| נשלח ב-19/11/2003 12:39 |
 |
| |
היום לפני מאה וארבעים שנים:
.
בחודש יולי 1863, היו בעיירה גטיסברג, פנסילבניה, בערך 2,400 תושבים בסך הכל. כפי שאומרים סוכני הנדל"ן, מיקום זה הכל, ולכן נאספו סביב לעיירה כמאתים אלף חיילים משני הצבאות שלחמו במלחמת האזרחים.
כך, בשלושה ימים, התנהל הקרב הגדול ביותר של מלחמת האזרחים האמריקאית.
ב-4 ביולי, החל גנרל לי את הנסיגה, והקרב הסתיים. לאחר שלושה ימים, היו באיזור מעל 50 אלף נפגעים.
ב-19 בנובמבר 1863, בעת הקדשת בית קברות בגטיסברג פנסילבניה, נשא אברהם לינקולן נאום שנכנס לפנתיאון הנאומים הגדולים בהיסטוריה. הנאום היה קצר, אבל התוכן, התוכן היה כזה שגרם לו להפוך לטקסט חובה.
ניתן למצוא תרגומים שונים שלו לעברית, וגם מאמר בעתון הארץ עסק בתרגומים אלו לא כל כך מזמן. עד כמה הנאום עניין אנשים, תעיד זהותם של המתרגמים השונים שלו. את התרגום לרוסית, למשל, תרגם נאבוקוב עצמו, ואת התרגום לעברית המופיע בספריית הקונגרס, תרגם שמעון הלקין.
מכיוון שהנאום היה קצר, ניתן להעלות לכאן אף את הטקסט שלו במלואו. ולמתעניינים, הריצו את המלים Gettysburg ו- Lincoln בכל מנוע חיפוש, וראו מה יקפוץ מולכם.
נוסח הנאום:
THE GETTYSBURG ADDRESS:
Four score and seven years ago our fathers brought forth on this
continent a new nation, conceived in liberty and dedicated to the
proposition that all men are created equal. Now we are engaged in
a great civil war, testing whether that nation or any nation so
conceived and so dedicated can long endure. We are met on a great
battlefield of that war. We have come to dedicate a portion of
that field as a final resting-place for those who here gave their
lives that that nation might live. It is altogether fitting and
proper that we should do this. But in a larger sense, we cannot
dedicate, we cannot consecrate, we cannot hallow this ground.
The brave men, living and dead who struggled here have consecrated
it far above our poor power to add or detract. The world will
little note nor long remember what we say here, but it can never
forget what they did here. It is for us the living rather to be
dedicated here to the unfinished work which they who fought here
have thus far so nobly advanced. It is rather for us to be here
dedicated to the great task remaining before us--that from these
honored dead we take increased devotion to that cause for which
they gave the last full measure of devotion--that we here highly
resolve that these dead shall not have died in vain, that this
nation under God shall have a new birth of freedom, and that
government of the people, by the people, for the people shall
not perish from the earth.
וקישור:
מאמר בהארץ הסוקר תרגומים שונים:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=313907&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2003 14:05 |
|
| |
שלא למנוע טוב מבעליו, הנה לפניכם, קהל קדוש, הנוסח המקורי של נאום גטיסבורג בישיביש:
Be'erech a yoivel and a half ago, the meyasdim shtelled avek on this makom a naiya malchus with the kavana that no one should have bailus over their chaver, and on this yesoid that everyone has the zelba zchusim. We're holding by a geferliche machloikes being machria if this medina, or an andere medina made in the same oifen and with the same machshovos, can have a kiyum. We are all mitztaref on the daled amos where a chalois of that machloikes happened in order to be mechabed the soldiers who dinged zich with each other. We are here to be koiveia chotsh a chelek of that karka as a kever for the bekavodike soldiers who were moiser nefesh and were niftar to give a chiyus to our nation. Yashrus is mechayev us to do this... Lemaise, hagam the velt won't be goires or machshiv what we speak out here, it's zicher not shayach for them to forget what they tued uf here. We are mechuyav to be meshabed ourselves to the melocha in which these soldiers made a haschala--that vibalt they were moiser nefesh for this eisek, we must be mamash torud in it--that we are all mekabel on ourselves to be moisif on their peula so that their maisim should not be a bracha levatulla-- that Hashem should give the gantze oilam a naiya bren for cheirus-- that a nation that shtams by the oilam, by the oilam, by the oilam, will blaib fest ahd oilam.
Weiser, Chaim M. 1995. The First Dictionary of Yeshivish. Northvale, NJ:
Jason Aronson, P. xxxiii.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2003 14:41 |
|
| |
י"י, ליכא מידי דלא רמיזה באיירייסע!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2003 00:26 |
|
| |
שימו לב שמכל התרגומים המצוטטים ב"הארץ",
התרגום הלפני-אחרון משמיט את עזרת/חסד/השגחת האל.
ודווקא תרגום זה משמש כספר לימוד היסטוריה לתיכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2003 00:57 |
|
| |
אומרים שהקציבו ללינקולן 5 דקות, והוא עשה את זה ב3!
אגב, אילו היה נאום זה ממש נישא היום הוא היה נחשב לבנאלי. רק בגלל שאז המליצות הללו עדיין לא היו שחוקות - הוא נחשב לנאום גדול, ורק בגלל שהוא נחשב לנאום גדול - כולם רצו לחקות אותו והפכו את ניסוחיו למליצות שחוקות.
זאב טורף, גרררר...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2003 01:03 |
|
| |
אבל הגירסה החדשה של יצחק יונתן איננה שחוקה!
מגיע לה לדרשה הזאת חמש עשרה תרגומים במוסף הארץ .
|
|
|
|
|
