המסורת היהודית מסתמכת בעיקר על זכרון מעמד הר סיני, והאדם המאמין מעריך שלא ייתכן שפרטים שהועברו מאב לבן סולפו, על אף הזמן הרב שעבר. בקרב חוגים יותר משכילים ביהדות הדתית היום יש ניסיון לגמד את חשיבותה של ההוכחה הזו למסורת, כנראה כי היא לא נראית להם מתוחכמת דיה, אבל זהו רעיון שחוזר בספרי מחשבה של ראשונים רבים.
לכן מאוד מוזר היה לי לקרוא היום ב"יתד נאמן" התקפה דווקא על גרעין הרעיון הזה - שעדותם של עדי ראיה רבים מבטיחה את אמינות העדות.
הסיפור במדור "מגוון" עוסק בדפיקה המפורסמת של חרושצ'וב על בימת האו"ם. על פי האגדה, חרושצ'וב הוציא את נעלו ודפק בה על השולחן, אלא שהיסטוריונים מטילים ספק בפרטים שונים בסיפור.
יתד נאמן מסכם ואומר:"אם לא ניתן לקבוע את האמת באירוע שנכחו בו מאות עדי ראייה, שרבים מהם עדיין חיים ויכולים לספר מה שראו ולא ראו, איך אפשר לקבוע את האמת באירועים שהיו לפני מאות בשנים".
האם זה לא משונה שיתד נאמן טורח להגיע לכזאת מסקנה ?
אגב, לדעתי הסיפור על חרושצ'וב בכלל לא מחייב הגעה לשורה תחתונה כזאת. הפרטים שעליהם הוויכוח ניטש הם טריוויאליים לחלוטין - האם המנהיג הסובייטי חבט בנעל או רק הניח אותה על השולחן וחבט באגרופיו ? האם הנעל הייתה עם שרוכים או שהייתה בכלל סנדל ? איש לא מפקפק בעצם נפנוף הנעל בידי חרושצ'וב.
נשלח ב-7/11/2003 11:16
זריחת, מנין הקביעה שהמסורת היהודית מסתמכת בעיקר על זכרון מעמד הר סיני? זו לכשעצמה שאלה של השקפה וניתוח: מה היה הגורם האחד או העיקרי המגבש את העם היהודי ומסורתו? אברהם (נושא טופיקאלי) העוזב את מורשתו הדתית והפיזית והולך אחרי אל אחד ויחיד שהוא מאמין בו? קניית חלקת אדמה ראשונה בארץ ישראל? יציאת מצרים? ההליכה במדבר? ניתוץ הלוחות הראשונים? חטא העגל? כיבוש הארץ על ידי יהושע? חלק מאלה הם ארועים שמשקלם בתולדות העם היהודי ומסורתו אינו פחות ממעמד הר סיני (לכשעצמו, לא אמרת מתן תורה), ולכל אחד מהם מקום בגיבוש הזהות היהודית. ויש עוד. (אם כי אולי יש מקום לסברה שמקור הידע על כולם הוא מעמד הר סיני..)
מכל מקום, המסורת היהודית אינה בנויה על העברת זכרונות מאב לבן, אלא מהעברת תורה שבכתב ותורה שבע"פ מגדול דור לגדול הדור הבא (משה ליהושע, יהושע לנביאים וגו'). התורה בפרט, התנ"ך בכלל, ומכלול התושב"ע, אינם מסמכים היסטוריים המבוססים על זכרון, אלא מסמכים דתיים מובהקים, המאזכרים אירועים היסטוריים. יש הבדל.
קצת לא נעים לומר, אך דווקא הגישה לפיה לא זכרון הרוב הוא הקובע (עובדות, מסורות או הלכות), אלא גדולי הדור הם העושים זאת, היא הגישה היהודית. אין כאן מין דמוקרטיה של הזכרון הקולקטיבי, שניתן לשנותה ולהתאימה למחקר ההיסטורי המישתנה והמתעדכן, אלא עניינים שבאמונה ובקבלה.
(גילוי נאות – לא קראתי את המאמר הנדון ב"יתד נאמן".)
נשלח ב-7/11/2003 13:42
חבצל_ת, אני מסכים איתך לגבי רוב הדברים. לא באתי לעמוד על טיבה של המסורת היהודית, אלא לציין שההוכחה הקלאסית לאמיתותה של המסורת היא ההסתמכות על זכרון ההמונים ממעמד הר סיני. אמיתות המסורת היא הבסיס שמחייב את הציות לגדולים של כל דור ודור.
זה שההוכחה היא קלאסית ויש לה מקור בספרי מחשבה ראשונים ובעיקר בכוזרי, לא אומר שהייתה לה חשיבות רבה בעבר.
בתקופה שבה עיקר העימות היה עם הנצרות, ההתמקדות האפולוגוטית הייתה על הבנת חלקים בתנ"ך ובמדרש, שהנוצרים ניסו לפרשם ברוחם שלהם.
