מדוע אנשים יולדים ילדים?

שלום לכל הנוכחים.
כולי התרגשות כיון שמדובר בהופעת בכורה בפורום מכובד זה.

עיין בספר בראשית שם כתוב: "פרו ורבו"...

ברוכים המצטרפים
גם למצוות פרו ורבו יש הגדרה הלכתית, ומאידך גם אשה שאינה מצווה על פרו ורבו אמרה "ואם לי בנים מתה אנכי".

לפי דעתי, אצל אנשים דתיים זה נובע משילוב של מצווה ואידיאל.
המצווה היא "פרו ורבו" אך מעבר לכך יש את דברי ישעיהו הנביא "לא תוהו בראה לשבת יצרה" ודברי רבי עקיבא בגמ' "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנה - זה היולד בן לעת זקנותו - כי אינך יודע הזה יכשר או הזה יכשר".

והעיד יו"ר עמותת אפר"ת, ד"ר יוסף אלי שוסהיים, שכששאל בועדת הכנסת לקידום מעמד האשה מי מצטערת שלא ילדה עוד ילד - כולן (מהשמאל ועד הימין) אמרו שחבל שהתעוררו מאוחר ולא ילדו עוד ילד - משמע שיש כאן משהו שטבוע עמוק בזהות הנשית.

מאיר,

גם אילו היה שואל:
"מי מצטער שלא עשה עוד תואר אקדמי או למד יותר?"
וגם אילו היה שואל:
"מי מצטער שלא בילה יותר זמן עם ילדיו?"
וגם אילו היה שואל:
"ומי מצטער שאינו עוסק יותר בפעילות פיזית?"
וגם אילו היה שואל:
"ומי מצטער שאינו משקיע יותר בזוגיות שלו?"
וגם אילו היה שואל:
"ומי מצטער שאינו קורא יותר ספרים?"

גם אז, אני מניחה שרוב רובם של הח"כים, גברים ונשים היו עונים בחיוב.
(טוב, אולי על השאלה הראשונה לא...)

השיטות המניפולטיביות של האגודה שהזכרת את העומד בראשה מגוונות הן ולעתים מתוחכמות, זה אינו עושה אותן נכונות או ראויות.

מכיון שלא רק "אנשים יולדים ילדים", גם קופים, חיות אחרות, דגים, שקצים ורמשים, משמע שהסיבה להבאת ילדים לעולם צריכה להיות משותפת לכל אלו.

אבולוציה היא תשובה מספיק טובה...

ההבדל בין האדם לבעלי החיים הוא, לפחות מאז שהומצאו אמצעי המניעה, שאצל אנשים הולדה היא החלטה מודעת.

השאלה הכל כך כוללנית הזו אינה יכולה להסתפק בתשובה אחת.
ישנם מליארדי איש בעולם, מתרבויות שונות, מעמים, דתות, עדות וזהויות שונות. והאם אתה מעלה על דעתך שכולם מביאים ילדים מאותה סיבה אוניברסלית ויחידה?

ישנם תרבויות שבהם מביאים ילדים מהצורך הקדום והבסיסי למין, ומחסור פרימטיבי, סוציולוגי או דתי באמצעי מניעה. ישנם תרבויות שבהם מדובר בכוח עבודה זול וחיוני, ובתרבות המערבית מדובר לרוב ברעב לקן חמים, בצורך הקיום הבסיסי והרצון לראות "המשך". או מחמת אהבה לילדים ולכל מה שהם מייצגים.

בקרב המגזר החרדי. יש את החובה האלמנטרית להיות הורה, מעבר לכך מדובר באידיאל בסיבי אצל חלק גדול מאנשי המגזר להיות הורים למשפחות ברוכות ילדים, מה שגם מוביל לתחרות סמויה, להגשמה אישית ולצורך חברתי. עיתון הארץ גם יטען שמדובר באפיק נוח לפרנסה קלה, אך מלבד מיעוט שולי, אני לא חושב שיש בזה אמת. למרות שקצבאות הילדים בהחלט הגדילו את ריבוי הילודה, משום שהפחיתו את החששות הכלכלים של ההורים. אך לא זו הסיבה שבעטייה הורים יחליטו על הגדלת המשפחה.

לא מדוייק, צרהצרורה, גם לפני המצאת "אמצעי המניעה" יכלו בני האדם להתאפק, או לגמור בחוץ (וראה מקרה ער ואונן).
ברור לנו שאנשים "רוצים" ילדים (בדרך כלל) ומשקיעים בגידולם משאבים לא מעטים.

ובזה אין בני האדם שונים משאר עולם החי.

רחל_לאה ברור לך שיש אנשים שאינם רוצים ילדים ?

