושא, כדרכך בקודש, בצורה מקיפה ומענינת, ויוכלו החברים הרוצים להביע דעתם בנושא.
אני מאד סקרן, האם למשל דעתך תהיה נגד דעתו של הרב אלישיב!!! האם תצא נגדו חוצץ ותצהיר בלי מורא כי הרב אבינר צודק?????
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 12:43 |
|
| |
הרשו לי ידידי לנסות ולהחזיר לאשכול את כוונתו הראשונה,ולהשיבו מהסטייה הלא מתאימה לפורום נכבד זה.
נעתיק שוב את השיח שפתח את האשכול:
זכרתי לך
- איפה הבחורה הצעירה, המעניינת, עם השמלה הכחולה, שישבתי אתה שעות ארוכות על הספסל ברחוב הרצל מול הסופרמרקט בפגישות היכרותנו לפני הנישואין? דיברנו על הכל, על נישואינו ועל ילדינו, על הורינו ועל רבותינו, על לימודינו ועל שאיפותינו, וגם על כוזרי ומהר''ל. ועכשיו כבר אינך מעניינת, את משעממת.
- אני הנערה בכחול, אני עדיין מעניינת, ואפילו יותר מבעבר. נסה אותי. אל תקבור אותי בין הסירים לחיתולים.
- איפה האשה הקורנת מאושר עם השמלה הלבנה תחת החופה, מחייכת ויפה כל כך, ממלאה כל כך את חיי? ועכשיו את כפופה, את כבויה, את מרוחקת וקרה.
- אני האשה עם השמלה הלבנה. החיוך שלי עדיין יפה, הלב שלי עדיין פועם בעוצמה כמו מתחת לחופה, אני מלאה רגשות חזקים, אני מתגעגעת לצאת אתך לטיולים, ואני מתרגשת כל כך כאשר אתה שולח לי פרחים, שירים ופתקים. נסה אותי, אתן לך טעם נפלא.
- איפה האם הזורחת עם השמלה הירוקה והעיניים הנוצצות, השופעת אהבה ונשיקות לתינוק שזה עתה נולד, אם הבנים שמחה? ועתה את עצבנית, נוזפת בילדים, מבקרת וקודרת.
- אני האם הלבושה בירוק, המאוהבת בילדיי ומתמסרת להם יומם וליל, שמחה על הצלחתם ובוכה על כשלונם, אני לא מלאך ולעתים אני מוצפת, אבל ילדיי הם כל חיי והם כולם על לבי, נסה אותי.
אבל אמור לי אתה, איפה הבחור העדין והצעיר, החי והתוסס, שאתו ניהלתי שיחות נפש ארוכות לפני חתונתנו, ועתה הפכת לשתקן?
- זה אני, זה אני, אבל אני עמוס, אני עייף, אבל אני עדיין חי ותוסס, נסי אותי.
- ועוד אמור לי, איפה בעלי החזק שעמד על ידי תחת החופה ופרש עלי את כנפיו, שאמצא בו תמיד תמיכה ומשען? ועתה אתה מתעלם ועוזב אותי עם צרותיי.
- זה אני, זה אני, אבל אני קורס תחת מטלות כבדות אני מוטרד מאוד מאוד. לא סיפרתי לך, אבל את יכולה לסמוך עלי, אני אתך מכל הלב, רק נסי אותי.
- שמא תאמר לי, בעלי היקר, איפה האבא שהיה שותף אתי במלאכה, ועתה משאיר אותי לבדי עם מעמסת הילדים?
- זה אני, זה אני, נסי אותי. שמעי לי, אשתי שלי, באתי לשיר לך שיר ונמשכתי לכיוון לא נכון. זהו שיר לאשה אשר אהבתי. שיר שלא העזתי לומר לך עד כה, שיר געגועים לנוף הנפלא אשר בעינייך, לשעות היפות שעברנו, כאשר כל כך הבנו זה את זו. גורל אחד קשר אותנו יחד, אבל עברו עלינו זמנים אסורים, עצובים ומייאשים, כל כך הרבה תקוות נכזבות, כל אחד בבדידותו. הטעם המתוק היה ונעלם, חיפשתיו ולא מצאתיו, אבל אני עדיין מרגיש אותו, ובאתי לחפש אותך, רעייתי האהובה, מעבר להרי החושך, השכחה ואי ההבנה. איפה את אהובתי, מימים ימימה?
