האם היו החשמונאים ציונים או לא?

ברקן,

בממ"ד ובבנ"ע משתמשים רבות בקטע הזה

אוי לשכן ואוי לשכנו

ברקן,

אולי תביא בפנינו את "משנתה" של יהודית בת החשמונאים, למה להסתפק רק במשנתו של שמעוןהחשמונאי?

סליחה , לשכב עם גבר זר , אני לא הייתי מוכן להיות בעלה זה ברור , גם אם אני ציוני ואני בעד לשבור את האויב ובכל מחיר ' אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ' על אחת כמ"וכ אישה .

ראה בשו"ת תשובות והנהגות ב קמ בשם הגרי"ז על חטא העם בזמן שמואל ש"אסור לדרוש מלך כדרך העולם שיארגן חיילים ללחום נגד עמון ויושעו מאויביהם, וזה אסור, אלא ה' הוא מלכם והוא יושיעם כפי שישמרו התורה". עוד כותב שם בשמו, שעצם השאיפה להקים מדינה בכדי "להנצל מאנטישמיות, וזה גופה אסור, כי כל הנהגת כלל ישראל שלא כדרך הטבע ותלויים רק בקיום התורה ומצוות ולא ח"ו במדינה".

לפי זה ברור שהחשמונאים היו ציונים !

סליחה?!

הרי חכמים נענו לדרישת ההגמון! לקבל את הנשים שיעשה בהם כרצונו! למה היא נהגה כמו שנהגה? מה גרם לה להשתגע? סתם כך היתה פרוצה?

אולי לכתחילה לא ,בדיעבד אני חושב שגם הוא מודה שעלינו להיות ציוניים .

איקה, מה ליהודית ולחשמונאים?
בניגוד לספר חשמונאים, שגם אם תאוריו אינם מדוייקים הוא מתאר מאורעות היסטוריים, הרי ספר יהודית הוא חסר כל בסיס מציאותי.

גם וגם, יש לי סיפור בשבילך ומתוכו תבין למה כוונתי כשאמרתי מה שאמרתי. זו היתה מעין "תגובת מחאה " על מה שברקן הביא מדברי שמעון החשמונאי.ואני שואלת? רק הגברים כבשו? על הנשים ה"גיבורות" שגם להן היה חלק בהצלת ישראל וגם הן "כבשו" עליהם איננו יודעים מאומה. את הגבורות האלה ה"גברים" אומרים: שלא היו רוצים אשה כזו- היא שלילית בעינייהם.

ואני בניגוד לשמעון החשמונאי,חושבת שזכות אבות היא על תנאי! והיא לא מובנת מאליה כפי שהרב מפרשים אותה. וזה עניין כשלעצמו.


סיפור הגבורה של האשה הזו לא היה לדעתך?ואם כן למה הוא לא מפורסם ןידוע לכל, כמו סיפורי גבורתם של ה"גברים"?

