| נשלח ב-2/10/2003 15:35 |
|
| |
מוישי מכפר על עוונותיו...
אבא הגיע נסער הביתה.
הוא אמר לכולנו במהירות ובקול רם ,שצריך לעשות כפרות .
שמואל מהמשחטה מציע לכל השכונה מבצע מיוחד של כפרות על יד המזרקה בשיכון המאמינים.
זה יוצא ממש מול הגן של "סימי ודיני".
ברחוב "יוצאי החול" פינת "באי הקודש".
התרגשתי נורא.המורה בכיתה הסביר לנו שמי שמהדר במצוות הכפרות מובטח לו שתהיה לו שנה טובה ומוצלחת.
אפילו קיבלנו ציור לצביעה של ילד קטן שעומד ומעלין תרנגול גדול שמניפים אותו מעל הראש לו.
אמא התארגנה מהר.השאירה את הכביסה במכונה ולקחה ארנק קטןובקבוק שתיה שהיא מכינה בעצמה.
וגם לקחנו את מירי לוי השכנה שלנו בת ה-5 שאמא שלה ביקשה מאיתנו לשמור עליה עד השעה 4.
השארנו פתק לעטרה שתגיע לכיכר אם היא תספיק לחזור מהקורס מחשבים שלה.
הגענו לכיכר.היו שם מלא אנשים.ילדים ואמהות ואבות וגם המון קופסאות כאלה עם תרנגולות לבנות בתוך כלובים אפורים.
היה רעש נוראי התרנגולות קרקרו מאוד.
המורה שלנו אמר לנו שהן מקרקרות כי הן יודעות שהן מכפרות על החטאים של היהודים ,והן מאוד שמחות בזה.
ניסיתי להצחיק תרנגולת אחת ,נופפתי לה ביד אבל היא לא הגיבה בכלל.
היא קרקרה מאוד ואפילו לא היה לה מקום להסתובב לצד השני.
אמא קראה לי להגיע ואבא שלי פתאום החזיק תרנגולת לבנה וענקית מעל לראש שלי.
פחדתי נורא.רציתי לברוח אבל זכרתי שהמורה אמר לנו שככה תהיה לנו שנה טובה.
התרנגולת צווחה נורא.
עפו לה נוצות לפנים שלי.
העפתי את הנוצות והן שוב נדבקו אלי .
נבהלתי נורא,אפילו צעקתי ,אמאל'ה,
ואמא מלמלה משהו בלחש.
התרנגולת המשיכה לצרוח וראיתי את הרגלים שלה כאלה צהובות ומלוכלכות ,גם ראיתי את הציפורן שלה קצת שבורה,נבהלתי נורא מהציפורן שלה ורציתי לברוח משם.
היה רעש נוראי מסביב.
צווחות של תרנגולות וילדים שלא רצו להתקרב לכיכר.
אחר כך השליחו את התרנגולת שלי לתוך קופסא מקרטון.
התרנגולת צווחה נורא והתחילה לפרוס כנפיים.
ראיתי בתוך הקופסא עוד מלא תרנגולות שוכבות ומנסות לעוף .המקור שלהן היה פתוח,והן כאילו ביקשו שניקח אותן משם.
בתוך המקור הפתוח ראיתי מן חור שחור כזה שנורא הפחיד אותי .
קיבלתי קצת בחילה .
אמא רצתה לתת לי לקקן כתום אבל ,לא יכולתי למצוץ עכשיו כלום.
ביקשתי רק קצת מים.
לא היה לנו מים כי אמא הביאה את התרכיז שהיא מכינה בעצמה.
מאחורי הככר היה ברז.רצתי לשם וכשהגעתי לברז ראיתי שעל יד החנות של האיטליז על הרצפה יש דם.
כאילו שמישהו שחט שם בפנים.
ראיתי נוצות מפוזרות על הרצפה וגם דם שפוך שיצא מתוך החנות .
