היום עלה בדעתי שאולי איזה רעיון מאחורי העובדה שקריאת התורה של חתן בראשית מסתיימת ביום השביעי לבריאת העולם, כאשר אנו חוגגים את החג של היום השמיני. האם מישהו מכיר פירוש שמקשר את שמיני עצרת לשלב האחרון של בריאת העולם?
נשלח ב-18/10/2003 23:24
בספרי המהר"ל וכן בספרי חסידות מסויימים (פולניים) מובא הרבה פעמים שהיום השמיני רומז על העולם שלאחר הטבע ועל ימות המשיח .
נשלח ב-19/10/2003 08:06
איך עלה בדעתך?
שמיני עצרת הוא ביום השמיני של חג הסוכות, איך זה יכול להתקשר לבריאת העולם?
אוי, כבר עברתי...
חלום יעוף
נשלח ב-5/10/2011 13:28
לאן נעלם שמיני עצרת?
בתורה היום שאחר חג הסוכות הוא רגל בפני עצמו - עצרת.
בזמן המקדש נראה שהוא היה מעין יום מנוחה אחר החגיגה הגדולה של שבעת ימי החג, אין לו שום תוכן מוגדר, גם לא תוכן חקלאי. אמנם מתחילים לשאול בו את הגשמים, אך לא בגלל שיש קשר מיוחד בין שמיני עצרת לשלאלת גשמים אלא מפני שחג הסוכות הסתיים.
במשנה במגילה נאמר שקריאת התורה של שמע"צ היא 'ביום השמיני עצרת תהיה לכם'. שמיני עצרת מוזכר בתורה בפרשת הקרבנות ובפרשת אמור, הואיל ואת פרשת המועדות שבתורת כהנים קראו כבר בתחילת החג, לא ראו חכמים לחזור ולשנותה בסיום החג. שמיני עצרת מוזכר בפרשיות שהוזכרו בהן ראש השנה ויום הכפורים, אך לא בפרשיות שהוזכרו בהם רק שלושת הרגלים.
בחו"ל ששומרים יו"ט שני, נקבע שביום זה יקראו פרשת וזאת הברכה. נראה שזו קריאת יום טוב ולא סיום התורה, וראו במשך חכמה האחרון של פרשת וזאת הברכה. לפי התלמוד ביום שמיני של חג קוראים 'מצוות חוקים ובכור'. המנהג שהתקבל הוא לקרוא את פרשת כל הבכור ששמע"צ כלל אינו מוזכר בה, לפחות בפירוש.
בשלב כלשהו התקבל המנהג לסיים את התורה ביום תשיעי של חג, וכך בימינו בחו"ל מוכרים שני ימי חג, הראשון שמיני עצרת והשני שמחת תורה.
עם העלמות מנהג קריאת התורה הארץ ישראלי, התקבל גם בארץ הנוהג לסיים את התורה בשמיני עצרת וכך שקריאת התורה המיוחדת ליום זה אינה קיימת בארץ. אירעה תופעה מענינת, כיום בא"י מכירים חג אחד בלבד, שמחת תורה. שמחת תורה של המנהג השכיח את שמיני עצרת שבתורה.
החג בא"י כולל רכיבים משני ימי החג שבחו"ל, גם סיום התורה והקפות, גם הזכרת נשמות (אצל רוב האשכנזים), ותפילת גשם.
והערה אישית - יש לי חבר שטוען שהייתי מעדיף לחזור לשמע"צ של חז"ל. קצת מוגזם, אם כי אני מוכן להודות שיש עדיפות מובנית להקפות שניות של מוצאי החג על פני הקפות החג וד"ל.
נשלח ב-5/10/2011 20:56
zachiz כתב:
היום עלה בדעתי שאולי איזה רעיון מאחורי העובדה שקריאת התורה של חתן בראשית מסתיימת ביום השביעי לבריאת העולם, כאשר אנו חוגגים את החג של היום השמיני. האם מישהו מכיר פירוש שמקשר את שמיני עצרת לשלב האחרון של בריאת העולם?
רבינו האר"י מבאר בשער הכוונות את כל אירועי תשרי כמכלול אחד, הפורס את בריאת העולם (המתחדשת בכל שנה בזמן זה) מראש השנה ועד שמיני עצרת, כאשר שמ"ע ושמח"ת הם פיסגת המהלך. מומלץ להתבונן בסוגיה מרהיבה זאת.
נשלח ב-6/10/2011 01:05
בעל חז'ל הגדירו את שמע'צ כיום בלא תוכן, אלא "עכבו עלי יום אחד" מכיון שאין לנו ביהמ"ק, ואין שיור רק התורה הזאת, מתאים מאד לחגוג את החג שמבטא הקשר העצמי עם ה' עם שמחת תורה.
