מדוע אין סאטמריות מתונה ?

זר"ע,

יש. אך מאחר ואין זו עדיפותם הראשונה ללחום בעובדה קיימת ואין זה חרוט על דגל הקבוצה כמו בסטמר, זה בולט פחות!

ז"ע,

יש כאן שתי שאלות שונות:
למה אין סאטמאריות מתונה? - פירוש: למה בקרב חסידות סאטמאר לא צמחו שוליים מתונים?
למה אין מתינות סאטמארית? פירוש: למה אין אורתודוקסיה מודרנית אנטי-ציונית?

הכותרת רומזת לשאלה הראשונה, התוכן מבאר כשאלה השניה.

ובכן, אעביר ראשון ראשון.
לשאלה הראשונה: לפי מיטב התרשמותי, בכל חסידות גדולה, שבה העסק הופך להיות מתועש ואי אפשר ליצור אחידות, ובוודאי לא לפקח פיקוח מלא - נוצרים שוליים מתונים, חצי-מרדניים, מורכבים ומעניינים. אינני מכיר את סאטמאר מקרוב, אך כבר שמעתי עם כמה חריגים מפתיעים (שלנוכח הכלל הנ"ל לא כל כך הפתיעו אותי).

אשר לשאלה שניה: מבחינה היסטורית, האורתודקסיה המתונה צמחה כ"ציונות דתית", והזיקה הציונית שלהם היא חלק מן הלגיטימציה למתינות הדתית שלהם. מכיון שמתינות זו מאוד חשובה להם, ומכיון שגם הלגיטימציה חשובה להם (דווקא משום שרבים מהם די על גבול הקונסרבטיביות), הם אינם רוצים לכרות את הענף שעליו הם יושבים.

זאת ועוד: הנסיון ההיסטורי מוכיח שהכל שאלה של זמן: מה שמופיע באמריקה היום, מופיע בציבור החילוני הישראלי עוד כעשר שנים, ומופיע בציבור המזרוחניקי כעבור דור נוסף, ומופיע בציבור החרדי כעבור עוד שני דורות. דוק ותשכח. בהתאם לכך, לא אתפלא עם הפוסט-ציונות תגיע אל השמאל המזרוחניקי בדור הבא (אולי כשהיא כבר תדעך בציבור החילוני, שייחפש לו ריגושים חדשים).

זאב טורף, גרררר...