נבהלתי נורא רצתי לאמא שלי ,אמרתי לה שיש בחנות מאחורה רעש של תרנגולות ונוצות וגם כתמים של דם .אמא .צעקתי לה ,את חייבת לבוא לראות.
אמא ,שאלה אם שתיתי ואמרה לי שעכשיו אנחנו כבר צריכים ללכת הביתה.
הרגשתי בחילה קשה מאוד.
רציתי להקיא .
הגענו הביתה .
בקשתי מאמא ללכת לבקר אצל משפחת ליבוביץ.
אמא הסכימה.
דפקתי בדלת.
יעלי פתחה לי את הדלת.
במרכז החדר עמד אבא שלהם עם שקית שבתוכה היו שטרות של כסף.
הוא הניף וסיבב את השקית מעל לראש של שלוימי .
היה שקט ואבא של שלוימי לחש לו את מה שצריך ישבתי בשקט על הספה ולא אמרתי כלום.
הרעש היחיד ששמעתי היה רשרוש שקית הפלסטיק של אבא של מוישי.
בחוץ שמענו פתאום רמקול קורא,
בואו לכיכר ,כפרות לכולם...
בואו לכיכר ,נפדה חיים בדם...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 16:13 |
|
| |
מוישי
תגיד לעטרה שתראה לאמא מה כתבו בפורום שהיא גולשת אליו בלילה, "עצור חושבים". אם אמא ואבא יראו מה שהרבנים כתבו שם על המנהג הרע הזה של כפרות, הם יחזרו בתשובה ולא יעשו יותר דברים כאלו.
הנה, יש לנו כבר כאלו שהודיעו שהם מפסיקים עם זה...
אז אולי גם ההורים שלך, ואולי בכלל כל "שיכון מאמינים" יפסיקו את הקרקס המגי האכזרי הזה. אתה רואה שהשולחן ערוך בעצמו כתב שזה אסור!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 16:50 |
|
| |
מוישי,
חתימה טובה!
זה מנהג מאד מעניין. נכון שהשולחן ערוך מתנגד לו אבל לא בגלל הדם והנוצות והכאב והחיים, אלא מפני שזה דומה לפולחן אומה עובדת אליליים. אבל היום אין כבר את הפולחן הזה, אז יכול להיות שגם השולחן ערוך היה מודה שמותר.
יש שטוענים שזה פרימיטיבי, אבל מי אנחנו שנקבע שמנהג ישראל הוא פרימיטיבי? ככה אנו חלילה עשויים לומר על הרבה מנהגים, הלכות ומצוות!!!
האדם הזה שעשה על כסף, לא אוכל בשר? אם הוא כן אוכל אז למה שעבור הבטן שלו מותר לכלוא ולהרוג עופות ועבור צורכי כפרת עוונותיו כמו שהיה בבית המקדש אסור?
משחטה מסודרת אמנם טובה ומכובדת יותר מאשר עשית הכפרות בראש כל חוצות ושמעתי שעקב כך הפסיק חכם גדול לקיים את המנהג. אבל סך הכל גם בצורה מסודרת וייקית להפליא ניתן לרצוח המונים בשנאה וללא התחשבות.
בכל אופן, הרי אתה רואה שאבא ואמא מקיימים מנהגים קדושים לעם ישראל אז איך נוכל להטיל ספק בזה? בכל אופן אני מברך אותך שכשתגדל תהיה כזה חכם שתדע להבחין בין מנהג למנהג. אז תהיה "רב" וממילא אתה הוא זה שייקבע איזה מנהג הוא הנכון! 
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 16:57 |
|
| |
ווטו
אתה רוצה לגרום לי להפסיק לאכול בשר ?
עצם המחשבה בנושא הזה גורמת לי דיכאון . ובכל זאת אמשיך לאכול בשר . לגבי הכפרות יש כאן ענין סמלי שאין מקבלים כפרה על ידי שפיכת דמה של בעל חי .
התבהרות
רק באינטרנט אפשר למצוא יצירתיות חרדית אמיתית ולא את הכתיבה הסובייטית האופיינית בעולם החרדי הממשי .