[להקפות שניות יש יתרון שזה עם מוזיקה? או שזה כבר אחרי כל הלחץ של מצוות החג?]
לפי האר'י אכן שמע'צ הוא השבת שהיתה צריכה להיות ביום השני של הבריאה [כשמונים מבריאת אדה'ר] אלמלא קלקל אדה'ר.
נשלח ב-6/10/2011 09:21
יהי דבריך על שמחת תורה מובנים בא"י של ימינו אבל לא בחו"ל ששם שמח"ת הוא יו"ט שני.
היתרון בהקפות שניות הוא שאפשר לבוא מתי שרוצים ולעזוב מתי שרוצים.
לדברי האר"י, מדוע בשמיני עצרת מותרת מלאכת אוכל נפש?
נשלח ב-6/10/2011 13:33
בעלבעמיו כתב:
היתרון בהקפות שניות הוא שאפשר לבוא מתי שרוצים ולעזוב מתי שרוצים.
גם בהקפות הרגילות אפשר לעשות שבעה סיבובים ואח"כ ללכת ללמוד בשקט.
לדברי האר"י, מדוע בשמיני עצרת מותרת מלאכת אוכל נפש?
כל הימים טובים, כולל שמיני עצרת שלנו, הם רק הכנה לימות המשיח ולכן מותרים באו"נ, משא"כ ש"ק שהיא הכנה לאלף השביעי עצמו.
אם אדה"ר לא היה חוטא שבת בראשית היתה כבר בעצמה האלף השביעי, ולא היינו זקוקים לכל האריכות הזאת.
נשלח ב-6/10/2011 13:36
שותף אאוטינג אני גבאי.
נשלח ב-6/10/2011 14:29
בעל ,מנהג אשכנז לאכול בסוכה ביום השמיני כדינא דשולחן ערוך ודגמרא דיתובי יתבינן וברוכי לא מברכינן ,כך שיש כאן המשך של סוכות. אצל חסידים עושים הקפות גם בליל שמיני עצרת בצאנז גם ביום.
נשלח ב-6/10/2011 14:37
1) עלה בדעתי פעם שיש רמז מפורש להיותו של שמיני עצרת קשור לתורה ממקרא מפורש בנחמיה סוף פרק ח ותחילת פרק ט:
2) לגבי שמיני עצרת כרמז ליום השמיני וכו' - גם זה עלה בדעתי פעם + חידוש גדול בקשר להושענא רבא שהוא סוף העולם (ואכמ"ל) - ולאחר התלהבותי מהחידוש חיפשתי ככל שידי משגת אם מישהו חשב על זה ולא מצאתי. או-אז שאלתי את הרב אורי שרקי, שאפילו לא חשב וענה מייד (!): "יש משהו כזה בספר "תולעת יעקב" לאבן-גבאי, בפרק על שמיני עצרת - ספר קצת נדיר, אבל מעניין מאוד"... על הספר לא שמעתי, אבל למזלי יש את Hebrew Books - הורדתי את הספר (http://www.hebrewbooks.org/45286), והנה זה שם מפורש בעמוד 137 - עיינו שם ודעת לנפשכם תנעם.
נשלח ב-6/10/2011 14:38
אברם
כל סוכות קראו בתורה. ואם הבנתי נכון אזי השמיני הוא סוף העולם.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 06/10/2011 14:42:37
נשלח ב-6/10/2011 16:33
בעל - 1) לגבי שמיני עצרת - אם אין ראיה לדבר וכו'... אבל עיקר הראייה היא מ וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה... וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם מדוע דווקא בכ"ד ולא בכ"ג - מייד אחרי שמע"צ? אלא שבאותה שנה כ"ג חל בשבת (הברקה של היעב"ץ על תוד"ה "מימות עזרא" ר"ה יט: וראייתו היפה מביצה טז: "לאין נכון לו - למי שלא הניח ע"ת" ומשמע שר"ה חל ביום שישי וכו') מכיוון שרצו לקבוע צום, דחו לכ"ד - אבל הקריאה היתה אמורה להיות בכ"ג. ומה חוגגים אחינו בגלות (הקרויים "יהודים"...) בכ"ג? נכון - את יום שמחת תורה! מש"ל... 2) לגבי סוף העולם - לא אוכל לחשוף כאן את סתרי התורה אליהם הגעתי, רק ארמוז ראשי פרקים למבין מדעתו: * מה עניין ההושענא האחרונה ("קול מבשר") להו"ר? * ומה עניין יום דין להו"ר?! * ישעיה ד + חגי ב + זכריה יד * "והיה ביום ההוא" "הנה יום בא" וכו' - איזה יום? * מתי בן דוד בא? והוא רחום יכפר...
