| נשלח ב-11/11/2003 22:05 |
 |
| |
לימוד מקרא בלילה.אסור?
ישנו העניין שאסור(או שזה רק המלצה?) ללמוד
מקרא בלילה האם מקור הדברים הוא רק מהקבלה
או שמא יש לזה מקורות אחרים?
ואם כן כיצד זה מתישב עם הנאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"?
www.shechem.org/torah/benishhi/reshon/pekuday.html
סעיף ז.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2003 22:55 |
|
| |
כנראה שאצלי זה הפוך.
בלילה יש יותר שקט.אוירה נעימה ורגועה מתאים מאוד ללימוד לדעתי.
"אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה"
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 00:05 |
|
| |
לא ניתנו לילות החורף אלא ללימוד (פרפרזה על לשון הגמרא. מי ימצא את מראה המקום שנעלם ממני?).
ביום רואים בעינים. בלילה רואים בשכל - אפלטון.
ברור שאדם שעובד ביום לפרנסתו אינו מספיק ללמוד כראוי, אם בכלל. זה היה המצב ברוב שנות ההיסטוריה, פרט לתקופה האחרונה של פריחת הכוללים והישיבות.
לפיכך, זמן הלימוד במשך דורות היה הלילה. סיפורים רבים, מרגשים, מתארים את הלמדן היושב בלילה, כשרגליו טבולות בגיגית מים צוננים כדי שלא ירדם. איני אומר שכולם היו כאלו, אך הסיפור יצא ללמד על מציאות מקובלת, ועל האידיאלים שלה.
החלוקה של הלימוד בין תורה שבעל ותורה שבכתב לפי שעות הלילה והיום מגיעה אלינו מן הקבלה. ככל הנראה, המקובלים הסתמכו על מדרש שאומר כי משה רבנו למד חלקים שונים של התורה ביום ובלילה. לפי התפיסה המטפיזית והתיאורגית, לא זו בלבד שיש זמנים מתאימים לכל לימוד, אלא שאף אסור ללמוד את חלקי התורה בזמנים שאינם מתאימים.
זו תפיסה שמנוגדת לחלוטין למה שמצוי בידינו במקורות, בגמרא ובמפרשים. אך יש מקומות שבהם הדבר מוצג כהלכה מחייבת.
מסתבר ששאר חברי הפורום המתמצאים בענין יוכלו לציין מקורות נוספים לגישה זו, ושמא יבארו אותה יותר מכפי שאני יכול לעשות.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 04:07 |
|
| |
ידידי ה"מיימוני".
ביקשת מקור לדבריך. הנה לא צריך ללכת רחוק, מספיק לעיין בספר שיד הכל ממשמשין בו – הלא הוא הקיצור שולחן ערוך, ושם הדברים מפורשים ביותר.
וזה לשונו בסימן ע"א [סעיף א]:
אמרו רז"ל לא איברא לילה אלא לגירסא, **והיינו בלילי חורף**. ומ"מ גם בלילות הקצרים צריך ללמוד מעט בכל לילה לקיים והגית בו יומם ולילה, ומן ט"ו באב ואילך יוסיף מעט מעט. ואמר ר"ל כל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנא' יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום ובלילה שירה עמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 04:41 |
|
| |
בן יוסף
תפיסה זו מופיעה רק בספרות הקבלה המאוחרת, ראה: ג' אוברלנד, "איסור לימוד מקרא ואמירת תהלים בלילה", אור ישראל: קובץ לעניני הלכה ומנהג, טז (תשנ"ט), עמ' קל-קלו.
ייתכן שניתן למצוא הדים לנוהג זה, כבר בתקופת הגאונים, ראה: ש"ד גויטיין, סדרי חינוך בימי הגאונים ובית הרמב"ם: מקורות חדשים מן הגניזה, ירושלים תשכ"ב, עמ' קסד: "...גם בנוגע לחלוקת היום לפי מקצועות שונים מותר אולי להסיק מסקנות מסוימות מעדותה של הגניזה. במכתב של סעדיה גאון (שמור בכ"י ט"ס 2 K 13; שכטר Saadyana, עמ' 16) מדובר על הצדיקים, שביום קוראים ובלילה שונים. וכבר האיר ש' שכטר על כך, שזהו רמז לנאמר בפרקי דרבי אליעזר, שמשה רבנו נהג כך בהיותו בהר סיני. כמובן אלו דברי אגדה ומליצה, אך מטיבה של האגדה התלמודית, שהיא משקפת מציאות מסוימת. לאור מה שקראנו לעיל על החלק המכריע של המקרא בתוכנית הלימודים, אין חלוקה זו מפליאה עוד. במשך היום, שהוא חם ברוב ימות השנה, קוראים את המקרא, שלימודו קל לערך, ואילו הלילות הקרירים של הקיץ- או הארוכים של החורף, שבהם פנויים גם אנשי מעשה, מוקדשים לתורה שבעל פה, ומן המפורסמות, שמרבים לדבר במקורותינו על הברכה הצפויה בלימוד התורה שבע"פ בלילות דווקא".