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 17:56 |
|
| |
ווטו,
מעבר לאכזריות הבוטה במנהג הכפרות, הוא מציב בעיה מחשבתית קשה: התפיסה עליה הוא מושתת היא שאדם יכול "לקנות לעצמו" כפרה, בלי צורך בתשובה או בשינוי אמיתי בדרך השלילית שהביאה אותו לחטוא. נכון, אתה יכול לטעון שמדובר ברובד סימבולי בלבד, אך בכל זאת - מי שאומר "זו חליפתי, זו תמורתי, זה התרנגול יילך למיתה ואני אצא ואלך לחיים טובים ולשלום" מביע את התפיסה הפסולה הזו ומחזק אותה, בעיניו ובעיני אחרים (שלא לדבר על ילדים כמו מוישי, כמובן).
אגב, ההשוואה לבית המקדש אינה רלבנטית, הן משום שהקרבנות הם ציוויו המפורש של ה' ואילו הכפרות הן מנהג אנושי (ואף מאוחר), והן משום שגם הנביאים נאבקים בתוקף בתפיסה שהשתרשה בעם - לפיה הקרבנות יגנו עליהם למרות התנהגותם הפסולה מבחינה דתית ומוסרית, תפיסה המקבילה לתפיסה של הכפרות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 19:37 |
|
| |
התבהרות
ייש"כ, כתיבתך נפלאה (כתמיד...)
ווטו
בנושא הכפרות על בע"ח אפשר לדון משתי בחינות .
א. מבחינה עקרונית משום דרכי האמורי, וזו הסיבה שהראשונים ובעקבותיהם מרן בשו"ע פוסלים את המנהג.
ב. מבחינה פרקטית, במצב היום ששונה מבעבר שתרנגולים היו מצויים בכל חצר ובכל חנות, הרי בעידן המתועש שעופות נקנים קפואים במרכול, יש להביא עופות במיוחד לצורך מנהג הכפרות והדבר כרוך בצער בע"ח נורא שכן העופות נמצאים שעות בשמש ללא שתיה ומזון וכו'.
דבריה של התבהרות נסובים וממחישים את הבעיתיות מהבחינה השניה.
סבורני שאם זה לא היה כרוך בצער בע"ח, לא הייתה התנגדות למנהג שהוא מנהג ותיקין כפי דברי הרמ"א, לפיכן אין זה כלל עניין לבשר שאנו אוכלים לאחר שחיטת בע"ח בצורה נורמלית.
אגב, יש לציין כי מנהג הכפרות כפי שמובא בראשונים ובשו"ע, אינו לסובב תרנגול מעל הראש, אלא המנהג המקורי הוא ל ש ח ו ט תרנגול על כל אחד (וגם כמובן לסובב ולומר פסוקים אבל העיקר הוא השחיטה) וכמו שכתוב שיכווין שמה שעושים לתרנגול היה ראוי לבוא עליו בגלל עוונותיו וכו', אבל במצב הנוכחי שמסובבים התרנגול מעל הראש ומחזירים אותו לכלוב ואין איש יודע אם אכן נשחט ומתי נשחט, ואם לא התנבל בשחיטה, לדעתי גם אין יוצאים בזה ידי חובת המנהג.
זאת ועוד, זמנו העיקרי של מנהג הכפרות הוא בערב יוה"כ, דבר שלא מציאותי בתרנגולים אצל רוב העם, מה שאין כן אם מקיימים את המנהג בכסף, הרי אפשר לקיימו בערב יוה"כ באשמורת הבוקר שהוא הזמן המועדף לקיום המנהג.

 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 19:40 |
|
| |
מוישי
אשריך שהמורה שלך מלמד אותך לקיים מנהגי ישראל.
איני יודע מדוע בדיוק אצלכם עפו הנוצות מהתרנגולות, אצלנו זה אף פעם לא קורה. כשמחזיקים אותם נכון התרנגולות לא צווחות. הייתי פעם במשחטה של עופות, שם העופות קרקרו הרבה יותר חזק.
