| נשלח ב-5/12/2003 09:53 |
 |
| |
האם תיתכן חברות בין יהודי לגוי?
הנושא הזה עלה כמעט באקראי, די בגללי. הבאתי לפורום מעשה מסדרת PEANUTS, שהיא סדרה משעשעת ומחכימה מבחינה פסיכולוגית. עד מהרה, הגיעה לפורום גם תמונתו של צ'רלי בראון, והצעתי להפוך אותו לחבר של מוישי, אבל קודם לכן ביקשתי "לגייר" אותו, או לפחות את תמונתו. השכן עשה זאת עבורנו, והתמונה של צ'רלי עם פאות מתנוססת באשכול "והיו עיניך רואות".
אך על זה טענה שחרית טענה המתקבלת על הלב:
"יו, צ'רלי, איזה חמודי אתה..
האמת היא שגם קודם היית חמוד.
ובכלל, אם מישהו לא רוצה לשחק אתך בגלל מה שאתה לובש, אולי כדאי לך לחפש חבר אחר.
זה לא טוב להתחפש בשביל שמישהו ישמח אתנו. חבר אמיתי יאהב אותך כמו שאתה, עם פיאעס ובלעדיהן".
אני בהחלט מסכים איתה. חבר אינו נבחן לפי הופעתו החיצונית, אלא לפי פנימיותו. כאשר מישהו יבחן אותי בשבע עינים לפי החיצוניות שלי, זה סימן שאין הוא ראוי לחברות.
זו לפחות ההרגשה האינטואיטיבית של כולנו, וכמדומה שלכך אנו מחנכים את ילדינו. לא להסתכל על החיצוניות.
אבל ההרגשה אינה המדד היחיד. יש לנו תורה והלכה, ויש איסורים שונים, מן התורה ומדברי חכמים, שנועדו לעשות מחיצה בין יהודים לגויים. איסור חתנות, איסור אכילה, איסור שתיה, איסור על יין שנגע בו גוי, איסור לספר בשבחו של גוי, איסור להניח ילד יהודי בבית הגוי (שמא ינוצל מבחינה מינית), ואף גזרו חכמים על גויים, אפילו קטנים, שיהיו טמאים כזבים, כדי להגדיל את ההרחקה.
לכן, כתבתי תשובה לשחרית:
"הרגש והעצה נפלאים. מה דעת ההלכה - לקמן.
אך קודם לגבי צ'רלי בראון החביב והאומלל. למי שאינו יודע, 'רלי יהיה מאושר לקבל חבר. אף פעם לא היה לו (פרט לרגע מאושר אחד עם לינוס...). שולץ כתב: בסדרה שלו, כל המשחקים נגמרים בהפסד, כל המבחנים מקבלים לא מספיק, כל האהבות חוזרות ריקם...
אבל יש כאן נושא כבד וגדול. האם מותר לילד יהודי לשחק עם ילד גוי? מה נעשה וההלכה אוסרת זאת בפשטות. שמא תרצי לחלק, כדברי המאירי, בין זמנם לזמננו, שבימינו אומות העולם הן מתוקנות. אבל חוששני שבזמננו אפילו בין היהודים יש כאלו שאינם מתוקנים..."
על זאת השיבה שחרית:
"אפשר לפתוח אשכול, אבל לא אני אפתח אותו, שכן, מבחינתי, כלל אין שאלה..."
ועוד –
"ובכלל, מה הטעם לפתוח אשכול כזה, אם יש הלכה כזו. האם יש על מה לדבר?
במאמר מוסגר, לדעתי יש פתח בהלכה לעניין של קשרי ידידות בין ישראל ונכרי, זה עניין של רצון טוב של מי שבא לבחון את הדברים!!
לעיקרון של "מפני דרכי שלום", למשל, אפשר לתת פרשנות מצמצמת מאד או מרחיבה מאד!!".
ובכן, רוב המשתתפים כאן מעוניינים בבירור הלכתי. אז יש כאן כמה שאלות:
א. האם יש מקום לחברות בין ישראל לגוי, ובין ילד ישראל לילד גוי?
ב. האם זה מותר על פי ההלכה?