אבל, י"י כהן, גנזי הגאונים, בבא בתרא, א, ירושלים תשנ"ה, עמ' רנז, הערה 105, כותב על דברי שכטר וגויטיין: "ולפי הסברו הוא שביום לומדים מקרא שבכתב ובלילה לתורה שבע"פ, ואמנם לפי האמור לעיל, יכול להתבאר כי ביום למדו פעם ראשונה ובלילה חזרו ושיננו".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 08:44 |
|
| |
כמדומה לי שהרב עובדיה יוסף סייג את האיסור של לימוד מקרא בלילה ללמוד בלא פירוש, והוסיף שמי שאין לו יכולת ללמוד משהו אחר וודאי עדיף שילמד מקרא מאשר שישב בטל.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 09:22 |
|
| |
שמעתי פעם שמקור האיסור ללמוד מקרא בלילה הוא נובע מ"דברים שבכתב אי אתה רשאי ללמוד בע"פ". כיוון שבתקופות קדומות לימוד בשעות הלילה היה אצל רבים בחושך ולכן בע"פ, סייגו את זה רק לדברים שבע"פ.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 11:13 |
|
| |
מימוני
בקשר למה שאמרת שהמקובלים הסתמכו על המדרש שהזכרת כדי לאסור לימוד מקרא בלילה.
תוכל להראות לי מקור לדבריך?
המקור שהבאתי.הוא הסיבה שלדעת המקובלים יש לאסור לימוד מקרא בלילה.הבן איש חי מבסס
את דבריו על האר"י.
" אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש"
ממדבש
תודה על המקורות.
לפי הדברים שהבאת אפשר להבין שהיה נהוג ככה
כלומר שזה היה כמין מנהג.
אני מדבר פה על איסור!לפי הקבלה.
בכלל.הההסתמכות על המדרש הנ"ל כדי לקבוע איסור ללימוד מקרא בלילה תמוהה והרי "אין למדין מן האגדות".
מה גם לעומת זאת ישנו הצווי "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"
(רש"י מפרש ספר התורה-ספר משנה תורה היה לפניו)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 11:26 |
|
| |
בן יוסף
בעצמך ציינת את המקור...
וקושייתך היא קושיא טובה. אני יכול רק לשער כי המקובלים חילקו את היממה לפי נטייתם לארגן כל דבר במבנים, ולייחס לכל חלק משמעות תיאורגית נפרדת. זה בולט כמובן אצל הרח"ו.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-12/11/2003 23:23 |
|
| |
בלילה יש הרבה מאד מאורות (כוכבים וירח) אבל כולם מאורות קטנים, חוץ מישראל שיחסית גדולה יותר משאר המאורות. לעומת זאת, ביום יש מאור אחד (החמה) שמאיר את העולם כולו (לפחות ממבטו של הנמצא ביום). האור ביום כל כך חזק שלא ניתן להסתכל בו באופן ישיר.
זה ההבדל בין תורה שבגלות ותורת ארץ ישראל, שהינה אחד ויחידה ומאירה את כל העולם כולו, כך שמאורות השונים נבלעים באורה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 00:28 |
|
| |
באיזו מקום בדיוק אפשר למצוא את הפסוק: "אין למדין מן האגדות", שציין בן יוסף?
בתודה מראש.
תוקן על ידי - עכנאי - 13/11/2003 0:30:26
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 01:02 |
|
| |
ראה:
1. ירושלמי, פיאה, פ"ב ה"ד, יז א: "אמר רבי זעירא בשם שמואל אין למדים לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד".
2.ירושלמי,חגיגה, פ"א ה"ח, עו ד: "אמר רבי זעורא בשם שמואל אין מורין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד".
לנוסחים נוספים, ראה: ש' עמנואל, תשובות הגאונים החדשות, ירושלים תשנ"ה, עמ' 224, הערה 73.
וראה עוד:
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=544255
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2003 23:00 |
|
| |
תודה רבה לך
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2003 12:32 |
|
| |
האיסור בקבלה על לימוד תורה שבכתב בלילה אינו החלטי, שהרי אנו אומרים תיקון ליל שבועות בלילה. וגם הוא מקורו בקבלת האריז"ל.
ומעניין סגנון לשונו בשו"ע הרב סי' תצד ס"ג (בקשר לתיקון ליל שבועות): ועיקר העסק יהיה בתורה שבעל פה.
גם בזה עצמו יש הפרש בין קודם חצות לבין לאחר חצות.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2003 12:04 |
|
| |
הלבן
קודם כל אני מודה לך שהגבת.ציפיתי למישהוא שמבין בקבלה שיגיב.
כתבת שהאיסור על לימוד מקרא בלילה אינו החלטי.
ולראיה אתה מביא את ליל שבועות בתור מקרה יוצא דופן.
לכל כלל יש יוצאים מן הכלל וזה שיש מקרה יוצא
דופן לא הופך את האיסור ללא החלטי.
הבן איש חי שהבאתי מבסס את דבריו על דברי האר"י ופוסק שאסור!ללמוד מקרא בלילה.הוא לא
מביא את זה בתור עצה ידידותית ונחמדה אלא בתור איסור!זה נראה לי מאוד החלטי.
לפני שאני אמשיך לשאול אותך אני רוצה לברר משהוא.
מה דעת שו"ע הרב על לימוד מקרא בלילות חול רגילים?
אתה מבסס את דבריך על שו"ע הרב.האם הוא מבסס את דבריו על קבלת האר"י (כמו הבן איש חי שמבסס את האיסור לפי קבלת האר"י)?
והיה ולא האם אתה מבין בקבלת האר"י?(אני שואל את זה כי אני לא יודע מה שיטות אחרות בקבלה אומרות על האיסור)
תודה
|
|
|
|
|