אנשים מביאים בילדים משום שהם רוצים להביא ילדים. לתת הנמקה רציונלית לרצון זה דבר מאוד קשה, יש הטוענים שבכלל איננו אפשרי. מדוע אתה מתעניין בנושא וכותב הודעה ? מדוע אני יושב ועונה לך תשובה ? מניעים הם עניין לא רציונלי אלא רצוני.

מצוות 'פרו ורבו' מוטלת על הגברים בלבד. ויוצאים ידי חובתה בשני בנים ובת גם לדעת המחמירים.
הנשים פטורות, נקודה.
אלא שבימינו הן אלה שמכלות את כוחן על מצווה זו.

יש ענין נוסף (גם הוא לגברים בלבד) של 'בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידיך' (פסוק מקהלת) שדרשו חז"ל: נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו', לשם ילדים כמובן.

אחרי השואה, ישנה מגמה ברורה בקרב האורתודוקסיה להשלמת החסר הדמוגרפי, זו כמובן מטרה עליונה וחשובה ללא ספק, ולכן עושים לאחרונה שימוש רב בדרשת חז"ל הזו של 'ולערב אל תנח'. (למרות שאלפי דרשות שכמותה נזנחות הצידה, כמו 'לא ימלא אדם פיו שחוק בעולם הזה', או 'לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם, ואחר כך ישא אשה, ולא להפך') אלא שלכל השגת מטרה, חשובה ככל שתהיה, ישנו מחיר, ולפעמים מחיר כבד.

המצב הוא תוצאה של שימוש סלקטיבי בטכנולוגיה הרפואית.

בעבר היתה תמותת ילדים רבה וכן אחוזי הפלות גבוה, ולכן הצמיחה הדמוגרפית היתה מאוזנת פחות או יותר. כיום 99 אחוזים מן ההריונות מסתיימים בהצלחה, הודות לגניקולוגיה המתקדמת, שהחרדים עושים בה שימוש ככל האדם. גם חיסוני הילדים הורידו כמעט לאפס את תמותת התינוקות.

מנגד, אותה טכנולוגיה ומודרניזציה השולטת שלטון כמעט מלא על ההריון, המציאה גם את אמצעי מניעתו, כך שהיא השיגה קונטרול מלא (כמעט, למעט מקרים מיוחדים ה' ירחם) על הילודה.
החרדים החליטו שהם משתמשים רק בחלקה האחד של הטכנולוגיה הרפואית המודרנית, ומסתייגים מחלקה האחר. כיון שאין להם את המתכונת בשלמותה, התוצאה היא ילודה חסרת תקדים, אשר אפילו במונחים סטטיסטים יבשים היא יוצאת דופן לעומת דורות עברו.

בנוגע לרמת השטח:
תמיד אפשר להביא דוגמאות להצלחה מסחררת, של 'סופר-וומן' חרדיות, שילדו 15 ילדים, ועשו קריירה, ויש כסף לחתן את כולם, והכל טוב ויפה. אבל סיפורי הצלחה אינם מחפים על סיפורי כישלון, וכולם מוזמנים לבדוק סטטיסטית מה המצב בשטח איזו מגמה גוברת. דומני שאין חולק על כך שחלקים נכבדים מהחברה החרדית משלמים מחיר כלכלי, נפשי, ובריאותי, עקב הנורמה הזו של ילודה מוגברת.

הטיפול בבעיה זו, כבכל בעיה חרדית-חברתית אחרת, מחכה לרבנים, אשר כידוע לא ניתן לצפות מהם שיצעדו בראש בכל הנוגע לשינויי נורמות חברתיות. בשנים האחרונות מסתמנת מתינות ומדיניות של הקלות הלכתיות מצד הרבנים בכל הנוגע לתכנון המשפחה החרדית. זה קרה אחרי שכבר נפלו כמה קרבנות, בנפש ובגוף ממש, והדברים ידועים. עם זאת יש לזכור, כי המקרים המגיעים לטיפולם של הרבנים הם הקיצוניים ביותר, אי אפשר להקיש מהם על הכלל, אבל אפשר ללמוד מהם על שכבת-הביניים המרכזית, שלמרות המחיר שהיא משלמת היא כמובן שמחה בחלקה במדה כזו או אחרת, היא מסתדרת איכשהו, אבל היתה נענית ברצון לשינויים במדיניות.

אני חושב שנושא זה כבר דובר בפורום, באופן ברור ומאיר. מי בעל זכרון אשכולות ויאיר עינינו?

בהולדת ילדים, כמו בכל מצווה , יש המחמירים, יש שעוברים עליה ויש המקיימים אותה.
המחמירים יולידו 10-20 ילדים בתקווה, שכספי הביטוח הלאומי יכסו ההוצאות, המקיימים יסתפקו בפחות, העוברים לא יולידו בכלל (נתן זהבי למשל) הכל שאלה של נוחיות, השקפת עולם, ורצון אישי.