השאלה הראשונה נוגעת לצד החברתי והפסיכולוגי. זה פחות פשוט ממה שנראה לעין. ובכל זאת, מצאנו בגמרא ידידות בין שמואל לאבלט, בין רבי לאנטונינוס.
בזמננו זה, פרופסור הרטמן האריך לשבח את הכמרים שלמד באוניברסיטה שלהם על יושרם האינטלקטואלי ואמונתם הכנה. דומה שהיו לו קשרים חמים עמהם.
אפילו ישעיהו לייבוביץ מספר באחד מספריו על קשרים שהיו לו עם איש דת נוצרי. (איני זוכר את הפרטים, ואולי מישהו יביאם).
כלומר, מצד הקשר הנפשי והחברי, זה בהחלט יתכן. הרי גם בפורום שלנו נפלו המחיצות ויש הידברות – וירטואלית – בין אנשים מרקע שונה לגמרי. ודומה בעיני שהרמה האינטלקטואלית והמחוייבות לאמת חשובים לא פחות בעיני המשתתפים (או חלקם) מאשר השאלה (שגם היא חשובה מאד, אך אינה מעכבת) אם הם שומרי שבת ומניחי תפילין.
יש גם מקום לחלק בין אדם מבוגר לבין ילד. ילד נוח להשפעה הרבה יותר מאשר מבוגר (אלא אם כן המבוגר נותר ילד...).
ב. מצד ההלכה, צדקה שחרית שיש כאן מקום לפרשנות. הזכרתי את המאירי, שהציע פרשנות מצמצמת מאד, על דרך האוקימתא, לאיסורים שנאמרו בגויים. המאירי טען שאיסורים אלו נאמרו בדורות הקדמונים, שהיו שקועים בעבודה זרה, וחסרי מוסר. אפשר שכוונתו כי בדורו שלו, שהתפשטו אמונה ומוסר דרך היהדות, כפי שכתב הרמב"ם המפורסם שמצוטט כאן לעתים קרובות, לא נאמרו איסורים אלו כלל.
לפי זה, היה מקום להתיר, בנסיבות מתאימות, קשרים בין יהודים לגויים. אפילו קשרי חברות, כגון ישיבה משותפת במסיבת רעים.
ועוד נושא אחרון: יש לכאורה להבדיל בין גוי לגוי לפי שייכותו האמונית. יתכן שקל יותר להניח לילד להתחבר לגוי בן של דאיסטים, שאינם מחוייבים לאמונה דתית אך מאמינים בדת כללית וכנראה גם במוסר, מאשר להתחבר למשפחה נוצרית או מוסלמית.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 10:02 |
|
| |
אני מבין שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שילד יהודי או יהודי בכלל הוא נעלה יותר מכל גוי שהוא. אני צודק?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 10:09 |
|
| |
גרגור
אם אתה שואל אותי לדעתי, אז התשובה היא "לא". לא בהכרח (יש רבים שסבורים שיש יתרון וקדימות ליהודי. כפי שטען לייבוביץ, יש כאלו שטוענים ליתרון מהותי, "בחינת נשמה" שונה של היהודי, ויש כאלו, כמו הרמב"ם, שטוענים ליתרון חינוכי סביבתי - וזה כמובן תלוי במקום ובזמן).
החשש שבא לידי ביטוי בכל ההלכות שאוסרות קשר בין יהודי לגוי הן מחשש שמא היהודי ילמד דברים רעים מהגוי.
דברים אלו כוללים:
א. אמונה אלילית. בזמננו - נניח - אמונה נוצרית.
ב. זילזול במצוות.
ג. כיבוד מנהגי הגויים.
ד. בימים עברו - קלקול מוסרי ופריצות.
למעשה, שני הנושאים האחרונים כן מצויים בזמננו. החברה היהודית הלא אורטודוקסית באמריקה סובלת ממכה של נישואי תערובת - ואנו רואים בנישואין בתוך היהדות פנימה ערך וחובה. וכן - ילדים רוצים עץ חג המולד בבית, ואין צריך לומר שלתרבות המערבית, עם הפתיחות היתרה בנושא המיני, יש השפעה רבה.