_

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קפה ד"ה תנו רבנן, בימי

תנו רבנן, בימי מלכות יון הרשעה גזרו על ישראל שכל מי שיש לו בריח בתוך ביתו יחקוק עליו שאין לשונאי ישראל חלק ונחלה באלהי ישראל, מיד הלכו ישראל ועקרו בריחים שבבתיהם. ועוד גזרו שכל מי שיש לו שור יכתוב על קרנו שאין לשונאי ישראל חלק באלהי ישראל, הלכו ישראל ומכרו שוריהם. ועוד גזרו עליהם שיהיו בועלין נשיהן נדות הלכו ישראל ופרשו מנשיהן. ועוד גזרו שכל מי שנושא אשה תבעל להגמון תחלה ואח"כ תחזור לבעלה. ונהגו בדבר הזה שלש שנים ושמונה חדשים עד שנשאת בתו של יוחנן כ"ג, כיון שרצו להוליכה אצל אותו ההגמון פרעה ראשה וקרעה בגדיה ועמדה ערומה בפני העם, מיד נתמלא יהודה ואחיו חימה עליה ואמרו הוציאוה לשריפה ואל יתגלה דבר זה למלכות מפני סכנת נפשות, שהעיזה פניה להיות ערומה בפני כל העם הזה. אז אמרה לו היאך אתבזה לפני אחי ורעי ולא אתבזה בעיני ערל וטמא שאתם רוצים למעול בי ולהוליך אותי לשכב אצלו. כיון ששמע יהודה וחביריו כך נועצו יחדיו להרוג ההגמון, מיד הלבישו הנערה בלבוש מלכות ועשו חופה של הדס מבית חשמונאי עד ביתו של הגמון ובאין כל בעלי נבל וכנור ובעלי זמר והיו מזמרים ומרקדים עד שבאו לבית ההגמון. כיון ששמע ההגמון כך אמר לשריו ועבדיו ראו אותם שהם מגדולי ישראל מזרע אהרן הכהן כמה הם שמחים לעשות רצוני ראויים הם לכבוד גדול, וצוה להוציא חוץ שריו ועבדיו ונכנס יהודה וחביריו עם אחותו אצל ההגמון וחתכו ראשו ובזזו כל אשר לו. והרגו שריו ועבדיו ודרסו היונים עד גמירא חוץ מעיקר המלכות. וישראל שהיו בעיר היו ברתת וברעד בשביל אותם בחורי ישראל. יצאה בת קול ואמרה נצחו טליא דאזלו למעבד קרבא באנטוכיא וחזרו אותו בחורים וסגרו השערים ועשו תשובה ועסקו בתורה ובגמילות חסדים. כיון ששמע מלך יונים שהרגו ישראל הגמון שלו קבץ כל עמו ובא לפני ירושלם והביא אותה במצור, ונפחדו מאד היהודים, והיתה שם אשה אלמנה יהודית שמה ולקחה שפחתה והלכה אצל שערי ירושלם ואמרה הניחו אותי לצאת שמא יעשה המקום נס על ידי, ופתחו לה ויצאה, והלכה לפני המלך, ויאמר לה מה תבקשי, ואמרה אדוני! בת גדולים מישראל אנכי ואחי נביאים ושמעתי שהיו מתנבאים שמחר תפול ירושלם בידך, כיון ששמע כך שמח שמחה גדולה. והיה לו אחד מחכמיו שהיה רואה וחוזה בכוכבים והיה אומר רואה אני שישראל חוזרים בתשובה ואי אתה יכול להם, חזור למקומך, ונתמלא המלך חמה עליו וצוה לחטפו, ואסרו ידיו ורגליו לתלות אותו על העץ אצל ירושלם ויאמר המלך מחר כשתפול ירושלם בידינו נהרוג אותו. והיה המלך מאמין לאותה יהודית ויאהב אותה ויאמר לה רצונך שתנשאי לי? ואמרה לו אדוני המלך איני ראויה אפילו לאחד מעבדיך, ואמנם כיון שלבך נוטה לזה תעביר כרוז בכל המחנה שכל מי שיראה שתי נשים הולכות אצל המעיין אל יפגעו בהן לפי שצריכה אני לילך לשם לרחוץ עצמי ולטבול. מיד העבירו הכרוז ועשתה כך, ועשה המלך משתה גדול ושתו ונשכרו, ואח"כ הלכו כל אחד ואחד לאוהליו והמלך ישב בחיקה וישן, והלכה אותה יהודית ונטלה סייף שלו וחתכה ראשו ופשטה סדין עליו, והלכה עם ראשו של מלך אצל שערי ירושלם ואמרה פתחו לי השערים שכבר עשה הקב"ה נס על ידי, אמרו לה לא דייך שזנית וקלקלת אלא שבאת בעלילה עמנו, מיד הראה להם ראשו של מלך, כיון שראוהו פתחו השערים ויצאו והרימו קול שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. כיון ששמעו יונים כך אמרו למחרת באים עלינו, והלכו למלך ומצאוהו בלא ראש ונפל עליהם אימה ופחד וברחו כלם, וירדפו ישראל אחריהם והרגו מהם כמה וכמה. כן יעשה הקב"ה נקמה בשונאינו מהרה ויחיש לנו ישועה ככתוב ובא לציון גואל.




