מיהו החזון איש (ליום הזיכרון)

אז נעלה ציטוט משמו לזכרו (אגרות גק צ"ב)

"השיטה לעשות את התורה לחלקים שניים, הוראה באיסור והיתר חלק אחד, והוראה בשוק החיים חלק שני, להיות נכנעים לחכמי הדור בחלק הראשון ולהשאיר לחופש בחירתם בחלק השני, היא השיטה הישנה של המינים בירידת היהדות באשכנז אשר הדיחו את עם ישראל עד שיתערב בגויים ולא נשאר לפליטה"

ושאלה: האם היה החזון איש מתבשם מאשכולות עכ"ח?

ומהשראת האגרת הזו יש לנו היום דעת תורה. האם לזו היתה הכוונה?

אני חושב שראוי לציון האופן בו התמודד החזו"א עם תופעת החילוניות, במובן ההלכתי רעיוני.

ידועים דברי החזו"א ביו"ד בעניין דין 'מעלין ולא מורידין' בזה"ז והגדרת החילונים כתינוקות שנשבו.

רבים שבורים שהשבי של אותם התינוקות הוא הבורות שלהם בתורה, מה שמביא חילונים רבים לראות בגדר הזה אמירה מתנשאת ופטרנליסטית (במיוחד אם נוסיף לכך את פגישתו עם בן גוריון ומשל 'העגלה הריקה').

ואולם, עיון בדברי החזו"א מעלה שכוונתו לכך שבעולמנו שכמנהגו נוהג ויד ההשגחה אינה ניכרת בו (אינני זוכר את לשונו המדוייקת) - כל חילוני הוא בגדר תינוק שנשבה.

בעיני יש פה דווקא הכרה בחילוניות ובהגיון הפנימי שלה, וזו עמדה שיותר קל לי איתה מאשר ניסיון ליצוק תוכן דתי בלתי מודע לחילוניות (מה שיש שיגדירו כ'גניבת דעת'). כמובן, שזה לא גורע מההתנגדות התקיפה של החזו"א לחילוניות ולחילונים.

להרחבה, ע' במאמר של א' רביצקי 'הגלעה המלאה והעגלה הריקה' שהובא בספרו 'חירות על הלוחות'.

האם לדוגמא, טומי לפיד יחשב "תינוק שנישבא?

בהחלט כן.

אם כי השאלה יותר חריפה לא לגבי טומי לפיד שהוא תינוק שנשבה לפי כל הדעות, אלא לגבי יוצאים בשאלה, למשל. לכאורה אם אין להם דין תינוק שנשבה - שייך בהם דין 'מורידין ולא מעלין'. ואולם, לא יעלה על דעת איש לקיים את הדין הזה בהם. למה?

אומר החזו"א, שאינו דומה כופר בימינו לכופר בתקופות אחרות בהן ניכרה יד ההשגחה, הייתה נבואה וכד'.

ממללא



אני רק זוכר את המסקנה '...וראוי לנו לקרבם בעבותות אהבה' .

לא זכיתי להבין את דברי החזו"א שבזמן הזה הואיל ואין השגחה גלויה, אין דין מורידין ואין מעלין. מתי נאמר הדין הזה? בימי התנאים, וכלום אז היתה השגחה גלויה, הרי מדובר בתקופה שאחר חורבן הבית, עם גזרות ושמדות, וזו נקראת השגחה גלויה?
גם הרמב"ם הביא את ההלכה הזו ככתבה, והאם בימיו היתה השגחה יותר גלויה מאשר בימינו.
אודה לכל מי שיאיר את עיני.

תוקן על ידי - אריק123 - 10/11/2003 18:50:42

אריק

יש טוענים - מבין החוקרים, כדוגמת אבי שגיא ודוד זוהר - שדברי החזון איש נועדו כדי להקל בדינם של החילונים. לשיטתם, לפי המינוח המקובל בפורום, וטו היה קורא להם "הברגה".

יתכן שאם נוסיף ונחליף בדברי החזון איש את המלים "היתה השגחה פרטית גלויה" ב"היתה אמונה בהשגחה פרטית גלויה" - לפחות לפי התפיסה ההיסטורית המוצגת בציבור החרדי היום - יקל יותר לקבל את דבריו.

לענין השגחה פרטית, מעניין לראות את הגמרא בחגיגה על "הסתר אסתיר" ואת ביאור הגר"א על כך בפירושו למגילת אסתר. (הרב ברוודה כתב ספר שלם כדי לבאר את הרעיון הזה, אך הוא פשוט למדי). טענתו של הגר"א היתה שההשגחה הפרטית נסתרת מאז מתקיימים דברי הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר את פני", אך אין הכוונה שאין השגחה, אלא שהיא מסתתרת בתוך מאורעות הטבע.
לפי פירוש זה, קשה להלום את דברי החזון איש. ההשגחה הפרטית היתה נסתרת במשך דורות!

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

האם כאן בפורום ישנם מתלמידי תלמידו, אם כן אולי כדאי שיחכימו אותנו מדבריו...

כולנו תלמידיו. במודע או שלא במודע.

ואם רצונך בדברים של החזון איש, בדוק באשכול המומלצים (אשכול העוגן), ברשימה שנקראת "אישים". תמצא שם שני אשכולות שדנים בו, בדבריו ובמעשים אודותיו.

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,
אודה לך אם תסביר את המושג "הברגה".
האם החלפת המושג השגחה גלויה באמונה בהשגחה גלויה משנה משמעותית, זה בסך הכל אומר שמורידין מי שמזיק לנורמות החברתיות, לא מי שהוא כופר.

אינני יודע מה סבר לתומו החזו"א כשקבע מה שקבע. אני יכול להציע שתי השערות:

א. החזו"א צייר עיגול סביב המטרה. המטרה: ברור שלא נקיים את דין 'מורידין' בימינו. השאלה איך להצדיק את זה בלשון הלכתית בדיעבד. יש יאמרו שזה לא המקרה הראשון בהלכה שמתמודים עם הבעיה בצורה כזו (למשל, יש שדרשו כך כמעט את כל מפעלם של חז"ל במסכת סנהדרין בכל הקשור לעונשי המיתה בתורה, פרשיית בן סורר ומורה וכו' - והאריך בכך פרופ' מ' הלברטל בספרו 'מהפכות פרשניות בהתהוותן').

ב. אפשרות אחרת היא לקרוא את החזו"א בעיניים ליבוביצ'יאניות ולטעון שלא הרי מצב שבו כל עם ישראל מאמין ושומר תורה (ולמעשה 'מושגח'), למצב שבו הא-ל כביכול לא נוכח בחלק גדול מהקהילה. כלומר, העולם אותו עולם ואולם האמונה נעדרת ועל כן לא הרי מצב זה כמצב קודם (אגב, מי שמכיר את דברי הרב קוק על היעדר המושג 'עולם הבא' בתנ"ך - יכול למצא כיוון מחשבה דומה, רק שהפעם ההשוואה היא בין תקופת התנ"ך לחז"ל).

אינני יודע אם כיוונתי לדעת החזו"א. לפחות ניסיתי משהו.