אנו רואים בהשפעות כאלו חסרון. אם תרצה, אפשר לבאר מדוע.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 10:15 |
|
| |
האם תוכל להסביר באיזה אופן הנצרות הפרוטסטנטית היא אלילית?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 10:32 |
|
| |
באר מדוע והוסף:
האם הדת היהודית לא רואה בעין יפה חיפוש אחר משמעות או חקירה שלא תחת הגמונית האמונה באל?
כלומר, האם הדת היהודית תאפשר לבניה חקירה של אמונות אחרות, מנהגים אחרים, תפיסות עולם שונות או בהנחה שתורתה כה חזקה היא עד שגם אם יבדקו ויחפשו לא ימצאו דבר טוב ממנה או שמא הדת אוסרת על חיפושים כאלו מכיוון שהם עלולים להביא את המחפשים לכדי מסקנות שהולכות נגד הדת?
האם הדת תעלים עין מאדם שומר מצוות ה"חוטא" בלמידת דתות אחרות, פילוסופיות אחרות, מדעים אחרים כל עוד הוא מקיים את מצוות התורה?
האם בתורה יש כללים המיועדים למכנה המשותף הנמוך ביותר? כלומר, בתורה מודעים לקיומם של אנשים בעלי אמונה חזקה ואמונה חזקה פחות ובגלל שאלו בעלי האמונה החזקה פחות (שלא בהכרח טיפשים מאלו בעלי האמונה החזקה) עלולים לעזוב דרכי תורה, התורה אוסרת באיסור גורף (כעיו ענישה קולקטיבית) התענינות באמונות אחרות או בעובדות מדעיות?
אם אכן כך הדברים זהו סוג של פאשיזם מחשבתי- עליכם להכיר רק את שהתורה אומרת כל דבר אחר אינו קביל ואינו נכון, אל לכם לבדוק אותו או לחקור אותו. ולמה? כי ככה אלוהים אמר. מי זה אלוהים? אנחנו לא ממש יודעים, אי אפשר להגדיר אותו. אז למה שאשמע בקולו? כי הוא קיים והוא גדול ועצום ממך. איך יודעים שהוא קיים? אבותינו אמרו לנו. על סמך מה אמרו? נגלה אליהם. איך אפשר לוודא שאכן נגלה אליהם ולא משוגעים מוכי ירח הם? אי אפשר. אז למה שאאמין להם? כי הם יצרו תורה מורכבת ומשוכללת. תורת הגזע הנאצית מורכבת ומשוכללת גם היא, האם זוהי הוכחה לנכונותה? לא, כי היא מנוגדת לתורתנו. ואולי תורתינו לא נכונה היא? לא, עליכם להכיר רק את שהתורה אומרת כל דבר אחר אינו קביל ואינו נכון, אל לכם לבדוק אותו או לחקור אותו. ולמה? כי ככה אלוהים אמר....
טיעונים מעגליים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 11:08 |
|
| |
מיימוני,
גם בדורות האחרונים מצאנו ידידות דומה בין רבי יונתן איבשיץ לאסטרונום הנודע טיכו ברהה .
ואכן רבי יונתן למד ממנו רבות בחכמת התכונה, ואכן מצאתי שהדבר שבא לידי ביטוי בחידושיו , בספר "יערות דבש" שם הוא מאריך במהות התופעה של ליקוי החמה והלבנה על פי המדע המעודכן , ומפרש לפי"ז פשט חדש בגמ' בסוכה "בזמן שהחמה לוקה סימן רע לאוה"ע" וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 11:33 |
|
| |
תשובות, בהחלט לא לפי הסדר
בר בי רב, תודה, לא ידעתי.
שחרית
איני בקיא בנצרות. עד כמה שידוע לי, הפרוטנסטנטיות מתנגדת לאיקונים, אך היא מקבלת את עיקרי האמונה שהאל הוא אחד והוא שלושה, שאותו האיש הקריב עצמו כדי לגאול את האנושות מן הפגם המטפיזי של החטא, את הדיכוטומיה והמאבק בין רוח לגוף ועוד.
כל האמונות האלו, לדעתי הן שקריות (במובן הלוגי), ולדעתי הן אסורות מהתורה. גרגור, שים לב שיש כאן גם אי-אמת וגם איסור זה בצד זה. עם זאת, איני יודע אם זו "אלילות" – מונח שחידשתי כאן, וגם יש לדון אם זו "עבודה זרה" או "שיתוף" – מונחים הלכתיים. ואני מציע לייחד לכך אשכול אחר.