- אני פה, אוהבת אותך.
- גם אני פה, אשתי שלי.
ובכן,כפשוטו,הוא נוגע ללב,ודומני שרבים מאיתנו,יכולים לזהות בחלקו לפחות,סיטואציות דומות מחייהם,ולוואי שנצליח לחדש ימינו כקדם...
לי זה נתן הרגשה מאד חזקה,לנסות ולעשות לו דמוניזציה,בחינת שה"ש...
האין זה מזכיר לכם את מה שנעשה לתורה בעשרות השנים האחרונות?
כ"כ אהבנוה בראשית ימי עמנו, הובטח לנו,וגם ראה ראינו "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים",מה מאד התענגנו על צוף אמריה.
ועתה...
כמה 'ר' גדליה' יש היום?
כמה נאמנות שמרנו לחכמת התורה?
וכמה הרחקנו לכת בהפיכתה לאיוולת אדם תסלף דרכו,ועל התורה ישליך תחלואי לבבו...?
עד כמה נמוך היו צריכים לומדי התורה לרדת בעיוות כוונת נותן התורה ב"ה,ובהרתמת התורה למאוויהם האישיים הצרים,בכדי שנגיע למצב מסמר שיער זה של ה'רב' מביתר רח"ל?
אך עם כל זאת,אנו עדיין אוהבים אותך,תורתינו הקדושה,בכל ליבנו,ונאמנה אל אמיתותך רוחנו!
_________________
"אל תהי בז לכל אדם,ואל תהי מפליג לכל דבר,שאין לך אדם שאין לו שעה,ואין לך דבר שאין לו מקום"
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 12:57 |
|
| |
,ולוואי שנצליח לחדש ימינו כקדם...
על אילו ימים מקדם אתה מדבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 13:00 |
|
| |
אתה נשוי?
כמה שנים...?
עכשיו הבנת?
_________________
"אל תהי בז לכל אדם,ואל תהי מפליג לכל דבר,שאין לך אדם שאין לו שעה,ואין לך דבר שאין לו מקום"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 13:14 |
|
| |
לא לא הבנתי!!, אני נשוי כנראה יותר זמן משנות חייך, וכל יום חיי הזוגיות משתפרים ומשתפרים וטובים יותר ויותר.
אנחנו לא מתרפקים על העבר, כי אם מיפים את ההוה !!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 14:06 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לא לא הבנתי!!, אני נשוי כנראה יותר זמן משנות חייך, וכל יום חיי הזוגיות משתפרים ומשתפרים וטובים יותר ויותר.
אנחנו לא מתרפקים על העבר, כי אם מיפים את ההוה !!!
|
|
... רבי ירוחם - אשרי יולדתם של בניו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2008 14:07 |
|
| |
לא היתה כוונתי להתרפק על העבר,כי אם להמשיכו להווה.
אם אינך מבין זאת,אין לי אלא לשמוח שמחה אמיתית באושרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2008 11:50 |
|
| |
ירוחם
אתה וודאי זוכר שהיו כאן דיונים מהו האיסור באכילת בשר אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2008 03:53 |
|
| |
בס"ד
למיימוני:
אין פה כתבי פלסטר נגד הרב שלמה אבינר יש פה פסק דין של ביה"ד שביניהם הגר"נ קלריץ הגר"ש פישר ועוד רבנים שאוסרים עליו לפסוק בדיני נדה ואישות וישנה הקלטה שבה הוא לא מכחיש שקיים פסק דין נגדו,אלא ניסה להתחמק שזה לא מחייב אותו.מדוע מוחקים כאן הודעות שיש בהם ביקורת נגדו בלי השמצות אישיות.
|
|
|
|
|