ההוכחה הזו נעשתה רלוונטית רק מזמן שבו ביקורת המקרא הפכה להיות היריב. ולכן לא פלא שבתנועת ההחזרה בתשובה בעשרות השנים האחרונות עושים בה שימוש ניכר ועיקרי.
תוקן על ידי - זריחת_עץ - 07/11/2003 13:44:40
נשלח ב-7/11/2003 14:37
יש עוד כמה סיבות
לא לקרוא יתד נאמן..
ויש גם פורומים מוסמכים יותר על מנת
להסביר את סברותיהם של מעתיקי השמועה
נשלח ב-25/1/2010 11:12
זריחת לפעמים הבנה פשוטה של אדם, או כתב מיתד, עדיפה עשרות מונים מפילוסופים של ידענים ששוכחים את השכל הישר בבית.
שאלתך חזקה מנשוא.... הנה יש לנו מסיח לפי תומו, כתב ביתד לבטח אברך ליטאי בוגר פוניבז' על השקפתה... מבין עפ"י סברא פשוטה שאי אפשר להוכיח דבר שקרה לפני 30 שנה...
מי מדבר על 3000 שנה ?????????.... הזוי ! שכל הישר.... אז מה נשאר לנו ? שמים בתורה .... מי מסביר לי את זה בצורה ברורה ?
נשלח ב-25/1/2010 11:22
[לא הבנתי את המניע העומד מאחורי שליפת אשכולות מאובקים מהבוידעם, ולא כל שכן פנייה לניקים שמתו לפני עידן ועידנים.] מישהו מוכן להסביר לי את המושג "שמים בתורה" שמתחיל להיות נפוץ כאן, במילים פשוטות?
נשלח ב-25/1/2010 11:26
המילה שמים פרושה שם בלשון רבים שמים
נשלח ב-25/1/2010 11:42
ירוחם זה גישה שלך בשמים ? או הלצה ?
נשלח ב-25/1/2010 12:10
הרב גורן אסכולת שמים בתורה טוענת שאין זה משנה כלל מהו מקורה של התורה, העיקר שתוכנה הוא חשוב ונאצל ומוליך בני אדם לדרך טובה.
נשלח ב-25/1/2010 12:15
בעל, תודה. כתבת שזו "אסכולה", התוכל לפרט מעט או להפנות לבית המדרש הספציפי, או שמדובר בשיח שוטים דכאן?
נשלח ב-25/1/2010 12:30
תחפש ברחבי הפורום. כמדומני שאחד מנציגין המובהקים הוא ווטו1. מדוע שיח שוטים? מדובר שאנשים חכמים ונבונים שאני חולק עליהם.
נשלח ב-25/1/2010 12:42
כאן בקצרה. אם יואיל לינקי, לאחר שיזהה רצינות אצל השואלים, ירשום קישורים להרחבה.
בלי להתייחס לבעייתיות הגדולה ברעיון זה, קיים כאן כשל: אם אינה מן השמים כי אם שתוכנה הוא חשוב ונאצל ומוליך בני אדם בדרך טובה, הרי שאינה 'תורת נצח', כי תפיסת העולם והמוסר משתנים ללא הרף (גם אם נאמר שעכשיו היא עדיין רלוונטית, מי יתקע לידינו שהיא תהיה כזו בעוד אלפי שנים), ואם אינה נצחית - מי יאמר שהיא עדיין מחייבת, שמא כבר פקע חיובה.
נשלח ב-25/1/2010 12:53
ה"ג,
מי אמר ח"ו שאינה מן השמיים ? היא בודאי שמיימית כמו שעולה מתוכנה הנאצל ("שמיים בתורה")
הרי זה תפקידה של תושבע"פ, להחיל את עקרונות התורה הבלתי משתנים, על מציאות משתנה.
נשלח ב-25/1/2010 13:15
ה"ג בנושא זה אני אתך.
נשלח ב-25/1/2010 13:20
מרכא
למה בדיחה?
איך יותר הגיוני לפרש? שם -מיים?, האם באמת יש שם- מיים, בעננים יש מים לא בשמיים, אז מה פרוש השמיים?
אתה מסתכל למעלה ואתה רואה- שם- את השמיים, אתה עולה על מטוס ומגיע לשם, לאיפה שראית ששם השמים והנה אין שם כלום.
רחוק יותר אתה שוב רואה שמיים, ואם תמשיך לעלות לאותו מקום עם חללית, שוב השמיים לא יהיו שם,
השמיים הם תמיד שם, מעל- ממזרח -וממערב , באם תביט ממגדל גבוה מסביב יש הרבה שמ-ים, שהם השמיים,
וכמתאפורה האדם תמיד דוצה להתחבר לשמיים- אבל זה תמיד יהיה בשבילו רק שם-!! או ברבים שמיים.