גרגור
אולי לא שמת לב, אך שאלת שאלות רבות מאד, וחלקן נובעות פשוט מאי ידע, ואכן ביקשת הבהרות. אנסה לספק את המבוקש, אבל זה יהיה ארוך. כדי לשמור על סדר,אני מעתיק שאלה ותשובתה בצידה. אם החמצתי משהו או שגיתי, הער לי ואתקן.
ש: האם הדת היהודית לא רואה בעין יפה חיפוש אחר משמעות או חקירה שלא תחת הגמונית האמונה באל?
ת: חקירה על פי הגדרתה אינה משועבדת להנחות יסוד מחייבות – פרט לכללי הסק וכיו"ב. יש כאלו שסבורים כי היהדות אוסרת מחשבה שאינה מקבלת מראש את התשובות המסורתיות. יש כאלו שסבורים שהיהדות קוראת למחשבה בוחנת ובודקת. לשתי הדעות יש מקורות בתולדות עם ישראל. רוב הכותבים בפורום הזה נמצאים במחנה השני, המוכן לבדוק, כאמור גם באשכול "תכלית הפורום".
ש: כלומר, האם הדת היהודית תאפשר לבניה חקירה של אמונות אחרות, מנהגים אחרים, תפיסות עולם שונות או בהנחה שתורתה כה חזקה היא עד שגם אם יבדקו ויחפשו לא ימצאו דבר טוב ממנה או שמא הדת אוסרת על חיפושים כאלו מכיוון שהם עלולים להביא את המחפשים לכדי מסקנות שהולכות נגד הדת?
ת: לפי הרמב"ם, אחד מגדולי הפוסקים, אסור ללמוד דתות ומנהגים אחרים, כי האדם אינו רציונלי, והוא עלול להימשך אחריהן. ועוד, החוקים מטבעם הם כלליים, ואינם מניחים מקום ליוצאי דופן – עיקרון שכל מערכת משפטית נאלצת לקבל על עצמה. עם זאת, מותר ללמוד כל דבר, גם על עבודה זרה, כדי להשכיל ולדעת לדון, למשל לדון את עובדיה. אולי אינך יודע שאחת מן המסכתות בתלמוד היא "עבודה זרה", שעוסקת, בין השאר, במהות עבודת האלילים של "מרקוליס"?
ש: האם הדת תעלים עין מאדם שומר מצוות ה"חוטא" בלמידת דתות אחרות, פילוסופיות אחרות, מדעים אחרים כל עוד הוא מקיים את מצוות התורה?
ת: הדת אינה ישות, ולכן איני יודע מה פירוש "הדת מעלימה עין".
אם כוונתך לבתי הדין, שממונים על שמירת המצוות של הקהל, אזי זה תלוי בטיבו של האיסור ללמוד דתות אחרות, כי לא כל איסור נתון לכפית בית דין. (וזה גם תלוי במטרת הלימוד).
אם כוונתך להלכה, אזי ראה בתשובה הקודמת.
ש: האם בתורה יש כללים המיועדים למכנה המשותף הנמוך ביותר? כלומר, בתורה מודעים לקיומם של אנשים בעלי אמונה חזקה ואמונה חזקה פחות ובגלל שאלו בעלי האמונה החזקה פחות (שלא בהכרח טיפשים מאלו בעלי האמונה החזקה) עלולים לעזוב דרכי תורה, התורה אוסרת באיסור גורף (כעיו ענישה קולקטיבית) התענינות באמונות אחרות או בעובדות מדעיות?
ת: התורה היא מערכת חינוכית שפונה לכל רמות האדם. לכן, יש בהחלט דינים שמתבארים על רקע היסטורי. אך ברגע שהרקע השתנה, הם אינם בטלים. יש לכך כמה גורמים, שהתבארו באשכולות שונים. עלי לציין שלמרות הבנתך והאינטליגנציה שלך, צריך קודם כל ידע בהלכה ובהיסטוריה. אני מניח שאדם מוכשר כמוך יוכל להבין את הדברים מתוך עיון. חפש אחרי הנושאים הקשורים לכך ב"מועדפים".