ואם כבר "גם וגם" עשיתי את ההקשר, אז יש עוד נקודה שהייתי מעלה, כדי לאזן את עוצמת הסיפור הנ"ל.יותר מתון:


גזירה שהבעילה הראשונה תהיה של ההגמון, אם היא נשאת ביום הרביעי (לא בדיוק מבינה למה דוקא ביום הרביעי, מה יש? בתולה כבר לא טובה ביום חמישי?!), היתה גם בתקופה מאוחרת יותר, בזמן השלטון הרומי, מתי בדיוק איני יודעת, מצאנו עליה בתלמוד הבבלי מסכת כתובות דף ג עמוד ב, לגבי תקנת יום הנישואין לבתולות:

"בתולה נשאת ליום הרביעי... ומסכנה ואילך, נהגו העם לכנוס בשלישי, ולא מיחו בידם חכמים; . מאי סכנה? אילימא דאמרי: בתולה הנשאת ליום הרביעי תיהרג נהגו? לגמרי ניעקריה! אמר רבה, דאמרי: בתולה הנשאת ביום הרביעי, תיבעל להגמון תחלה. האי סכנה? אונס הוא! משום דאיכא צנועות, דמסרן נפשייהו לקטלא ואתיין לידי סכנה. ולידרוש להו דאונס שרי! איכא פרוצות, ואיכא נמי כהנות. וליעקריה! גזירה עבידא דבטלא, ותקנתא דרבנן מקמי גזירה לא עקרינן".

על התקנה שהארוסים ישכבו עם הארוסות כדי להמנע מאותה בעילה מצאנו בירושלמי על המשנה מסכת כתובות פרק א משנה ה:

"האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהן כתובתן מנה בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים".

האוכל=בעילה, בלשון נקיה (ראו יומא דף עה עמוד א, "למאן דאמר עריות - הא כתיב נאכל! - לישנא מעליא נקט, דכתיב (משלי ל) אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און", ראו גם כתובות דף יג עמוד א.

התלמוד ירושלמי ( כתובות פרק א הלכה ה) מסביר משנה זו:

הלכה ה': האוכל אצל חמיו כו' בראשונה גזרו שמד ביהודה שכן מסורת להם מאבותם שיהודה הרג את עשו דכתיב ידך בעורף אויביך והיו הולכין ומשעבדין בהן ואונסין את בנותיהן וגזרו שיהא איסטרטיוס בועל תחילה התקינו שיהא בעלה בא עליה עודה בבית אביה שמתוך שהיא יודעת שאימת בעלה עליה עוד היא נגררת, מכל מקום אין סופה להיבעל מאיסטרטיוס".

איסטרטילוס, ביוונית = שר צבא (קאהוט, ספר "הערוך השלם"), בערך זה, ומכאן המלה העברית "אסטרטגיה".

הסברי לדברי הירושלמי:

מאחר והיתה גזרה שכל בתולה תיבעל להגמון תחילה, התקינו חכמים שתיבעל לארוסה, אפילו שארוסה אסורה להיבעל לארוס, כדי שתרגיש "מחוברת", ותעשה מאמצים שלא להיבעל ע"י ההגמון.

ואף שכבר נבעלה ע"י ארוסה, ושוב אינה בתולה, עדיין היה עליה לחשוש, כי ההגמון לא ידע שאינה בתולה, וכשגילה זאת כבר היה מאוחר.

כנראה שהגזירה היתה לאחר מלחמת בר כוכבא, ומכאן ההסבר לכך שהגזירה היתה רק ביהודה ולא בגליל.


*יהודית באם היה ב"אמת" או כמשל היתה, היתה צדיקה גדולה בעיניי, וההוכחה לכך היא שאני מזכירה אותה עכשיו, כי הרי צדיקים במותם הם חיים. החייתי אותה!היא חיה במחשבתי לתמיד.


בוגישמת לב איך יצאתי מה"ראש הגברי" בקלי קלות?

והנה לך איקה פמיניסטית, זו איקה!




תוקן על ידי - איקה - 16/12/2003 12:30:13

הציונות ההרצלינית ביקשה ליצור עם חדש ללא תורה ומצוות.
וכי עולה על דעת מישהו שזו הייתה גם כוונת החשמונאים?

אגוטן? לא טעית בשליחת התגובה לאשכול לא נכון?

איקה קבלי

אהה, 426 ולו רק בשביל שאתה תבין דבר חשוב זה, היתה שווה כל ה"טירחה" שלי.

לאור הדברים הלא טובים/נעימים, שאמרתי לך בעבר.

אבל כמו שכבר אמרתי, השתפרת



תוקן על ידי - איקה - 16/12/2003 13:06:59