מי שבר את הצפורן של התרנגולת? התבהרות? למה היא עשתה זאת? במנהג הכפרות אין מנהג כזה בכלל.
ראית שם דם? כן, שוחטים שם את התרנגולות! כך הוא בכל משחטה ששוחטים את התרנגולות האלו שאמא נותנת לך תמיד לאכול, במשחטה שוחטים הרבה תרנגולות, ויוצא מהם הרבה דם, ומורטים להם את כל הנוצות.
התרנגולות לא גודלות במשחטה, רק במקום אחר, ואח"כ מביאים אותם למשחטה, בדיוק בארגזים כאלו שהביאו את התרנגולות לכפרות.
זה לא רק בכפרות, ולא רק בשחיטה כשרה, תמיד ובכל מקום מביאים את התרנגולות בארגזים כאלו.
*
מוישי
יש לי סיפור יפה לספר לך:
היו היה פעם בית המקדש לעם היהודי, שם היו מביאים כל יום כבשים ועזים ויונות והיו שוחטים אותם ומקריבים אותם לפני השם על גבי המזבח. זאת היתה אחת מהמצוות הכי גדולות וקדושות ליהודים. היום אין לנו את המצוה הזאת, כיון שבית המקדש אינו בשליטת היהודים.
אנחנו כולנו מצפים לגאולה השלמה, שאז בית המקדש יהיה בידינו, ואז נשוב להקריב את כל הקרבנות, כפי שאנו אומרים כל יום בתפלה: זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים, שהם כל סוגי הקרבנות שהיו בני ישראל מקריבים בבית המקדש.
מוישי, אני יודע שאף פעם לא ראית את המחזה הזה של הקרבת קרבנות בבית המקדש. אם אתה רוצה לצייר בעצמך איך זה נראה, אז פשוט יכול להזכר איך נראו הכפרות: באים הרבה יהודים לבית המקדש, כל אחד אוחז בידיו כבש או עז או יונה, מביאה לכהן שישחט אותה ויקריב אותה על גבי המזבח.
אוי נזכרתי, משהו דומה הרבה יותר, היה קורה בבית המקדש כל שנה בערב הפסח, היו באים אלפי אלפי יהודים לבית המקדש, כל אחד אוחז כבש צעיר, שעוד לא מלאה לו שנה, בבית המקדש עומדת של כהנים שוחטים, כל יהודי מגיש את הכבש שלו לכהן, ששוחט את הכבש, מקבל קצת מהדם לתוך כלי מיוחד, מוסר את הכלי לכהן אחר, עד שהדם נשפך על גבי המזבח.
בסוף היום היה כל חצר בית המקדש מלא בדם, ובאו כהנים לנקות את כל החצר מהדם, כך שבכניסת הפסח היה חצר בית המקדש נקי ויפה. ויהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2003 19:55 |
|
| |
מוישי
הלבן שייך לדור של המורה שלך. הדור הזה מאמין שאלוהים ציוה להקריב קרבנות גם לבני אדם שיבינו שזה רצח. אבל הרי אתה ילד רגיש ומפותח ומבין שאלוהים לא יבנה עוד בית מקדש פרימיטיבי שיהפך למערת פריצים (כך כינה הנביא את הבית).
הוא יתן לך להבין שמה שהפרימיטיבים עשו בקרבנות אתה תעשה בגמילת חסד וטוב לסובבים אותך.
יהי רצון שיאמר די לשפיכות הדמים הנעשית בשם האל ודתו מקאבול ועד ירושלים וומקדונלד ועד שולחנות האדמורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2003 10:32 |
|
| |
גם שתדע לך מוישי שמנהג הכפרות קיים גם בלי שום קשר לקבלה- לפי המקור שנישטאיך הביא
חתימה טובה התבהרות וכולם, הפעם הקדמתי אותך!
|
|
|
|
|