***
הבהרה: התורה אינה אוסרת התעניינות בעובדות מדעיות. להפך. התורה אוסרת רק התעניינות מסוג מסויים בדתות ובאמונות הבל.
***
ש: אם אכן כך הדברים זהו סוג של פאשיזם מחשבתי- עליכם להכיר רק את שהתורה אומרת כל דבר אחר אינו קביל ואינו נכון, אל לכם לבדוק אותו או לחקור אותו. ולמה? כי ככה אלוהים אמר. מי זה אלוהים? אנחנו לא ממש יודעים, אי אפשר להגדיר אותו. אז למה שאשמע בקולו? כי הוא קיים והוא גדול ועצום ממך. איך יודעים שהוא קיים? אבותינו אמרו לנו. על סמך מה אמרו? נגלה אליהם. איך אפשר לוודא שאכן נגלה אליהם ולא משוגעים מוכי ירח הם? אי אפשר. אז למה שאאמין להם? כי הם יצרו תורה מורכבת ומשוכללת. תורת הגזע הנאצית מורכבת ומשוכללת גם היא, האם זוהי הוכחה לנכונותה? לא, כי היא מנוגדת לתורתנו. ואולי תורתינו לא נכונה היא? לא, עליכם להכיר רק את שהתורה אומרת כל דבר אחר אינו קביל ואינו נכון, אל לכם לבדוק אותו או לחקור אותו. ולמה? כי ככה אלוהים אמר....
טיעונים מעגליים.
ת: אילו היינו טוענים את הטענות שלך, היינו נכשלים במעגליות.
אקח נושא אחד: כיצד אנו יודעים שהמסורת נכונה. יש כללים להעברת מסורת. אלא שלא אוכל לפרטם כאן וכרגע. אשמח לעשות זאת פעם אחרת. ומן הסתם זה כבר נידון בפורום (למשל באשכול על ראייתו של ריה"ל על מתן תורה).
שאר השאלות שלך על האלקים מקומן באשכול שפתחנו למטרה זו, אז חבל לערבב.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 12:52 |
|
| |
מיימוני,
אם כי ההוכחות בפורום צריכות להיות מבוססות על יושר אינטלקטואלי עצמאי המתעמת עם כל טקסט שהוא ולא "עצור כאן מעתיקים" ולכן היתה התשובה צריכה להיות כל אדם -ללא הבדל גזע, דת ומין- הראוי לחברות ו/או המקדם ליותר יושר ומוסר אשכיל ממנו ואתחבר לו אם לא יצא שכרי בהפסדי, אשיב בכל זאת לפי מנהג המקום "אנטונינוס ורבי יוכיחו".
גרגור,
אם שמת לב למה שנכתב לך על ידי כמה מגיבים באשכולך, תסיק ש"הגמונית האמונה בא-ל" היא סך הכל "הגמונית האמונה בהתקדמות האדם לשיא שלימותו המגולמת במושג העל של "הווה הווה" ["קיום קיים" בלעז ובפחות דיוק] שהכל מוביל א-ליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2003 15:51 |
|
| |
מיימוני,
גם איני מומחית לנצרות, אבל עד כמה שידוע לי, תורת השילוש בנצרות הפרוטסטנטית אינה קובעת שלוש ישויות א-להיות (או שלוש רשויות), אלא גורסת שלושה אספקטים שונים של הא-להים.
האם גם עם מאמיני הקבלה שגורסים שהספירות הן ייצוגים של הקב"ה או ממדים שונים שלו אין להתרועע?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 11:59 |
|
| |
ולעיקר האשכול -
הנושא של חברות בין יהודי לגוי אינו פשוט. אני רואה כאן שתי מערכות, וכיון שהן סותרות, נוצרת כאן דילמה לא קלה:
א. מערכת אישית. מערכת יחסים שבה אני עשוי להיות קשור לגוי בגלל תכונותיו האישיות היפות, חכמה, עדינות, התחשבות, טוב, יושר, הבנה ועוד. זו ידידות כפי שידידות צריכה להיות.
וזו מערכת שמושתתת על קשר פנימי, כזו ששחרית יכלה לומר עליה: אם לא רוצים אותך בגלל החיצוניות, אל תלך לשם!
והיו חכמים וצדיקים שפיתחו מערכות כאלו עם נכרים. כפי שציינתי, שמואל היה מיודד עם אבלט. יש גם דוגמאות מאוחרות יותר, כפי שהובא כאן.
ב. מערכת הלכתית, שרואה בגוי ובקשר עמו פסול, ואוסרת עלינו לקיים קשרים.
האם המערכת אוסרת זאת מכל וכל? לא, מפני שמצאנו, כאמור, ידידויות בין יהודים לגויים. אך יש לכך תנאים מוקדמים, גם אם זה לא יפה, גם אם לכאורה אין עלינו לשפוט את ידידינו לפני שאנו מחליטים להשקיע ביצירת הקשר בינינו.
וכאשר החברים הם צעירים בגיל ולכן בהבנה -
אם מדובר בקשר בין ילדים, זה מסובך עוד יותר, כי הילד, בניגוד להורה, פחות מסוגל להבדיל בין רמות. הוא לא יראה רע, נניח, בלהתלוות לחבר לכנסיה ואז הוא יתפעל מהרוממות שמלווה את הטכס. וזה, אני מקווה שברור למה, פסול מכל וכל.
יתכן שהפתרון הוא לקיים מערכות נפרדות מבחינת אורח החיים. כלומר, הידידות עם הגוי תבוא לידי ביטוי במפגשים נייטרליים, כמו באקדמיה, אך לא בביתו.
אם מדובר במפגש בין ילד יהודי לבין ילד גוי, אם הילד הגוי מחוייב מביתו למערכת הנהגות של דת כלשהי, אני סבור שהדבר אסור, למרות שהילד הגוי עשוי להיות ילד נפלא וטוב, שיש הרבה מאד לקבל ממנו.
זה מה שהתורה מלמדת אותנו, להתרחק מחשש של איסור, גם אם המחיר הוא לוותר על דברים טובים שבאים איתו יחד. גם אם מותר לאדם מבוגר לבצע הבחנות ולסמוך על שיקול דעתו וזהירותו, אי אפשר להפקיד זאת בידי ילד.
לכן, לא אוכל להזמין את צ'רלי בראון הביתה לשחק עם ילדי, עד כמה שאני מחבב אותו. וגם לא את לינוס... איני יודע מה תפיסתם את השילוש, אבל אני יודע, מ-PEANUTS, שהם חוגגים את החג של סנטה קלאוס...
סבורני, שגם המאירי היה מצדד במה שכתבתי כאן.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 17:08 |
|
| |
מיימוני,
הרב צבי יהודה קוק סבור היה שהפרוטסטנטיות היא ע"ז. והביא על כך מקורות. עם זאת, להוי ידוע שהנוצרים נחלקים לכתות כתות, נהרא נהרא ופשטיה.
הקתולים - יש להם הנהגה אחת, האפיפיור היושב ברומא, והיותו האפיפיור הפוסק האחרון בכל עניני הדת היא עיקר האמונה אצלם. הקתולים מאמינים שישו היה אל, שנולד מאשה, שהתעברה מרוח הקודש. עצם החלוקה הזו היא - להבנתי - ע"ז. נראה לי שמוסכם הדבר שהקתולים עובדי ע"ז.
האורתודוכסים - יוונים, רוסים, ארמנים וחבריהם. מחולקים לכנסיות לאומיות, אך מקיימים קשרים ביניהן. לכל כנסיה ראש משלה, פטריארך, אך הפטריארך היווני נחשב הבכיר שבכולם. אמונתם זהה כמעט (בענין הנדון כאן) לזו הקתולית, בכך שמכנים אדם כאלוה, ועובדי ע"ז אף הם.
פרוטסטנטים - שם כולל לקבוצות רבות, שהמשותף להן בעיקר שפרשו מהכנסיה הקתולית החל במאה ה-16, ואימצו עיקרים חדשים, חלקם של הכומר הגרמני מרטין לותר, חלקם של התיאולוג השוויצי קלווין, ועוד. יש בהם שאינם מחזיקים כלל תמונות, ויש שכנסיותיהם נראים כמו הקתוליות, מלאות בפסלים, תמונות ופסלים (האנגליקנים למשל). בענין הפרוטסטנטים נתעוררה השאלה האם יש לראותם כעובדי ע"ז אם לאו. יצויין, שהעובדה שאינם מחזיקים בפסלים ואינם מקדשים חפצים (רליקות) היא רק חלק מהשאלה. שאלה נוספת נוגעת לאיסור עבודת ה' בשיתוף. ליהודי ודאי שאסור להתפלל למלאך או לכל דבר, כדי שיסייע לו. האם איסור זה חל על גוי? האם גוי שאינו מאמין שישו היה אל, אלא שהוא בנו האנושי, ומתפלל אליו, עדיין עובד ע"ז הוא?
ורחב מיני ים הענין.
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2003 20:17 |
|
| |
מדוע ההתעסקות הבלתי פוסקת בנצרות? האם מפני שצ'רלי בראון הוא ילד אנגלוסקסי לבן, ולכן אנו מניחים שהוא נוצרי?
הנצרות היא אמנם הדת המובילה בעולם, אך ההבדלים בין סוגים שונים שלה, בודאי בין קתולים לפרוטסטנטים, עצום, לא כל הכנסיות חוגגות, אפילו, את חגי המולד והפסחא באותו יום, ואף פלג שלה אינו גדול יותר מאחת הדתות שבעקבותיה.
האיסלאם הוא כיום הדת שמספר מאמיניה גדל במהירות הגדולה ביותר, ולפני שנתיים היתה הדת השניה בגודלה בעולם (22%). מספר המאמינים של ההינדואיזם ביחד עם המוסלמים עולה על מספר הנוצרים כולם בהרבה.
מדוע, אם כן, ההנחה שלשלומי סיכויים גדולים יותר לפגוש בילד נוצרי?
ואיך תתייחס ההלכה למשחק עם ילד מוסלמי (שלו אל אחד בלבד, נביאו יליד אשה ואיש, יש לו איסור פסל וכל תמונה וגו'), או למשחק עם ילד הינדואיסטי (שבביתו פינת תפילה קטנה, עם פסלי האלים שעובדת המשפחה)?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 00:30 |
|
| |
חבצלת,
דומני שאת מנסה בכוח סטטיסטי משהו לרמוז שצ'רלי בראון אינו נוצרי.
דא עקא, שהנספרים של המאמינים ברחבי תבל אינם רלוונטיים. צ'רלי בראון הוא ילד אמריקאי (ניו יורקי?), ולכן, האפשרויות הריאליות הן דתות בהן מחזיקים לבנים בארה"ב - שם הקבוצה הגדולה ביותר (כך אני חושב) הם הפרוטסטנטים, אח"כ הקתולים, וכל השאר - בסוף השורה.
לכן, אם אני פוגש ילד אמריקאי לבן אני מניח שהוא פרוטסטנטי, ומתייחס בהתאם...
אוי לשכן ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2003 01:26 |
|
| |
לא, שכן, באמת לא. אני מסכימה אתך שסביר שצ'רלי קשישא הוא נוצרי פרוטסטנטי.
אולם כותרת האשכול מתייחסת לגוי בכלל, לא לצ'רלי ספציפית.
ניסיתי להפנות את תשומת הלב לכך שיש כל מיני גויים, לא רק נוצרים. ולפתח את הדיון לשאלה האם כולם בחבילה אחת.
קיוויתי ששתי הקבוצות שהבאתי כדוגמא לגויים אחרים יתנו כיוון מסוים. מצד אחד, דת המאמינה באל אחד, שאינה מייחסת לו עיבור בתולות, שאינה מייחסת אלוהות (במובן הצר, הנוצרי) לבשר ודם (האיסלאם), לעומת דת שבה אלים רבים, כל אחד אחראי על תחומו, ושעבודתם נעשית באמצעות צלמיהם (ההינדואיזם).
ואם אני כבר כאן, אזכיר סוג נוסף של דת, בה אין מושג של אלוהים (להבדיל מאלוהות?) בכלל, היא הבודהיזם.
האם מאמיני כל הדתות האלה הם בחבילה אחת של "גויים" מבחינת ההלכה, וגם מן הבחינה החינוכית עליה הצביע מיימוני?
|
|
|
|
|
